יום חמישי, 3 במאי 2012

קריסת מערכת החיסון

לפני חודש בערך אביה של חברתה של בתי נפטר בפתאומיות,התברר שמהתקף לב.
לפני שלושה חודשים, קולגה יקרה שלי , נוגה מאירי, חלתה בפטרייה קטלנית שהתפשטה במערכת הנשימה ומאיימת על חייה. היא כבר שלושה חודשים נלחמת, והרופאים לא כל כך יודעים מה לעשות.
אני יותר מדי שומעת בזמן האחרון על מקרים בהם הגוף קורס והסיבה היא - מערכת חיסון שלא הצליחה לשמור על הגוף יותר.
הרגשתי שאני חייבת לקרוא בקול רם, כדי להיות מודעים.
מערכת החיסון שלנו - אנחנו לא מתייחסים אליה מספיק בכובד ראש.
היא זו ששומרת עלינו בריאים. היא זו שמסלקת תאים סרטניים (שנוצרים אצל כולנו כל יום) מהגוף, היא זו שנלחמת בחיידקים, וירוסים, פטריות ומזהמים אחרים שנכנסים לגוף, היא זו שמתקנת ופועלת ללא הפסקה כל רגע, ורובנו לא מתייחסים בכובד ראש אליה.

פטרייה בגוף או סרטן הם היינו הך מהבחינה הזו שבשתי מחלות אלו מערכת החיסון לא הצליחה להתגבר ולתקן נזק.
מערכת החיסון היא אחת מהחשובות ביותר בגופנו.
אנחנו דואגים להראות יפה, להצר הקפים, מתאמצים להשיג בטן שטוחה, לחזק את שרירי הידיים והרגליים אבל לא מעניין אותנו שמערכת החיסון לא מתפקדת.
אצל רוב האנשים זה מתבטא בהתקררויות תכופות, ליחה, נזלת, כאבי גרון, אצל חלק זה מתבטא בפצעים על העור, כאבי ראש, מחסור בשינה, סמפטומים אשר לכאורה נראים קטנים ולא חשובים. אבל התעלמות מסמפטומים קטנים כאלו לאורך זמן, עלולה להביא לקריסה פתאומית כמו סרטן או פטרייה קטלנית שמשתלטת על הגוף או אפילו התקף לב.
קריסת מערכת החיסון נובעת ממספר סיבות:
  • תזונה לא נכונה
  • חוסר פעילות גופנית
  • עבודה ללא מנוחה
  • שינה לא טובה
  • לחץ נפשי לאורך זמן
  • דאגה/כעס/חוסר שמחת חיים וכו'

ואצל רוב האנשים נראה את כל הסיבות האלו יחד.
בגלל שעובדים בלי הפסקה, לא ישנים טוב בלילה, ואז אין זמן לעשות פעילות גופנית, ואין זמן לבשל אוכל בריא, או שלא רוצים להכין אוכל בריא, ופתאום יום אחד הגוף קורס.
אל תשארו אדישים למערכת החיסון היקרה הזו ותנו לה את כל מה שהיא צריכה:
  1. אוכל נכון
  2. פעילות גופנית
  3. שינה טובה
  4. אהבה ושמחה

אוכל נכון יתן למערכת את כל הויטמינים, מינרלים, חלבונים, חומצות שומן וכל החומרים האחרים שהיא צריכה. אוכל נכון גם לא יעמיס עליה רעלים שפוגעים בתפקודה.
פעילות גופנית עוזרת למערכת החיסון לנקז ולסלק רעלים שהצטברו. עוזרת למערכת הלימפה להתנקות ולהוציא מהגוף את כל הרעלים שגורמים למחלות חמורות ועוזרת למערכת הלב להזרים את הדם וכך למנגנוני סילוק הפסולת לעבוד ביעילות.
שינה טובה מאפשרת למערכת החיסון לפעול כמו שצריך. המערכת פועלת בשיאה בלילה, בזמן השינה העמוקה. כשאנו ישנים שינה עמוקה, אז מערכת החיסון מנקה ומתקנת.
אהבה ושמחה הם רגשות שמשחררים חומרים שבונים ותומכים בגוף.

בתה של נגה מאירי, שחלתה בפטרייה קטלנית, כתבה כתבה מרגשת ב- ynet, וביום ראשון הקרוב מתקיים ערב התרמה ועזרה לנגה.
לערב ההתרמה נרתמו נינט טייב, יהוא ירון, דניאלה ספקטור ורות דולורס וייס.
הארוע יתקיים בבית ציוני אמריקה, ב- 6.5 בשעה 21:00
ועלות כרטיס 120 ש"ח.

הנה הכתבה המרגשת וכל הפרטים לגבי הערב:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4222508,00.html

מה שחשוב לי לומר לכם הוא
שמרו על עצמכם. בבקשה.
המון בריאות
איילת

יום חמישי, 22 במרץ 2012

נוסחת ההצלחה לכל דבר בחיים

בשבוע האחרון השתתפתי בכמה ארועים יוצאי דופן ועשיתי משהו פשוט משוגע...
זה התחיל ביום חמישי שעבר כאשר השתתפתי בסמינר של ג'נט אטווד The Passion Test, ואח"כ 3 ימים של כנס עסקי ענק הנקרא "תאוצה עסקית 2012" שאירגן אמיר הרדוף עם יותר מ-350 בעלי עסק מוכשרים.
באחת מהשלבים בכנס נתן לנו אמיר את נוסחת ההצלחה לכל דבר בחיים, ובסופה, כדי להראות לנו שהשלבים עובדים בכל דבר, היינו צריכים לשבור קרש במכת קראטה.
זו לא היתה הפעם הראשונה שעשיתי את זה, אבל הפעם זה היה ממש שונה. למה?
לפני שלוש שנים שברתי כבר קרש כך במכת קראטה. אז זו היתה הפעם הראשונה שלי.
שנה לאחר מכן היתה לי הזדמנות נוספת ושברתי שוב.
לאחר ששברתי את הקרש בפעם השנייה, אמיר הרדוף, המנטור היקר שלי, ניגש אלי ואמר לי שזו לא חכמה. כבר עשיתי את זה בעבר, אז זו לא חכמה שאני עושה זאת שוב. הוא טען שאני צריכה לאתגר את עצמי, ללכת שלב קדימה ולשבור שני קרשים יחד. הוא לקח אז שני קרשים, החזיק אותם ואני ניסיתי לשבור.
נתתי מכה, ועוד אחת ועוד אחת, והקרש לא נשבר. לא הצלחתי.
אבל אני המשכתי לנסות. ועדיין לא הצלחתי.
כך עברו לפחות 10 דקות בהן אני מכה בקרשים וכלום לא קורה. היד שלי הפכה לכחולה והתנפחה מכאבים. ואמיר עומד מאחורי הקרשים וממשיך לעודד ולתמוך ולתת מילים חמות ולעזור לי לא לוותר. ואני לא ויתרתי.
אחרי הרבה זמן (אני לא יודעת בדיוק כמה זמן עבר, אבל לפי הכחולים שהיו לי על היד אני יודעת שזה היה ארוך...) הקרשים סוף סוף נשברו ואני הייתי בעננים. הצלחתי!
ואז הגיעה ההזדמנות כבר השנה, ואני כבר מראש לקחתי שני קרשים וניגשתי אל אמיר שיחזיק ויעודד ויעזור לי לשבור אותם.
הפעם זה היה אחרת. לא אגלה לכם כמה זמן לקח לי הפעם, תצטרכו לראות לבד. הנה:



אז מהי הנוסחה להצלחה לכל דבר בחיים? ואיך זה מתחבר לבריאות?
1. דיוק הוא עוצמה - מה זה אומר? שאנחנו חייבים לדעת בדיוק מה אנחנו רוצים. למשל - לשקול 65 ק"ג, להביא את רמת הסוכר בדם ל- 80, להיות מסוגלים לרוץ 10 ק"מ מבלי להפסיק, רמה תקינה של כדוריות דם לבנות בבדיקות הדם וכו'. למה? מכיוון שברגע שאנחנו מדוייקים במה שאנחנו רוצים, אנחנו מוצאים דרכים שעוזרות לנו להשיג את זה.
2. דע את ה"למה" שלך - מה זה אומר? שאם לא נדע למה אנחנו רוצים את מה שאנחנו רוצים, אנחנו לא נשיג אותו. ויותר מכך, אם הסיבה להשגת הרצון שלנו לא מספיק חזקה, המכשול הראשון שיעלה בדרך יגרום לנו לוותר. אני רוצה לתת לכם דוגמה אישית שלי. לי חשוב להיות בריאה ומלאת אנרגייה. למה? ישנם שני דברים החשובים לי במיוחד. האחד והחשוב לי ביותר הוא הילדים שלי וכדי שאוכל להיות כאן עבורם, לתת להם את הכלים הנכונים ביותר לחיים, ללמד אותם, לתמוך בהם ולעזור להם להיות מבוגרים מאושרים שמגשימים את עצמם אני חייבת להיות בריאה. השני הוא לחיות את החיים. אחד הדברים החשובים לי ביותר הוא לחיות את החיים. להנות. לטייל, לשמוח, לתת, לאהוב, לעשות שינוי, לעזור לאחרים לחיות באמת ועוד. אם אני לא אהיה בריאה, לא אוכל להגשים כל זה. לא אוכל באמת לתת מעצמי. שני אלו גורמים לי לעשות לפעמים גם את הדברים שהם לא תמיד נוחים לי (למשל לקום ב-4:30 בבוקר ולעשות יוגה), אבל הכרחיים כדי שארגיש טוב ואהיה מלאת אנרגייה.
3. ריכוז מאמץ - למה? כדי לא להיות מוסטים לכיוונים שונים שירחיקו אותי מהיעד. אם אני רוצה לרדת במשקל, אני חייבת לרכז את כל המאמץ ואת כל תשומת הלב בכך. אם אני רוצה שרמת הסוכר בדם תרד, אני צריכה להתמקד ולהתרכז רק בזה כדי להביא את התוצאה הנכונה. זה לא יקרה כדרך אגב.
4. למדוד את התוצאות - שלב שהוא חובה כדי להשיג כל דבר. כדי לדעת אם הדרך שבחרתי היא נכונה אני חייבת למדוד ולראות מה קרה. אם החלטתי לרדת במשקל 10 ק"ג והתחלתי לאכול נכון ואחרי חודשיים ראיתי שכמעט שום דבר לא יורד, סימן שיש לשנות משהו נוסף בדרך. אם לא אמדוד ואהיה עם אצבע על הדופק, לא אדע אם אני מתקדמת בדרך הנכונה.
5. מה לעשות כשמה שעשיתי לא עובד? ממשיכה שוב ושוב. בודקת אם הדרך נכונה. מתייעצת עם מומחים, מנתחת את התוצאות וממשיכה למצוא את הדרך הנכונה ולא מוותרת על היעד.

כתבו לי כאן למטה, אשמח לשמוע מכם מה דעתכם.
סופשבוע נפלא
איילת

יום שלישי, 10 בינואר 2012

טו-בשבט - הנבטה

כשחשבתי מה אני יכולה לתת לכם לכבוד ט"ו בשבט, היה לי ברור מאליו שאלו לא יהיו פירות יבשים. ט"ו בשבט הוא הרבה מעבר.

פעם שמעתי פנינה מאדם מאוד יקר שבה אמר:
"מזון = מן החי
מה שלא מהחי זה לא מזון, זה תוספות..."

גם הבן שלי מרגיש כך. רובנו מרגישים כך. מבחינת רבים מזון מהצומח אינו ממש מזון.
אני לא רוצה להכנס עכשיו ליתרונות ולחסרונות של המזון מהחי, אני יודעת שזהו נושא מורכב. היום אני מעוניינת להתמקד בצומח. ט"ו בשבט.

אחד מהמרכיבים העיקריים בתזונה היומית צריך להיות מזון מהצומח. 90-80% מהתזונה היומית אמורה להגיע מהצומח. מזון מהצומח הוא המקור העיקרי, ולפעמים אפילו היחידי לקבלת רכיבי מזון רבים. רק מהצומח נקבל פחמימות, מהצומח יגיעו אלינו כל המינרלים ורוב הויטמינים באיכות גבוהה מאוד.
תזונה יומית דלה במזון מהצומח גורמת בהכרח לחוסרים, שבמידה ולא ימולאו, בהכרח תגיע מחלה.
מה שקורה היום, שהיחס בין צריכת מזון מהצומח למזון מהחי התהפך. התזונה המערבית מבוססת ברובה על מזון מהחי.
תפריט יומי טיפוסי יראה כך:

חלב או שוקו בבוקר יחד עם קורנפלקס,
סנדוויץ עם גבינה בארוחת עשר,
לארוחת צהרים תמיד בשר/עוף יחד עם אורז או תפ"א או פסטה 
ובערב ביצה + גבינה ובמקרה הטוב סלט (שמורכב בד"כ ממלפפון, עגבניה ופלפל).

אחוז גבוה מאוד של התזונה היומית מגיע מהחי, כמעט ולא אוכלים פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות. והגוף מגיב לחוסרים שנוצרים - נוצרת מחלה!
מאחר והתזונה כל כך חסרה, מתחילים להתפלא על כך שאחוז גבוה מהאוכלוסיה סובל מחוסר ויטמין D או חוסר סידן למשל ומתחילים לתת תוספי מזון לכולם - להשלים חוסרים.
אנשים אוהבים לקחת כדורי ויטמינים ומינרלים אבל שכחנו לבדוק מה המקור לחוסר, שכחנו לבדוק איך הבסיס התזונתי, שכחנו לבדוק האם הגוף אכן מקבל את כל מה שהוא צריך לקבל ושכחנו לבדוק אם הגוף מקבל דברים שהוא לא צריך. קל לתת תוסף, קל לבלוע כדור אבל צריך לזכור ששום כדור לא יעזור אם הבסיס התזונתי אינו נכון.

עולם הצומח הוא עולם מדהים וטעים מאוד. יש שפע ומגוון עצום והשילוב שלהם בתזונה היומית חייב להיכנס למודעות. אפשר להיות מאוד יצירתיים ולהכין מטעמים מהצומח. כבר שמעתי מאמא שפיתחה ארטיק מאבוקדו רק כדי להכניס אבוקדו לתזונה של בנה הצעיר.

היום, הכנתי לכם שני סרטונים איך אפשר באמת לשדרג את התזונה שלנו בעזרת מזון מהצומח ומה יותר מתאים לכבוד ט"ו בשבט מאשר לדבר על הנבטה. בנוסף, מה דעתכם להכין סושי בריא וטעים?

הנה, הסתכלו:
על הנבטה והכנת סושי (המתכון מופיע בהמשך)


ועכשיו לסושי:



סושי - המתכון

1 כוס אורז מלא
2 כוסות מים
1 כף מירין
1 כף חומץ אורז
דפי אצת נורי
ממרח וואסאבי
חופן נבטים (מאש, עדשים)
בצל ירוק
רצועות פלפל אדום
רצועות גזר
(רצועות ירקות נוספים) לפי הטעם

אופן ההכנה
  1. להכניס לסיר אורז ומים. לכסות, להביא לרתיחה, להנמיך את האש ולבשל עד לריכוך האורז (בערך 40 דקות)
  2. להוסיף את המירין והחומץ ולערבב.
  3. להעביר לקערה ולחכות שיתקרר.
  4. לפרוס את האצה על משטח העבודה. בעזרת ידים רטובות להניח את האורז הדביק על האצה. להשאיר את השוליים העליוניים נקיים ללא אורז.
  5. בחלק התחתון למרוח פס עדין של וואסאבי (חריף!)
  6. להניח פס של נבטים ועליהם רצועות ירקות.
  7. לגלגל את האצה עם הירקות. לסגירה, להרטיב מעט את שולי האצה להדבקה.
כמו תמיד, חשוב לי לשמוע אתכם. אתם מוזמנים להגיב ולכתוב לי כאן למטה, לשאול שאלות, ולהיות מעורבים .

ממני, חג ט"ו בשבט שמח,
המון בריאות
איילת

יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

סיפור מרגש - אבא שהצליח להבריא את בנו מסרטן

זה מדהים לראות מה אנחנו מסוגלים (ומוכנים) לעשות כדי לעזור לאחד מהיקרים לנו.
כאשר ילד, בן/בת זוג, אמא, אבא או חבר קרוב זקוקים לעזרה, וכאשר אנחנו מבינים שחייו ממש תלויים בנו, בעזרה שאנו מסוגלים לתת, זה מדהים לראות כמה שינויים אנחנו מסוגלים לאמץ ולהכניס לחיינו.
עבור עצמם רוב האנשים לא היו עושים כל כך הרבה.

לא פעם אני נתקלתי בסיפור כזה. סיפור על הורה שחייו של ילדו היו בסכנה והוא שינה סדרי עולם כדי להצילו.
אתם חייבים לראות את הסיפור המרגש הזה - אבא, שילדו בן ה-3 אובחן כחולה סרטן, אחד מסוגי הסרטן האלימים ביותר, עשה את הבלתי יאמן והצליח להביא את בנו לריפוי. וזה לאחר שהרופאים אמרו שאין כל כך מה לעשות...
הסתכלו בסרטון, ואשמח שתעבירו אותו לכל מי שלטעמכם יכול להפיק מכך תועלת.
האבא החליט לעזור לעוד ילדים חולי סרטן, בדיוק באותה הדרך. הנה, הסתכלו, וכתבו לי למטה מה דעתכם.

יום רביעי, 7 בדצמבר 2011

מה יש לי במקרר?

בזמן האחרון נשאלתי די הרבה - מה יש לך במקרר? מה יש לך בארונות? איך את מתארגנת? מה את מבשלת?
אז ככה:
כך נראה המטבח שלי כשאני חוזרת מהשוק
היום יום חמישי, כבר אין הרבה במקרר אבל עדיין יש כמה דברים טובים. מחר אני בשוק ממלאה את המאגרים לשבוע :)
מהו הקו שמלווה אותי כדי שאוכל בכל רגע שאבחר לאכול אוכל בריא?
מילת הקסם היא מלאי. אני אוהבת שיש לי מלאי של דברים טובים. יש דברים שיכולים להשתנות משבוע לשבוע, בהתאם לעונה, אבל יש דברים שתמיד יהיו לי במלאי.
ולמה?  כי אני אוהבת שיש לי מתחת ליד בצורה מאוד זמינה כל פרודוקט שאצטרך על מנת שבכל רגע נתון אוכל להכין ארוחה בריאה.
תמיד יש לי : בצל, בצל אדום, שום, לימונים, בטטות, עגבניות, מלפפונים, פלפלים, פטרוזיליה, כוסברה, חסה, תרד או מנגולד, אורז מלא, קוסקוס מלא, פסטה מקמח מלא, פתיתים מקמח כוסמין ועוד
ויש דברים שאני קונה ע"פ העונה לפי מה שיש בשוק: השבוע קניתי פטריות שמפניון שהיו מקסימות ויפות, שומר, ברוקולי, בצל ירוק ולפת, לפעמים אני קונה אם יש כרובית, שעועית ירוקה, קישואים, דלעת, חצילים, סלק ועוד.
אני משתדלת להכניס כל שבוע ירק מיוחד כזה, אבל אני יודעת שלא יצא לי לבשל כל שבוע גם כרובית וגם שעועית ירוקה וגם פטריות וגם חצילים וגם דלעת וגם קישואים (אלא אם כן זה מרק ירקות שמכיל הכל) ולכן אני קונה כל שבוע שניים או שלושה דברים מיוחדים.
כמו שאמרתי השבוע היה לי במקרר פטריות, בצל ירוק, תרד, שומר, ברוקולי ולפת. ומה עשיתי עם זה השבוע?

יום אחד לארוחת ערב היה מרק פטריות:
1 בצל קצוץ
3 שיני שום קצוצות
500 גר' פטריות שמפניון חתוכות לפרוסות
1 ליטר ציר ירקות
שמן זית
מלח, פלפל
חלב סויה
אופן ההכנה:
לטגן את הבצל בטיגון הפוך (בלי שמן) עד שמקבל גוון זהוב.
להוסיף את שמן הזית, השום והפטריות ולהמשיך לטגן עד שהפטריות מתרככות.
להוסיף את ציר הירקות ומלח ופלפל ולבשל כ-20 ד'.
לטחון את התערובת (אני משתמשת בבלנדר מוט).
להוסיף חלב סויה ע"פ הצורך (לפי כמה דליל או סמיך אתם רוצים שהמרק יהיה)
לתקן תיבול ובתאבון
 ויום נוסף פסטה מוקרמת עם פטריות וצנוברים:
1 חבילת פסטה מסוג פנה
1 בצל קצוץ
4 שיני שום קצוצות
400 גר' פטריות שמפניון קצוצות
6 פטריות שיטאקי מיובשות
חופן צנוברים
חלב סויה
1 פלפל חריף קצוץ
מלח
אופן ההכנה:
להשרות את פטריות השיטאקי במים רותחים
לבשל את הפסטה ע"פ ההוראות על האריזה
לטגן בצל בטיגון הפוך. לאחר 4 ד' להוסיף את הפטריות, פלפל חריף. לבשל עוד 10 ד'.
כאשר התרככו פטריות השיטאקי לקצוץ אותן (להסיר את הגבעולים כי הם קשים לאכילה) ולהוסיף לסיר כולל נוזלי ההשרייה. להוסיף 1 כוס חלב סויה ומלח. לכסות את הסיר ולבשל כ-10-15 ד' עד שכל הנוזלים התאדו. להוסיף עוד כוס חלב סויה ולגרד את תחתית הסיר על מנת למצות כל דבר שנדבק. לבשל עוד 2-3 ד'.
להוסיף חצי מחבילת הפסטה המבושלת, לערבב ולהגיש.

  • ועשיתי גם ביצה מקושקשת עם מעט פטריות, בצל ירוק ותרד לאחת מארוחות הערב
  • אתמול לארוחת הצהריים השתמשתי בשאריות מהפסטה שבישלתי יומיים לפני כן (ששמרתי ללא רוטב) עם שומר ובצל סגול צלויים בתנור עם שמן זית, שום טרי ותימין מיובש וברוקולי טרי.
זה קל וזה מהיר כשהכל זמין ונמצא בבית.
הסוד הוא להחליט מראש מה רוצים לבשל השבוע ואז לצאת לשוק, אבל בשוק להיות עם ראש פתוח על מנת לבדוק את מה שטרי השבוע, לקנות אותו ולהכניס אותו לתפריט השבועי.

כתבו לי כאן למטה איך אתם מתארגנים, ומה אתם עושים, אשמח לשמוע רעיונות חדשים.
בתאבון!!!

יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

למה תרמתי את גופי לאומנות?

בהתחלה זה עוד היה כיף...
השבוע עברתי חוויה חזקה ביותר, שלא היתה לי קלה, וגרמה לי להבין בצורה חד משמעית מהו הלמה שלי. הבנתי בדיוק למה כל כך חשוב לי לעשות כל מה שאני יכולה על מנת ליצור לעצמי חיים בריאים.
השבוע, שלי בתי קיבלה פרוייקט במסגרת שעור אומנות בביה"ס וביקשה ממני לעזור לה. יותר נכון היא ביקשה ממני לתרום את פני לפרוייקט. היא היתה צריכה להכין תבנית של מסכת גבס, תבנית של פנים, ושאלה אם אהיה מוכנה שהיא תיצוק את הגבס עלי. כמובן שלא התנגדתי, להפך, אמרתי לה שאני רוצה, כי זו נראתה לי חוויה כיפית ורציתי להתנסות.
התיישבנו בהתלהבות ליד השולחן, עם תחבושות הגבס, וקערת מים ענקית ושלי התחילה להניח את הרצועות על פני. בהתחלה זה רק היה קר ורטוב, אבל מהר מאוד הגבס התחיל להתייבש ולהתקשות והתחלתי להרגיש חוסר נוחות. שכבות הגבס התחילו להערם, עוד שכבה, ועוד שכבה והתחילו לכסות את כל הפנים.
מתחילה להרגיש לא נח
פתאום לא יכולתי לחייך, לצחוק, ואפילו לדבר. יותר מזה, התחלתי להרגיש שקשה לי לנשום. זה חונק אותי. אני לא גמישה, אני לא חופשייה. השפתיים התייבשו ואני לא יכולתי אפילו להוציא את הלשון וללקק אותן כדי להרטיב אותן קצת. זה היה מפחיד. הגיע הרגע ששלי אמרה לי שהיא צריכה לכסות גם את הפה דבר שגרם לי לחרדה עצומה. גם כך אני בקושי יכולה לנשום, אז גם לכסות את הפה? לא הייתי מסוגלת וויתרנו על זה...
זה היה מוזר. אני הרי ידעתי שזה גבס, ואני יכולה להוציא אותו בכל רגע שאני בוחרת. אני הרי ידעתי שלא יקרה לי משהו בלתי הפיך, אני הרי ידעתי שעוד חצי שעה הכל יגמר, אבל בכל זאת, לא יכולתי לנשום. זה חנק אותי, ולא בגלל שלא הגיע אלי אוויר וחמצן, אלא בגלל שהרגשתי שאני לא חיה. אני מוגבלת.
אני חשבתי שזה יהיה כיף ומשחק והתברר לי שזה היווה עבורי שעור חזק מאוד לחיים. תמיד ידעתי שאחד הערכים החשובים מבחינתי הוא חופש. מה שמניע אותי ומכוון אותי בחיים זו תחושת החופש שאני חייבת להרגיש. אני רוצה להיות חופשייה לגמרי בכל אספקט בחיים. אני לא מסוגלת להיות מוגבלת ופתאום הבנתי עד כמה זה חזק עבורי. זה בדיוק הלמה שלי. זה הכח המניע שלי.
מרגישה חנוקה...
כולנו יודעים שאם אין לנו סיבה משמעותית לעשות משהו, לא נעשה אותו. לכן לכך כך הרבה אנשים נכשלים להכניס פעילות גופנית לחייהם או לאכול נכון או להפסיק לעשן. זה קשה עבורם והם לא רואים באמת מה זה יתן להם. אין שום דבר שמניע אותם וגורם להם לצאת מאזור הנוחות. לצערי בד"כ הכח המניע לשינוי מגיע רק כאשר נכנסת טראומה לחיינו, ואז, כשזה נראה מאוחר מדי, או שאין ברירה, רק אז אנשים משנים הרגלים. אבי ז"ל לדוגמה עישן שנים רבות וטען תמיד שהוא לא יכול ולא מסוגל להפסיק לעשן. ברגע בו התבשר שהוא סובל מבעיית לב קשה, באותה השנייה הוא הפסיק לעשן, וזה לא היה לו כל כך קשה. עד אז הוא פשוט לא רצה. לא היה לו שום כח מניע, לא היתה לו שום סיבה מספיק טובה להפסיק.
חופשייה מחדש...
אני תמיד ידעתי שמה שמניע אותי בכלל בחיים הוא החופש. תחושת החופש שאני רוצה לחיות בו. השעור הפעם רק חידד לי עד כמה.
אני מזמינה אתכם לבדוק מהו הלמה שלכם? כל אחד והכח המניע שלו. מה יגרום לך לעשות הכל כדי לחיות בריא, מה יגרום לך לעשות את כל מה שדרוש? להשקיע זמן, להשקיע אנרגיה בשינוי, להשקיע כדי לללמוד, לאכול מאכלים שלא כל כך מכירים, להכנס למטבח ולהתחיל לנסות לבשל עם מרכיבים חדשים, להשתתף בקורסים, לקרוא, להקשיב, לשאול, להתמודד עם אנשים ספקנים שבסביבה שלך, להתמודד עם הדרישות של הילדים ועוד. אם הלמה הוא לא חזק באמת, אתם לא תעשות את זה.

כתבו לי כאן למטה - מהו הלמה שלכם? אני אשמח מאוד לשמוע

בנוסף, מזכירה לכם שבתאריך 4.12 מתקיים הסמינר המקיף "הבית הבריא":
http://www.healthyfamily.co.il/117036/healthyhouse

המון בריאות
איילת

יום ראשון, 6 בנובמבר 2011

הזהרו ממאכל טבעוני/צמחוני


תקשיבו לי רגע - עצם המילה "אוכל טבעוני" לא עושה את האוכל לבריא.
לפעמים אני מרגישה שאני רוצה לצעוק את זה, כדי שישמעו וסביר להניח שאתם תרגישו את הכעס שלי מבין השורות (לא עליכם, אל תדאגו :))

אני לא אומרת לא להיות טבעוני או צמחוני, בכלל לא, אני רוצה להגיד משהו אחר.

היום נתקלתי בפייסבוק בתמונות שנקראות "דברים שטבעונים אוכלים" ויש שם מגוון של תמונות של מאכלים שלמראית עין נראים ממש ממש טוב.
ואז, כשאנחנו רואים עוגה כזו, או עוגיות, או מאפים שכתוב עליהם "עוגיות טבעוניות ונימוחות" ישר מתקבל הרושם שאם זה טבעוני זה חייב להיות בריא.
אז לא. זה לא כך וחשוב לי שתבינו על מנת שתוכלו לעשות את הבחירות שלכם בצורה מושכלת.
אוכל בריא הוא אוכל שנותן ערך תזונתי גבוה לגוף עם מינימום רעלנים. טבעוני או צמחוני לא בהכרח עונים על ההגדרה הזו של אוכל בריא.
וזה יכול להיות מאוד מסוכן.
אצל צמחונים רבים אני רואה שימוש רחב בלחם ובגבינות. זה הבסיס לתזונה שלהם ועם בסיס כזה הם לא מקבלים את הערך הנכון לגוף.
אצל טבעונים זה הרבה יותר גרוע כי הם מחפשים תחליפים למוצרים מהחי וזה אומר הרבה פעמים שימוש נרחב באוכל מתועש וסינתטי. הנה דוגמה: אחד המתכונים שנתקלתי בו הוא:

עוגיות ריבה טבעוניות נימוחות (אל תעשו את העוגיות האלו - הן מזיקות ביותר!!)

לבצק:
1/4 2 כוסות קמח מנופה (315 גרם)
קורט מלח
1/4 כפית אבקת אפייה
1/2 כוס סוכר (100 גרם)
1 שקית סוכר וניל (10גרם)
200 גרם מחמאה רכה חתוכה לקוביות
3 כפות מים או שמנת צמחית או רסק תפוחים (45 גרם)

למלית:
1 כוס ריבה אדומה

לבזיקה:
1/2 כוס אבקת סוכר

זהו מתכון שרחוק מלהיות בריא. הוא עושה נזק גדול מאוד וחמור הרבה יותר מהגרסה הלא טבעונית שלו, ולמה?
קודם כל השימוש במחמאה - שזה בסה"כ מרגרינה שעושה נזק אדיר לגוף. גם חמאה אינה בריאה, אבל אם כבר משתמשים, היא עדיפה על פני המרגרינה (או המחמאה שזה בסה"כ מרגרינה בטעם חמאה), היא טבעית. אמנם יש בה הרבה כולסטרול ושומן רווי אבל הגוף יודע להתמודד איתה. המרגרינה היא כמו נפט, פלסטיק, היא סינתטית, חומר שהגוף לא יודע מה לעשות איתו ושוקעת בעורקים ובכלי הדם ויוצרת נזק אדיר שיכול להתבטא במגוון צורות, החל מהתקררויות תכופות עד לבעיות לב וסרטן.
דבר שני יש במתכון הזה המון המון סוכר פשוט - גם הקמח הלבן, סוכר, אבקת סוכר, סוכר וניל, ריבה, רסק תפוחים - הכל סוכר.
שמנת צמחית - אחת ההמצאות המזיקות ביותר שקיימות. בדיוק כמו המרגרינה - שמנת עשוייה בד"כ מחלב, כך שאם היא צמחית זה אומר שהיא מיוצרת מכימיקלים שיש להם טעם ומרקם של שמנת. נזק אדיר לגוף. בדיוק כמו החמאה והמרגרינה, גם שמנת היא לא מוצר בריא במיוחד, אבל אם כבר משתמשים בשמנת עדיפה השמנת האמיתית ולא הזיוף.

מתכון כזה מכיל רק מרכיבים שעושים נזק אשר גורמים לעלייה מהירה ברמות הסוכר, גורמים לסתימת עורקים, יוצרים מוטציה ונזק ב- DNA שלנו, ממלאים את התאים ברעלנים וכל זה כמובן בהכרח מביא למחלה.

אז נשאלת השאלה - מה עושים?
אל תבינו אותי לא נכון - אני לא אומרת שאסור להיות צמחוני או טבעוני, ושזה לא בריא. להפך. זה יכול להיות בריא מאוד, רק צריך לעשות את זה בחוכמה. אין צורך לוותר על מתוק ועל עוגות ועוגיות, אלא להכין אותן בצורה נכונה. להשתמש ברכיבים טבעיים ובריאים, באגוזים/שקדים/זרעים, בחמאות אגוזים, בטחינה, בקטניות, במחיות טבעיות של פירות טריים, בקמח מלא ובריא וכו'.
התמונה המצורפת כאן למעלה היא מהכנס האחרון שהשתתפתי בו בארה"ב שם אכלנו רק אוכל טבעוני, אבל בריא ביותר, מלא ערך תזונתי וכל כך טעים! הכנס היה בדיוק יום לפני יום העצמאות שלהם שם בארה"ב ולכן הם הכינו לנו עוגה מיוחדת ליום העצמאות. הנה היא עוגת הבננות המהממת שהכינו לנו - טבעונית לגמרי - אבל בריאה. היא היתה כל כך טעימה שלא יכולתי לעמוד בפניה ואכלתי מספר פרוסות שמנות כאלו...הקרם היה עשוי מאגוזי מקדמיה, והיא היתה ממותקת ע"י תמרים - ואו, כל כך טעים.



לסיכום - שלא יעבדו עליכם...אל תטעו לחשוב שמתכון או מאכל שמתהדר בכותרת "טבעוני" הוא בריא. גם לא "צמחוני". בדקו אתם את הרכיבים והחליטו אם הוא ראוי שיכנס לגופכם.

המון בריאות
איילת

נ.ב. ספרו לי כאן למטה מה אתם חושבים?