מהשפתיים לירכיים ב- 10 דקות

באנגלית זה נשמע יותר טוב:
From your lips to your hips in 10 min.
מה זה אומר?
לשומן לוקח בדיוק 10 ד' מרגע שאכלנו, להגיע לזרם הדם ומשם להצטבר בכל חלק בגוף...
האם זה אומר לא לאכול שומן?
לא.
זה אומר משהו אחר.
זה אומר שהגוף שלנו נבנה מהאוכל שאנחנו אוכלים וזו נקודה קריטית שחובה להבין.
מכיוון שאני כימאית, ארד איתכם קצת לרמת הכימיה האטומים והמולקולות, המקום שבו אני מרגישה בו בבית :) כדי להסביר את הנקודה המאוד חשובה הזו:

1. יש לנו את הגוף שבנוי מאיברים (ידיים, רגליים, לב, כליות, כבד, מח וכו')
2. האיברים בנויים מתאים - תאי שריר, תאי עור, תאי עצב, תאי לב וכו'
3. התאים בנויים מחלבונים, פחמימות, שומנים ומינרלים
4. החלבונים בנויים מחומצות אמיניות, השומנים בנויים מחומצות שומן והפחמימות בנויות מיחידות של סוכר
5. חומצות האמיניות, חומצות השומן והסוכרים בנויים מאטומים - חומרים כימיים - פחמן, חמצן, מימן, חנקן ועוד.

ז"א שאם קצה האצבע שלנו בנוי מאטומי פחמן, מימן וחמצן, כדי שקצה האצבע שלנו יוכל לחיות ולהתקיים, הוא חייב את המימן, הפחמן והחמצן...הוא חייב את החומצות האמיניות, חומצות השומן והסוכרים. הפחמן שיש בפטרוזיליה שאכלנו בסלט, הוא הפחמן שכנראה יגיע לבנות את קצה האצבע, או את הלב ואת הלבלב, או את היד והרגל וכו'...
איך קצה האצבע, או האף, או הלובן של העין, או מעטפת הלב, או ליבת הכיליה, איך כל אלו יבנו אם לא יהיו אבני הבניין?

אני רוצה שתעשו ניסוי מקסים ופשוט:
קחו גבעול סלרי שיש לו עלים והניחו בתוך כוס מים הצבועים בצבע כחול או אדום ע"י צבע מאכל. צבע המים צריך להיות חזק וכהה. שימו כמות יפה של צבע מאכל ותנו לגבעול הסלרי לשהות שם מספר ימים.
מה שתראו אחרי מספר ימים הוא שגבעול הסלרי "שתה" את המים וצבעו הפך להיות כחול או אדום (בהתאם לצבע המים). ז"א שצבע המאכל והמים הפכו להיות חלק מהצמח.
כך בדיוק זה קורה בגוף. האטומים והמולקולות שיש במזון הופכות להיות ממש חלק מהגוף שלנו, ולכן מאוד חשוב לדעת מה אנחנו אוכלים.

סיפור אמיתי שקרה לי
כשתומר, בני הבכור נולד, לפני 18 שנה, והיה בן חצי שנה, הוא החל לאכול מזון מוצק. מכיוון שלא כל כך אהב את מרק הירקות, החלטתי להוסיף בטטה וגזר למרק שיתנו מתיקות. כך הוא החל לאכול כל יום מרק שמכיל גם בטטה וגם גזר. יום אחד פיתח חום גבוה ולכן החלטתי ללכת לרופא. באותה שנייה שהרופא הסתכל עליו, הוא אמר לי בתמהון - הילד כתום! מה קרה?? מה הוא אוכל?? בגלל הבטטה והגזר...
האטומים מהמזון הפכו להיות חלק ממנו...

אם נכניס שומנים שאינם נכונים, או פחמימות לא נכונות, או חלבונים לא נכונים, לא רק שאלו יהפכו לחלק מהגוף, יותר מכך, כעת לא יהיו לגוף את אבני הבניין הנכונות לבנות אותו ואז יתחיל תהליך של פרוק ומוות.

הזמנה למטבח שלי
אני רוצה להראות לכם ולספר לכם מהו אוכל נכון ולשם כך להראות לכם איך אני מתארגנת ומבשלת.
אני מזמינה אתכם לערב מיוחד, וכיפי, ומהנה, עם המון תוכן, והפתעות שבו אספר לכם איך להכין אוכל מהר, בלי להתפשר על האיכות, בלי להתפשר על הטעם ובלי להתפשר על הבריאות! 
הערב מתקיים ב-15 לאוגוסט,

וכבר, תוך 3 ימים, מחצית מהמקומות נתפסו!!!

אז למהירי החלטה, הנה כל הפרטים:
http://www.healthyfamily.co.il/117036/recipesdvd

וכמובן, כמו תמיד, אשמח לשמוע מכם כאן למטה תגובות, שאלות וכל דבר אחר שהייתם רוצים לשתף.
המון בריאות
איילת

אני רעבה - מה זה אומר?

ארוחת הבוקר שלי

ישנו הבדל משמעותי בין רעב אמיתי לבין סתם רצון לאכול בגלל תאבון מוגבר או בגלל התמכרויות למזון.
רעב אמיתי הינו מנגנון טבעי בגוף שנועד לאותת לנו כאשר הגוף זקוק לחומרים שונים כדי לבנות את עצמו וכדי לייצר אנרגייה.
הרי איך יקבל הגוף חומרים שונים אם אנחנו לא ניתן לו אותם?
הגוף זקוק לויטמינים, חומצות אמיניות, מינרלים, סוכרים, חומצות שומן ועוד ועוד דברים כדי שיוכל לתפקד כמו שצריך, ואינו יכול להשיג אותם בעצמו. האפשרות היחידה שיוכל אכן לקבל חומרים אלו היא מהמזון שאנחנו אוכלים. והעניין הוא שכאשר לא יקבל את החומרים האלו, הוא לא יוכל לשרוד. ולכן, כדי לדאוג לכך שאכן תמיד יהיו זמינים חומרי הבניין השונים, הטבע פיתח מנגנון מופלא של רעב ושובע. הרעב פשוט מאותת לנו שהסתיימו המאגרים של החומרים המזינים ויש למלאם שוב. זה הכל. ואז, כאשר התהליך טבעי ונכון, אנחנו אוכלים, המאגרים מתמלאים שוב, ותחושת הרעב נפסקת.
ארוחה צריכה להחזיק אותנו שבעים עד לארוחה הבאה. ז"א שארוחת הבוקר נועדה לתת לנו את כל מה שהגוף צריך עד לארוחת הצהריים, וכנ"ל לגבי ארוחת הצהריים- היא אמורה לתת לנו את כל הערך התזונתי הנכון והמספיק עד לארוחת ערב.
אם אנחנו רעבים אחרי ארוחת הבוקר, ועוד לפני שהגיעה ארוחת הצהריים - סימן שלא אכלנו מספיק בארוחת הבוקר. סימן שבבוקר הבא, יש לאכול ארוחה גדולה יותר. אבל אם הגענו לארוחת הצהריים מלאים עוד מהבוקר - סימן שאכלנו יותר מדי ויש לדלג פשוט על הארוחה.
אם אנחנו אוכלים נכון, ז"א את הדברים הנכונים, אנחנו לא נרגיש רעב ולא נרגיש את הצורך לנשנש בין הארוחות.
אני הרגשתי את זה עכשיו בנסיעה שלי לכנס התזונה בארה"ב. התחושה היתה מדהימה - להרגיש איך כל ארוחה מספיקה בדיוק עד הארוחה הבאה, בלי הצורך לנשנש...
ישנם 4 סוגי רעב:

1. נפח
2. ערך תזונתי
3. קלוריות
4. התמכרויות

מה זה אומר - שמנגנון הרעב והשובע פועל ע"פ נפח המזון הממלא את הקיבה, ע"פ כמות הרכיבים התזונתיים שמגיעים מהמזון, ע"פ כמות הקלוריות שיש במזון וכמובן ע"פ התמכרויות שונות למזון. חשוב לציין שכל עוד התזונה לא מאוזנת, הגוף פיתח התמכרות כלשהי ואנחנו נרגיש את תופעות ההתמכרות כרעב - כאבי ראש והתכווצויות בבטן. אלו תסמינים של נפילות סוכר. כאשר התזונה מאוזנת ונכונה, לא נחווה את התסמינים האלו אלא נרגיש את תחושת הרעב בפה ובגרון.

תזונה מאוזנת - תזונה המבוססת בעיקר על ירקות (בייחוד עלים ירוקים), פירות, קטניות, אגוזים וזרעים. מעט  דגנים ועוד יותר מעט חלבונים מהחי (פרוט יותר יהיה בכתבה הבאה).

כמו שכתבתי בתגובה שלי למטה - לי לקח 7 ימים של הרצאות מהבוקר עד הערב ותזונה מיוחדת להרגיש את הרעב בגרון ולא בבטן. זה לוקח זמן וצריך סבלנות. בנוסף, יש המון חומר והמון אינפורמציה שכמובן קשה להעביר בפוסט אחד - אז יהיו כתבות נוספות בהמשך.

כמו תמיד, אשמח לשמוע מכם כאן למטה ולקבל מכם תגובות ורשמים,
המון בריאות
איילת