סיפור מרגש - אבא שהצליח להבריא את בנו מסרטן

זה מדהים לראות מה אנחנו מסוגלים (ומוכנים) לעשות כדי לעזור לאחד מהיקרים לנו.
כאשר ילד, בן/בת זוג, אמא, אבא או חבר קרוב זקוקים לעזרה, וכאשר אנחנו מבינים שחייו ממש תלויים בנו, בעזרה שאנו מסוגלים לתת, זה מדהים לראות כמה שינויים אנחנו מסוגלים לאמץ ולהכניס לחיינו.
עבור עצמם רוב האנשים לא היו עושים כל כך הרבה.

לא פעם אני נתקלתי בסיפור כזה. סיפור על הורה שחייו של ילדו היו בסכנה והוא שינה סדרי עולם כדי להצילו.
אתם חייבים לראות את הסיפור המרגש הזה - אבא, שילדו בן ה-3 אובחן כחולה סרטן, אחד מסוגי הסרטן האלימים ביותר, עשה את הבלתי יאמן והצליח להביא את בנו לריפוי. וזה לאחר שהרופאים אמרו שאין כל כך מה לעשות...
הסתכלו בסרטון, ואשמח שתעבירו אותו לכל מי שלטעמכם יכול להפיק מכך תועלת.
האבא החליט לעזור לעוד ילדים חולי סרטן, בדיוק באותה הדרך. הנה, הסתכלו, וכתבו לי למטה מה דעתכם.

מה יש לי במקרר?

בזמן האחרון נשאלתי די הרבה - מה יש לך במקרר? מה יש לך בארונות? איך את מתארגנת? מה את מבשלת?
אז ככה:

כך נראה המטבח שלי כשאני חוזרת מהשוק

היום יום חמישי, כבר אין הרבה במקרר אבל עדיין יש כמה דברים טובים. מחר אני בשוק ממלאה את המאגרים לשבוע :)
מהו הקו שמלווה אותי כדי שאוכל בכל רגע שאבחר לאכול אוכל בריא?
מילת הקסם היא מלאי. אני אוהבת שיש לי מלאי של דברים טובים. יש דברים שיכולים להשתנות משבוע לשבוע, בהתאם לעונה, אבל יש דברים שתמיד יהיו לי במלאי.
ולמה?  כי אני אוהבת שיש לי מתחת ליד בצורה מאוד זמינה כל פרודוקט שאצטרך על מנת שבכל רגע נתון אוכל להכין ארוחה בריאה.
תמיד יש לי : בצל, בצל אדום, שום, לימונים, בטטות, עגבניות, מלפפונים, פלפלים, פטרוזיליה, כוסברה, חסה, תרד או מנגולד, אורז מלא, קוסקוס מלא, פסטה מקמח מלא, פתיתים מקמח כוסמין ועוד
ויש דברים שאני קונה ע"פ העונה לפי מה שיש בשוק: השבוע קניתי פטריות שמפניון שהיו מקסימות ויפות, שומר, ברוקולי, בצל ירוק ולפת, לפעמים אני קונה אם יש כרובית, שעועית ירוקה, קישואים, דלעת, חצילים, סלק ועוד.
אני משתדלת להכניס כל שבוע ירק מיוחד כזה, אבל אני יודעת שלא יצא לי לבשל כל שבוע גם כרובית וגם שעועית ירוקה וגם פטריות וגם חצילים וגם דלעת וגם קישואים (אלא אם כן זה מרק ירקות שמכיל הכל) ולכן אני קונה כל שבוע שניים או שלושה דברים מיוחדים.
כמו שאמרתי השבוע היה לי במקרר פטריות, בצל ירוק, תרד, שומר, ברוקולי ולפת. ומה עשיתי עם זה השבוע?

יום אחד לארוחת ערב היה מרק פטריות:

1 בצל קצוץ
3 שיני שום קצוצות
500 גר' פטריות שמפניון חתוכות לפרוסות
1 ליטר ציר ירקות
שמן זית
מלח, פלפל
חלב סויה
אופן ההכנה:
לטגן את הבצל בטיגון הפוך (בלי שמן) עד שמקבל גוון זהוב.
להוסיף את שמן הזית, השום והפטריות ולהמשיך לטגן עד שהפטריות מתרככות.
להוסיף את ציר הירקות ומלח ופלפל ולבשל כ-20 ד'.
לטחון את התערובת (אני משתמשת בבלנדר מוט).
להוסיף חלב סויה ע"פ הצורך (לפי כמה דליל או סמיך אתם רוצים שהמרק יהיה)
לתקן תיבול ובתאבון

 ויום נוסף פסטה מוקרמת עם פטריות וצנוברים:

1 חבילת פסטה מסוג פנה
1 בצל קצוץ
4 שיני שום קצוצות
400 גר' פטריות שמפניון קצוצות
6 פטריות שיטאקי מיובשות
חופן צנוברים
חלב סויה
1 פלפל חריף קצוץ
מלח
אופן ההכנה:
להשרות את פטריות השיטאקי במים רותחים
לבשל את הפסטה ע"פ ההוראות על האריזה
לטגן בצל בטיגון הפוך. לאחר 4 ד' להוסיף את הפטריות, פלפל חריף. לבשל עוד 10 ד'.
כאשר התרככו פטריות השיטאקי לקצוץ אותן (להסיר את הגבעולים כי הם קשים לאכילה) ולהוסיף לסיר כולל נוזלי ההשרייה. להוסיף 1 כוס חלב סויה ומלח. לכסות את הסיר ולבשל כ-10-15 ד' עד שכל הנוזלים התאדו. להוסיף עוד כוס חלב סויה ולגרד את תחתית הסיר על מנת למצות כל דבר שנדבק. לבשל עוד 2-3 ד'.
להוסיף חצי מחבילת הפסטה המבושלת, לערבב ולהגיש.

• ועשיתי גם ביצה מקושקשת עם מעט פטריות, בצל ירוק ותרד לאחת מארוחות הערב
• אתמול לארוחת הצהריים השתמשתי בשאריות מהפסטה שבישלתי יומיים לפני כן (ששמרתי ללא רוטב) עם שומר ובצל סגול צלויים בתנור עם שמן זית, שום טרי ותימין מיובש וברוקולי טרי.

זה קל וזה מהיר כשהכל זמין ונמצא בבית.
הסוד הוא להחליט מראש מה רוצים לבשל השבוע ואז לצאת לשוק, אבל בשוק להיות עם ראש פתוח על מנת לבדוק את מה שטרי השבוע, לקנות אותו ולהכניס אותו לתפריט השבועי.

כתבו לי כאן למטה איך אתם מתארגנים, ומה אתם עושים, אשמח לשמוע רעיונות חדשים.
בתאבון!!!

למה תרמתי את גופי לאומנות?

בהתחלה זה עוד היה כיף...

השבוע עברתי חוויה חזקה ביותר, שלא היתה לי קלה, וגרמה לי להבין בצורה חד משמעית מהו הלמה שלי. הבנתי בדיוק למה כל כך חשוב לי לעשות כל מה שאני יכולה על מנת ליצור לעצמי חיים בריאים.
השבוע, שלי בתי קיבלה פרוייקט במסגרת שעור אומנות בביה"ס וביקשה ממני לעזור לה. יותר נכון היא ביקשה ממני לתרום את פני לפרוייקט. היא היתה צריכה להכין תבנית של מסכת גבס, תבנית של פנים, ושאלה אם אהיה מוכנה שהיא תיצוק את הגבס עלי. כמובן שלא התנגדתי, להפך, אמרתי לה שאני רוצה, כי זו נראתה לי חוויה כיפית ורציתי להתנסות.
התיישבנו בהתלהבות ליד השולחן, עם תחבושות הגבס, וקערת מים ענקית ושלי התחילה להניח את הרצועות על פני. בהתחלה זה רק היה קר ורטוב, אבל מהר מאוד הגבס התחיל להתייבש ולהתקשות והתחלתי להרגיש חוסר נוחות. שכבות הגבס התחילו להערם, עוד שכבה, ועוד שכבה והתחילו לכסות את כל הפנים.

מתחילה להרגיש לא נח

פתאום לא יכולתי לחייך, לצחוק, ואפילו לדבר. יותר מזה, התחלתי להרגיש שקשה לי לנשום. זה חונק אותי. אני לא גמישה, אני לא חופשייה. השפתיים התייבשו ואני לא יכולתי אפילו להוציא את הלשון וללקק אותן כדי להרטיב אותן קצת. זה היה מפחיד. הגיע הרגע ששלי אמרה לי שהיא צריכה לכסות גם את הפה דבר שגרם לי לחרדה עצומה. גם כך אני בקושי יכולה לנשום, אז גם לכסות את הפה? לא הייתי מסוגלת וויתרנו על זה...
זה היה מוזר. אני הרי ידעתי שזה גבס, ואני יכולה להוציא אותו בכל רגע שאני בוחרת. אני הרי ידעתי שלא יקרה לי משהו בלתי הפיך, אני הרי ידעתי שעוד חצי שעה הכל יגמר, אבל בכל זאת, לא יכולתי לנשום. זה חנק אותי, ולא בגלל שלא הגיע אלי אוויר וחמצן, אלא בגלל שהרגשתי שאני לא חיה. אני מוגבלת.
אני חשבתי שזה יהיה כיף ומשחק והתברר לי שזה היווה עבורי שעור חזק מאוד לחיים. תמיד ידעתי שאחד הערכים החשובים מבחינתי הוא חופש. מה שמניע אותי ומכוון אותי בחיים זו תחושת החופש שאני חייבת להרגיש. אני רוצה להיות חופשייה לגמרי בכל אספקט בחיים. אני לא מסוגלת להיות מוגבלת ופתאום הבנתי עד כמה זה חזק עבורי. זה בדיוק הלמה שלי. זה הכח המניע שלי.

מרגישה חנוקה...

כולנו יודעים שאם אין לנו סיבה משמעותית לעשות משהו, לא נעשה אותו. לכן לכך כך הרבה אנשים נכשלים להכניס פעילות גופנית לחייהם או לאכול נכון או להפסיק לעשן. זה קשה עבורם והם לא רואים באמת מה זה יתן להם. אין שום דבר שמניע אותם וגורם להם לצאת מאזור הנוחות. לצערי בד"כ הכח המניע לשינוי מגיע רק כאשר נכנסת טראומה לחיינו, ואז, כשזה נראה מאוחר מדי, או שאין ברירה, רק אז אנשים משנים הרגלים. אבי ז"ל לדוגמה עישן שנים רבות וטען תמיד שהוא לא יכול ולא מסוגל להפסיק לעשן. ברגע בו התבשר שהוא סובל מבעיית לב קשה, באותה השנייה הוא הפסיק לעשן, וזה לא היה לו כל כך קשה. עד אז הוא פשוט לא רצה. לא היה לו שום כח מניע, לא היתה לו שום סיבה מספיק טובה להפסיק.

חופשייה מחדש...

אני תמיד ידעתי שמה שמניע אותי בכלל בחיים הוא החופש. תחושת החופש שאני רוצה לחיות בו. השעור הפעם רק חידד לי עד כמה.
אני מזמינה אתכם לבדוק מהו הלמה שלכם? כל אחד והכח המניע שלו. מה יגרום לך לעשות הכל כדי לחיות בריא, מה יגרום לך לעשות את כל מה שדרוש? להשקיע זמן, להשקיע אנרגיה בשינוי, להשקיע כדי לללמוד, לאכול מאכלים שלא כל כך מכירים, להכנס למטבח ולהתחיל לנסות לבשל עם מרכיבים חדשים, להשתתף בקורסים, לקרוא, להקשיב, לשאול, להתמודד עם אנשים ספקנים שבסביבה שלך, להתמודד עם הדרישות של הילדים ועוד. אם הלמה הוא לא חזק באמת, אתם לא תעשות את זה.

כתבו לי כאן למטה - מהו הלמה שלכם? אני אשמח מאוד לשמוע

בנוסף, מזכירה לכם שבתאריך 4.12 מתקיים הסמינר המקיף "הבית הבריא":
http://www.healthyfamily.co.il/117036/healthyhouse

המון בריאות
איילת

הזהרו ממאכל טבעוני/צמחוני

תקשיבו לי רגע - עצם המילה "אוכל טבעוני" לא עושה את האוכל לבריא.
לפעמים אני מרגישה שאני רוצה לצעוק את זה, כדי שישמעו וסביר להניח שאתם תרגישו את הכעס שלי מבין השורות (לא עליכם, אל תדאגו :))

אני לא אומרת לא להיות טבעוני או צמחוני, בכלל לא, אני רוצה להגיד משהו אחר.

היום נתקלתי בפייסבוק בתמונות שנקראות "דברים שטבעונים אוכלים" ויש שם מגוון של תמונות של מאכלים שלמראית עין נראים ממש ממש טוב.
ואז, כשאנחנו רואים עוגה כזו, או עוגיות, או מאפים שכתוב עליהם "עוגיות טבעוניות ונימוחות" ישר מתקבל הרושם שאם זה טבעוני זה חייב להיות בריא.
אז לא. זה לא כך וחשוב לי שתבינו על מנת שתוכלו לעשות את הבחירות שלכם בצורה מושכלת.
אוכל בריא הוא אוכל שנותן ערך תזונתי גבוה לגוף עם מינימום רעלנים. טבעוני או צמחוני לא בהכרח עונים על ההגדרה הזו של אוכל בריא.
וזה יכול להיות מאוד מסוכן.
אצל צמחונים רבים אני רואה שימוש רחב בלחם ובגבינות. זה הבסיס לתזונה שלהם ועם בסיס כזה הם לא מקבלים את הערך הנכון לגוף.
אצל טבעונים זה הרבה יותר גרוע כי הם מחפשים תחליפים למוצרים מהחי וזה אומר הרבה פעמים שימוש נרחב באוכל מתועש וסינתטי. הנה דוגמה: אחד המתכונים שנתקלתי בו הוא:

עוגיות ריבה טבעוניות נימוחות (אל תעשו את העוגיות האלו - הן מזיקות ביותר!!)

לבצק:
1/4 2 כוסות קמח מנופה (315 גרם)
קורט מלח
1/4 כפית אבקת אפייה
1/2 כוס סוכר (100 גרם)
1 שקית סוכר וניל (10גרם)
200 גרם מחמאה רכה חתוכה לקוביות
3 כפות מים או שמנת צמחית או רסק תפוחים (45 גרם)

למלית:
1 כוס ריבה אדומה

לבזיקה:
1/2 כוס אבקת סוכר

זהו מתכון שרחוק מלהיות בריא. הוא עושה נזק גדול מאוד וחמור הרבה יותר מהגרסה הלא טבעונית שלו, ולמה?
קודם כל השימוש במחמאה - שזה בסה"כ מרגרינה שעושה נזק אדיר לגוף. גם חמאה אינה בריאה, אבל אם כבר משתמשים, היא עדיפה על פני המרגרינה (או המחמאה שזה בסה"כ מרגרינה בטעם חמאה), היא טבעית. אמנם יש בה הרבה כולסטרול ושומן רווי אבל הגוף יודע להתמודד איתה. המרגרינה היא כמו נפט, פלסטיק, היא סינתטית, חומר שהגוף לא יודע מה לעשות איתו ושוקעת בעורקים ובכלי הדם ויוצרת נזק אדיר שיכול להתבטא במגוון צורות, החל מהתקררויות תכופות עד לבעיות לב וסרטן.
דבר שני יש במתכון הזה המון המון סוכר פשוט - גם הקמח הלבן, סוכר, אבקת סוכר, סוכר וניל, ריבה, רסק תפוחים - הכל סוכר.
שמנת צמחית - אחת ההמצאות המזיקות ביותר שקיימות. בדיוק כמו המרגרינה - שמנת עשוייה בד"כ מחלב, כך שאם היא צמחית זה אומר שהיא מיוצרת מכימיקלים שיש להם טעם ומרקם של שמנת. נזק אדיר לגוף. בדיוק כמו החמאה והמרגרינה, גם שמנת היא לא מוצר בריא במיוחד, אבל אם כבר משתמשים בשמנת עדיפה השמנת האמיתית ולא הזיוף.

מתכון כזה מכיל רק מרכיבים שעושים נזק אשר גורמים לעלייה מהירה ברמות הסוכר, גורמים לסתימת עורקים, יוצרים מוטציה ונזק ב- DNA שלנו, ממלאים את התאים ברעלנים וכל זה כמובן בהכרח מביא למחלה.

אז נשאלת השאלה - מה עושים?
אל תבינו אותי לא נכון - אני לא אומרת שאסור להיות צמחוני או טבעוני, ושזה לא בריא. להפך. זה יכול להיות בריא מאוד, רק צריך לעשות את זה בחוכמה. אין צורך לוותר על מתוק ועל עוגות ועוגיות, אלא להכין אותן בצורה נכונה. להשתמש ברכיבים טבעיים ובריאים, באגוזים/שקדים/זרעים, בחמאות אגוזים, בטחינה, בקטניות, במחיות טבעיות של פירות טריים, בקמח מלא ובריא וכו'.
התמונה המצורפת כאן למעלה היא מהכנס האחרון שהשתתפתי בו בארה"ב שם אכלנו רק אוכל טבעוני, אבל בריא ביותר, מלא ערך תזונתי וכל כך טעים! הכנס היה בדיוק יום לפני יום העצמאות שלהם שם בארה"ב ולכן הם הכינו לנו עוגה מיוחדת ליום העצמאות. הנה היא עוגת הבננות המהממת שהכינו לנו - טבעונית לגמרי - אבל בריאה. היא היתה כל כך טעימה שלא יכולתי לעמוד בפניה ואכלתי מספר פרוסות שמנות כאלו...הקרם היה עשוי מאגוזי מקדמיה, והיא היתה ממותקת ע"י תמרים - ואו, כל כך טעים.

לסיכום - שלא יעבדו עליכם...אל תטעו לחשוב שמתכון או מאכל שמתהדר בכותרת "טבעוני" הוא בריא. גם לא "צמחוני". בדקו אתם את הרכיבים והחליטו אם הוא ראוי שיכנס לגופכם.

המון בריאות
איילת

נ.ב. ספרו לי כאן למטה מה אתם חושבים?

איך הסביבה שלנו, חברים משפחה ומכרים משפיעים על האופן שבו אנו מכניסים דברים לפה?

רק היום קראתי מחקר על כך שאפילו הסרטים שאנחנו צופים בהם משפיעים על המשקל שלנו.
זו אבחנה מדהימה- ההבנה שהסביבה שלנו, הבית שלנו, החברים, המכרים ואפילו הסרטים שאנחנו צופים בהם משפיעים על מה שאנחנו מכניסים לפה.
איך סרטים משפיעים על המשקל?
נמצא שצפייה בסרטי דרמה וסרטים עצובים גורמת לנו לנשנש 30% יותר מאשר צפייה בסרטי קומדיה מצחיקים.
אז אם אנחנו לא אוהבים קומדיות, זה אומר שנעלה  יותר במשקל?
זו דוגמה המדגישה מאוד את ההשפעה של הסביבה על מה שאנחנו מכניסים לפה.
וזה הרבה יותר מכך - מפגשים משפחתיים וחברתיים בד"כ מתנהלים מסביב לאוכל. לפעמים מה שעושה טוב למארחת זה שנאכל, והרבה. סוג המאכלים המוגשים במפגשים אלו הוא די קבוע - בורקסים, עוגות, חטיפים, פיצוחים, שתייה קלה וכו'. לא פעם שמעתי מארחת אומרת שהיא קונה דברים, שבד"כ לא נכנסים אליה הביתה אלא רק כשהיא מארחת, כי האורחים אוהבים את זה. נוצרו איזשהן מוסכמות, מה נותנים לאורחים, ולעיתים אם לא מגישים את הדברים האלו, המארחת מרגישה שהיא לא בסדר. שהיא לא מפנקת את האורחים.
כאשר אני מארחת אני לא קונה דברים "מיוחדים" לאורחים אלא מארחת עם אותם מאכלים בדיוק שיש לי תמיד בבית, ותאמינו לי שזה טעים.
יש עוד דוגמאות רבות לאופן בה הסביבה שלנו משפיעה על מה שאנחנו מכניסים לפה.
אצל הנוער זה קיצוני אפילו יותר - משיחה שהיתה לי השבוע עם ילדי, נוער בגיל ההתבגרות, התברר לי שהסביבה משפיעה בצורה מאוד משמעותית על מה שנכנס להם לפה. אחד הדברים שהפתיעו (ואפילו העציבו/הרגיזו) אותי היו שהם סיפרו לי על כך שבנות לא רוצות שהחבר'ה יראו אותן אוכלות, ולכן הן נמנעות מלהכניס משהו לפה כל זמן שהן נמצאות בסביבת החברים. וכשהן כבר יוצאות למסעדה או בית קפה הן מזמינות כוס שתייה כדי שלא יראו אותן אוכלות.
מאיפה זה הגיע? מהסביבה שמטיפה כל כך ליופי עד לכדי אבסורד, מהמרדף הבלתי פוסק של המין האנושי להשגת אידיאל היופי, וביצירת מודלים לחיקוי.
מה חשוב שנעשה?
חשוב שניקח את השליטה לידים שלנו ולא נשאיר את ההשפעה על הבריאות שלנו לסביבה:

1. גם אם אנחנו לא אוהבים סרטי קומדיה, או משתתפים בדיונים בעבודה כל היום, או מארחים או מתארחים - חשוב שנהיה מודעים ונפתח הרגל לקרוא את תוויות המזון על המוצר לפני שאנחנו מכניסים משהו לפה. באותו מחקר שבדק את הקשר בין כמות הנשנושים וסוג הסרטים, היתה קבוצה שלישית. קבוצה זו קראה את תוויות המזון שהיו כתובות על הפופקורן לפני שאכלו, ונמצא שהם נשנשו הרבה פחות מהקבוצות האחרות (ולא משנה היה אם הסרט היה שמח או עצוב) לאחר שהבינו מהי תכולת השומן ומהיא כמות הקלוריות בחטיף. לפתח הרגל של לקרוא את תוויות המזון ולבדוק אילו רכיבים הוא מכיל הוא הרגל חשוב שנותן לנו את השליטה על הבחירות שלנו ולא משאיר את ההשפעה לסביבה.
2. בנוסף, חשוב להקיף את עצמנו רק בדברים הנכונים - ארונות המטבח, המקרר והמקפיא צריכים להיות תמיד מלאים במאכלים הנכונים. גם כשלא מגיעים אורחים. בכלל לא להכניס הביתה נשנושים/עוגות/בורקסים/חטיפים ומשקאות שאינם בריאים. היום יש שפע של דברים בריאים וטעימים שהאורחים יתלהבו ויהנו מהם. חשוב לזכור שסוג הכיבוד שאנחנו מגישים הוא לא זה שיעשה את הארוח למוצלח או לא, אלא האווירה.
3. בפגישות עסקים/ דיונים בעבודה/ארועים במשרד או בחדר המורים - להגיש פירות, ירקות, מטבלים, קרקרים מקמח מלא, פירות יבשים, אגוזים וכו'. לא חייבים את עוגות השמרים והבורקסים. לדאוג למים, חליטות צמחים ומיצים טבעיים במקום המשקאות הקלים. בד"כ מה שאני עושה כשאני נמצאת בפורום עסקי ובפגישות שאין לי שליטה על מה שיגישו זה מביאה אוכל לעצמי, כמובן מביאה כמות גדולה כך שיספיק לכולם. כולם נהנים.

לסיכום - היו אתם אלו שמשפיעים על הסביבה שלכם. הקיפו את עצמכם בסביבה בריאה ותראו איך הקרובים אליכם והמכרים שלכם מושפעים מכם.
המון בריאות
איילת

נ.ב. אשמח שתכתבו לי כאן למטה מה דעתכם

Photograph by: Stuart Miles / FreeDigitalPhotos.net

שנה מלאת אנרגייה

Image: Idea go / FreeDigitalPhotos.net

הפעלת מכשיר חשמלי היא ברורה מאליה - הכנסת המכשיר לחשמל והופ! המכשיר פועל. כל עוד אנחנו רוצים שהוא יפעל, אנחנו חייבים לדאוג לכך שהוא יהיה מחובר לחשמל - מקור האנרגייה שלו.

 הגוף שלנו הוא די דומה רק שלא מדובר בחשמל. מקור האנרגייה שלנו הוא שונה.
האנרגייה דרושה לגוף כדי לחיות. כדי שכל המערכות יפעלו, כדי שהלב יפעם, הקיבה תעכל את המזון, השרירים יופעלו, הפה ידבר, העיניים יראו, כדי שהאנזימים יפעלו, כדי שההורמונים יופרשו ועוד, לכל זה צריך אנרגייה. בלי מקור אנרגייה המכשיר המשוכלל ביותר בעולם לא יחיה ולא יפעל.
כדי שלא נהיה תלויים במקור חיצוני, כמו חשמל, וכדי שלא יקרה מצב בו חס וחלילה לא נוכל לספק את האנרגייה הדרושה, הגוף מתוכנת כך שיוכל לייצר את האנרגייה שלו בעצמו. יש בו את כל המנגנונים לייצר אנרגייה ואנרגיה זו מיוצרת בכל תא ותא בגוף.
ישנן פעולות שמתרחשות בחיי היום יום שלנו שהן יוצרות ומעלות את רמות האנרגיה בגוף, ויש פעולות אשר מרוקנות אותנו מאנרגייה. לא פעם אנחנו מרגישים ממש מרוקנים. מרגישים כאילו כל המאגרים שלנו הדלדלו ואנחנו זקוקים להטענה מחדש. זו הרגשה נכונה מאוד. הרגשה אמיתית לגמרי.
בכל תא ותא בגוף שלנו ישנם מנגנונים אשר יוצרים חומר כימי הנקרא ATP או בשמו המלא - Adenosine Triphosphate. חומר זה נוצר בגוף, וברגע שהוא מתפרק נוצרת כמות יפה של אנרגייה. ז"א שאם למשל הלב צריך לפעול, הוא צריך שיהיה ATP בסביבה שיתן לו את האנרגייה הדרושה. ATP  הוא אחד מהחומרים החשובים ביותר לגוף כי בלעדיו לא היו חיים. בכל רגע ובכל שנייה נוצרות ומתפרקות כמויות אדירות של ATP. אין מאגרים של ATP בגוף כי נדרשות כמויות גדולות מאוד כל יום - 60-70 ק"ג של ATP נצרך כל יום!! לכן חומר זה נוצר בדיוק ברגע שהגוף זקוק לו.
זה המפתח להיות בריאים, זה המפתח להרגיש מלאי אנרגייה ולהרגיש טוב.
ולכן המטרה שלנו היא לאפשר לגוף לייצר חומר זה בקלות. אנחנו רוצים לתת לגוף את כל מה שהוא רוצה וצריך כדי שיוכל לייצר ATP כל הזמן בקלות נטולת מאמץ.
אז מה הגוף צריך כדי לייצר את האנרגיה בקלות?

1. חמצן
2. מים
3. חומרים מזינים
4. תנועה
5. מנוחה
6. סילוק פסולת יעיל
7. עיבוד רגש נכון

ברגע שכל אלו מתקיימים - אנחנו אנרגטיים לחלוטין.
חמצן - לצערי רוב בני האדם לא נושמים נכון ולכן לא מכניסים מספיק חמצן לגוף. יש לנשום נשימה סרעפתית שבה ברגע שאנחנו שואפים הבטן מתנפחת (רוב האנשים מכניסים את הבטן עם שאיפת האוויר)
מים - כל התאים שלנו נמצאים בסביבה מימית החשובה ביותר על מנת שכל התהליכים בתא יצאו לפועל בצורה טובה.
חומרים מזינים - חומרים שמפעילים את הגוף ומייצרים אנרגייה אשר מגיעים מהאוכל - ויטמינים, מינרלים, חלבונים, פחמימות ושומנים.
תנועה - כדי להזרים את הדם ביעילות ולהפעיל את כל המערכות הגוף שלנו חייב להיות בתנועה.
סילוק פסולת יעיל - כל רגע נוצרת פסולת בגוף באופן טבעי, בנוסף לפסולת שאנחנו מכניסים מבחוץ (צבעי מאכל, כימיקלים, חומרים משמרים, שומני טרנס, הורמונים ועוד). יש לדאוג שמנגנוני סילוק הפסולת יעבדו ביעילות.
עיבוד רגש נכון - כל מחשבה שאנחנו חושבים וכל רגש שאנחנו מרגישים מייצר חומרים כימיים. החומרים האלו יכולים לעודד ולתמוך בגוף (למשל חומרים שנוצרים אחרי שאנחנו צוחקים) או לפגוע בגוף (חומרים שנוצרים בעקבות כעס, עצב, תסכול, דאגה וכו'). הרגש זו תורה שלמה, ואני אקדיש מאמר שלם רק על הרגש, אבל מה שחשוב לי שתזכרו הוא שמותר לנו לכעוס ולדאוג. אנחנו רק צריכים לדעת לתת לרגשות האלו ביטוי ולגרום להם לצאת החוצה על מנת שהחומרים הכימיים שנוצרו בעקבותיהם יתפרקו.

אז מה לעשות לקראת השנה החדשה על מנת שזו תהיה שנה מלאת אנרגייה?

1. לשתות הרבה מים
2. לזכור לנשום כמו שצריך
3. לאכול נכון - כמה שפחות אוכל מתועש ומעובד וכמה שיותר פירות, ירקות, קטניות ואגוזים
4. להכניס פעילות גופנית קבועה לחיזוק, להזרמה ולסילוק יעיל של פסולת
5. לנוח - לקחת מדי פעם פסק זמן ולעשות משהו שאנחנו אוהבים - לטייל, לקרוא, לרקוד וכו'.
6. לישון לפחות 7 שעות בלילה.
7. להיות מודעים לרגש ולתת לו מקום כבוד בהתנהלות היומיומית שלנו.

 לאחרונה נחשפתי לתחום חדש בארץ הנקרא "ניהול אנרגייה". ידיד יקר שלי , גל אמיתי שמי, מומחה בתחום, הבעלים והיוצר של תחום ניהול אנרגיה אישית בארץ,  בנה שאלון גאוני שבודק את מצב האנרגיה האישית שלנו, ושולח לנו דו"ח מפורט על רמת האנרגיה האישית ומה ניתן לעשות כדי שתהיה לנו יותר אנרגיה-  כל יום, כל השנה.

ההמלצה שלי היא להתחיל עם מילוי השאלון, על מנת להבין איפה אתם עומדים ולאילו צעדים ואיזה שינוי אתם בדיוק  זקוקים  ואז הצמדו להמלצות שנתתי כאן במאמר.

מילוי השאלון וקבלת הדו"ח עם ההמלצות הוא חינם לגמרי.

לכניסה ולמילוי השאלון - לחצו כאן

אשמח שתכתבו לי כאן למטה מה דעתכם

שתהיה שנה מלאת אנרגייה ובריאות
באהבה
איילת

דרך גאונית להשיג שיתוף פעולה עם הילדים

אחת ההתמודדויות המשמעותיות שיש להורים בדרך לתזונה נכונה היא שהם לא מצליחים לשכנע את הילדים לנסות מאכלים חדשים ולעבור לתזונה בריאה.
הדרך לעשות את זה ולהשיג שיתוף פעולה עם הילדים הוא דרך כיף, משחק והנאה.
היום אני רוצה לספר לכם על דרך מעולה שתביא לשיתוף הפעולה שלהם.
גייסו אותם להיות "מבקרי המתכונים" שלכם, ובקשו את חוות דעתם, בדרך גאונית, שתביא אפילו ילדים בררנים ביותר לטעום!
איך?
הכינו מתכון חדש ובקשו מהם חוות דעת תוך מילוי הטבלה המצורפת שהכנתי עבורכם:
בטור הראשון רשמו את שם המתכון שהכנתם (אורז מלא/אפונה/שעועית/ברוקולי/בטטה וכו'...)
באחד משלושת הטורים הבאים: "אני אוהב מאוד" "בסדר" ו- "לא תודה" הילד מסמן סימן אחרי שבדק וטעם. 
הטור האחרון הינו הטוב ביותר – זהו טור הפרס! אחרי כל טעימה מקבל הילד כוכב. לאחר שצבר 5 כוכבים, או 10 (או כל דבר כמות אחרת שתחליטו) הוא מרוויח פרס.

הפרס צריך להיות מותאם לגיל הילד. ניתן להשתמש ברעיונות שונים כמו מדבקות, צבעים, מטבע או אפילו יציאה לבילוי של כיף.

חשוב! 
רק מי שטועם לפחות ביס אחד מכל מאכל הביס שלו נכלל בטבלה. כך הם טועמי מכל דבר.

הנה מה שלקוחה יקרה, שירי לופוביץ, מנכ"ל "רוצים השניים" כתבה לי -

"אצלנו, הרבה פעמים כשהם מסתכלים על משהו ומסרבים לטעום, אני שולפת דף עם טבלה... ואחרי שהם טועמים, פתאום מגלים שזה טעים ומבקשים עוד...ואז אני מודה בליבי לאיילת שנתנה לי את הרעיון..." אצל שירי בבית, אחרי שעבדו עם הטבלה, הם הגדירו את הטורים כך: 1- איכסה ביכסה! 2- לא כל כך טעים 3- בסדר 4- טעים מאד 5- יאמי יאמי, הכי טעים בעולם!

הכוונה היא - לעשות כיף!!!
ספרו לי כאן למטה איך אתם הצלחתם להשיג שיתוף פעולה עם הילדים, אשמח לשמוע על רעיונות מקוריים שלכם.
והנה הטבלה:
 אז הנה  - לחצו כאן כדי להוריד את הטבלה
תהנו
והמון בריאות
איילת

איך משולש שווה צלעות עזר לי ללמד את ילדי לבחור באוכל נכון?

היום ב-8 בבוקר הגיעה אלי בתי, שהתחילה ללמוד בכיתה י' השנה, עם בעיה בטריגונומטריה שלא הצליחה לפתור.
אני אוהבת להתמודד עם בעיות כאלו, העניין שמאז התיכון לא התעסקתי עם טריגונומטריה. אבל בכל זאת, מכיוון שאני אוהבת אתגרים לקחתי את הספר הענק, והתחלתי לנבור בזכרון. אני זוכרת שכשלמדנו טריגונומטריה בתיכון לא הפסקנו להתלונן אז ולקטר "למה אנחנו צריכים ללמוד את זה בכלל? אין סיכוי שאי פעם נצטרך להשתמש בחומר הזה בעתיד..." וכו'.
היום בבוקר כשלקחתי את הספר והתחלתי לצייר את המשולשים והזוויות על הדף, פתאום כל החומר צף ועלה. פתאום נזכרתי בכל החוקים, בכל הכללים, כאילו לא עברו כמעט 30 שנה, והצלחנו לפתור את השאלה.

ולמה אני מספרת לכם על זה עכשיו?

כי זה הוכיח לי משהו שתמיד האמנתי בו, ומנחה אותי בדרך שלי שבה אני מחנכת את ילדי לאורח חיים בריא, או בכלל כל אדם אחר.
אחרי שאנחנו לומדים משהו חדש, המידע הזה נמצא שם בפנים בתוך הקופסה הזו בתוך הראש...זה נמצא בתת מודע ויכול להשאר שם שנים בצורה רדומה, אבל בדיוק ברגע שנצטרך אותו הכל יעלה חזרה.
אני יודעת שהתפקיד שלי כאמא הוא להכין את הילדים שלי לחיים עצמאיים. לתת להם את כל הכלים כדי שיוכלו בעתיד לצאת לחיים עצמאיים מאושרים ומצליחים.
אני גם יודעת שהידע שאני מקנה להם היום ישאר להם תמיד וברגע שיחליטו להעלות אותו למודע ולהשתמש בו זה יהיה שם.
אני שומעת מהרבה הורים שהמעבר לאורח חיים בריא לא פשוט עבורם. הילדים מתנגדים ולא משתפים פעולה והרבה הורים פשוט נשברים ומוותרים לילד.
אני אומרת משהו אחר - התפקיד שלנו ההורים הוא ללמד אותם מה נכון. כל עוד שהבחירה בידי (כשהם עדיין קטנים) אני אפעל ע"פ ההבנה שלי. באותו רגע הילד רוצה קורנפלקס צבעוני, וצורח ובוכה שאקנה לו (דרך אגב...זה באמת קרה לי בעבר בסופרמרקט...כל הבכי והצרחות היו קשים ומבישים...) אבל האחריות היא שלי ללמד אותו מה נכון. ללמד אותו שלפעמים פתרון שנכון לאותו הרגע, הוא לא הפתרון הנכון לטווח הרחוק. באותו הרגע, כדי לעצור את הבכי, יכולתי לקנות לו את הקורנפלקס הצבעוני. זה היה פותר את בעיית הצרחות. אבל מצד שני, הפעולה הזו היתה גורמת לנזק עצום בעתיד. מה למשל?

1. מבחינה גופנית זו עוד פעולה שמקדמת לקראת סוכרת, עודף משקל, סרטן וכו'
2. מבחינה אינטלקטואלית אני מבינה שאני משדרת לילד שזה בסדר לבחור במאכלים כאלו ולכן בעתיד כשיעמוד מול נקודת בחירה עצמאית, זה מה שהוא יבחר
3. מבחינה רגשית הוא מבין שהוא יכול לנדנד ובסוף יקבל מה שהוא חושב לנכון.

מה זה קשור לטריגונומטרייה ולמשולש שווה הצלעות?
בדיוק כמו החומר שהיה אצלי בראש במשך שנים ויצא ברגע שבחרתי להשתמש בו, בדיוק אותו הדבר זה הידע לנהל אורח חיים בריא. אני רוצה לתת היום לילדי את כל הידע שהם צריכים, כדי שברגע שהם יהיו עצמאיים ויעשו את הבחירות של עצמם, הם יוכלו לעשות בחירות מושכלות כי כל האינפורמציה תעמוד בפניהם. הם יוכלו לשלוף ממאגרי הזכרון שלהם את האינפורמציה הנכונה. הם ידעו בדיוק מה הבחירה שלהם אומרת. לא יהיה להם שום חוסר ידע בנושא, ואם הם יחליטו לא לאכול בריא, זו תהיה ההחלטה שלהם, ואני אעמוד מאחוריהם, רק אחרי שאדע שהם יודעים בדיוק מה ההשלכות.
לכן אני תמיד אומרת להורים שהמעבר לאוכל בריא הוא הרבה יותר מבריאות של הגוף. אלו הכלים שאנחנו מעניקים להם לעתיד.
מה אני ממליצה לכם ההורים?
להחליט מה חשוב לכם ולהגיע עם תוכנית פעולה:

1. להחליט אילו מאכלים חשוב שהילדים יאכלו ולמה? אילו מאכלים כדאי לסלק מהמטבח?
2. לספר לילדים ולהסביר למה זה כל כך חשוב
3. להתייעץ איתם ולהבין מה היה עושה להם כיף להתחיל לשנות (אולי לבשל יחד במטבח, אולי להכין תפריט שבועי מעוצב ומקושט יחד, אולי ללכת לקניות יחד ולהעזר בהם לחפש את הדברים הנכונים בחנות ועוד)
4. לדבוק בתוכנית ויהי מה

זכרו, לכם היום יש הרבה יותר ידע ונסיון מאשר לילדכם ולכן אתם הם אלו שצריכים לכוון, ולא הילד. אין לי ספק שכל החלטה שתעשו תגיע מהמקום של לתת לילד את הטוב ביותר.

שבוע חגיגות יום הנישואין שלי
ביום שני האחרון חגגתי 22 שנות נישואים ולכבוד הארוע  החלטתי לתת 22% הנחה, עד ליום ראשון הקרוב (ה- 11.9) על ה- DVD החדש שלי "סודות הבישול הבריא" שבו צימתי במטבח שלי מגוון מתכונים בריאים וטעימים לכל המשפחה וכמובן גם לילדים.
תוכלו לראות אותו בסרטון הבא:
http://www.healthyfamily.co.il/117036/healthyrecipesdvd

אשמח שתכתבו לי כאן למטה מה דעתכם ואיך אתם הצלחתם להגיע לשיתוף פעולה עם ילדכם?
 המון בריאות
איילת

מה לאכול לפני היציאה לבית הספר?

 Image: photostock / FreeDigitalPhotos.net

המטרה שלנו כהורים היא לדאוג שהילד ישב מרוכז בכיתה עד ארוחת עשר. העניין שברוב המקרים זה לא מה שקורה ואנחנו, ההורים, אפילו לא מודעים לכך. למה?
רוב הילדים יוצאים מהבית בסביבות השעה 07:30 ולכן אוכלים משהו בחטף בערך בשעה 07:15 בבוקר. ארוחה זו אמורה להחזיק אותם שבעים, ערנים ומרוכזים עד השעה 10:00 , זמן ארוחת העשר.
העניין שברוב המקרים זה לא כך בגלל סוג המזון בארוחת הבוקר שהם אוכלים לפני היציאה מהבית. רוב הארוחות שלהן הילדים הורגלו מורכבים מרכיבים שגורמים לעליות וירידות חדות ברמות הסוכר בדם, דבר שגורם לחוסר ערנות, חוסר ריכוז ורעב.

ארוחת בוקר טיפוסית היא:

• קורנפלקס עם חלב
• פרוסת לחם עם שוקולד
•  שוקו עם עוגייה
• רק כוס שוקו
• חטיף אנרגייה

והארוחה הנפוצה ביותר היא -

כ ל ו ם!!!!!

רוב המאכלים מורכבים מפחמימות ריקות + סוכר. הפחמימות הריקות הן בדיוק כמו סוכר רגיל. הן הופכות בגוף מהר מאוד לסוכר כך שהארוחה כולה היא סוכר. סוכר פשוט זהנספג מהר מאוד בדם ומעלה את רמות הסוכר בדם מהר מאוד, ובאותה מהירות שהוא עלה, כך הוא יורד. ואז ברגע הירידה החדה של הסוכר חווים הילדים תופעות של טישטוש וחוסר ריכוז.

בנוסף, רוב הילדים לא אוכלים כלום לפני היציאה לבית הספר מה שזה אומר שאחרי שנת לילה ארוכה, מאגרי הסוכר שלהם ריקים, ואם הם לא אוכלים דבר עד השעה 10:00, רמות הסוכר בדמם יורדות מאוד, הגוף נכנס למצב של היפוגליקמיה, דבר שגורם לשורה ארוכה של תופעות בניהן עייפות, רוגז, כאבי ראש, טשטוש, דיכאון ועוד ואף לבעיות רפואיות רבות כמו בעיות עיכול, עודף משקל, כאבי מחזור, סיוטי לילה, קוצר נשימה, טשטוש ראייה, דלקות גרון, הזעה, בעיות לב ועוד.

התנהלות כזו לאורך זמן עם השנים תוביל בהכרח לסוכרת, בעיות לב וכלי דם, בעיות מפרקים, בעיות עיכול ועוד.

המטרה היא באמת לאכול ארוחת בוקר בריאה שתיתן לילדים את כל הרכיבים שהם צריכים לגופם שגדל ומתפתח, בנוסף שתחזיק אותם שבעים וערניים למשך כמה שעות טובות.
הסוכר שהם צריכים לקבל הוא סוכר שמקורו מפחמימות מלאות כמו לחם מלא (100% מלא), דגנים מאורז מלא או מקינואה או מדוחן, מפירות טריים ומירקות. גם החלבון יגיע ממקורות אלו יחד עם אגוזים או זרעים.
ארוחת בוקר צריכה להיות מגוונת - כל יום משהו אחר, למשל:

1. פרוסת לחם שיפון מלא/חיטה מלאה/כוסמין מלא עם ממרח שקדים או ממרח בוטנים בלי חומרים משמרים, בלי מלח ובלי סוכר יחד עם מקלות של ירקות חתוכים
2. סלט גדול עם ביצה
3. מגוון פירות טריים עם אגוזים
4. שלווה מאורז מלא יחד עם סלט פירות
5. מיץ ירקות כמו גזר + תפוח
6. דייסת שיבולת שועל עם בננה ותפוח

מה יותר קל מאשר לקלף אננס טרי, שעכשיו בדיוק בעונה, ולאכול לארוחת הבוקר יחד עם חופן אגוזים? או תפוח, אפרסק, שזיף, מילון ועוד?
הקורנפלקס עם החלב חייב לרדת מהתפריט היומי, גם בגלל הבריאות, אבל גם בגלל ההרגלים לחיים, שזו החובה שלנו כהורים להקנות להם.
ואם אין זמן להכין בבוקר - הכינו והתארגנו בערב. חתכו ירקות, חתכו פירות, קלפו גזר שיהיה מוכן לסחוט למיץ.
זה הרבה יותר חשוב מחוסר הנוחות בלשנות הרגל קיים.

אשמח לשמוע מכם כאן למטה ולקבל רעיונות - מה אתם או ילדכם אוכלים לארוחת הבוקר לפני היציאה מהבית?

המון בריאות
ושנת לימודים מוצלחת ופורייה (ובריאה!)
איילת

מהשפתיים לירכיים ב- 10 דקות

באנגלית זה נשמע יותר טוב:
From your lips to your hips in 10 min.
מה זה אומר?
לשומן לוקח בדיוק 10 ד' מרגע שאכלנו, להגיע לזרם הדם ומשם להצטבר בכל חלק בגוף...
האם זה אומר לא לאכול שומן?
לא.
זה אומר משהו אחר.
זה אומר שהגוף שלנו נבנה מהאוכל שאנחנו אוכלים וזו נקודה קריטית שחובה להבין.
מכיוון שאני כימאית, ארד איתכם קצת לרמת הכימיה האטומים והמולקולות, המקום שבו אני מרגישה בו בבית :) כדי להסביר את הנקודה המאוד חשובה הזו:

1. יש לנו את הגוף שבנוי מאיברים (ידיים, רגליים, לב, כליות, כבד, מח וכו')
2. האיברים בנויים מתאים - תאי שריר, תאי עור, תאי עצב, תאי לב וכו'
3. התאים בנויים מחלבונים, פחמימות, שומנים ומינרלים
4. החלבונים בנויים מחומצות אמיניות, השומנים בנויים מחומצות שומן והפחמימות בנויות מיחידות של סוכר
5. חומצות האמיניות, חומצות השומן והסוכרים בנויים מאטומים - חומרים כימיים - פחמן, חמצן, מימן, חנקן ועוד.

ז"א שאם קצה האצבע שלנו בנוי מאטומי פחמן, מימן וחמצן, כדי שקצה האצבע שלנו יוכל לחיות ולהתקיים, הוא חייב את המימן, הפחמן והחמצן...הוא חייב את החומצות האמיניות, חומצות השומן והסוכרים. הפחמן שיש בפטרוזיליה שאכלנו בסלט, הוא הפחמן שכנראה יגיע לבנות את קצה האצבע, או את הלב ואת הלבלב, או את היד והרגל וכו'...
איך קצה האצבע, או האף, או הלובן של העין, או מעטפת הלב, או ליבת הכיליה, איך כל אלו יבנו אם לא יהיו אבני הבניין?

אני רוצה שתעשו ניסוי מקסים ופשוט:
קחו גבעול סלרי שיש לו עלים והניחו בתוך כוס מים הצבועים בצבע כחול או אדום ע"י צבע מאכל. צבע המים צריך להיות חזק וכהה. שימו כמות יפה של צבע מאכל ותנו לגבעול הסלרי לשהות שם מספר ימים.
מה שתראו אחרי מספר ימים הוא שגבעול הסלרי "שתה" את המים וצבעו הפך להיות כחול או אדום (בהתאם לצבע המים). ז"א שצבע המאכל והמים הפכו להיות חלק מהצמח.
כך בדיוק זה קורה בגוף. האטומים והמולקולות שיש במזון הופכות להיות ממש חלק מהגוף שלנו, ולכן מאוד חשוב לדעת מה אנחנו אוכלים.

סיפור אמיתי שקרה לי
כשתומר, בני הבכור נולד, לפני 18 שנה, והיה בן חצי שנה, הוא החל לאכול מזון מוצק. מכיוון שלא כל כך אהב את מרק הירקות, החלטתי להוסיף בטטה וגזר למרק שיתנו מתיקות. כך הוא החל לאכול כל יום מרק שמכיל גם בטטה וגם גזר. יום אחד פיתח חום גבוה ולכן החלטתי ללכת לרופא. באותה שנייה שהרופא הסתכל עליו, הוא אמר לי בתמהון - הילד כתום! מה קרה?? מה הוא אוכל?? בגלל הבטטה והגזר...
האטומים מהמזון הפכו להיות חלק ממנו...

אם נכניס שומנים שאינם נכונים, או פחמימות לא נכונות, או חלבונים לא נכונים, לא רק שאלו יהפכו לחלק מהגוף, יותר מכך, כעת לא יהיו לגוף את אבני הבניין הנכונות לבנות אותו ואז יתחיל תהליך של פרוק ומוות.

הזמנה למטבח שלי
אני רוצה להראות לכם ולספר לכם מהו אוכל נכון ולשם כך להראות לכם איך אני מתארגנת ומבשלת.
אני מזמינה אתכם לערב מיוחד, וכיפי, ומהנה, עם המון תוכן, והפתעות שבו אספר לכם איך להכין אוכל מהר, בלי להתפשר על האיכות, בלי להתפשר על הטעם ובלי להתפשר על הבריאות! 
הערב מתקיים ב-15 לאוגוסט,

וכבר, תוך 3 ימים, מחצית מהמקומות נתפסו!!!

אז למהירי החלטה, הנה כל הפרטים:
http://www.healthyfamily.co.il/117036/recipesdvd

וכמובן, כמו תמיד, אשמח לשמוע מכם כאן למטה תגובות, שאלות וכל דבר אחר שהייתם רוצים לשתף.
המון בריאות
איילת

אני רעבה - מה זה אומר?

ארוחת הבוקר שלי

ישנו הבדל משמעותי בין רעב אמיתי לבין סתם רצון לאכול בגלל תאבון מוגבר או בגלל התמכרויות למזון.
רעב אמיתי הינו מנגנון טבעי בגוף שנועד לאותת לנו כאשר הגוף זקוק לחומרים שונים כדי לבנות את עצמו וכדי לייצר אנרגייה.
הרי איך יקבל הגוף חומרים שונים אם אנחנו לא ניתן לו אותם?
הגוף זקוק לויטמינים, חומצות אמיניות, מינרלים, סוכרים, חומצות שומן ועוד ועוד דברים כדי שיוכל לתפקד כמו שצריך, ואינו יכול להשיג אותם בעצמו. האפשרות היחידה שיוכל אכן לקבל חומרים אלו היא מהמזון שאנחנו אוכלים. והעניין הוא שכאשר לא יקבל את החומרים האלו, הוא לא יוכל לשרוד. ולכן, כדי לדאוג לכך שאכן תמיד יהיו זמינים חומרי הבניין השונים, הטבע פיתח מנגנון מופלא של רעב ושובע. הרעב פשוט מאותת לנו שהסתיימו המאגרים של החומרים המזינים ויש למלאם שוב. זה הכל. ואז, כאשר התהליך טבעי ונכון, אנחנו אוכלים, המאגרים מתמלאים שוב, ותחושת הרעב נפסקת.
ארוחה צריכה להחזיק אותנו שבעים עד לארוחה הבאה. ז"א שארוחת הבוקר נועדה לתת לנו את כל מה שהגוף צריך עד לארוחת הצהריים, וכנ"ל לגבי ארוחת הצהריים- היא אמורה לתת לנו את כל הערך התזונתי הנכון והמספיק עד לארוחת ערב.
אם אנחנו רעבים אחרי ארוחת הבוקר, ועוד לפני שהגיעה ארוחת הצהריים - סימן שלא אכלנו מספיק בארוחת הבוקר. סימן שבבוקר הבא, יש לאכול ארוחה גדולה יותר. אבל אם הגענו לארוחת הצהריים מלאים עוד מהבוקר - סימן שאכלנו יותר מדי ויש לדלג פשוט על הארוחה.
אם אנחנו אוכלים נכון, ז"א את הדברים הנכונים, אנחנו לא נרגיש רעב ולא נרגיש את הצורך לנשנש בין הארוחות.
אני הרגשתי את זה עכשיו בנסיעה שלי לכנס התזונה בארה"ב. התחושה היתה מדהימה - להרגיש איך כל ארוחה מספיקה בדיוק עד הארוחה הבאה, בלי הצורך לנשנש...
ישנם 4 סוגי רעב:

1. נפח
2. ערך תזונתי
3. קלוריות
4. התמכרויות

מה זה אומר - שמנגנון הרעב והשובע פועל ע"פ נפח המזון הממלא את הקיבה, ע"פ כמות הרכיבים התזונתיים שמגיעים מהמזון, ע"פ כמות הקלוריות שיש במזון וכמובן ע"פ התמכרויות שונות למזון. חשוב לציין שכל עוד התזונה לא מאוזנת, הגוף פיתח התמכרות כלשהי ואנחנו נרגיש את תופעות ההתמכרות כרעב - כאבי ראש והתכווצויות בבטן. אלו תסמינים של נפילות סוכר. כאשר התזונה מאוזנת ונכונה, לא נחווה את התסמינים האלו אלא נרגיש את תחושת הרעב בפה ובגרון.

תזונה מאוזנת - תזונה המבוססת בעיקר על ירקות (בייחוד עלים ירוקים), פירות, קטניות, אגוזים וזרעים. מעט  דגנים ועוד יותר מעט חלבונים מהחי (פרוט יותר יהיה בכתבה הבאה).

כמו שכתבתי בתגובה שלי למטה - לי לקח 7 ימים של הרצאות מהבוקר עד הערב ותזונה מיוחדת להרגיש את הרעב בגרון ולא בבטן. זה לוקח זמן וצריך סבלנות. בנוסף, יש המון חומר והמון אינפורמציה שכמובן קשה להעביר בפוסט אחד - אז יהיו כתבות נוספות בהמשך.

כמו תמיד, אשמח לשמוע מכם כאן למטה ולקבל מכם תגובות ורשמים,
המון בריאות
איילת

הספרים שאני אוהבת - לכבוד שבוע הספר

אני כל כך אוהבת לקרוא, יש לי ערמות של ספרים בבית וישנם הרבה ספרים שקראתי כמה וכמה פעמים.
לכבוד שבוע הספר הכנתי רשימה של ספרים, מתחומים שונים, שאני מאוד אוהבת ושהשפיעו עלי בצורה כזו או אחרת. יש לי עוד המון ספרים, גם מהארץ וגם מחו"ל, אבל כאן הבאתי בפניכם מגוון מייצג:

בריאות
אתה יכול לרפא את חייך/לואיז היי - לואיז הי, שבשנות ה-40 לחייה (היום היא כבר יותר מ-80) חלתה בסרטן שהצליחה לרפא. בעקבות כך החלה לטפל באנשים ופיתחה תאוריה מדהימה הקושרת כל מחלה לגורם הרגשי שלה. ספר מקסים שבסופו טבלה ענקית, עם כל מחלה שישנה ומהו הגורם הרגשי אשר יצר את המחלה.

לאכול כדי לחיות/ד"ר פורמן - ד"ר פורמן הוא רופא אמריקאי ידוע ומומחה בריפוי מחלות בדרך של תזונה נכונה. הספר מציג מחקרים, גישות ואת שיטת התזונה שמביאה לבריאות וירידה במשקל.
  
אהבה, רפואה וניסים/ ד"ר ברני סיגל - ספר מקסים על הישרדות. על האנשים השורדים ועל קווי האופי המייחידם אותם. על הבראה עצמית ועל החולים המתייצבים ול גורלם ומתעמתים עימו. הספר משקף את נסיונו המקצועי של ד:ר ברני סיגל עם חולי סרטן, טרשת נפוצה, איידס, שיגרון, סוכרת ומחלות לב - מחלות שתהליך ההבראה העצמית של הלוקים בהם זהה.

שלווה, אהבה וריפוי/ ד"ר ברני סיגל - הספר השני בסידרה

שווה בטרוף/רורי פרידמן וקים ברנוין - שתי דוגמניות שכתבו ספר מקסים שמדריך לתזונה בריאה. זה ספר למי שרוצה לשמוע תכלס את האמת בלי גינוני נימוס. הספר כתוב בצורה ישירה, בלי לפחד לומר את האמת על מה שאתם אוכלים.

לאהוב את מה שיש/ביירון קייטי - שיטת העבודה של ביירון קייטי אשר בעזרת 4 שאלות והיפוך מאפשרת לנו לחקור כל שאלה/סוגייה בחיינו ולראות ולהבין דברים אחרת.

גופה של אישה תבונתה של אישה/ד"ר כריסטיאן נורת'רופ - הספר מוכיח שכאשר נשים משנות את התנאים הבסיסיים של חייהן, הגורמים לבעיות בריאות, הן נרפאות במהירות גדולה יותר, באופן מלא יותר וללא התערבות רפואית רבה. ספר מקיף מאוד על בעיות בריאות של נשים וכולל פרק על תזונה, שיפור הפוריות לאחר גיל 35, גיל העבר, הכנה לניתוחים והחלמה מהירה ועוד

חילוף חומרים מנצח/ד"ר מארק היימן - אמנם הספר עוסק בירידה במשקל, אבל הגישה של ד"ר היימן הינה גישה שמומלץ לאמץ כאורח חיים. ד"ר היימן עוסק בקשר בין המזון שאנו אוכלים והגנים שלנו.

האוכל עושה את האדם/ד"ר ג'יליאן מקית' - ספר מצויין וערוך מאוד יפה עם המון כלים להכרת הגוף ואיך לטפל בו. החל מתזונה נכונה ועד צמחי מרפא ותוספי מזון. מבוסס על סדרת הטלוויזיה המצליחה של ד"ר מקית' בבריטניה בה היא ממש עושה מהפך לאנשים.

השראה ומוטיבציה

 בחזרה לחיים/לאנס ארמסטרונג - רוכב האופניים האגדי שזכה 7 פעמים בטור דה פראנס לאחר שחלה בסרטן. מעבר להשתלשלות הסיפור, שימו לב בספר להלך המחשבה שלו שלטעמי הוא זה שהביא אותו לריפוי ולזכייות החוזרות ונישנות.

מרשמים לחיים/ ד"ר ברני סיגל - זהו ספר סיפורים. יש בו משלים רבים, הרהורים, אנקדוטות שמאירים את היופי, הקסם והאמת בחיינו. ד"ר ברני סיגל חושף את התקווה והשמחה הקיימת בכל מקום, אם נדע היכן לחפש אותן.

ספריו של רובין שארמה:

• הנזיר שמכר את הפררי שלי
• הקדוש, הגולש והמנכ"ל
• גלה את יעודך
• משפט השראה יומי

ספריו של רובין שארמה קלילים, הקריאה בהם מהנה והוא מעביר את המסר שלו דרך סיפור.

לחיות מתוך שמחה/סאנאיה רומן - ספר I בסדרת "החיים על פני האדמה". קורס שיטתי לצמיחה רוחנית שעוזר לנו להתמיר את חיינו, לגלות את העוצמה האישית, לעשות פריצות דרך, לפתוח את הלב ועוד.

עצמה אישית דרך מודעות/סאנאיה רומן - ספר II בסדרת "החיים על פני האדמה". הספר מביא תהליכים קליטים ליצור שינויים מיידיים ועמוקים במערכות יחסים, בדימוי העצמי וביכולת לאהוב ולהיות נאהבים.

צמיחה רוחנית/סאנאיה רומן - ספר III בסדרת "החיים על פני האדמה". הספר מלמד אותנו להיות העצמי הגבוה שלנו בכל ההביטים של חיי היום יום.

ללכת אחרי הלב/יונית עובד - רומן סוער וסוחף עם המון תובנות שגורמות לחשוב.

קריירה, עסקים וכסף 

חשוב והתעשר / נפוליאון היל -  ספר שנמכר במליוני עותקים ותורגם לשפות רבות. בפסר הזה נפוליאון היל חולק פילוסופיה מבריקה וטכניקות מעשיות להשגם יעדים כספיים, למיצוי הפוטנציאל וליצירת חיים המביאים את האושר האישי הרב ביותר.

מדע ההתעשרות / וואלאס ד. ווטלס - נכתב ב- 1910 והעקרון המרכזי בספריו הוא מחשבה יוצרת מציאות. הספר היווה את אבן היסוד וההשראה לסרט "הסוד".

בהמשך הסידרה יש את מדע הבריאות ומדע המצויינות.

התשובה/ג'ון אסאראף ומאריי סמית' - הספר מציג דרכים שיסיעו לרתום את הכוחות הבלתי מוגבלים של המח כדי להשיג כל דבר שאתם מבקשים להשיג ומציעים צעדים מעשיים להפוך את העסק שלכם לעסק שתמיד חלמתם עליו.

 ספרים שמלווים אותי מאז שהייתי קטנה - קלסיקות

אני לא אוותר על הספרים האלו - הם הולכים איתי לאורך כל הדרך והם הספרים האהובים עלי ביותר מאז ומתמיד (כל השלושה)

האסופית/ ל. מ. מונטוגומרי - זהו הספר הראשון בסדרת הספרים שכתבה הסופרת הקנדית על אן שרלי. המהדורה הראשונה של הספר יצאה לאור בשנת 1908.הספר זכה להצלחה ופופולריות רבה ברחבי העולם. על פיו נוצרו הצגות, סרט קולנוע וסדרת טלוויזיה מצוירת ביפן, אשר שודרה במדינות רבות ברחבי העולם, כולל מדינת ישראל, בשם "האסופית".

ושני ספרי ההמשך - אן מאבונלי ואן שרלי

יומנה של אנה פרנק - אחד הספרים שהשפיעו עלי הכי הרבה בגיל ההתבגרות. מאז שהייתי בכיתה א' בתחלתי לכתוב יומן, אבל אחרי שקראתי את ספרה של אנה פרנק, היומן הפך לחבר הכי קרוב וכך הוא עד היום.

אבא ארך רגליים/ג'ון ובסטר - גם קלסיקה מקסימה

ויש עוד המון.

אשמח לקבל מכם המלצות לספרים שאתם אוהבים והשפיעו עליכם - כתבו לי כאן למטה

המון בריאות
איילת

התשובה לאיזון המשקל נמצאת מול העיניים

מאז שנות ה-60 שעור ההשמנה גדל פי 3
מה קרה מאז?
השינוי המשמעותי ביותר היה ברגע בו התחילו לחשוב שתזונה דלת שומן היא נכונה וטובה לנו. בעקבות כך הורידו את השומנים מהתזונה, וכשכמות השומן ירדה מהתזונה, בחרו כתחליף פחמימות לא נכונות. בתזונה דלת שומן, נוצר חוסר בעקבות החוסר בשומן, ואת החלל הזה שנוצר יש למלא במשהו אחר. באופן טבעי נבחרו הפחמימות המעובדות למלא את החסר והן אלו שעשו את כל ההבדל.
ומכאן התחלנו לפתח הרגלים מזיקים בכל נושא התזונה שלנו.
היום אנשים מחפשים כל מיני דרכים מוזרות על מנת לרדת במשקל. על מנת להחזיר את הגוף לאיזון. כשאמרו ששומנים אינם טובים התחילו לצאת לעולם כל מאכלי הדיאט, שהנזק שהם עושים גדול מהתועלת (האמת, אין בהם שום תועלת). לאחר שחשבו שמה שעשה את הנזק הם לא השומנים בסופו של דבר, אלא הפחמימות - התחילו לצוץ כל מיני דיאטות דלות פחמימות וכל מיני שיטות לגמילה מפחמימות.
התשובה לא טמונה בתהליכים מורכבים ובדיאטות מוזרות, אלא נמצאת כאן מול העיניים - תסתכלו רגע על הטבע ואז תוכלו לראות מה בדיוק אנחנו צריכים לאכול כדי שהגוף יהיה רזה, יפה, חזק, בריא ואנרגטי.
הכלל הינו פשוט ביותר - כל מאכל שבא באריזה הטבעית שלו, כמו שארז אותו הטבע, הוא טוב לנו. ככל שהוא מתרחק מהצורה בו נברא, הוא כבר לא נכון לגוף. לדוגמה - לאכול בוטנים זה בסדר, אבל כשמועכים אותם, מנפחים אותם, מוסיפים להם טעמים, מלחים, כימיקלים והופכים אותם לבמבה, זה כבר בעייתי. הם איבדו את כל התכונות וכל הערך התזונתי שהיה קיים בהם והפכו לרעילים לגוף.
יש בסה"כ לשנות את צורת החשיבה שלנו על אוכל ולשנות הרגלים פשוטים.
העניין הוא שרוב האנשים לא רוצים בכלל לשנות הרגלים, נח להם ללכת בדרך המוכרת וכשאני שואלת אנשים למה הם לא שומרים על עצמם, מה עוצר בעדם מלרדת במשקל ואני מקבלת בדיוק את אותן התשובות:

1.  אני מרגיש טוב , לא כואב לי כלום אז למה שאני אשנה משהו? הנזק מצטבר וחס וחלילה פתאום יתפרץ. אני קוראת לזה אפקט בת היענה. אנחנו מטמינים את הראש בחול ולא רוצים לראות. כשלא רואים על פני השטח שיש בעייה זה לא אומר שאין בעייה. ולכן חשוב מאוד להכיר בדיוק את הצרכים של הגוף, איך הוא מורכב ומה הוא דורש כי הגוף נפגע גם כשאנחנו לא רואים ולא מרגישים את הפגיעה.
2. אוכל בריא הוא לא טעים – טעם זה עניין של הרגל. אם ניקח תינוק שנולד בארה"ב וברגע שהוא נולד נעביר אותו לחיות בסין, סביר להניח שהוא יאהב טופו. לעומת זאת סביר להניח שהוא לא יאהב המבורגר. אנחנו מתרגלים לטעמים.
3. אוכל בריא הוא יקר – אם אנחנו יודעים בדיוק מהם השילובים הנכונים שהגוף צריך כדי לתפקד בצורה הטובה ביותר, אנחנו יכולים להכין מנה איכותית ביותר במחיר זול מאוד.
4. אוכל בריא דורש התעסקות גדולה מאוד ואני אין לי זמן, אני רוצה פתרונות קלים ומהירים- היום אני מחפשת דרכים מהירות וקלות להכניס את הבריאות לחיים שלי. היום אין לי הרבה זמן, אני גם אמא וגם בעלת עסק וכמובן שיש לי את הדברים שאני אוהבת ורוצה לעשות ולכן אני לא רוצה להתעסק יותר מדי, לחשב, להכין שעות כדי שאוכל לנהל אורח חיים בריא. היום, אני רוצה להגיע למצב שבו אני קמה בבוקר ומנהלת את היום שלי ומתעסקת רק עם מה שאני רוצה להתעסק – לא רוצה להתעסק עם הבריאות כי זה כבר חלק מהיום ולא משהו שדורש ממני זמן ולא משהו שדורש ממני אנרגיות. אני לא רוצה לעמוד במטבח יותר מדי שעות. אני רוצה שהכל יזרום. אבל ברור לי משהו אחד, שאני לא מתפשרת לא על הבריאות שלי וברור שלא על הבריאות של הילדים שלי. לכן תמיד וכל יום יהיה אוכל בריא בבית. אם יודעים איך להתארגן נכון , אם יודעים מה לקנות, אם יודעים איך לארגן את הבית נכון, איך לתכנן את השבוע אז ההתעסקות היא קצרה מאוד.
5. אני לא יודע מה צריך לעשות – בגלל עודף האינפורמציה ובגלל הבלבול שיש אנשים לא יודעים מהיכן להתחיל, מה לאכול, איך להכין, מה באמת בריא ומה לא בריא – פשוט חוסר ידע וזו הסיבה העיקרית לחוסר עשייה שלהם.

שאלות? תגובות? אשמח שתכתבו לי כאן למטה.

המון בריאות

איילת

לאהוב את מה שיש

Image: photostock / FreeDigitalPhotos.net

לאחרונה נפל לי איזשהו אסימון, הבנתי משהו - הבנתי שכאב (רגשי) ועצב מגיעים כאשר אני רוצה משהו שהוא שונה ממה שקורה באמת במציאות. כאשר אני מנסה להתווכח עם המציאות, אז מגיע הכאב. כי עצוב לי וקשה לי לקבל משהו, מצב שקורה בפועל, שהוא אחר ממה שהייתי רוצה. והפער הזה בין מה שאני רוצה לבין מה שקורה בפועל הוא זה שיוצר את הכאב והאכזבה.
ככימאית, אני מגיעה מעולם מדעי הטבע - מהעולם המדוייק- אטומים, מולקולות, חלקיקים, אלקטרונים, גרעינים - הכל זורם כל כך בקלות. הכל קורה בצורה כל כך מדוייקת. כל כך מדוייקת שלא היתה לנו בעייה למצוא נוסחאות שמתארות את התהליכים. כל דבר נמצא במקומו, כל אלקטרון עושה בדיוק את מה שהוא צריך לעשות. הטבע כל כך שלם, כל כך מדוייק, היקום כל כך מדוייק. אין משהו שקורה ללא סיבה מאחוריו. וזה גרם לי להבין שהמציאות היא ממש מדוייקת. גם אם אני לא אוהבת אותה, או לא מסכימה איתה, היא ממש מדוייקת.
היא מתנהלת בדיוק כפי שהיא אמורה להתנהל. לא תמיד אני מבינה למה היא החליטה להתנהל לה בדרך בה היא בחרה, אבל בפרספקטיבה לאחור, אני רואה שהכל בסופו של דבר הסתדר במקום. שכל בלגאן שהיה לי בחיים בעבר, איכשהו תפס את מקומו בצורה הנכונה לי ביותר.
הראשונה שפתחה בפני פתח לתובנה הזו היתה ביירון קייטי, מפתחת שיטת העבודה.
לפני כשלושה חודשים בערך קיבלתי מתנה ערכה של ורד ואריק פלד ובה היה דיסק של סמינר אותו ערכה ביירון קייטי כאן בארץ. הקשבתי לו בשקיקה. 9 שעות של ניתוח שלה למציאות. 9 שעות שבה היא מראה כמה אנחנו מתווכחים עם המציאות והופכים כך לאומללים ואז נפל האסימון!
והבנתי שהמציאות מייצגת בדיוק את מה שאמור לקרות, למרות שזה לא תמיד מה שנראה על פני השטח שאני רוצה.
אני רוצה להראות לכם סרטון מאלף, בו ביירון קייטי המדהימה מובילה אדם חולה בסרטן להבין שוב ושוב למה הוא חלה. למה מה שנראה על פני השטח כמשהו שממש לא רצינו אותו, למה המציאות היא מדוייקת.
ההבנה הזו מאפשרת לנו להחלים, לשחרר את המחלה, כי אז אנחנו מבינים בדיוק למה המציאות היא כמו שהיא.


במהלך שלושת החודשים האחרונים התהליך אותו פיתחה ביירון קייטי עזר ותמך בי בצורה מופלאה ושינה לי כמה מהאמונות שחייתי על פיהן. אני עדיין ממשיכה לעבוד עם השיטה וללמד את עצמי. אני מרגישה שאני עדיין לפעמים ממשיכה להתווכח עם המציאות ומנסה לשנות אותה בכח, ואז חווה עצב, תסכול וכעס.
היום הבנתי שזו לא הדרך. כח זה לא הדרך. הדרך לשנות ולהתקדם הלאה היא הדרך בה הטבע פועל - דרך צמיחה. המצב בחיים ששונה מהמציאות, הוא בדיוק המקום שאמור להיות, כי אליו הגענו בעקבות התודעה שלנו והפעולות שעשינו. שינוי המקום דורש שינוי התודעה - וזו צמיחה.
אז נכון, עדיין מגיע עצב וכעס ותסכול כשמשהו לא הולך כמו שרציתי, אבל היום אני מבינה יותר את המשמעות שמה שקרה זה בדיוק מה שהיה אמור לקרות, כי הוא קרה בעקבות דברים שעשיתי. ואם אני רוצה משהו אחר, אני אמורה ללמוד לחשוב ולפעול אחרת.
אז אני שמגיעה מתחום הכימיה למדתי תמיד לנתח. כך עבדתי במעבדה וכך התרגלתי לפעול וכך אני פועלת בחיי. לנתח תוצאה ולהבין מה קרה. וההכוונה של השאלות בשיטה של ביירון קייטי עוזרת לי לפשוט לנתח ולהבין.
בשבוע הבא אני אשתתף בסמינר של ביירון קייטי, כדי להמשיך ללמוד ולצמוח. מגיעה לארץ תמרה אלפרוף, מאפשרת מוסמכת (Certified Facilitator) של שיטת “העבודה” ופסיכותרפיסטית בעלת יותר מ 30 שנות ניסיון בתחומים אינטגרטיביים ובין אישיים. תמרה התאמנה ואימנה עם ביירון קייטי בבית הספר ל – 9 ימים של “העבודה” ובאירועים אחרים כמשתתפת וכחברת צוות והיא מגיעה לארץ להעביר כאן יומיים מלאים.
אני כאמור אהיה שם, ובמידה וזה מעניין אתכם, אשמח לפגוש אתכם שם.
ורד ואריק פלד שמארחים אותה כאן בארץ החליטו לערוך את הסדנה במחיר סמלי של 500 ש"ח בלבד ליומיים המלאים ותוכלו לקרוא כאן את כל הפרטים:
http://arikpeled.co.il/?page_id=490

בנוסף, תוכלו לכתוב לי כאן למטה. אשמח לשמוע מכם תגובות ותחושות על הנושא שכתבתי עליו.
מאחלת סופשבוע נפלא
איילת

המטרה - גוף צעיר ב- 15 שנים לפחות

Image: Salvatore Vuono / FreeDigitalPhotos.net

עוד 4 שבועות אני חוגגת את יום הולדתי ה-45.
היום אני מבינה ש-45 זה רק מספר והגיל האמיתי שלי, התפקוד האמיתי של הגוף שלי, יכול להיות 15 שנה יותר או פחות. ז"א שאני היום יכולה לתפקד כבת 60 או כבת 30 (הידד!!). אני היחידה שבוחרת.
מה זה אומר?

ישנם 3 גילאים לכל אדם:

• גיל כרונולוגי
• גיל ביולוגי
• גיל פסיכולוגי

הגיל הכרונולוגי -  בא לציין כמה שנים אנחנו כאן על כדור הארץ. הוא מתייחס לתאריך בו נולדנו וכל פעם שכדור הארץ מקיף את השמש, עוברת שנה נוספת והגיל הכרונולוגי שלנו גדל בשנה.
גיל ביולוגי - רמת התפקוד של מערכות הגוף. היום ניתן למדוד ולבדוק איך מתפקדות כל מערכות הגוף והאם הן מתפקדות בהתאם לגיל שלהן. הגיל הביולוגי שלנו יכול להיות 15 שנה יותר מהגיל הכרונולוגי או 15 שנה פחות. ז"א שאם אנחנו בני 40, מערכות הגוף יכולות לתפקד כמו אדם בן 55 או אדם בן 25, זה הטווח.
גיל פסיכולוגי - חוויה אישית שלנו שמתייחסת לאיך אנחנו מרגישים.

על הגיל הכרונולוגי אין לנו שום השפעה כי זהו בסה"כ מספר. אם אנחנו מתייחסים לגוף שלנו ע"פ הגיל הכרונולוגי שלנו, סביר להניח שנרגיש חסרי אונים, כי לא נצליח לעצור את הזמן מלכת.
ההשפעה שלנו העיקרית היא על הגיל הביולוגי. לשם אנחנו צריכים לכוון. על גיל זה אנחנו חייבים לשים דגש ובו להתמקד.
המטרה היא להביא את הגוף למצב בו הוא צעיר ב-15 שנים, ז"א שהגיל הביולוגי שלנו נמוך ב-15 מהגיל הכרונולוגי שלנו.

מדענים בריטים גילו פערים גדולים בין הגיל הרשום בתעודת הזהות, הגיל הכרונולוגי, למצב הפיזי של הנבדקים והגיעו למסקנה שאפשר להוריד את הגיל הביולוגי ע"י שינוי ההרגלים.

זה ממש לא משנה כמה נרות היו על עוגת יום ההולדת שלכם בפעם האחרונה, ע"י חיזוק התהליכים הבונים בגוף, והפחתת הנזק, לא רק שאפשר להאט את תהליך ההזדקנות, אלא גם אפשר לתקן נזק שכבר נוצר ונזק שנוצר יכול להתבטא בעודף משקל, בעיות לב וכלי דם, מערכת חיסון חלשה והתקררויות תכופות ואפילו גם סרטן.

איך נעשה את זה?
התוכנית להורדת הגיל הביולוגי צריכה לכלול 4 אספקטים:
1. תזונה - להחליף את פרמידת המזון שהורגלנו אליה - לבסס את התזונה על ירקות, קטניות, אגוזים וזרעים
2. להכניס פעילות גופנית לאורח החיים
3. לשחרר לחץ
4. לאהוב

ארבעת רכיבים משמעותיים ביותר. אין רכיב אחד שהוא יותר חשוב מהשני, כי אם סינרגייה בין כל הפעולות האלו.

ביום שלישי הבא אני מקיימת ערב שכולו מוקדש לבריאות ולתזונה. 3 שעות מלאות בתובנות.

מזמינה אתכם להצטרף אלי. לפרטים והרשמה:
http://www.healthyfamily.co.il/117036/health

המון בריאות
איילת

האם הסוכר מתדלק תאים סרטניים?

Image: Suat Eman / FreeDigitalPhotos.net

מחקר שנעשה לא מזמן הראה שחשיפת תאי סרטן הלבלב לפרוקטוז (סוכר הפירות) גרם לתאי הסרטן להתרבות בצורה לא מבוקרת - סימן ההכר של סרטן.

פרוקטוז, הידוע בשמו כסוכר הפירות, הוא סוכר פשוט שניתן למצוא במזונות רבים.
צריכת פרוקטוז עלתה מאוד בשנות ה-70, לאחר שתעשיית המזון האמריקאית ייצרה את סירופ התירס העתיר בפרוקטוז והכניסה אותו באופן מלאכותי למזון. זהו מוצר מלאכותי מזיק ביותר.
הסוכר הרגיל שאנחנו מכירים, סוכרוז, מורכב מיחידת גלוקוז ויחידת פרוקטוז. הפרוקטוז נספג שונה בגוף מאשר הגלוקוז ועובר תהליך של חילוף חומרים אחר. בבליעת גלוקוז רמות הסוכר בדם עולות בעוד שפרוקטוז מעלה מאוד את רמת הטריגליצרידים.
כמו שכתבתי, פרוקטוז ניתן למצוא בצורתו החופשית או כקומפלקס עם גלוקוז. ברוב הפירות הפרוקטוז קשור לגלוקוז וברגע שהם מחוברים יחד הם מגיעים לדם הרבה יותר לאט מאשר פרוקטוז בצורתו החופשית. פרוקטוז בצורתו החופשית מגיע למזון בעיקר בצורתו המלאכותית דרך סירופ התירס המתועש.
החוקרים בדקו אם תאי סרטן יכולים להשתמש בפרוקטוז כדי לייצר אנרגייה, מכיוון שהם בד"כ מנצלים את הגלוקוז לפעולה זו. תאי סרטן משתמשים בכמויות גדולות של גלוקוז מכיוון שקצב ההתרבות שלהם גדול הרבה יותר מקצב התרבות תאים בריאים.
סוכר מכל סוג שהוא אמור להכנס לתא ושם לעבור תהליך של חילוף חומרים. למרות שמנגנון שונה אחראי להכנסת גלוקוז לתא מאשר הכנסת פרוקטוז לתא, חילוף החומרים שלהם די דומה אחרי שהם נכנסו . בנוסף, המדענים גילו  שבתאים של סרטן הלבלב, חילוף החומרים של פרוקטוז וגלוקוז נעשה דרך שני מסלולים שונים אשר שניהם בסופו של דבר שניהם מביאים להתרבות התאים. יש לזכור ששני הסוכריםצפה בבלוג מביאים להתרבות התאים בקצב דומה, ז"א שהמחקרים לא הראו שפרוקטוז גרוע יותר מגלוקוז, אלא רק ששניהם גורמים להתפתחות התאים הסרטניים בשני מנגנונים שונים. הגלוקוז נצרך ע"י התאים לשם יצירת אנרגייה בעוד שהפרוקטוז נדרש כדי ליצור את חומצות הגרעין (דנ"א  ו- רנ"א). מחקר זה היה הראשון להראות שתאים סרטניים יכולים להשתמש הן בפרוקטוז ביעילות והן בגלוקוז לתדלוק והתפתחות.
העניין הוא שיש לזכור את המסר המגיע ממחקר זה ועוד רבים אחרים  על ההשפעה השלילית של סוכרים בכלל בתזונה המערבית. כאשר אנשים משווים ממתיק אחד בממתיק שני הם מפספסים את הנקודה החשובה באמת. לכל הממתיקים ישנה השפעה שלילית על הבריאות, ולא משנה אם המרכיבים שלהם הם גלוקוז, פרוקטוז או סוכרוז. חלק מהממתיקים מעלים את רמות הסוכר, האחרים מעלים את רמות הטריגליצרידים אבל כולם מספקים עודף קלורי ויוצרים חוסר תזונתי. אין כאן שאלה איזה ממתיק בריא ואיזה אינו בריא. אף אחד מהם לא בריא. כולם בסה"כ סוכר מרוכז - דבר שתורם להשמנה ולהשלכות של ההשמנה ולכן יש להפחית את השימוש בממתיקים באופן משמעותי או להמנע מהם לגמרי.
מה אתם חושבים?
מזמינה אתכם כמו תמיד לכתוב לי ולהגיב כאן למטה.

איך תזונה יכולה למנוע ולטפל בסרטן?

Image: Clare Bloomfield / FreeDigitalPhotos.net

תזונה מהווה את אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר במניעה וטיפול של סרטן בעיקר בגלל מספר תרכובות הנקראות "נוגדי חמצון" או " אנטיאוקסדנטים" אשר הגוף שלנו מקבל דרך התזונה. כפי שהתברר החמצן, שהינו חשוב ונחוץ ביותר לגופנו על מנת לתפקד, עובר בתא תהליך של חילוף חומרים, ובמהלך תהליך זה נוצרים הרדיקלים החופשיים שהם תוצרי הלוואי של התהליך. רדיקלים חופשיים הם חומרים כימיים שהורסים את התאים תוך כדי שינוי הדנ"א בגרעין התא, דבר שיכול לגרום לתאים האלו להפוך לסרטניים.
ז"א שרדיקלים חופשיים הם האוייבים של התאים בגוף. הם גורמים להזדקנות התאים, בעיות לב, סרטן ועוד .
נוגדי החימצון (האנטיאוקסידנטים) הם מולקולות שמתחברות לרדיקלים החופשיים האלו, מפסיקות את הפעילות שלהם ועוצרות אותם מלעשות נזק. האנטיאוקסידנטים מגיעים מהתזונה. התזונה המערבית המודרנית מבוססת על מזונות מעובדים וריקים שאינם מכילים שום ערך תזונתי ובוודאי שלא נוגדי חימצון. יותר מכך, התזונה הגרועה גורמת בעצמה לייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים. אז גם נוצרים יותר רדיקלים וגם הגוף לא מקבל את נוגדי החמצון להלחם בהם ומחלה בהכרח נוצרת.
ישנם נוגדי חמצון שהגוף מקבל מהמזון ישירות כמו  ויטמינים ומינרלים ספציפיים שהם בעצמם נוגדי חמצון - ויטמין C, ויטמין A, ויטמין E  וסלניום ותרכובות אחרות. ישנם נוגדי חמצון שהגוף מייצר לבד (סופראוקסיד דיסמוטאז, קטלאז, גלוטתיון פראוקסידאז) שאותם הגוף מייצר מרכיבים בסיסיים שיש במזון כמו אבץ, נחושת, מנגן, ויטמין C וסלניום.
אנטיאוקסידנטים אלו נמצאים בד"כ בירקות ופירות צבעוניים. בירקות ירוקים (תרד, ברוקולי, כרוב, וכו') וירקות כתומים (גזר, דלעת, בטטה) יש את האלפא קרוטן, אחד מבין 600 חומרים הנכללים במשפחת הקרוטנואידים שנחשבים לנוגדי חמצון חזקים ביותר יחד עם בטא קרוטן, ליקופן, לוטאין וכו'. פירות וירקות אדומים כמו פירות יער, סלק, רימונים וענבים אדומים מכילים את נוגדי החימצון החזקים ממשפחת האנטיציאנינים, בנוסף גם שום, בצל, אגוזים וזרעים ועוד.
מחקרים הראו שרוב האנשים בעולם המערבי לא אוכלים ירקות ופירות בכמות מספקת כזו שתשפיע על בריאותם.
המלצה שלי היא להכניס לתזונה באופן קבוע מגוון גדול של פירות וירקות.
איך?

• אכלו פירות וירקות טריים, כמו שהם, כל יום. ממליצה לארוחת בוקר ולנישנושים. 
• הוסיפו פירות יער לסלטים (לצערנו אין אותם כל כך טריים בארץ, אבל אפשר לקנות קפואים)
• הוסיפו שום ובצל לתבשילים
• ירקות כתומים - עכשיו בחורף זה הזמן - מרקים ותבשילים
• הכינו שייקים של פירות ואגוזים
• רטבים לסלט - הוסיפו פירות יער טחונים

כמובן שאשמח לקבל מכם רעיונות ולשמוע את דעתכם כאן למטה,
המון בריאות
איילת

הבריאות שלכם - באמת הכל אפשרי רק יש למצוא את הדרך

"רוב האנשים מבלים את שנות חייהם הטובות ביותר בתחום הידוע. אין להם האומץ לשוטט בטריטוריות זרות והם חוששים לעזוב את ההמון. הם רוצים להשתלב וחוששים לבלוט. הם מתלבשים כמו כולם, חושבים כמו כולם ומתנהגים כמו כולם, גם אם הם מרגישים שלא מתאים להם לנהוג ככה. הם מסרבים להאזין ללבם ולנסות דברים חדשים, הם ממאנים להתרחק מאותו חוף מבטחים. הם עושים מה שכולם עושים. בעשותם כן, נשמתם שהייתה בוהקת מתחילה להתכהות. ההצלחה באה כשאתם נאמנים לעצמכם - וכשאתם חיים לפי התנאים שלכם" (מתוך השראה יומית/רובין שארמה)

 בית הכנסת של סבי ז"ל

ביום שישי האחרון השתתפתי בסיור מודרך בשכונת נחלאות בירושלים, טיול שורשים של משפחתה של אימי. היינו כל המשפחה המורחבת ועברנו בסמטאות בהן גדלו אימי, אחיה ואחיותיה. כל שבוע אני נמצאת שם, מחנה את הרכב בדרכי לשוק, ואף פעם לא באמת עצרתי להכיר לעומק. זו היתה הפעם הראשונה שלמדתי להכיר את האנשים מאחורי הרחובות הקטנים והסמטאות הצרות והמופלאות האלו, לבקר בבית הכנסת בו התפלל סבי, לראות את בורות המים משם הם היו שותים, להכיר את התנור השכונתי ולראות את בית המרחץ בו התרחצו פעם בחודש.
זה לא יאמן שסיפורים כאלו התרחשו רק לפני קצת יותר מ- 50 שנה...
באחת הסמטאות הוזכר מונטיפיורי והרצון העז שלו לעזור לעניי העיר בכך שהחליט להקים את משכנות שאננים, השכונה הראשונה מחוץ לחומות. הוא בנה להם בתים מפוארים, נתן להם גינה, הביא מאנגליה משאבות ברזל לשאיבת המים מהבור, ואפילו נתן להם כסף - רק שיבואו לגור שם. כל זה לא עזר ורק קמצוץ, אמיצי הלב, הסכימו לגור מחוץ לחומה. רובם העדיפו את החדרים הרעועים ותנאי החולירע ורק לא לעזוב את המוכר והידוע.
זה ברור! זה קורה אפילו היום. ללכת אחרי המוכר, הידוע ולהרגיש בטוחים.
כשאני ממליצה לאנשים לעשות שינויים תזונתיים, זה לפעמים נראה להם כעול או בלתי אפשרי או טירחה גדולה והרבה פעמים אני שומעת גם פחד ודאגה: "לא ישאר לי מה לאכול..." "איך אני אצליח להסתדר כך?" "כל ההנאה מהחיים תעלם" ועוד.
זה פשוט טבוע בנו, הרצון להשאר באזור המוכר והידוע והפחד משינוי.
כשאמרתי לדודתי שהיא אמורה להמנע מלחם בערך שבועיים היא נבהלה "לא יהיה לי מה לאכול...אני לא אצליח להחזיק מעמד שבועיים...ועוד..." היום אחרי 8 ק"ג פחות ובדיקות דם מדוגמות היא מדברת אחרת.זה פתאום נראה קל.

ההיאחזות בחוף המבטחים של החיים אינה אלא הבחירה להישאר בכלא הפחדים שלכם. אי אפשר לגלות אוקיינוסים חדשים בלי להתרחק מהחוף" (מתוך השראה יומית/רובין שארמה)

הבריאות שלכם - באמת הכל אפשרי רק יש למצוא את הדרך
אחד המסרים שאני מנסה להעביר שוב ושוב הוא אל תפחדו לנסות, לבדוק. קודם כל הבינו מה אתם רוצים ואז עשו הכל כדי להביא את עצמכם לשם.
אם אתם רוצים לרדת במשקל, לטפל בסוכרת, להיות יותר אנרגטיים, להוריד את רמות הכולסטרול או כל דבר אחר, דעו שיש דרך אבל עליכם רק למצוא אותה. הקשיבו, קראו, בדקו, שאלו, נסו עוד ועוד - בסוף תמצאו את הדרך. אל תהיו אלו שהעדיפו להשאר בתוך החומות. היו אמיצי הלב וצאו החוצה אל מחוץ לחומה. צאו מהדרך הרגילה, השיגרתית והבינו שאם עד היום לא הצלחתם לטפל בבעיה רפואית מסויימת, עליכם לשנות את הדרך.
אני כאן כדי לעזור לכם.
השנה, לאורך כל שנת 2011, כל חודש יוקדש לנושא אחר שעליו אכתוב ואתעמק כך שתוכלו ללמוד ולהתקדם לעבר הרצון שלכם.
ספרו לי כאן למטה מה הייתם רוצים לשנות, מה מטריד אתכם, למה אתם מחפשים פתרון וכו'.
אין לי את כל התשובות, אבל ברגע שאתם כותבים בדיוק ומגדירים את הבעייה לה הייתם רוצים לתת מענה - כבר 90% מהדרך נעשתה והתשובה מה אתם אמורים לעשות, תגיע אליכם.
איילת

אבל אסור לטגן בשמן זית, נכון?

 Photographer: m_bartosch

שאלה ששואלים אותי בכל הרצאה שלי ובכל סמינר שלי.
מי שמכיר אותי ואת הדרך שלי יודע שהשמן היחידי שאני משתמשת בו במהלך היום יום הוא שמן הזית. מעבר לכך שמייחסים לו תכונות ריפוי, הוא מיוצר בתהליך נכון (כבישה קרה), הוא מכיל את חומצות השומן הנכונות שהגוף זקוק להן , אני חושבת שהוא הבחירה הטבעית כאן בארץ. ארצנו משופעת בעצי זית, הזית הוא אחד משבעת המינים, מה שזה אומר שזה בית הגידול הטבעי שלהם, אנחנו מייצרים שמן זית איכותי, שמיוצא לחו"ל, אז מה טבעי יותר מלצרוך שמן זית ולא שמן אחר?

קצת כימיה:
יש 3 סוגים של חומצות שומניות - רוויות, חד בלתי רוויות ורב בלתי רוויות.
מה זה אומר?
חומצות שומן רוויות - מגיעות בעיקר מהחי והגוף משתמש בהן לבנות כולסטרול. הם מגבירים את הסיכון ללקות במחלות לב וסרטן. הן מצויות בעיקר בבשר, עוף, דגים, מוצרי חלב, שמן דקלים ושמן קוקוס.
 חומצות שומן חד בלתי רוויות - רבים מאמינים שיש להם יתרונות בריאותיים. צריכת שומנים מסוג חד בלתי רוויות עוזרת לנו להוריד כולסטרול. השומן בגופנו מורכב אף הוא מחומצות שומניות חד בלתי רוויות ולכן גופנו יכול לשרוף אותן כאנרגייה. שומנים אלו מצויים באבוקדו, שקדים, בוטנים, וזרעים אחרים. השמנים שמכילים את האחוז הגבוה ביותר של שומנים חד בלתי רוויים הם שמן זית, שמן קנולה ושמן בוטנים.
חומצות שומן רב בלתי רוויות - שמנים אלו מתחמצנים הרבה יותר מהר, בגלל ההרכב הכימי שלהם, דבר שהופך אותם להרבה פחות בריאים. המצא שהם זרזו התפתחות סרטן בחיות מעבדה. מקורות לשמנים אלו הם שמן תירס, שמן סויה, שמן חריע ושמן חמניות.
כל השמנים הם תערובת של שלושת החומצות השומניות האלו:
שמן הזית מכיל את הכמות הגבוהה ביותר של חומצות שומניות מסוג "חד בלתי רוויות" מבין כל שמני המאכל, 77% , מה שמקנה לו יתרון בריאותי .

השמן	רווי	חד בלתי רווי	רב בלתי רווי
שמן קנולה	7	62	31
שמן חריע	9	13	78
שמן אגוזים	10	24	66
שמן חמניות	11	20	69
שמן תירס	13	25	62
שמן זית	14	77	9
שמן סויה	15	24	61
שמן בוטנים	15	52	33
שמן כותנה	27	19	54
שמן קוקוס	88	10	2
*מתוך ערכם התזונתי של המזונות/ד"ר יעקב אילני

 אז אפשר לטגן בשמן זית או לא?
טיגון הוא פעולה לא בריאה גם כך, אז לבצע פעולה שלא בריאה יחד עם שמן שלא בריא - נזק כפול.
אם בכ"ז רוצים לטגן טיגון קצר, כן, ניתן להשתמש בשמן זית, ולהקפיד לא לשרוף אותו - ז"א לטגן על להבה נמוכה כך שהשמן לא יעלה עשן.

מתכון טעים עם שמן זית (כמובן) - סלט עגבניות עם רוטב מעולה:
2 כוסות עגבניות קצוצות
2 שיני שום כתושות
חופן כוסברה קצוצה (או פטרוזיליה)
2 כפות שמן זית
1 כף סירופ רימונים (אפשר פחות. סירופ הרימונים הוא חמוץ אז הוסיפו לפי טעמכם)
מלח

לערבב הכל ובתאבון!!
ואל תשכחו לספר לי כאן למטה אם יצא טעים (או סתם לשתף אותי בדברים שהייתם רוצים לשתף)...