tag:blogger.com,1999:blog-837121387102151732012-01-28T09:30:59.450-08:00משפחה בריאה - לחיים מלאי אנרגיהד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.comBlogger701100tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-12590823426749087892012-01-10T22:15:00.000-08:002012-01-10T22:15:08.937-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">כשחשבתי מה אני יכולה לתת לכם לכבוד ט"ו בשבט, היה לי ברור מאליו שאלו לא יהיו פירות יבשים. ט"ו בשבט הוא הרבה מעבר.<br /><br /><div>פעם שמעתי פנינה מאדם מאוד יקר שבה אמר:</div>"מזון = מן החי<br />מה שלא מהחי זה לא מזון, זה תוספות..."<br /><br /><div>גם הבן שלי מרגיש כך. רובנו מרגישים כך. מבחינת רבים מזון מהצומח אינו ממש מזון. </div>אני לא רוצה להכנס עכשיו ליתרונות ולחסרונות של המזון מהחי, אני יודעת שזהו נושא מורכב. היום אני מעוניינת להתמקד בצומח. ט"ו בשבט.<br /><br /><div>אחד מהמרכיבים העיקריים בתזונה היומית צריך להיות מזון מהצומח. 90-80% מהתזונה היומית אמורה להגיע מהצומח. מזון מהצומח הוא המקור העיקרי, ולפעמים אפילו היחידי לקבלת&nbsp;רכיבי מזון רבים. רק מהצומח נקבל פחמימות, מהצומח יגיעו אלינו כל המינרלים ורוב הויטמינים באיכות גבוהה מאוד.</div>תזונה יומית דלה במזון מהצומח גורמת בהכרח לחוסרים, שבמידה ולא ימולאו, בהכרח תגיע מחלה.<br />מה שקורה היום, שהיחס בין צריכת מזון מהצומח למזון מהחי התהפך. התזונה המערבית מבוססת ברובה על מזון מהחי.<br />תפריט יומי טיפוסי יראה כך:<br /><br /><div>חלב או שוקו בבוקר יחד עם קורנפלקס, </div>סנדוויץ עם גבינה בארוחת עשר, <br />לארוחת צהרים תמיד בשר/עוף יחד עם אורז או תפ"א או פסטה&nbsp; <br />ובערב ביצה + גבינה ובמקרה הטוב סלט (שמורכב בד"כ ממלפפון, עגבניה ופלפל).<br /><br /><div>אחוז גבוה מאוד של התזונה היומית מגיע מהחי, כמעט ולא אוכלים פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות. והגוף מגיב לחוסרים שנוצרים&nbsp;- נוצרת מחלה!</div>מאחר והתזונה כל כך חסרה, מתחילים להתפלא על כך שאחוז גבוה מהאוכלוסיה סובל מחוסר ויטמין D או חוסר סידן למשל ומתחילים לתת תוספי מזון לכולם - להשלים חוסרים.<br />אנשים אוהבים לקחת כדורי ויטמינים ומינרלים אבל שכחנו לבדוק מה המקור לחוסר, שכחנו לבדוק איך הבסיס התזונתי, שכחנו לבדוק האם הגוף אכן מקבל את כל מה שהוא צריך לקבל ושכחנו לבדוק אם הגוף מקבל דברים שהוא לא צריך. קל לתת תוסף, קל לבלוע כדור אבל צריך לזכור ששום כדור לא יעזור אם הבסיס התזונתי אינו נכון.<br /><br /><div>עולם הצומח הוא עולם מדהים וטעים מאוד. יש שפע&nbsp;ומגוון עצום והשילוב שלהם בתזונה היומית חייב להיכנס למודעות. אפשר להיות מאוד יצירתיים ולהכין מטעמים מהצומח. כבר שמעתי מאמא שפיתחה ארטיק מאבוקדו רק כדי להכניס אבוקדו לתזונה של בנה הצעיר.</div><br /><div>היום, הכנתי לכם&nbsp;שני סרטונים&nbsp;איך אפשר באמת לשדרג את התזונה שלנו בעזרת מזון מהצומח&nbsp;ומה יותר מתאים לכבוד ט"ו בשבט מאשר לדבר על הנבטה. בנוסף, מה דעתכם להכין סושי בריא וטעים?</div><br /><div>הנה, הסתכלו:</div>על הנבטה והכנת סושי (המתכון מופיע בהמשך)<br /><div style="text-align: right;"><br /></div><div align="right"><object height="364" width="445"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/H3lBanoY75Y&hl=en_US&fs=1&color1=0x006699&color2=0x54abd6&border=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/H3lBanoY75Y&hl=en_US&fs=1&color1=0x006699&color2=0x54abd6&border=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="445" height="364"></embed></object></div><div align="right"><br /></div>ועכשיו לסושי:<br /><div style="text-align: right;"><br /></div><div align="right"><object height="364" width="445"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/OKn3op8dfzM&hl=en_US&fs=1&color1=0x006699&color2=0x54abd6&border=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/OKn3op8dfzM&hl=en_US&fs=1&color1=0x006699&color2=0x54abd6&border=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="445" height="364"></embed></object></div><div align="right"><br /></div><br /><b>סושי - המתכון</b><br /><br />1 כוס אורז מלא<br />2 כוסות מים<br />1 כף מירין<br />1 כף חומץ אורז<br />דפי אצת נורי<br />ממרח וואסאבי<br />חופן נבטים (מאש, עדשים)<br />בצל ירוק<br />רצועות פלפל אדום<br />רצועות גזר <br />(רצועות ירקות נוספים) לפי הטעם<br /><br /><b>אופן ההכנה</b><br /><ol style="text-align: right;"><li>להכניס לסיר אורז ומים. לכסות, להביא לרתיחה, להנמיך את האש&nbsp;ולבשל עד לריכוך האורז (בערך 40 דקות)</li><li>להוסיף את המירין והחומץ ולערבב.</li><li>להעביר לקערה ולחכות שיתקרר.</li><li>לפרוס את האצה על משטח העבודה. בעזרת ידים רטובות להניח את האורז הדביק על האצה. להשאיר את השוליים העליוניים נקיים ללא אורז.</li><li>בחלק התחתון למרוח פס עדין של וואסאבי (חריף!)</li><li>להניח פס של נבטים ועליהם רצועות ירקות.</li><li>לגלגל את האצה עם הירקות. לסגירה, להרטיב מעט את שולי האצה להדבקה.</li></ol>כמו תמיד, חשוב לי לשמוע אתכם. אתם מוזמנים להגיב ולכתוב לי כאן למטה, לשאול שאלות, ולהיות מעורבים . <br /><br />ממני, חג ט"ו בשבט שמח,<br />המון בריאות<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-1259082342674908789?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-682352155697449892011-12-25T01:50:00.000-08:002011-12-25T01:50:28.714-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">זה מדהים לראות מה אנחנו מסוגלים (ומוכנים) לעשות כדי לעזור לאחד מהיקרים לנו.<br />כאשר ילד, בן/בת זוג, אמא, אבא או חבר קרוב זקוקים לעזרה, וכאשר אנחנו מבינים שחייו ממש תלויים בנו, בעזרה שאנו מסוגלים לתת, זה מדהים לראות כמה שינויים אנחנו מסוגלים לאמץ ולהכניס לחיינו.<br />עבור&nbsp;עצמם רוב האנשים לא היו&nbsp;עושים כל כך הרבה.<br /><br />לא פעם אני נתקלתי בסיפור כזה. סיפור על&nbsp;הורה שחייו של ילדו היו בסכנה והוא שינה סדרי עולם כדי להצילו.<br />אתם חייבים לראות את הסיפור המרגש הזה -&nbsp;אבא, שילדו בן ה-3 אובחן כחולה סרטן, אחד מסוגי הסרטן האלימים ביותר, עשה את הבלתי יאמן והצליח להביא את בנו לריפוי. וזה לאחר שהרופאים אמרו שאין כל כך מה לעשות...<br />הסתכלו בסרטון, ואשמח שתעבירו אותו לכל מי שלטעמכם יכול להפיק מכך תועלת.<br />האבא החליט לעזור לעוד ילדים חולי סרטן, בדיוק באותה הדרך. הנה, הסתכלו, וכתבו לי למטה מה דעתכם.</div><iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="315" src="http://www.youtube.com/embed/rv2zDRnO5k0" width="420"></iframe></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-68235215569744989?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com17tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-88772801124027062042011-12-07T23:56:00.000-08:002011-12-08T00:14:10.488-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">בזמן האחרון נשאלתי די הרבה - מה יש לך במקרר? מה יש לך בארונות? איך את מתארגנת? מה את מבשלת?<br />אז ככה:<br /><table align="center" cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-apfYdxUOVu0/TuBo4mOIu9I/AAAAAAAAAWw/YDBwMfaYAEA/s1600/DSC_0717.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="267" src="http://1.bp.blogspot.com/-apfYdxUOVu0/TuBo4mOIu9I/AAAAAAAAAWw/YDBwMfaYAEA/s400/DSC_0717.JPG" width="400" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">כך נראה המטבח שלי כשאני חוזרת מהשוק</td></tr></tbody></table>היום יום חמישי, כבר אין הרבה במקרר אבל עדיין יש כמה דברים טובים. מחר אני בשוק ממלאה את המאגרים לשבוע :)<br />מהו הקו שמלווה אותי כדי שאוכל בכל רגע שאבחר לאכול אוכל בריא?<br />מילת הקסם היא מלאי. אני אוהבת שיש לי מלאי של דברים טובים. יש דברים שיכולים להשתנות משבוע לשבוע, בהתאם לעונה, אבל יש דברים שתמיד יהיו לי במלאי.<br />ולמה?&nbsp; כי אני אוהבת שיש לי מתחת ליד בצורה מאוד זמינה כל פרודוקט שאצטרך על מנת שבכל רגע נתון אוכל להכין ארוחה בריאה.<br /><b>תמיד יש לי</b> : בצל, בצל אדום, שום, לימונים, בטטות, עגבניות, מלפפונים, פלפלים, פטרוזיליה, כוסברה, חסה, תרד או מנגולד, אורז מלא, קוסקוס מלא, פסטה מקמח מלא, פתיתים מקמח כוסמין ועוד<br />ו<b>יש דברים שאני קונה ע"פ העונה לפי מה שיש בשוק</b>: השבוע קניתי פטריות שמפניון שהיו מקסימות ויפות, שומר, ברוקולי, בצל ירוק ולפת, לפעמים אני קונה אם יש כרובית, שעועית ירוקה, קישואים, דלעת, חצילים, סלק ועוד.<br />אני משתדלת להכניס כל שבוע ירק מיוחד כזה, אבל אני יודעת שלא יצא לי לבשל כל שבוע גם כרובית וגם שעועית ירוקה וגם פטריות וגם חצילים וגם דלעת וגם קישואים (אלא אם כן זה מרק ירקות שמכיל הכל) ולכן אני קונה כל שבוע שניים או שלושה דברים מיוחדים.<br />כמו שאמרתי השבוע היה לי במקרר פטריות, בצל ירוק, תרד, שומר, ברוקולי ולפת. ומה עשיתי עם זה השבוע?<br /><br />יום אחד לארוחת ערב היה מרק פטריות:<br /><blockquote class="tr_bq">1 בצל קצוץ<br />3 שיני שום קצוצות<br />500 גר' פטריות שמפניון חתוכות לפרוסות<br />1 ליטר ציר ירקות<br />שמן זית<br />מלח, פלפל<br />חלב סויה<br />אופן ההכנה:<br />לטגן את הבצל בטיגון הפוך (בלי שמן) עד שמקבל גוון זהוב.<br />להוסיף את שמן הזית, השום והפטריות ולהמשיך לטגן עד שהפטריות מתרככות.<br />להוסיף את ציר הירקות ומלח ופלפל ולבשל כ-20 ד'.<br />לטחון את התערובת (אני משתמשת בבלנדר מוט).<br />להוסיף חלב סויה ע"פ הצורך (לפי כמה דליל או סמיך אתם רוצים שהמרק יהיה)<br />לתקן תיבול ובתאבון</blockquote>&nbsp;ויום נוסף פסטה מוקרמת עם פטריות וצנוברים:<br /><blockquote class="tr_bq">1 חבילת פסטה מסוג פנה<br />1 בצל קצוץ<br />4 שיני שום קצוצות<br />400 גר' פטריות שמפניון קצוצות<br />6 פטריות שיטאקי מיובשות<br />חופן צנוברים<br />חלב סויה<br />1 פלפל חריף קצוץ<br />מלח<br />אופן ההכנה:<br />להשרות את פטריות השיטאקי במים רותחים<br />לבשל את הפסטה ע"פ ההוראות על האריזה<br />לטגן בצל בטיגון הפוך. לאחר 4 ד' להוסיף את הפטריות, פלפל חריף. לבשל עוד 10 ד'.<br />כאשר התרככו פטריות השיטאקי לקצוץ אותן (להסיר את הגבעולים כי הם קשים לאכילה) ולהוסיף לסיר כולל נוזלי ההשרייה. להוסיף 1 כוס חלב סויה ומלח. לכסות את הסיר ולבשל כ-10-15 ד' עד שכל הנוזלים התאדו. להוסיף עוד כוס חלב סויה ולגרד את תחתית הסיר על מנת למצות כל דבר שנדבק. לבשל עוד 2-3 ד'.<br />להוסיף חצי מחבילת הפסטה המבושלת, לערבב ולהגיש.</blockquote><br /><ul style="text-align: right;"><li>ועשיתי גם ביצה מקושקשת עם מעט פטריות, בצל ירוק ותרד לאחת מארוחות הערב </li><li>אתמול לארוחת הצהריים השתמשתי בשאריות מהפסטה שבישלתי יומיים לפני כן (ששמרתי ללא רוטב) עם שומר ובצל סגול צלויים בתנור עם שמן זית, שום טרי ותימין מיובש וברוקולי טרי.</li></ul>זה קל וזה מהיר כשהכל זמין ונמצא בבית.<br />הסוד הוא להחליט מראש מה רוצים לבשל השבוע ואז לצאת לשוק, אבל בשוק להיות עם ראש פתוח על מנת לבדוק את מה שטרי השבוע, לקנות אותו ולהכניס אותו לתפריט השבועי.<br /><br /><b>כתבו לי כאן למטה איך אתם מתארגנים, ומה אתם עושים, אשמח לשמוע רעיונות חדשים. </b><br />בתאבון!!! <br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-8877280112402706204?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-55997051026880188642011-11-23T23:58:00.000-08:002011-11-24T00:39:31.967-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-Tnau-p7pOeM/Ts300p4rOII/AAAAAAAAAVY/T8SilDlIjc0/s1600/IMG_0705%255B1%255D" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="149" src="http://3.bp.blogspot.com/-Tnau-p7pOeM/Ts300p4rOII/AAAAAAAAAVY/T8SilDlIjc0/s200/IMG_0705%255B1%255D" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">בהתחלה זה עוד היה כיף...</td></tr></tbody></table>השבוע עברתי חוויה חזקה ביותר, שלא היתה לי קלה, וגרמה לי להבין בצורה חד משמעית מהו הלמה שלי. הבנתי בדיוק למה כל כך חשוב לי לעשות כל מה שאני יכולה על מנת ליצור לעצמי חיים בריאים. <br />השבוע, שלי בתי קיבלה פרוייקט במסגרת שעור אומנות בביה"ס וביקשה ממני לעזור לה. יותר נכון היא ביקשה ממני לתרום את פני לפרוייקט. היא היתה צריכה להכין תבנית של מסכת גבס, תבנית של פנים, ושאלה אם אהיה מוכנה שהיא תיצוק את הגבס עלי. כמובן שלא התנגדתי, להפך, אמרתי לה שאני רוצה, כי זו נראתה לי חוויה כיפית ורציתי להתנסות. <br />התיישבנו בהתלהבות ליד השולחן, עם תחבושות הגבס, וקערת מים ענקית ושלי התחילה להניח את הרצועות על פני. בהתחלה זה רק היה קר ורטוב, אבל מהר מאוד הגבס התחיל להתייבש ולהתקשות והתחלתי להרגיש חוסר נוחות. שכבות הגבס התחילו להערם, עוד שכבה, ועוד שכבה והתחילו לכסות את כל הפנים. <br /><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; margin-left: 1em; text-align: right;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-6G0dsSYuu_0/Ts31Ohr8ATI/AAAAAAAAAVg/8eR3TJsU2Z8/s1600/IMG_0711%255B1%255D" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="149" src="http://4.bp.blogspot.com/-6G0dsSYuu_0/Ts31Ohr8ATI/AAAAAAAAAVg/8eR3TJsU2Z8/s200/IMG_0711%255B1%255D" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מתחילה להרגיש לא נח</td></tr></tbody></table>פתאום לא יכולתי לחייך, לצחוק, ואפילו לדבר. יותר מזה, התחלתי להרגיש שקשה לי לנשום. זה חונק אותי. אני לא גמישה, אני לא חופשייה. השפתיים התייבשו ואני לא יכולתי אפילו להוציא את הלשון וללקק אותן כדי להרטיב אותן קצת. זה היה מפחיד. הגיע הרגע ששלי אמרה לי שהיא צריכה לכסות גם את הפה דבר שגרם לי לחרדה עצומה. גם כך אני בקושי יכולה לנשום, אז גם לכסות את הפה? לא הייתי מסוגלת וויתרנו על זה... <br />זה היה מוזר. אני הרי ידעתי שזה גבס, ואני יכולה להוציא אותו בכל רגע שאני בוחרת. אני הרי ידעתי שלא יקרה לי משהו בלתי הפיך, אני הרי ידעתי שעוד חצי שעה הכל יגמר, אבל בכל זאת, לא יכולתי לנשום. זה חנק אותי, ולא בגלל שלא הגיע אלי אוויר וחמצן, אלא בגלל שהרגשתי שאני לא חיה. אני מוגבלת. <br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/-9Z-lcbzQNb0/Ts310LbvvUI/AAAAAAAAAVo/nGlgzFs3v2o/s1600/IMG_0715.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="149" src="http://4.bp.blogspot.com/-9Z-lcbzQNb0/Ts310LbvvUI/AAAAAAAAAVo/nGlgzFs3v2o/s200/IMG_0715.JPG" width="200" /></a>אני חשבתי שזה יהיה כיף ומשחק והתברר לי שזה היווה עבורי שעור חזק מאוד לחיים. תמיד ידעתי שאחד הערכים החשובים מבחינתי הוא חופש. מה שמניע אותי ומכוון אותי בחיים זו תחושת החופש שאני חייבת להרגיש. אני רוצה להיות חופשייה לגמרי בכל אספקט בחיים. אני לא מסוגלת להיות מוגבלת ופתאום הבנתי עד כמה זה חזק עבורי. זה בדיוק הלמה שלי. זה הכח המניע שלי. <br /><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; margin-left: 1em; text-align: right;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-e23CewMG9Z8/Ts318Yc48II/AAAAAAAAAVw/C1-Et1L-cf8/s1600/IMG_0721.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="149" src="http://3.bp.blogspot.com/-e23CewMG9Z8/Ts318Yc48II/AAAAAAAAAVw/C1-Et1L-cf8/s200/IMG_0721.JPG" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">מרגישה חנוקה...</td></tr></tbody></table>כולנו יודעים שאם אין לנו סיבה משמעותית לעשות משהו, לא נעשה אותו. לכן לכך כך הרבה אנשים נכשלים להכניס פעילות גופנית לחייהם או לאכול נכון או להפסיק לעשן. זה קשה עבורם והם לא רואים באמת מה זה יתן להם. אין שום דבר שמניע אותם וגורם להם לצאת מאזור הנוחות. לצערי בד"כ הכח המניע לשינוי מגיע רק כאשר נכנסת טראומה לחיינו, ואז, כשזה נראה מאוחר מדי, או שאין ברירה, רק אז אנשים משנים הרגלים. אבי ז"ל לדוגמה עישן שנים רבות וטען תמיד שהוא לא יכול ולא מסוגל להפסיק לעשן. ברגע בו התבשר שהוא סובל מבעיית לב קשה, באותה השנייה הוא הפסיק לעשן, וזה לא היה לו כל כך קשה. עד אז הוא פשוט לא רצה. לא היה לו שום כח מניע, לא היתה לו שום סיבה מספיק טובה להפסיק. <br /><table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: left; margin-right: 1em; text-align: left;"><tbody><tr><td style="text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-Te0QFVI0tZ8/Ts32CnCPqtI/AAAAAAAAAV4/siJUn8w72Oc/s1600/IMG_0728.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" height="149" src="http://1.bp.blogspot.com/-Te0QFVI0tZ8/Ts32CnCPqtI/AAAAAAAAAV4/siJUn8w72Oc/s200/IMG_0728.JPG" width="200" /></a></td></tr><tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">חופשייה מחדש...</td></tr></tbody></table>אני תמיד ידעתי שמה שמניע אותי בכלל בחיים הוא החופש. תחושת החופש שאני רוצה לחיות בו. השעור הפעם רק חידד לי עד כמה.<br /><b>אני מזמינה אתכם לבדוק מהו הלמה שלכם? כל אחד והכח המניע שלו. מה יגרום לך לעשות הכל כדי לחיות בריא, מה יגרום לך לעשות את כל מה שדרוש? להשקיע זמן, להשקיע אנרגיה בשינוי, להשקיע כדי לללמוד, לאכול מאכלים שלא כל כך מכירים, להכנס למטבח ולהתחיל לנסות לבשל עם מרכיבים חדשים, להשתתף בקורסים, לקרוא, להקשיב, לשאול, להתמודד עם אנשים ספקנים שבסביבה שלך, להתמודד עם הדרישות של הילדים ועוד. אם הלמה הוא לא חזק באמת, אתם לא תעשות את זה.</b><br /><br /><b><span style="color: red;">כתבו לי כאן למטה - מהו הלמה שלכם? </span></b>אני אשמח מאוד לשמוע<br /><br />בנוסף, מזכירה לכם שבתאריך 4.12 מתקיים הסמינר המקיף "הבית הבריא":<br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/healthyhouse">http://www.healthyfamily.co.il/117036/healthyhouse </a><br /><br />המון בריאות<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-5599705102688018864?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-17923348006070815782011-11-06T07:32:00.000-08:002011-11-06T08:17:11.087-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-utwrycgZyxg/TrakII1CBlI/AAAAAAAAAVA/n06p8cTXcMw/s1600/IMG_0524.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="239" src="http://4.bp.blogspot.com/-utwrycgZyxg/TrakII1CBlI/AAAAAAAAAVA/n06p8cTXcMw/s320/IMG_0524.JPG" width="320" /></a></div>תקשיבו לי רגע - עצם המילה "אוכל טבעוני" לא עושה את האוכל לבריא.<br />לפעמים אני מרגישה שאני רוצה לצעוק את זה, כדי שישמעו וסביר להניח שאתם תרגישו את הכעס שלי מבין השורות (לא עליכם, אל תדאגו :))<br /><br />אני לא אומרת לא להיות טבעוני או צמחוני, בכלל לא, אני רוצה להגיד משהו אחר.<br /><br />היום נתקלתי בפייסבוק בתמונות שנקראות "דברים שטבעונים אוכלים" ויש שם מגוון של תמונות של מאכלים שלמראית עין נראים ממש ממש טוב.<br />ואז, כשאנחנו רואים עוגה כזו, או עוגיות, או מאפים שכתוב עליהם "עוגיות טבעוניות ונימוחות" ישר מתקבל הרושם שאם זה טבעוני זה חייב להיות בריא.<br />אז לא. זה לא כך וחשוב לי שתבינו על מנת שתוכלו לעשות את הבחירות שלכם בצורה מושכלת.<br />אוכל בריא הוא אוכל שנותן ערך תזונתי גבוה לגוף עם מינימום רעלנים. טבעוני או צמחוני לא בהכרח עונים על ההגדרה הזו של אוכל בריא.<br /><b>וזה יכול להיות מאוד מסוכן.</b><br />אצל צמחונים רבים אני רואה שימוש רחב בלחם ובגבינות. זה הבסיס לתזונה שלהם ועם בסיס כזה הם לא מקבלים את הערך הנכון לגוף.<br />אצל טבעונים זה הרבה יותר גרוע כי הם מחפשים תחליפים למוצרים מהחי וזה אומר הרבה פעמים שימוש נרחב באוכל מתועש וסינתטי. הנה דוגמה: אחד המתכונים שנתקלתי בו הוא:<br /><br />עוגיות ריבה טבעוניות נימוחות <b style="color: red;">(אל תעשו את העוגיות האלו - הן מזיקות ביותר!!)</b><br /><br />לבצק:<br />1/4 2 כוסות קמח מנופה (315 גרם)<br />קורט מלח<br />1/4 כפית אבקת אפייה<br />1/2 כוס סוכר (100 גרם)<br />1 שקית סוכר וניל (10גרם)<br />200 גרם מחמאה רכה חתוכה לקוביות<br />3 כפות מים או שמנת צמחית או רסק תפוחים (45 גרם)<br /><br />למלית:<br />1 כוס ריבה אדומה<br /><br />לבזיקה:<br />1/2 כוס אבקת סוכר <br /><br />זהו מתכון שרחוק מלהיות בריא. הוא עושה נזק גדול מאוד וחמור הרבה יותר מהגרסה הלא טבעונית שלו, ולמה?<br />קודם כל השימוש במחמאה - שזה בסה"כ מרגרינה שעושה נזק אדיר לגוף. גם חמאה אינה בריאה, אבל אם כבר משתמשים, היא עדיפה על פני המרגרינה (או המחמאה שזה בסה"כ מרגרינה בטעם חמאה), היא טבעית. אמנם יש בה הרבה כולסטרול ושומן רווי אבל הגוף יודע להתמודד איתה. המרגרינה היא כמו נפט, פלסטיק, היא סינתטית, חומר שהגוף לא יודע מה לעשות איתו ושוקעת בעורקים ובכלי הדם ויוצרת נזק אדיר שיכול להתבטא במגוון צורות, החל מהתקררויות תכופות עד לבעיות לב וסרטן.<br />דבר שני יש במתכון הזה המון המון סוכר פשוט - גם הקמח הלבן, סוכר, אבקת סוכר, סוכר וניל, ריבה, רסק תפוחים - הכל סוכר.<br />שמנת צמחית - אחת ההמצאות המזיקות ביותר שקיימות. בדיוק כמו המרגרינה - שמנת עשוייה בד"כ מחלב, כך שאם היא צמחית זה אומר שהיא מיוצרת מכימיקלים שיש להם טעם ומרקם של שמנת. נזק אדיר לגוף. בדיוק כמו החמאה והמרגרינה, גם שמנת היא לא מוצר בריא במיוחד, אבל אם כבר משתמשים בשמנת עדיפה השמנת האמיתית ולא הזיוף.<br /><br />מתכון כזה מכיל רק מרכיבים שעושים נזק אשר גורמים לעלייה מהירה ברמות הסוכר, גורמים לסתימת עורקים, יוצרים מוטציה ונזק ב- DNA שלנו, ממלאים את התאים ברעלנים וכל זה כמובן בהכרח מביא למחלה.<br /><br /><b>אז נשאלת השאלה - מה עושים?</b><br />אל תבינו אותי לא נכון - אני לא אומרת שאסור להיות צמחוני או טבעוני, ושזה לא בריא. להפך. זה יכול להיות בריא מאוד, רק צריך לעשות את זה בחוכמה. אין צורך לוותר על מתוק ועל עוגות ועוגיות, אלא להכין אותן בצורה נכונה. להשתמש ברכיבים טבעיים ובריאים, באגוזים/שקדים/זרעים, בחמאות אגוזים, בטחינה, בקטניות, במחיות טבעיות של פירות טריים, בקמח מלא ובריא וכו'.<br />התמונה המצורפת כאן למעלה היא מהכנס האחרון שהשתתפתי בו בארה"ב שם אכלנו רק אוכל טבעוני, אבל בריא ביותר, מלא ערך תזונתי וכל כך טעים! הכנס היה בדיוק יום לפני יום העצמאות שלהם שם בארה"ב ולכן הם הכינו לנו עוגה מיוחדת ליום העצמאות. הנה היא עוגת הבננות המהממת שהכינו לנו - טבעונית לגמרי - אבל בריאה. היא היתה כל כך טעימה שלא יכולתי לעמוד בפניה ואכלתי מספר פרוסות שמנות כאלו...הקרם היה עשוי מאגוזי מקדמיה, והיא היתה ממותקת ע"י תמרים - ואו, כל כך טעים.<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-ON8Bdb5kRJs/Trak8wVUr-I/AAAAAAAAAVI/e8evTKxTQys/s1600/IMG_0526.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="238" src="http://1.bp.blogspot.com/-ON8Bdb5kRJs/Trak8wVUr-I/AAAAAAAAAVI/e8evTKxTQys/s320/IMG_0526.JPG" width="320" /></a></div><br /><br />לסיכום - שלא יעבדו עליכם...אל תטעו לחשוב שמתכון או מאכל שמתהדר בכותרת "טבעוני" הוא בריא. גם לא "צמחוני". בדקו אתם את הרכיבים והחליטו אם הוא ראוי שיכנס לגופכם.<br /><br />המון בריאות<br />איילת<br /><br />נ.ב. ספרו לי כאן למטה מה אתם חושבים?</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-1792334800607081578?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com27tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-40659524346969387252011-10-31T10:09:00.000-07:002011-10-31T10:26:51.354-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/-BApGCxu_nNw/Tq7Uq7BccKI/AAAAAAAAAUw/fk3fPJsi5EI/s1600/551489qw07sg8le.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://3.bp.blogspot.com/-BApGCxu_nNw/Tq7Uq7BccKI/AAAAAAAAAUw/fk3fPJsi5EI/s200/551489qw07sg8le.jpg" width="187" /></a></div><div style="text-align: center;"></div><br />רק היום קראתי מחקר על כך שאפילו הסרטים שאנחנו צופים בהם משפיעים על המשקל שלנו.<br />זו אבחנה מדהימה- ההבנה שהסביבה שלנו, הבית שלנו, החברים, המכרים ואפילו הסרטים שאנחנו צופים בהם משפיעים על מה שאנחנו מכניסים לפה. <br />איך סרטים משפיעים על המשקל?<br />נמצא שצפייה בסרטי דרמה וסרטים עצובים גורמת לנו לנשנש 30% יותר מאשר צפייה בסרטי קומדיה מצחיקים.<br />אז אם אנחנו לא אוהבים קומדיות, זה אומר שנעלה&nbsp; יותר במשקל?<br />זו דוגמה המדגישה מאוד את ההשפעה של הסביבה על מה שאנחנו מכניסים לפה.<br />וזה הרבה יותר מכך - מפגשים משפחתיים וחברתיים בד"כ מתנהלים מסביב לאוכל. לפעמים מה שעושה טוב למארחת זה שנאכל, והרבה. סוג המאכלים המוגשים במפגשים אלו הוא די קבוע - בורקסים, עוגות, חטיפים, פיצוחים, שתייה קלה וכו'. לא פעם שמעתי מארחת אומרת שהיא קונה דברים, שבד"כ לא נכנסים אליה הביתה אלא רק כשהיא מארחת, כי האורחים אוהבים את זה. נוצרו איזשהן מוסכמות, מה נותנים לאורחים, ולעיתים אם לא מגישים את הדברים האלו, המארחת מרגישה שהיא לא בסדר. שהיא לא מפנקת את האורחים.<br />כאשר אני מארחת אני לא קונה דברים "מיוחדים" לאורחים אלא מארחת עם אותם מאכלים בדיוק שיש לי תמיד בבית, ותאמינו לי שזה טעים.<br />יש עוד דוגמאות רבות לאופן בה הסביבה שלנו משפיעה על מה שאנחנו מכניסים לפה.<br />אצל הנוער זה קיצוני אפילו יותר - משיחה שהיתה לי השבוע עם ילדי, נוער בגיל ההתבגרות, התברר לי שהסביבה משפיעה בצורה מאוד משמעותית על מה שנכנס להם לפה. אחד הדברים שהפתיעו (ואפילו העציבו/הרגיזו) אותי היו שהם סיפרו לי על כך שבנות לא רוצות שהחבר'ה יראו אותן אוכלות, ולכן הן נמנעות מלהכניס משהו לפה כל זמן שהן נמצאות בסביבת החברים. וכשהן כבר יוצאות למסעדה או בית קפה הן מזמינות כוס שתייה כדי שלא יראו אותן אוכלות.<br />מאיפה זה הגיע? מהסביבה שמטיפה כל כך ליופי עד לכדי אבסורד, מהמרדף הבלתי פוסק של המין האנושי להשגת אידיאל היופי, וביצירת מודלים לחיקוי.<br /><u><b>מה חשוב שנעשה?</b></u><br />חשוב שניקח את השליטה לידים שלנו ולא נשאיר את ההשפעה על הבריאות שלנו לסביבה:<br /><ol><li>גם אם אנחנו לא אוהבים סרטי קומדיה, או משתתפים בדיונים בעבודה כל היום, או מארחים או מתארחים - חשוב שנהיה מודעים ונפתח הרגל לקרוא את תוויות המזון על המוצר לפני שאנחנו מכניסים משהו לפה. באותו מחקר שבדק את הקשר בין כמות הנשנושים וסוג הסרטים, היתה קבוצה שלישית. קבוצה זו קראה את תוויות המזון שהיו כתובות על הפופקורן לפני שאכלו, ונמצא שהם נשנשו הרבה פחות מהקבוצות האחרות (ולא משנה היה אם הסרט היה שמח או עצוב) לאחר שהבינו מהי תכולת השומן ומהיא כמות הקלוריות בחטיף. לפתח הרגל של לקרוא את תוויות המזון ולבדוק אילו רכיבים הוא מכיל הוא הרגל חשוב שנותן לנו את השליטה על הבחירות שלנו ולא משאיר את ההשפעה לסביבה.</li><li>בנוסף, חשוב להקיף את עצמנו רק בדברים הנכונים - ארונות המטבח, המקרר והמקפיא צריכים להיות תמיד מלאים במאכלים הנכונים. גם כשלא מגיעים אורחים. בכלל לא להכניס הביתה נשנושים/עוגות/בורקסים/חטיפים ומשקאות שאינם בריאים. היום יש שפע של דברים בריאים וטעימים שהאורחים יתלהבו ויהנו מהם. חשוב לזכור שסוג הכיבוד שאנחנו מגישים הוא לא זה שיעשה את הארוח למוצלח או לא, אלא האווירה.</li><li>בפגישות עסקים/ דיונים בעבודה/ארועים במשרד או בחדר המורים - להגיש פירות, ירקות, מטבלים, קרקרים מקמח מלא, פירות יבשים, אגוזים וכו'. לא חייבים את עוגות השמרים והבורקסים. לדאוג למים, חליטות צמחים ומיצים טבעיים במקום המשקאות הקלים. בד"כ מה שאני עושה כשאני נמצאת בפורום עסקי ובפגישות שאין לי שליטה על מה שיגישו זה מביאה אוכל לעצמי, כמובן מביאה כמות גדולה כך שיספיק לכולם. כולם נהנים.</li></ol>לסיכום - היו אתם אלו שמשפיעים על הסביבה שלכם. הקיפו את עצמכם בסביבה בריאה ותראו איך הקרובים אליכם והמכרים שלכם מושפעים מכם. <br />המון בריאות<br />איילת<br /><br />נ.ב. אשמח שתכתבו לי כאן למטה מה דעתכם<br /><br /><div style="text-align: left;"><span style="font-size: xx-small;">Photograph by: Stuart Miles / FreeDigitalPhotos.net</span></div><div style="text-align: left;"></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-4065952434696938725?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-30628845965071455322011-09-26T09:54:00.000-07:002011-09-26T23:01:17.802-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-8vr1TvkIx3g/ToCE2QWXrGI/AAAAAAAAAUc/A9jUOnSECg0/s1600/31840tvixjcerlg.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://4.bp.blogspot.com/-8vr1TvkIx3g/ToCE2QWXrGI/AAAAAAAAAUc/A9jUOnSECg0/s200/31840tvixjcerlg.jpg" width="200" /></a></div><div style="text-align: center;"><span style="font-size: xx-small;">Image: Idea go / FreeDigitalPhotos.net</span></div><br />הפעלת מכשיר חשמלי היא ברורה מאליה - הכנסת המכשיר לחשמל והופ! המכשיר פועל. כל עוד אנחנו רוצים שהוא יפעל, אנחנו חייבים לדאוג לכך שהוא יהיה מחובר לחשמל - מקור האנרגייה שלו.<br /><br />&nbsp;הגוף שלנו הוא די דומה רק שלא מדובר בחשמל. מקור האנרגייה שלנו הוא שונה.<br />האנרגייה דרושה לגוף כדי לחיות. כדי שכל המערכות יפעלו, כדי שהלב יפעם, הקיבה תעכל את המזון, השרירים יופעלו, הפה ידבר, העיניים יראו, כדי שהאנזימים יפעלו, כדי שההורמונים יופרשו ועוד, לכל זה צריך אנרגייה. בלי מקור אנרגייה המכשיר המשוכלל ביותר בעולם לא יחיה ולא יפעל.<br />כדי שלא נהיה תלויים במקור חיצוני, כמו חשמל, וכדי שלא יקרה מצב בו חס וחלילה לא נוכל לספק את האנרגייה הדרושה, הגוף מתוכנת כך שיוכל לייצר את האנרגייה שלו בעצמו. יש בו את כל המנגנונים לייצר אנרגייה ואנרגיה זו מיוצרת בכל תא ותא בגוף.<br />ישנן פעולות שמתרחשות בחיי היום יום שלנו שהן יוצרות ומעלות את רמות האנרגיה בגוף, ויש פעולות אשר מרוקנות אותנו מאנרגייה. לא פעם אנחנו מרגישים ממש מרוקנים. מרגישים כאילו כל המאגרים שלנו הדלדלו ואנחנו זקוקים להטענה מחדש. זו הרגשה נכונה מאוד. הרגשה אמיתית לגמרי.<br />בכל תא ותא בגוף שלנו ישנם מנגנונים אשר יוצרים חומר כימי הנקרא ATP או בשמו המלא - Adenosine Triphosphate. חומר זה נוצר בגוף, וברגע שהוא מתפרק נוצרת כמות יפה של אנרגייה. ז"א שאם למשל הלב צריך לפעול, הוא צריך שיהיה ATP בסביבה שיתן לו את האנרגייה הדרושה. ATP&nbsp; הוא אחד מהחומרים החשובים ביותר לגוף כי בלעדיו לא היו חיים. בכל רגע ובכל שנייה נוצרות ומתפרקות כמויות אדירות של ATP. אין מאגרים של ATP בגוף כי נדרשות כמויות גדולות מאוד כל יום - 60-70 ק"ג של ATP נצרך כל יום!! לכן חומר זה נוצר בדיוק ברגע שהגוף זקוק לו.<br />זה המפתח להיות בריאים, זה המפתח להרגיש מלאי אנרגייה ולהרגיש טוב.<br />ולכן המטרה שלנו היא לאפשר לגוף לייצר חומר זה בקלות. אנחנו רוצים לתת לגוף את כל מה שהוא רוצה וצריך כדי שיוכל לייצר ATP כל הזמן בקלות נטולת מאמץ.<br />אז מה הגוף צריך כדי לייצר את האנרגיה בקלות?<br /><ol style="text-align: right;"><li>חמצן</li><li>מים </li><li>חומרים מזינים</li><li>תנועה </li><li>מנוחה</li><li>סילוק פסולת יעיל</li><li>עיבוד רגש נכון</li></ol>ברגע שכל אלו מתקיימים - אנחנו אנרגטיים לחלוטין.<br /><u><b>חמצן </b></u>- לצערי רוב בני האדם לא נושמים נכון ולכן לא מכניסים מספיק חמצן לגוף. יש לנשום נשימה סרעפתית שבה ברגע שאנחנו שואפים הבטן מתנפחת (רוב האנשים מכניסים את הבטן עם שאיפת האוויר)<br /><u><b>מים </b></u>- כל התאים שלנו נמצאים בסביבה מימית החשובה ביותר על מנת שכל התהליכים בתא יצאו לפועל בצורה טובה.<br /><b><u>חומרים מזינים</u></b> - חומרים שמפעילים את הגוף ומייצרים אנרגייה אשר מגיעים מהאוכל - ויטמינים, מינרלים, חלבונים, פחמימות ושומנים.<br /><u><b>תנועה </b></u>- כדי להזרים את הדם ביעילות ולהפעיל את כל המערכות הגוף שלנו חייב להיות בתנועה. <br /><b><u>סילוק פסולת יעיל</u></b> - כל רגע נוצרת פסולת בגוף באופן טבעי, בנוסף לפסולת שאנחנו מכניסים מבחוץ (צבעי מאכל, כימיקלים, חומרים משמרים, שומני טרנס, הורמונים ועוד). יש לדאוג שמנגנוני סילוק הפסולת יעבדו ביעילות.<br /><b><u>עיבוד רגש נכון</u></b> - כל מחשבה שאנחנו חושבים וכל רגש שאנחנו מרגישים מייצר חומרים כימיים. החומרים האלו יכולים לעודד ולתמוך בגוף (למשל חומרים שנוצרים אחרי שאנחנו צוחקים) או לפגוע בגוף (חומרים שנוצרים בעקבות כעס, עצב, תסכול, דאגה וכו'). הרגש זו תורה שלמה, ואני אקדיש מאמר שלם רק על הרגש, אבל מה שחשוב לי שתזכרו הוא שמותר לנו לכעוס ולדאוג. אנחנו רק צריכים לדעת לתת לרגשות האלו ביטוי ולגרום להם לצאת החוצה על מנת שהחומרים הכימיים שנוצרו בעקבותיהם יתפרקו.<br /><br /><b><u>אז מה לעשות לקראת השנה החדשה על מנת שזו תהיה שנה מלאת אנרגייה?</u></b><br /><ol style="text-align: right;"><li>לשתות הרבה מים</li><li>לזכור לנשום כמו שצריך</li><li>לאכול נכון - כמה שפחות אוכל מתועש ומעובד וכמה שיותר פירות, ירקות, קטניות ואגוזים</li><li>להכניס פעילות גופנית קבועה לחיזוק, להזרמה ולסילוק יעיל של פסולת</li><li>לנוח - לקחת מדי פעם פסק זמן ולעשות משהו שאנחנו אוהבים - לטייל, לקרוא, לרקוד וכו'.</li><li>לישון לפחות 7 שעות בלילה.</li><li>להיות מודעים לרגש ולתת לו מקום כבוד בהתנהלות היומיומית שלנו.</li></ol><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;">&nbsp;לאחרונה נחשפתי לתחום חדש בארץ הנקרא "ניהול אנרגייה". ידיד יקר שלי , גל אמיתי שמי,<span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif';"> </span><span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif';">מומחה בתחום, </span><span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif';">הבעלים והיוצר של תחום ניהול אנרגיה אישית בארץ,&nbsp; בנה שאלון גאוני שבודק את מצב האנרגיה האישית שלנו, ושולח לנו דו"ח מפורט על רמת האנרגיה האישית ומה ניתן לעשות כדי שתהיה לנו יותר אנרגיה-&nbsp; כל יום, כל השנה.</span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif';"></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif';">ההמלצה שלי היא להתחיל עם מילוי השאלון, על מנת להבין איפה אתם עומדים ולאילו צעדים ואיזה שינוי אתם בדיוק&nbsp; זקוקים&nbsp; ואז הצמדו להמלצות שנתתי כאן במאמר.</span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif';">מילוי השאלון וקבלת הדו"ח עם ההמלצות הוא חינם לגמרי. </span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif';"><a href="http://e-time.co.il/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9A/">לכניסה ולמילוי השאלון - לחצו כאן</a></span></div><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif';"><br style="mso-special-character: line-break;" /></span></div>אשמח שתכתבו לי כאן למטה מה דעתכם<br /><br />שתהיה שנה מלאת אנרגייה ובריאות<br />באהבה<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-3062884596507145532?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-75383478937875262402011-09-18T09:36:00.000-07:002011-09-18T19:59:03.746-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-u4A25sRFyWs/TnYcWRXfhUI/AAAAAAAAAUY/A2x45gnD5vo/s1600/picky-eaters-photo-160-gsub-stk76226cor.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="264" src="http://1.bp.blogspot.com/-u4A25sRFyWs/TnYcWRXfhUI/AAAAAAAAAUY/A2x45gnD5vo/s320/picky-eaters-photo-160-gsub-stk76226cor.jpg" width="320" /></a></div><span style="font-family: Arial;"><span style="font-size: small;">אחת ההתמודדויות המשמעותיות שיש להורים בדרך לתזונה נכונה היא שהם לא מצליחים לשכנע את הילדים לנסות מאכלים חדשים ולעבור לתזונה בריאה.</span></span><br /><span style="font-family: Arial;"><span style="font-size: small;">הדרך לעשות את זה ולהשיג שיתוף פעולה עם הילדים הוא דרך כיף, משחק והנאה. </span></span><br /><span style="font-family: Arial;"><span style="font-size: small;">היום אני רוצה לספר לכם על דרך מעולה שתביא לשיתוף הפעולה שלהם.<br />גייסו אותם להיות "מבקרי המתכונים" שלכם, ובקשו את חוות דעתם, בדרך גאונית, שתביא אפילו ילדים בררנים ביותר לטעום!<br />איך?<br />הכינו מתכון חדש ובקשו מהם חוות דעת תוך מילוי הטבלה המצורפת שהכנתי עבורכם:<br />בטור הראשון רשמו את שם המתכון שהכנתם (אורז מלא/אפונה/שעועית/ברוקולי/בטטה וכו'...)<br />באחד משלושת הטורים הבאים: "אני אוהב מאוד" "בסדר" ו- "לא תודה" </span></span><span style="font-family: Arial;"><span style="font-size: small;">הילד מסמן סימן אחרי שבדק וטעם.&nbsp;</span></span><br /><span style="font-family: Arial;"><span style="font-size: small;">הטור האחרון הינו הטוב ביותר – זהו טור הפרס! אחרי כל טעימה מקבל הילד כוכב. לאחר שצבר 5 כוכבים, או 10 (או כל דבר כמות אחרת שתחליטו) הוא מרוויח פרס.<br /><br />הפרס צריך להיות מותאם לגיל הילד. ניתן להשתמש ברעיונות שונים כמו מדבקות, צבעים, מטבע או אפילו יציאה לבילוי של כיף.</span></span><br /><br /><span style="font-family: Arial;"><span style="font-size: small;">חשוב!&nbsp;</span></span><br /><span style="font-family: Arial;"><span style="font-size: small;">רק מי שטועם לפחות ביס אחד מכל מאכל הביס שלו נכלל בטבלה. כך הם טועמי מכל דבר.</span></span><br /><br />הנה מה שלקוחה יקרה, שירי לופוביץ, מנכ"ל "רוצים השניים" כתבה לי -<br /><blockquote> "אצלנו, הרבה פעמים כשהם מסתכלים על משהו ומסרבים לטעום, אני שולפת דף עם טבלה... ואחרי שהם טועמים, פתאום מגלים שזה טעים ומבקשים עוד...ואז אני מודה בליבי לאיילת שנתנה לי את הרעיון..." אצל שירי בבית, אחרי שעבדו עם הטבלה, הם הגדירו את הטורים כך: 1- איכסה ביכסה! 2- לא כל כך טעים 3- בסדר 4- טעים מאד 5- יאמי יאמי, הכי טעים בעולם!</blockquote>הכוונה היא - לעשות כיף!!!<br /><span style="font-family: Arial;"><span style="font-size: small;">ספרו לי כאן למטה איך אתם הצלחתם להשיג שיתוף פעולה עם הילדים, אשמח לשמוע על רעיונות מקוריים שלכם. </span></span><br /><span style="font-family: Arial;"><span style="font-size: small;">והנה הטבלה: </span></span><br /><span style="font-family: Arial;"><span style="font-size: small;">&nbsp;</span></span><span style="background-color: yellow;"><a href="http://www.healthyfamily.co.il/image/users/117036/ftp/my_files/recipe%20review%282%29.pdf?id=8994447"><span style="font-size: large;"><span style="font-family: Arial;">אז הנה&nbsp; - לחצו כאן כדי להוריד את הטבלה</span></span></a></span><br /><span style="font-family: Arial;"><span style="font-size: small;">תהנו</span></span><br /><span style="font-family: Arial;"><span style="font-size: small;">והמון בריאות</span></span><br /><span style="font-family: Arial;"><span style="font-size: small;">איילת</span></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-7538347893787526240?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-87981496504325586792011-09-07T02:25:00.000-07:002011-09-07T02:25:39.280-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-MRofToWKp1c/TmcyIe8XSII/AAAAAAAAAUU/T3uqMeDRiA8/s1600/%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2592%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://4.bp.blogspot.com/-MRofToWKp1c/TmcyIe8XSII/AAAAAAAAAUU/T3uqMeDRiA8/s320/%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2592%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2594.jpg" width="191" /></a></div>היום ב-8 בבוקר הגיעה אלי בתי, שהתחילה ללמוד בכיתה י' השנה, עם בעיה בטריגונומטריה שלא הצליחה לפתור.<br />אני אוהבת להתמודד עם בעיות כאלו, העניין שמאז התיכון לא התעסקתי עם טריגונומטריה. אבל בכל זאת, מכיוון שאני אוהבת אתגרים לקחתי את הספר הענק, והתחלתי לנבור בזכרון. אני זוכרת שכשלמדנו טריגונומטריה בתיכון לא הפסקנו להתלונן אז ולקטר "למה אנחנו צריכים ללמוד את זה בכלל? אין סיכוי שאי פעם נצטרך להשתמש בחומר הזה בעתיד..." וכו'.<br />היום בבוקר כשלקחתי את הספר והתחלתי לצייר את המשולשים והזוויות על הדף, פתאום כל החומר צף ועלה. פתאום נזכרתי בכל החוקים, בכל הכללים, כאילו לא עברו כמעט 30 שנה, והצלחנו לפתור את השאלה.<br /><br />ולמה אני מספרת לכם על זה עכשיו?<br /><br />כי זה הוכיח לי משהו שתמיד האמנתי בו, ומנחה אותי בדרך שלי שבה אני מחנכת את ילדי לאורח חיים בריא, או בכלל כל אדם אחר.<br />אחרי שאנחנו לומדים משהו חדש, המידע הזה נמצא שם בפנים בתוך הקופסה הזו בתוך הראש...זה נמצא בתת מודע ויכול להשאר שם שנים בצורה רדומה, אבל בדיוק ברגע שנצטרך אותו הכל יעלה חזרה.<br />אני יודעת שהתפקיד שלי כאמא הוא להכין את הילדים שלי לחיים עצמאיים. לתת להם את כל הכלים כדי שיוכלו בעתיד לצאת לחיים עצמאיים מאושרים ומצליחים.<br />אני גם יודעת שהידע שאני מקנה להם היום ישאר להם תמיד וברגע שיחליטו להעלות אותו למודע ולהשתמש בו זה יהיה שם.<br />אני שומעת מהרבה הורים שהמעבר לאורח חיים בריא לא פשוט עבורם. הילדים מתנגדים ולא משתפים פעולה והרבה הורים פשוט נשברים ומוותרים לילד.<br />אני אומרת משהו אחר - התפקיד שלנו ההורים הוא ללמד אותם מה נכון. כל עוד שהבחירה בידי (כשהם עדיין קטנים) אני אפעל ע"פ ההבנה שלי. באותו רגע הילד רוצה קורנפלקס צבעוני, וצורח ובוכה שאקנה לו (דרך אגב...זה באמת קרה לי בעבר בסופרמרקט...כל הבכי והצרחות היו קשים ומבישים...) אבל האחריות היא שלי ללמד אותו מה נכון. ללמד אותו שלפעמים פתרון שנכון לאותו הרגע, הוא לא הפתרון הנכון לטווח הרחוק. באותו הרגע, כדי לעצור את הבכי, יכולתי לקנות לו את הקורנפלקס הצבעוני. זה היה פותר את בעיית הצרחות. אבל מצד שני, הפעולה הזו היתה גורמת לנזק עצום בעתיד. מה למשל?<br /><ol style="text-align: right;"><li>מבחינה גופנית זו עוד פעולה שמקדמת לקראת סוכרת, עודף משקל, סרטן וכו'</li><li>מבחינה אינטלקטואלית אני מבינה שאני משדרת לילד שזה בסדר לבחור במאכלים כאלו ולכן בעתיד כשיעמוד מול נקודת בחירה עצמאית, זה מה שהוא יבחר</li><li>מבחינה רגשית הוא מבין שהוא יכול לנדנד ובסוף יקבל מה שהוא חושב לנכון.</li></ol>מה זה קשור לטריגונומטרייה ולמשולש שווה הצלעות?<br />בדיוק כמו החומר שהיה אצלי בראש במשך שנים ויצא ברגע שבחרתי להשתמש בו, בדיוק אותו הדבר זה הידע לנהל אורח חיים בריא. אני רוצה לתת היום לילדי את כל הידע שהם צריכים, כדי שברגע שהם יהיו עצמאיים ויעשו את הבחירות של עצמם, הם יוכלו לעשות בחירות מושכלות כי כל האינפורמציה תעמוד בפניהם. הם יוכלו לשלוף ממאגרי הזכרון שלהם את האינפורמציה הנכונה. הם ידעו בדיוק מה הבחירה שלהם אומרת. לא יהיה להם שום חוסר ידע בנושא, ואם הם יחליטו לא לאכול בריא, זו תהיה ההחלטה שלהם, ואני אעמוד מאחוריהם, רק אחרי שאדע שהם יודעים בדיוק מה ההשלכות.<br />לכן אני תמיד אומרת להורים שהמעבר לאוכל בריא הוא הרבה יותר מבריאות של הגוף. אלו הכלים שאנחנו מעניקים להם לעתיד.<br />מה אני ממליצה לכם ההורים?<br />להחליט מה חשוב לכם ולהגיע עם תוכנית פעולה:<br /><ol style="text-align: right;"><li>להחליט אילו מאכלים חשוב שהילדים יאכלו ולמה? אילו מאכלים כדאי לסלק מהמטבח?</li><li>לספר לילדים ולהסביר למה זה כל כך חשוב</li><li>להתייעץ איתם ולהבין מה היה עושה להם כיף להתחיל לשנות (אולי לבשל יחד במטבח, אולי להכין תפריט שבועי מעוצב ומקושט יחד, אולי ללכת לקניות יחד ולהעזר בהם לחפש את הדברים הנכונים בחנות ועוד) </li><li>לדבוק בתוכנית ויהי מה</li></ol>זכרו, לכם היום יש הרבה יותר ידע ונסיון מאשר לילדכם ולכן אתם הם אלו שצריכים לכוון, ולא הילד. אין לי ספק שכל החלטה שתעשו תגיע מהמקום של לתת לילד את הטוב ביותר.<br /><br /><u><b>שבוע חגיגות יום הנישואין שלי</b></u><br />ביום שני האחרון חגגתי 22 שנות נישואים ולכבוד הארוע&nbsp; החלטתי לתת <b>22% הנחה</b>, עד ליום ראשון הקרוב (ה- 11.9) על ה- DVD החדש שלי<b> "סודות הבישול הבריא" </b>שבו צימתי במטבח שלי מגוון מתכונים בריאים וטעימים לכל המשפחה וכמובן גם לילדים.<br />תוכלו לראות אותו בסרטון הבא:<br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/healthyrecipesdvd">http://www.healthyfamily.co.il/117036/healthyrecipesdvd</a><br /><br />אשמח שתכתבו לי כאן למטה מה דעתכם ואיך אתם הצלחתם להגיע לשיתוף פעולה עם ילדכם?<br />&nbsp;המון בריאות<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-8798149650432558679?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-50345144968920750812011-08-29T01:59:00.000-07:002011-08-29T02:00:45.352-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-toETi9C8gC4/TltSblkAdgI/AAAAAAAAAUI/xqOcSYTXNec/s1600/36545kxnnwv4xpo.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="282" src="http://2.bp.blogspot.com/-toETi9C8gC4/TltSblkAdgI/AAAAAAAAAUI/xqOcSYTXNec/s320/36545kxnnwv4xpo.jpg" width="320" /></a></div><div style="text-align: center;">&nbsp;<span style="font-size: xx-small;">Image: photostock / FreeDigitalPhotos.net </span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />המטרה שלנו כהורים היא לדאוג שהילד ישב מרוכז בכיתה עד ארוחת עשר. העניין שברוב המקרים זה לא מה שקורה ואנחנו, ההורים, אפילו לא מודעים לכך. למה?<br />רוב הילדים יוצאים מהבית בסביבות השעה 07:30 ולכן אוכלים משהו בחטף בערך בשעה 07:15 בבוקר. ארוחה זו אמורה להחזיק אותם שבעים, ערנים ומרוכזים עד השעה 10:00 , זמן ארוחת העשר.<br />העניין שברוב המקרים זה לא כך בגלל סוג המזון בארוחת הבוקר שהם אוכלים לפני היציאה מהבית. רוב הארוחות שלהן הילדים הורגלו מורכבים מרכיבים שגורמים לעליות וירידות חדות ברמות הסוכר בדם, דבר שגורם לחוסר ערנות, חוסר ריכוז ורעב.<br /><br />ארוחת בוקר טיפוסית היא:<br /><ul style="text-align: right;"><li>קורנפלקס עם חלב</li> <li>פרוסת לחם עם שוקולד</li> <li>&nbsp;שוקו עם עוגייה</li> <li>רק כוס שוקו</li> <li>חטיף אנרגייה</li> </ul>והארוחה הנפוצה ביותר היא -<br /><ul style="text-align: right;"></ul><br /><span style="font-size: large;"><b>כ ל ו ם!!!!!</b></span><br /><ul style="text-align: right;"></ul><br />רוב המאכלים מורכבים מפחמימות ריקות + סוכר. הפחמימות הריקות הן בדיוק כמו סוכר רגיל. הן הופכות בגוף מהר מאוד לסוכר כך שהארוחה כולה היא סוכר. סוכר פשוט זהנספג מהר מאוד בדם ומעלה את רמות הסוכר בדם מהר מאוד, ובאותה מהירות שהוא עלה, כך הוא יורד. ואז ברגע הירידה החדה של הסוכר חווים הילדים תופעות של טישטוש וחוסר ריכוז.<br /><br />בנוסף, רוב הילדים לא אוכלים כלום לפני היציאה לבית הספר מה שזה אומר שאחרי שנת לילה ארוכה, מאגרי הסוכר שלהם ריקים, ואם הם לא אוכלים דבר עד השעה 10:00, רמות הסוכר בדמם יורדות מאוד, הגוף נכנס למצב של היפוגליקמיה, דבר שגורם לשורה ארוכה של תופעות בניהן עייפות, רוגז, כאבי ראש, טשטוש, דיכאון ועוד ואף לבעיות רפואיות רבות כמו בעיות עיכול, עודף משקל, כאבי מחזור, סיוטי לילה, קוצר נשימה, טשטוש ראייה, דלקות גרון, הזעה, בעיות לב ועוד.<br /><br />התנהלות כזו לאורך זמן עם השנים תוביל בהכרח לסוכרת, בעיות לב וכלי דם, בעיות מפרקים, בעיות עיכול ועוד.<br /><br />המטרה היא באמת לאכול ארוחת בוקר בריאה שתיתן לילדים את כל הרכיבים שהם צריכים לגופם שגדל ומתפתח, בנוסף שתחזיק אותם שבעים וערניים למשך כמה שעות טובות.<br />הסוכר שהם צריכים לקבל הוא סוכר שמקורו מפחמימות מלאות כמו לחם מלא (100% מלא), דגנים מאורז מלא או מקינואה או מדוחן, מפירות טריים ומירקות. גם החלבון יגיע ממקורות אלו יחד עם אגוזים או זרעים.<br />ארוחת בוקר צריכה להיות מגוונת - כל יום משהו אחר, למשל:<br /><ol style="text-align: right;"><li>פרוסת לחם שיפון מלא/חיטה מלאה/כוסמין מלא עם ממרח שקדים או ממרח בוטנים בלי חומרים משמרים, בלי מלח ובלי סוכר יחד עם מקלות של ירקות חתוכים</li> <li>סלט גדול עם ביצה</li> <li>מגוון פירות טריים עם אגוזים</li> <li>שלווה מאורז מלא יחד עם סלט פירות </li> <li>מיץ ירקות כמו גזר + תפוח</li> <li>דייסת שיבולת שועל עם בננה ותפוח </li> </ol><br />מה יותר קל מאשר לקלף אננס טרי, שעכשיו בדיוק בעונה, ולאכול לארוחת הבוקר יחד עם חופן אגוזים? או תפוח, אפרסק, שזיף, מילון ועוד?<br />הקורנפלקס עם החלב <u>חייב </u>לרדת מהתפריט היומי, גם בגלל הבריאות, אבל גם בגלל ההרגלים לחיים, שזו החובה שלנו כהורים להקנות להם.<br />ואם אין זמן להכין בבוקר - הכינו והתארגנו בערב. חתכו ירקות, חתכו פירות, קלפו גזר שיהיה מוכן לסחוט למיץ.<br />זה הרבה יותר חשוב מחוסר הנוחות בלשנות הרגל קיים.<br /><br /><b>אשמח לשמוע מכם כאן למטה ולקבל רעיונות - מה אתם או ילדכם אוכלים לארוחת הבוקר לפני היציאה מהבית?</b><br /><br />המון בריאות<br />ושנת לימודים מוצלחת ופורייה (ובריאה!)<br />איילת</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-5034514496892075081?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com21tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-42860336047234893832011-07-31T09:29:00.000-07:002011-07-31T09:32:58.218-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">באנגלית זה נשמע יותר טוב:<br />From your lips to your hips in 10 min.<br />מה זה אומר?<br />לשומן לוקח בדיוק 10 ד' מרגע שאכלנו, להגיע לזרם הדם ומשם להצטבר בכל חלק בגוף...<br />האם זה אומר לא לאכול שומן?<br />לא.<br />זה אומר משהו אחר.<br />זה אומר שהגוף שלנו נבנה מהאוכל שאנחנו אוכלים וזו נקודה קריטית שחובה להבין.<br />מכיוון שאני כימאית, ארד איתכם קצת לרמת הכימיה האטומים והמולקולות, המקום שבו אני מרגישה בו בבית :) כדי להסביר את הנקודה המאוד חשובה הזו:<br /><blockquote class=""><ol style="text-align: right;"><li>יש לנו את הגוף שבנוי מאיברים (ידיים, רגליים, לב, כליות, כבד, מח וכו')</li><li>האיברים בנויים מתאים - תאי שריר, תאי עור, תאי עצב, תאי לב וכו'</li><li>התאים בנויים מחלבונים, פחמימות, שומנים ומינרלים </li><li>החלבונים בנויים מחומצות אמיניות, השומנים בנויים מחומצות שומן והפחמימות בנויות מיחידות של סוכר </li><li>חומצות האמיניות, חומצות השומן והסוכרים בנויים מאטומים - חומרים כימיים - פחמן, חמצן, מימן, חנקן ועוד.</li></ol></blockquote><br />ז"א שאם קצה האצבע שלנו בנוי מאטומי פחמן, מימן וחמצן, כדי שקצה האצבע שלנו יוכל לחיות ולהתקיים, הוא חייב את המימן, הפחמן והחמצן...הוא חייב את החומצות האמיניות, חומצות השומן והסוכרים. הפחמן שיש בפטרוזיליה שאכלנו בסלט, הוא הפחמן שכנראה יגיע לבנות את קצה האצבע, או את הלב ואת הלבלב, או את היד והרגל וכו'...<br />איך קצה האצבע, או האף, או הלובן של העין, או מעטפת הלב, או ליבת הכיליה, איך כל אלו יבנו אם לא יהיו אבני הבניין?<br /><br /><u><b>אני רוצה שתעשו ניסוי מקסים ופשוט:</b></u><br />קחו גבעול סלרי שיש לו עלים והניחו בתוך כוס מים הצבועים בצבע כחול או אדום ע"י צבע מאכל. צבע המים צריך להיות חזק וכהה. שימו כמות יפה של צבע מאכל ותנו לגבעול הסלרי לשהות שם מספר ימים.<br />מה שתראו אחרי מספר ימים הוא שגבעול הסלרי "שתה" את המים וצבעו הפך להיות כחול או אדום (בהתאם לצבע המים). ז"א שצבע המאכל והמים הפכו להיות חלק מהצמח.<br />כך בדיוק זה קורה בגוף. האטומים והמולקולות שיש במזון הופכות להיות ממש חלק מהגוף שלנו, ולכן מאוד חשוב לדעת מה אנחנו אוכלים.<br /><br /><u><b>סיפור אמיתי שקרה לי</b></u><br />כשתומר, בני הבכור נולד, לפני 18 שנה, והיה בן חצי שנה, הוא החל לאכול מזון מוצק. מכיוון שלא כל כך אהב את מרק הירקות, החלטתי להוסיף בטטה וגזר למרק שיתנו מתיקות. כך הוא החל לאכול כל יום מרק שמכיל גם בטטה וגם גזר. יום אחד פיתח חום גבוה ולכן החלטתי ללכת לרופא. באותה שנייה שהרופא הסתכל עליו, הוא אמר לי בתמהון - הילד כתום! מה קרה?? מה הוא אוכל?? בגלל הבטטה והגזר...<br />האטומים מהמזון הפכו להיות חלק ממנו...<br /><br />אם נכניס שומנים שאינם נכונים, או פחמימות לא נכונות, או חלבונים לא נכונים, לא רק שאלו יהפכו לחלק מהגוף, יותר מכך, כעת לא יהיו לגוף את אבני הבניין הנכונות לבנות אותו ואז יתחיל תהליך של פרוק ומוות. <br /><br /><u><b>הזמנה למטבח שלי</b></u><br />אני רוצה להראות לכם ולספר לכם מהו אוכל נכון ולשם כך להראות לכם איך אני מתארגנת ומבשלת.<br /><b>אני מזמינה אתכם לערב מיוחד, וכיפי, ומהנה, עם המון תוכן, והפתעות שבו אספר לכם </b><b>איך להכין אוכל מהר, בלי להתפשר על האיכות, בלי להתפשר על הטעם ובלי להתפשר על הבריאות!&nbsp;</b><br /><b>הערב מתקיים ב-15 לאוגוסט,</b><br /><div style="background-color: yellow;"><b>וכבר, תוך 3 ימים, מחצית מהמקומות נתפסו!!!</b></div>אז למהירי החלטה, הנה כל הפרטים:<br /><b><span style="background-color: blue;"></span></b><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/recipesdvd">http://www.healthyfamily.co.il/117036/recipesdvd</a><br /><br />וכמובן, כמו תמיד, אשמח לשמוע מכם כאן למטה תגובות, שאלות וכל דבר אחר שהייתם רוצים לשתף. <br />המון בריאות<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-4286033604723489383?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-63939888774595889112011-07-07T00:54:00.000-07:002011-07-07T08:33:57.336-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-U0DUI8jvIZ4/ThVmAzZwYvI/AAAAAAAAARM/God-mzrBAwY/s1600/breakfast.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="239" src="http://2.bp.blogspot.com/-U0DUI8jvIZ4/ThVmAzZwYvI/AAAAAAAAARM/God-mzrBAwY/s320/breakfast.jpg" width="320" /></a></div><div style="text-align: center;"><span style="font-size: x-small;">ארוחת הבוקר שלי </span></div><br />ישנו הבדל משמעותי בין רעב אמיתי לבין סתם רצון לאכול בגלל תאבון מוגבר או בגלל התמכרויות למזון.<br />רעב אמיתי הינו מנגנון טבעי בגוף שנועד לאותת לנו כאשר הגוף זקוק לחומרים שונים כדי לבנות את עצמו וכדי לייצר אנרגייה.<br />הרי איך יקבל הגוף חומרים שונים אם אנחנו לא ניתן לו אותם?<br />הגוף זקוק לויטמינים, חומצות אמיניות, מינרלים, סוכרים, חומצות שומן ועוד ועוד דברים כדי שיוכל לתפקד כמו שצריך, ואינו יכול להשיג אותם בעצמו. האפשרות היחידה שיוכל אכן לקבל חומרים אלו היא מהמזון שאנחנו אוכלים. והעניין הוא שכאשר לא יקבל את החומרים האלו, הוא לא יוכל לשרוד. ולכן, כדי לדאוג לכך שאכן תמיד יהיו זמינים חומרי הבניין השונים, הטבע פיתח מנגנון מופלא של רעב ושובע. הרעב פשוט מאותת לנו שהסתיימו המאגרים של החומרים המזינים ויש למלאם שוב. זה הכל. ואז, כאשר התהליך טבעי ונכון, אנחנו אוכלים, המאגרים מתמלאים שוב, ותחושת הרעב נפסקת.<br />ארוחה צריכה להחזיק אותנו שבעים עד לארוחה הבאה. ז"א שארוחת הבוקר נועדה לתת לנו את כל מה שהגוף צריך עד לארוחת הצהריים, וכנ"ל לגבי ארוחת הצהריים- היא אמורה לתת לנו את כל הערך התזונתי הנכון והמספיק עד לארוחת ערב.<br />אם אנחנו רעבים אחרי ארוחת הבוקר, ועוד לפני שהגיעה ארוחת הצהריים - סימן שלא אכלנו מספיק בארוחת הבוקר. סימן שבבוקר הבא, יש לאכול ארוחה גדולה יותר. אבל אם הגענו לארוחת הצהריים מלאים עוד מהבוקר - סימן שאכלנו יותר מדי ויש לדלג פשוט על הארוחה.<br />אם אנחנו אוכלים נכון, ז"א את הדברים הנכונים, אנחנו לא נרגיש רעב ולא נרגיש את הצורך לנשנש בין הארוחות.<br />אני הרגשתי את זה עכשיו בנסיעה שלי לכנס התזונה בארה"ב. התחושה היתה מדהימה - להרגיש איך כל ארוחה מספיקה בדיוק עד הארוחה הבאה, בלי הצורך לנשנש...<br />ישנם 4 סוגי רעב:<br /><ol style="text-align: right;"><li>נפח</li><li>ערך תזונתי</li><li>קלוריות</li><li>התמכרויות</li></ol>מה זה אומר - שמנגנון הרעב והשובע פועל ע"פ נפח המזון הממלא את הקיבה, ע"פ כמות הרכיבים התזונתיים שמגיעים מהמזון, ע"פ כמות הקלוריות שיש במזון וכמובן ע"פ התמכרויות שונות למזון. חשוב לציין שכל עוד התזונה לא מאוזנת, הגוף פיתח התמכרות כלשהי ואנחנו נרגיש את תופעות ההתמכרות כרעב - כאבי ראש והתכווצויות בבטן. אלו תסמינים של נפילות סוכר. כאשר התזונה מאוזנת ונכונה, לא נחווה את התסמינים האלו אלא נרגיש את תחושת הרעב בפה ובגרון.<br /><br />תזונה מאוזנת - תזונה המבוססת בעיקר על ירקות (בייחוד עלים ירוקים), פירות, קטניות, אגוזים וזרעים. מעט&nbsp; דגנים ועוד יותר מעט חלבונים מהחי (פרוט יותר יהיה בכתבה הבאה).<br /><br />כמו שכתבתי בתגובה שלי למטה - לי לקח 7 ימים של הרצאות מהבוקר עד הערב ותזונה מיוחדת להרגיש את הרעב בגרון ולא בבטן. זה לוקח זמן וצריך סבלנות. בנוסף, יש המון חומר והמון אינפורמציה שכמובן קשה להעביר בפוסט אחד - אז יהיו כתבות נוספות בהמשך.<br /><br />כמו תמיד, אשמח לשמוע מכם כאן למטה ולקבל מכם תגובות ורשמים,<br />המון בריאות<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-6393988877459588911?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com29tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-88645638093561154872011-06-18T10:25:00.000-07:002011-06-18T23:50:46.720-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/-TkjuWSNSgsk/TfzekkYliMI/AAAAAAAAARI/32QibmRKdfU/s1600/my+books.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="239" src="http://2.bp.blogspot.com/-TkjuWSNSgsk/TfzekkYliMI/AAAAAAAAARI/32QibmRKdfU/s320/my+books.jpg" width="320" /></a></div>אני כל כך אוהבת לקרוא, יש לי ערמות של ספרים בבית וישנם הרבה ספרים שקראתי כמה וכמה פעמים.<br />לכבוד שבוע הספר הכנתי רשימה של ספרים, מתחומים שונים, שאני מאוד אוהבת ושהשפיעו עלי בצורה כזו או אחרת. יש לי עוד המון ספרים, גם מהארץ וגם מחו"ל, אבל כאן הבאתי בפניכם מגוון מייצג:<br /><br /><b><u>בריאות</u></b><br /><b>אתה יכול לרפא את חייך/לואיז היי </b>- לואיז הי, שבשנות ה-40 לחייה (היום היא כבר יותר מ-80) חלתה בסרטן שהצליחה לרפא. בעקבות כך החלה לטפל באנשים ופיתחה תאוריה מדהימה הקושרת כל מחלה לגורם הרגשי שלה. ספר מקסים שבסופו טבלה ענקית, עם כל מחלה שישנה ומהו הגורם הרגשי אשר יצר את המחלה.<br /><br /><b>לאכול כדי לחיות/ד"ר פורמן </b>- ד"ר פורמן הוא רופא אמריקאי ידוע ומומחה בריפוי מחלות בדרך של תזונה נכונה. הספר מציג מחקרים, גישות ואת שיטת התזונה שמביאה לבריאות וירידה במשקל.<br />&nbsp;<b>&nbsp;</b><br /><b>אהבה, רפואה וניסים/ ד"ר ברני סיגל</b> - ספר מקסים על הישרדות. על האנשים השורדים ועל קווי האופי המייחידם אותם. על הבראה עצמית ועל החולים המתייצבים ול גורלם ומתעמתים עימו. הספר משקף את נסיונו המקצועי של ד:ר ברני סיגל עם חולי סרטן, טרשת נפוצה, איידס, שיגרון, סוכרת ומחלות לב - מחלות שתהליך ההבראה העצמית של הלוקים בהם זהה.<br /><br /><b>שלווה, אהבה וריפוי/ ד"ר ברני סיגל</b> - הספר השני בסידרה <br /><br /><b>שווה בטרוף/רורי פרידמן וקים ברנוין </b>- שתי דוגמניות שכתבו ספר מקסים שמדריך לתזונה בריאה. זה ספר למי שרוצה לשמוע תכלס את האמת בלי גינוני נימוס. הספר כתוב בצורה ישירה, בלי לפחד לומר את האמת על מה שאתם אוכלים. <br /><br /><b>לאהוב את מה שיש/ביירון קייטי</b> - שיטת העבודה של ביירון קייטי אשר בעזרת 4 שאלות והיפוך מאפשרת לנו לחקור כל שאלה/סוגייה בחיינו ולראות ולהבין דברים אחרת.<br /><br /><b>גופה של אישה תבונתה של אישה/ד"ר כריסטיאן נורת'רופ</b> - הספר מוכיח שכאשר נשים משנות את התנאים הבסיסיים של חייהן, הגורמים לבעיות בריאות, הן נרפאות במהירות גדולה יותר, באופן מלא יותר וללא התערבות רפואית רבה. ספר מקיף מאוד על בעיות בריאות של נשים וכולל פרק על תזונה, שיפור הפוריות לאחר גיל 35, גיל העבר, הכנה לניתוחים והחלמה מהירה ועוד<br /><br /><b>חילוף חומרים מנצח/ד"ר מארק היימן</b> - אמנם הספר עוסק בירידה במשקל, אבל הגישה של ד"ר היימן הינה גישה שמומלץ לאמץ כאורח חיים. ד"ר היימן עוסק בקשר בין המזון שאנו אוכלים והגנים שלנו.<br /><br /><b>האוכל עושה את האדם/ד"ר ג'יליאן מקית'</b> - ספר מצויין וערוך מאוד יפה עם המון כלים להכרת הגוף ואיך לטפל בו. החל מתזונה נכונה ועד צמחי מרפא ותוספי מזון. מבוסס על סדרת הטלוויזיה המצליחה של ד"ר מקית' בבריטניה בה היא ממש עושה מהפך לאנשים.<br /><br /><u><b>השראה ומוטיבציה</b></u><br /><br /><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">&nbsp;<b>בחזרה לחיים/לאנס ארמסטרונג</b> - רוכב האופניים האגדי שזכה 7 פעמים בטור דה פראנס לאחר שחלה בסרטן. מעבר להשתלשלות הסיפור, שימו לב בספר להלך המחשבה שלו שלטעמי הוא זה שהביא אותו לריפוי ולזכייות החוזרות ונישנות.</span></div><br /><b>מרשמים לחיים/ ד"ר ברני סיגל </b>- זהו ספר סיפורים. יש בו משלים רבים, הרהורים, אנקדוטות שמאירים את היופי, הקסם והאמת בחיינו. ד"ר ברני סיגל חושף את התקווה והשמחה הקיימת בכל מקום, אם נדע היכן לחפש אותן.<br /><b> </b><br /><b>ספריו של רובין שארמה: </b><br /><ul style="text-align: right;"><li><b>הנזיר שמכר את הפררי שלי </b></li><li><b>הקדוש, הגולש והמנכ"ל </b></li><li><b>גלה את יעודך</b></li><li><b>משפט השראה יומי</b></li></ul><br />ספריו של רובין שארמה קלילים, הקריאה בהם מהנה והוא מעביר את המסר שלו דרך סיפור.<br /><br /><b>לחיות מתוך שמחה/סאנאיה רומן</b> - ספר I בסדרת "החיים על פני האדמה". קורס שיטתי לצמיחה רוחנית שעוזר לנו להתמיר את חיינו, לגלות את העוצמה האישית, לעשות פריצות דרך, לפתוח את הלב ועוד.<br /><br /><b>עצמה אישית דרך מודעות/סאנאיה רומן</b> - ספר II בסדרת "החיים על פני האדמה". הספר מביא תהליכים קליטים ליצור שינויים מיידיים ועמוקים במערכות יחסים, בדימוי העצמי וביכולת לאהוב ולהיות נאהבים.<br /><br /><b>צמיחה רוחנית/סאנאיה רומן </b>- ספר III בסדרת "החיים על פני האדמה". הספר מלמד אותנו להיות העצמי הגבוה שלנו בכל ההביטים של חיי היום יום.<br /><br /><b>ללכת אחרי הלב/יונית עובד</b> - רומן סוער וסוחף עם המון תובנות שגורמות לחשוב. <br /><br /><br /><div class="MsoNormal" dir="RTL"><u><b></b></u></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><u><b></b></u></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><u><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"></span></b></u></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><u><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">קריירה, עסקים וכסף</span></b></u><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"><b>&nbsp;</b></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"><b>חשוב והתעשר / נפוליאון היל</b> -&nbsp; ספר שנמכר במליוני עותקים ותורגם לשפות רבות. בפסר הזה נפוליאון היל חולק פילוסופיה מבריקה וטכניקות מעשיות להשגם יעדים כספיים, למיצוי הפוטנציאל וליצירת חיים המביאים את האושר האישי הרב ביותר.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"><b>מדע ההתעשרות / וואלאס ד. ווטלס</b> - נכתב ב- 1910 והעקרון המרכזי בספריו הוא מחשבה יוצרת מציאות. הספר היווה את אבן היסוד וההשראה לסרט "הסוד".</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">בהמשך הסידרה יש את <b>מדע הבריאות ומדע המצויינות</b>.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"><b>התשובה/ג'ון אסאראף ומאריי סמית'</b> - הספר מציג דרכים שיסיעו לרתום את הכוחות הבלתי מוגבלים של המח כדי להשיג כל דבר שאתם מבקשים להשיג ומציעים צעדים מעשיים להפוך את העסק שלכם לעסק שתמיד חלמתם עליו. </span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"><br /></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><u><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">&nbsp;ספרים שמלווים אותי מאז שהייתי קטנה - קלסיקות</span></b></u></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אני לא אוותר על הספרים האלו - הם הולכים איתי לאורך כל הדרך והם הספרים </span><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">האהובים עלי ביותר מאז ומתמיד (כל השלושה)</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"><b>האסופית/ ל. מ. מונטוגומרי </b>- זהו</span> הספר הראשון בסדרת הספרים שכתבה הסופרת הקנדית על אן שרלי<a href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9F_%D7%A9%D7%A8%D7%9C%D7%99" title="אן שרלי"></a>. המהדורה הראשונה של הספר יצאה לאור בשנת 1908.הספר זכה להצלחה ופופולריות רבה ברחבי העולם. על פיו נוצרו הצגות, סרט קולנוע וסדרת טלוויזיה מצוירת ביפן, אשר שודרה במדינות רבות ברחבי העולם, כולל מדינת ישראל, בשם "האסופית".</div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ושני ספרי ההמשך - <b>אן מאבונלי ואן שרלי</b></span></div><br /><br /><b>יומנה של אנה פרנק </b>- אחד הספרים שהשפיעו עלי הכי הרבה בגיל ההתבגרות. מאז שהייתי בכיתה א' בתחלתי לכתוב יומן, אבל אחרי שקראתי את ספרה של אנה פרנק, היומן הפך לחבר הכי קרוב וכך הוא עד היום. <br /><br /><b>אבא ארך רגליים/ג'ון ובסטר</b> - גם קלסיקה מקסימה<br /><br />ויש עוד המון.<br /><br /><span style="font-size: large;"><b>אשמח לקבל מכם המלצות לספרים שאתם אוהבים והשפיעו עליכם - כתבו לי כאן למטה</b></span><br /><br />המון בריאות<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-8864563809356115487?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com23tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-90143821732044500602011-04-26T22:18:00.000-07:002011-04-27T09:57:07.439-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/-bOQ0jG-b5lY/TbemP4a1FKI/AAAAAAAAAQE/dQkdE0fkn0Y/s1600/kids+eats.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="http://1.bp.blogspot.com/-bOQ0jG-b5lY/TbemP4a1FKI/AAAAAAAAAQE/dQkdE0fkn0Y/s320/kids+eats.JPG" width="234" /></a></div>מאז שנות ה-60 שעור ההשמנה גדל פי 3 <br />מה קרה מאז? <br />השינוי המשמעותי ביותר היה ברגע בו התחילו לחשוב שתזונה דלת שומן היא נכונה וטובה לנו. בעקבות כך הורידו את השומנים מהתזונה, וכשכמות השומן ירדה מהתזונה, בחרו כתחליף פחמימות לא נכונות. בתזונה דלת שומן, נוצר חוסר בעקבות החוסר בשומן, ואת החלל הזה שנוצר יש למלא במשהו אחר. באופן טבעי נבחרו הפחמימות המעובדות למלא את החסר והן אלו שעשו את כל ההבדל. <br />ומכאן התחלנו לפתח הרגלים מזיקים בכל נושא התזונה שלנו.<br />היום אנשים מחפשים כל מיני דרכים מוזרות על מנת לרדת במשקל. על מנת להחזיר את הגוף לאיזון. כשאמרו ששומנים אינם טובים התחילו לצאת לעולם כל מאכלי הדיאט, שהנזק שהם עושים גדול מהתועלת (האמת, אין בהם שום תועלת). לאחר שחשבו שמה שעשה את הנזק הם לא השומנים בסופו של דבר, אלא הפחמימות - התחילו לצוץ כל מיני דיאטות דלות פחמימות וכל מיני שיטות לגמילה מפחמימות.<br />התשובה לא טמונה בתהליכים מורכבים ובדיאטות מוזרות, אלא נמצאת כאן מול העיניים - תסתכלו רגע על הטבע ואז תוכלו לראות מה בדיוק אנחנו צריכים לאכול כדי שהגוף יהיה רזה, יפה, חזק, בריא ואנרגטי.<br />הכלל הינו פשוט ביותר - כל מאכל שבא באריזה הטבעית שלו, כמו שארז אותו הטבע, הוא טוב לנו. ככל שהוא מתרחק מהצורה בו נברא, הוא כבר לא נכון לגוף. לדוגמה - לאכול בוטנים זה בסדר, אבל כשמועכים אותם, מנפחים אותם, מוסיפים להם טעמים, מלחים, כימיקלים והופכים אותם לבמבה, זה כבר בעייתי. הם איבדו את כל התכונות וכל הערך התזונתי שהיה קיים בהם והפכו לרעילים לגוף.<br />יש בסה"כ לשנות את צורת החשיבה שלנו על אוכל ולשנות הרגלים פשוטים.<br />העניין הוא שרוב האנשים לא רוצים בכלל לשנות הרגלים, נח להם ללכת בדרך המוכרת וכשאני שואלת אנשים למה הם לא שומרים על עצמם, מה עוצר בעדם מלרדת במשקל ואני מקבלת בדיוק את אותן התשובות: <br /><ol style="text-align: right;"><li>&nbsp;<b>אני מרגיש טוב , לא כואב לי כלום אז למה שאני אשנה משהו?</b> הנזק מצטבר וחס וחלילה פתאום יתפרץ. אני קוראת לזה אפקט בת היענה. אנחנו מטמינים את הראש בחול ולא רוצים לראות. כשלא רואים על פני השטח שיש בעייה זה לא אומר שאין בעייה. ולכן חשוב מאוד להכיר בדיוק את הצרכים של הגוף, איך הוא מורכב ומה הוא דורש כי הגוף נפגע גם כשאנחנו לא רואים ולא מרגישים את הפגיעה.</li><li><b>אוכל בריא הוא לא טעים –</b> טעם זה עניין של הרגל. אם ניקח תינוק שנולד בארה"ב וברגע שהוא נולד נעביר אותו לחיות בסין, סביר להניח שהוא יאהב טופו. לעומת זאת סביר להניח שהוא לא יאהב המבורגר. אנחנו מתרגלים לטעמים. </li><li><b>אוכל בריא הוא יקר – </b>אם אנחנו יודעים בדיוק מהם השילובים הנכונים שהגוף צריך כדי לתפקד בצורה הטובה ביותר, אנחנו יכולים להכין מנה איכותית ביותר במחיר זול מאוד. </li><li><b>אוכל בריא דורש התעסקות גדולה מאוד ואני אין לי זמן, אני רוצה פתרונות קלים ומהירים-</b> היום אני מחפשת דרכים מהירות וקלות להכניס את הבריאות לחיים שלי. היום אין לי הרבה זמן, אני גם אמא וגם בעלת עסק וכמובן שיש לי את הדברים שאני אוהבת ורוצה לעשות ולכן אני לא רוצה להתעסק יותר מדי, לחשב, להכין שעות כדי שאוכל לנהל אורח חיים בריא. היום, אני רוצה להגיע למצב שבו אני קמה בבוקר ומנהלת את היום שלי ומתעסקת רק עם מה שאני רוצה להתעסק – לא רוצה להתעסק עם הבריאות כי זה כבר חלק מהיום ולא משהו שדורש ממני זמן ולא משהו שדורש ממני אנרגיות. אני לא רוצה לעמוד במטבח יותר מדי שעות. אני רוצה שהכל יזרום. אבל ברור לי משהו אחד, שאני לא מתפשרת לא על הבריאות שלי וברור שלא על הבריאות של הילדים שלי. לכן תמיד וכל יום יהיה אוכל בריא בבית. אם יודעים איך להתארגן נכון , אם יודעים מה לקנות, אם יודעים איך לארגן את הבית נכון, איך לתכנן את השבוע אז ההתעסקות היא קצרה מאוד.</li><li><b>אני לא יודע מה צריך לעשות</b> – בגלל עודף האינפורמציה ובגלל הבלבול שיש אנשים לא יודעים מהיכן להתחיל, מה לאכול, איך להכין, מה באמת בריא ומה לא בריא – פשוט חוסר ידע וזו הסיבה העיקרית לחוסר עשייה שלהם. </li></ol><div style="text-align: right;"></div><div style="color: red; text-align: right;"><span style="font-size: large;">שאלות? תגובות? אשמח שתכתבו לי כאן למטה.</span></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">המון בריאות</div><div style="text-align: right;">איילת</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-9014382173204450060?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-90511916335552876832011-03-31T02:11:00.000-07:002011-03-31T02:31:58.973-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-JUSEoeCOHaQ/TZRDo-4kgCI/AAAAAAAAAPw/_IQEfMo5rgE/s1600/33182n6xlumy0zz.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="230" src="http://4.bp.blogspot.com/-JUSEoeCOHaQ/TZRDo-4kgCI/AAAAAAAAAPw/_IQEfMo5rgE/s320/33182n6xlumy0zz.jpg" width="320" /></a></div><br /><div style="text-align: center;"><span style="font-size: xx-small;">Image: photostock / FreeDigitalPhotos.net</span></div><br />לאחרונה נפל לי איזשהו אסימון, הבנתי משהו - הבנתי שכאב (רגשי) ועצב מגיעים כאשר אני רוצה משהו שהוא שונה ממה שקורה באמת במציאות. כאשר אני מנסה להתווכח עם המציאות, אז מגיע הכאב. כי עצוב לי וקשה לי לקבל משהו, מצב שקורה בפועל, שהוא אחר ממה שהייתי רוצה. והפער הזה בין מה שאני רוצה לבין מה שקורה בפועל הוא זה שיוצר את הכאב והאכזבה.<br />ככימאית, אני מגיעה מעולם מדעי הטבע - מהעולם המדוייק- אטומים, מולקולות, חלקיקים, אלקטרונים, גרעינים - הכל זורם כל כך בקלות. הכל קורה בצורה כל כך מדוייקת. כל כך מדוייקת שלא היתה לנו בעייה למצוא נוסחאות שמתארות את התהליכים. כל דבר נמצא במקומו, כל אלקטרון עושה בדיוק את מה שהוא צריך לעשות. הטבע כל כך שלם, כל כך מדוייק, היקום כל כך מדוייק. אין משהו שקורה ללא סיבה מאחוריו. וזה גרם לי להבין שהמציאות היא ממש מדוייקת. גם אם אני לא אוהבת אותה, או לא מסכימה איתה, היא ממש מדוייקת.<br />היא מתנהלת בדיוק כפי שהיא אמורה להתנהל. לא תמיד אני מבינה למה היא החליטה להתנהל לה בדרך בה היא בחרה, אבל בפרספקטיבה לאחור, אני רואה שהכל בסופו של דבר הסתדר במקום. שכל בלגאן שהיה לי בחיים בעבר, איכשהו תפס את מקומו בצורה הנכונה לי ביותר.<br />הראשונה שפתחה בפני פתח לתובנה הזו היתה ביירון קייטי, מפתחת שיטת העבודה.<br />לפני כשלושה חודשים בערך קיבלתי מתנה ערכה של ורד ואריק פלד ובה היה דיסק של סמינר אותו ערכה ביירון קייטי כאן בארץ. הקשבתי לו בשקיקה. 9 שעות של ניתוח שלה למציאות. 9 שעות שבה היא מראה כמה אנחנו מתווכחים עם המציאות והופכים כך לאומללים ואז נפל האסימון!<br />והבנתי שהמציאות מייצגת בדיוק את מה שאמור לקרות, למרות שזה לא תמיד מה שנראה על פני השטח שאני רוצה.<br />אני רוצה להראות לכם סרטון מאלף, בו ביירון קייטי המדהימה מובילה אדם חולה בסרטן להבין שוב ושוב למה הוא חלה. למה מה שנראה על פני השטח כמשהו שממש לא רצינו אותו, למה המציאות היא מדוייקת.<br />ההבנה הזו מאפשרת לנו להחלים, לשחרר את המחלה, כי אז אנחנו מבינים בדיוק למה המציאות היא כמו שהיא.<br /><iframe allowfullscreen="" frameborder="0" height="349" src="http://www.youtube.com/embed/b-WQhpyQ4J4?rel=0" title="YouTube video player" width="425"></iframe><br /><br />במהלך שלושת החודשים האחרונים התהליך אותו פיתחה ביירון קייטי עזר ותמך בי בצורה מופלאה ושינה לי כמה מהאמונות שחייתי על פיהן. אני עדיין ממשיכה לעבוד עם השיטה וללמד את עצמי. אני מרגישה שאני עדיין לפעמים ממשיכה להתווכח עם המציאות ומנסה לשנות אותה בכח, ואז חווה עצב, תסכול וכעס.<br />היום הבנתי שזו לא הדרך. כח זה לא הדרך. הדרך לשנות ולהתקדם הלאה היא הדרך בה הטבע פועל - דרך צמיחה. המצב בחיים ששונה מהמציאות, הוא בדיוק המקום שאמור להיות, כי אליו הגענו בעקבות התודעה שלנו והפעולות שעשינו. שינוי המקום דורש שינוי התודעה - וזו צמיחה.<br />אז נכון, עדיין מגיע עצב וכעס ותסכול כשמשהו לא הולך כמו שרציתי, אבל היום אני מבינה יותר את המשמעות שמה שקרה זה בדיוק מה שהיה אמור לקרות, כי הוא קרה בעקבות דברים שעשיתי. ואם אני רוצה משהו אחר, אני אמורה ללמוד לחשוב ולפעול אחרת.<br />אז אני שמגיעה מתחום הכימיה למדתי תמיד לנתח. כך עבדתי במעבדה וכך התרגלתי לפעול וכך אני פועלת בחיי. לנתח תוצאה ולהבין מה קרה. וההכוונה של השאלות בשיטה של ביירון קייטי עוזרת לי לפשוט לנתח ולהבין.<br />בשבוע הבא אני אשתתף בסמינר של ביירון קייטי, כדי להמשיך ללמוד ולצמוח. מגיעה לארץ תמרה אלפרוף, מאפשרת מוסמכת (Certified Facilitator) של שיטת “העבודה” ופסיכותרפיסטית בעלת יותר מ 30 שנות ניסיון בתחומים אינטגרטיביים ובין אישיים. תמרה התאמנה ואימנה עם ביירון קייטי בבית הספר ל – 9 ימים של “העבודה” ובאירועים אחרים כמשתתפת וכחברת צוות והיא מגיעה לארץ להעביר כאן יומיים מלאים.<br />אני כאמור אהיה שם, ובמידה וזה מעניין אתכם, אשמח לפגוש אתכם שם. <br />ורד ואריק פלד שמארחים אותה כאן בארץ החליטו לערוך את הסדנה במחיר סמלי של 500 ש"ח בלבד ליומיים המלאים ותוכלו לקרוא כאן את כל הפרטים:<br /><a href="http://arikpeled.co.il/?page_id=490">http://arikpeled.co.il/?page_id=490</a><br /><br />בנוסף, תוכלו לכתוב לי כאן למטה. אשמח לשמוע מכם תגובות ותחושות על הנושא שכתבתי עליו. <br />מאחלת סופשבוע נפלא<br />איילת<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-9051191633555287683?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-32721133247498114252011-03-21T03:30:00.000-07:002011-03-21T06:34:38.599-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://lh3.googleusercontent.com/-58cvSMNzMb4/TYctodROTWI/AAAAAAAAAPo/E5BM1_2l8xQ/s1600/1054420ywhdbirc.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="320" src="https://lh3.googleusercontent.com/-58cvSMNzMb4/TYctodROTWI/AAAAAAAAAPo/E5BM1_2l8xQ/s320/1054420ywhdbirc.jpg" width="299" /></a></div><div style="text-align: center;"><span style="font-size: xx-small;">Image: Salvatore Vuono / FreeDigitalPhotos.net</span></div><br /><br /><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><span style="font-size: small;"><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif;">עוד 4 שבועות אני חוגגת את יום הולדתי ה-45.</span></span><br /><span style="font-size: small;"><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif;">היום אני מבינה ש-45 זה רק מספר והגיל האמיתי שלי, התפקוד האמיתי של הגוף שלי, יכול להיות 15 שנה יותר או פחות. ז"א שאני היום יכולה לתפקד כבת 60 או כבת 30 (הידד!!). אני היחידה שבוחרת.</span></span><br /><span style="font-size: small;"><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif;">מה זה אומר? </span></span><br /><br />ישנם 3 גילאים לכל אדם:<br /><ul style="text-align: right;"><li>גיל כרונולוגי</li><li>גיל ביולוגי</li><li>גיל פסיכולוגי</li></ul><u><b>הגיל הכרונולוגי </b></u>-&nbsp; בא לציין כמה שנים אנחנו כאן על כדור הארץ. הוא מתייחס לתאריך בו נולדנו וכל פעם שכדור הארץ מקיף את השמש, עוברת שנה נוספת והגיל הכרונולוגי שלנו גדל בשנה.<br /><b><u>גיל ביולוגי</u></b> - רמת התפקוד של מערכות הגוף. היום ניתן למדוד ולבדוק איך מתפקדות כל מערכות הגוף והאם הן מתפקדות בהתאם לגיל שלהן. הגיל הביולוגי שלנו יכול להיות 15 שנה יותר מהגיל הכרונולוגי או 15 שנה פחות. ז"א שאם אנחנו בני 40, מערכות הגוף יכולות לתפקד כמו אדם בן 55 או אדם בן 25, זה הטווח.<br /><b><u>גיל פסיכולוגי </u></b>- חוויה אישית שלנו שמתייחסת לאיך אנחנו מרגישים.<br /><br />על הגיל הכרונולוגי אין לנו שום השפעה כי זהו בסה"כ מספר. אם אנחנו מתייחסים לגוף שלנו ע"פ הגיל הכרונולוגי שלנו, סביר להניח שנרגיש חסרי אונים, כי לא נצליח לעצור את הזמן מלכת.<br />ההשפעה שלנו העיקרית היא על הגיל הביולוגי. לשם אנחנו צריכים לכוון. על גיל זה אנחנו חייבים לשים דגש ובו להתמקד.<br />המטרה היא להביא את הגוף למצב בו הוא צעיר ב-15 שנים, ז"א שהגיל הביולוגי שלנו נמוך ב-15 מהגיל הכרונולוגי שלנו.<br /><br /><br /><div class="MsoNormal" dir="RTL"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">מדענים בריטים גילו פערים גדולים בין הגיל הרשום בתעודת הזהות, הגיל הכרונולוגי, למצב הפיזי של הנבדקים והגיעו למסקנה שאפשר להוריד את הגיל הביולוגי</span></b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"> <b>ע"י שינוי ההרגלים.</b></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">זה ממש לא משנה כמה נרות היו על עוגת יום ההולדת שלכם בפעם האחרונה, ע"י חיזוק התהליכים הבונים בגוף, והפחתת הנזק, לא רק שאפשר להאט את תהליך ההזדקנות, אלא גם אפשר לתקן נזק שכבר נוצר ונזק שנוצר יכול להתבטא בעודף משקל, בעיות לב וכלי דם, מערכת חיסון חלשה והתקררויות תכופות ואפילו גם סרטן.</span></div><br /><br />איך נעשה את זה?<br />התוכנית להורדת הגיל הביולוגי צריכה לכלול 4 אספקטים: <br />1. תזונה - להחליף את פרמידת המזון שהורגלנו אליה - לבסס את התזונה על ירקות, קטניות, אגוזים וזרעים<br />2. להכניס פעילות גופנית לאורח החיים<br />3. לשחרר לחץ<br />4. לאהוב<br /><br />ארבעת רכיבים משמעותיים ביותר. אין רכיב אחד שהוא יותר חשוב מהשני, כי אם סינרגייה בין כל הפעולות האלו.<br /><br />ביום שלישי הבא אני מקיימת ערב שכולו מוקדש לבריאות ולתזונה. 3 שעות מלאות בתובנות.<br /><br />מזמינה אתכם להצטרף אלי. לפרטים והרשמה:<br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/health">http://www.healthyfamily.co.il/117036/health</a><br /><br />המון בריאות<br />איילת</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-3272113324749811425?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-523720445330042312011-02-23T03:10:00.000-08:002011-02-23T03:10:26.158-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-WjZr5e3qsns/TWTl8L9bJwI/AAAAAAAAAPU/mTHSW57ipDw/s1600/622229c7fhkh0p.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="212" src="http://4.bp.blogspot.com/-WjZr5e3qsns/TWTl8L9bJwI/AAAAAAAAAPU/mTHSW57ipDw/s320/622229c7fhkh0p.jpg" width="320" /></a></div><div style="text-align: center;"><span style="font-size: xx-small;">Image: Suat Eman / FreeDigitalPhotos.net</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />מחקר שנעשה לא מזמן הראה שחשיפת תאי סרטן הלבלב לפרוקטוז (סוכר הפירות) גרם לתאי הסרטן להתרבות בצורה לא מבוקרת - סימן ההכר של סרטן.<br /><br />פרוקטוז, הידוע בשמו כסוכר הפירות, הוא סוכר פשוט שניתן למצוא במזונות רבים.<br />צריכת פרוקטוז עלתה מאוד בשנות ה-70, לאחר שתעשיית המזון האמריקאית ייצרה את סירופ התירס העתיר בפרוקטוז והכניסה אותו באופן מלאכותי למזון. זהו מוצר מלאכותי מזיק ביותר.<br />הסוכר הרגיל שאנחנו מכירים, סוכרוז, מורכב מיחידת גלוקוז ויחידת פרוקטוז. הפרוקטוז נספג שונה בגוף מאשר הגלוקוז ועובר תהליך של חילוף חומרים אחר. בבליעת גלוקוז רמות הסוכר בדם עולות בעוד שפרוקטוז מעלה מאוד את רמת הטריגליצרידים. <br />כמו שכתבתי, פרוקטוז ניתן למצוא בצורתו החופשית או כקומפלקס עם גלוקוז. ברוב הפירות הפרוקטוז קשור לגלוקוז וברגע שהם מחוברים יחד הם מגיעים לדם הרבה יותר לאט מאשר פרוקטוז בצורתו החופשית. פרוקטוז בצורתו החופשית מגיע למזון בעיקר בצורתו המלאכותית דרך סירופ התירס המתועש.<br />החוקרים בדקו אם תאי סרטן יכולים להשתמש בפרוקטוז כדי לייצר אנרגייה, מכיוון שהם בד"כ מנצלים את הגלוקוז לפעולה זו. תאי סרטן משתמשים בכמויות גדולות של גלוקוז מכיוון שקצב ההתרבות שלהם גדול הרבה יותר מקצב התרבות תאים בריאים.<br />סוכר מכל סוג שהוא אמור להכנס לתא ושם לעבור תהליך של חילוף חומרים. למרות שמנגנון שונה אחראי להכנסת גלוקוז לתא מאשר הכנסת פרוקטוז לתא, חילוף החומרים שלהם די דומה אחרי שהם נכנסו . בנוסף, המדענים גילו&nbsp; שבתאים של סרטן הלבלב, חילוף החומרים של פרוקטוז וגלוקוז נעשה דרך שני מסלולים שונים אשר שניהם בסופו של דבר שניהם מביאים להתרבות התאים. יש לזכור ששני הסוכרים<span class="content"><a href="http://ayeletrosenfeld.blogspot.com/">צפה&nbsp;בבלוג</a></span> מביאים להתרבות התאים בקצב דומה, ז"א שהמחקרים לא הראו שפרוקטוז גרוע יותר מגלוקוז, אלא רק ששניהם גורמים להתפתחות התאים הסרטניים בשני מנגנונים שונים. הגלוקוז נצרך ע"י התאים לשם יצירת אנרגייה בעוד שהפרוקטוז נדרש כדי ליצור את חומצות הגרעין (דנ"א&nbsp; ו- רנ"א). מחקר זה היה הראשון להראות שתאים סרטניים יכולים להשתמש הן בפרוקטוז ביעילות והן בגלוקוז לתדלוק והתפתחות.<br />העניין הוא שיש לזכור את המסר המגיע ממחקר זה ועוד רבים אחרים&nbsp; על ההשפעה השלילית של סוכרים בכלל בתזונה המערבית. כאשר אנשים משווים ממתיק אחד בממתיק שני הם מפספסים את הנקודה החשובה באמת. לכל הממתיקים ישנה השפעה שלילית על הבריאות, ולא משנה אם המרכיבים שלהם הם גלוקוז, פרוקטוז או סוכרוז. חלק מהממתיקים מעלים את רמות הסוכר, האחרים מעלים את רמות הטריגליצרידים אבל כולם מספקים עודף קלורי ויוצרים חוסר תזונתי. אין כאן שאלה איזה ממתיק בריא ואיזה אינו בריא. אף אחד מהם לא בריא. כולם בסה"כ סוכר מרוכז - דבר שתורם להשמנה ולהשלכות של ההשמנה ולכן יש להפחית את השימוש בממתיקים באופן משמעותי או להמנע מהם לגמרי.<br />מה אתם חושבים? <br />מזמינה אתכם כמו תמיד לכתוב לי ולהגיב כאן למטה. <br /><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-52372044533004231?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com24tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-22087796500132561772011-02-07T07:59:00.000-08:002011-02-07T07:59:37.708-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TVALGQw_H4I/AAAAAAAAAPM/k0ZRbDDeD6o/s1600/photo_21750_20101016.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TVALGQw_H4I/AAAAAAAAAPM/k0ZRbDDeD6o/s320/photo_21750_20101016.jpg" width="320" /></a></div><div style="text-align: center;"><span style="font-size: xx-small;">Image: Clare Bloomfield / FreeDigitalPhotos.net</span></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />תזונה מהווה את אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר במניעה וטיפול של סרטן בעיקר בגלל מספר תרכובות הנקראות "נוגדי חמצון" או " אנטיאוקסדנטים" אשר הגוף שלנו מקבל דרך התזונה. כפי שהתברר החמצן, שהינו חשוב ונחוץ ביותר לגופנו על מנת לתפקד, עובר בתא תהליך של חילוף חומרים, ובמהלך תהליך זה נוצרים הרדיקלים החופשיים שהם תוצרי הלוואי של התהליך. רדיקלים חופשיים הם חומרים כימיים שהורסים את התאים תוך כדי שינוי הדנ"א בגרעין התא, דבר שיכול לגרום לתאים האלו להפוך לסרטניים.<br />ז"א שרדיקלים חופשיים הם האוייבים של התאים בגוף. הם גורמים להזדקנות התאים, בעיות לב, סרטן ועוד .<br />נוגדי החימצון (האנטיאוקסידנטים) הם מולקולות שמתחברות לרדיקלים החופשיים האלו, מפסיקות את הפעילות שלהם ועוצרות אותם מלעשות נזק. האנטיאוקסידנטים מגיעים מהתזונה. התזונה המערבית המודרנית מבוססת על מזונות מעובדים וריקים שאינם מכילים שום ערך תזונתי ובוודאי שלא נוגדי חימצון. יותר מכך, התזונה הגרועה גורמת בעצמה לייצור מוגבר של רדיקלים חופשיים. אז גם נוצרים יותר רדיקלים וגם הגוף לא מקבל את נוגדי החמצון להלחם בהם ומחלה בהכרח נוצרת.<br />ישנם נוגדי חמצון שהגוף מקבל מהמזון ישירות כמו&nbsp; ויטמינים ומינרלים ספציפיים שהם בעצמם נוגדי חמצון - ויטמין C, ויטמין A, ויטמין E&nbsp; וסלניום ותרכובות אחרות. ישנם נוגדי חמצון שהגוף מייצר לבד (סופראוקסיד דיסמוטאז, קטלאז, גלוטתיון פראוקסידאז) שאותם הגוף מייצר מרכיבים בסיסיים שיש במזון כמו אבץ, נחושת, מנגן, ויטמין C וסלניום.<br />אנטיאוקסידנטים אלו נמצאים בד"כ בירקות ופירות צבעוניים. בירקות ירוקים (תרד, ברוקולי, כרוב, וכו') וירקות כתומים (גזר, דלעת, בטטה) יש את האלפא קרוטן, אחד מבין 600 חומרים הנכללים במשפחת הקרוטנואידים שנחשבים לנוגדי חמצון חזקים ביותר יחד עם בטא קרוטן, ליקופן, לוטאין וכו'. פירות וירקות אדומים כמו פירות יער, סלק, רימונים וענבים אדומים מכילים את נוגדי החימצון החזקים ממשפחת האנטיציאנינים, בנוסף גם שום, בצל, אגוזים וזרעים ועוד.<br />מחקרים הראו שרוב האנשים בעולם המערבי לא אוכלים ירקות ופירות בכמות מספקת כזו שתשפיע על בריאותם. <br />המלצה שלי היא להכניס לתזונה באופן קבוע מגוון גדול של פירות וירקות.<br />איך?<br /><ul style="text-align: right;"><li>אכלו פירות וירקות טריים, כמו שהם, כל יום. ממליצה לארוחת בוקר ולנישנושים.&nbsp;</li><li>הוסיפו פירות יער לסלטים (לצערנו אין אותם כל כך טריים בארץ, אבל אפשר לקנות קפואים)</li><li>הוסיפו שום ובצל לתבשילים</li><li>ירקות כתומים - עכשיו בחורף זה הזמן - מרקים ותבשילים</li><li>הכינו שייקים של פירות ואגוזים</li><li>רטבים לסלט - הוסיפו פירות יער טחונים</li></ul>כמובן שאשמח לקבל מכם רעיונות ולשמוע את דעתכם כאן למטה, <br />המון בריאות<br />איילת<br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-2208779650013256177?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com16tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-41408448284319204932011-01-31T00:50:00.000-08:002011-01-31T00:50:53.478-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><blockquote><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TUZwPaouX5I/AAAAAAAAAPE/8HBtFHd3AMo/s1600/%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%25A1%25D7%25AA.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"></a></div><div style="text-align: center;">"רוב האנשים מבלים את שנות חייהם הטובות ביותר בתחום הידוע. אין להם האומץ לשוטט בטריטוריות זרות והם חוששים לעזוב את ההמון. הם רוצים להשתלב וחוששים לבלוט. הם מתלבשים כמו כולם, חושבים כמו כולם ומתנהגים כמו כולם, גם אם הם מרגישים שלא מתאים להם לנהוג ככה. הם מסרבים להאזין ללבם ולנסות דברים חדשים, הם ממאנים להתרחק מאותו חוף מבטחים. הם עושים מה שכולם עושים. בעשותם כן, נשמתם שהייתה בוהקת מתחילה להתכהות. ההצלחה באה כשאתם נאמנים לעצמכם - וכשאתם חיים לפי התנאים שלכם" (מתוך השראה יומית/רובין שארמה)</div></blockquote><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TUZwPaouX5I/AAAAAAAAAPE/8HBtFHd3AMo/s1600/%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%25A1%25D7%25AA.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="400" src="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TUZwPaouX5I/AAAAAAAAAPE/8HBtFHd3AMo/s400/%25D7%2591%25D7%2599%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%259B%25D7%25A0%25D7%25A1%25D7%25AA.jpg" width="298" /></a></div><div style="text-align: center;">&nbsp;<span style="font-size: x-small;">בית הכנסת של סבי </span><span style="font-size: x-small;">ז"ל</span></div><br />ביום שישי האחרון השתתפתי בסיור מודרך בשכונת נחלאות בירושלים, טיול שורשים של משפחתה של אימי. היינו כל המשפחה המורחבת ועברנו בסמטאות בהן גדלו אימי, אחיה ואחיותיה. כל שבוע אני נמצאת שם, מחנה את הרכב בדרכי לשוק, ואף פעם לא באמת עצרתי להכיר לעומק. זו היתה הפעם הראשונה שלמדתי להכיר את האנשים מאחורי הרחובות הקטנים והסמטאות הצרות והמופלאות האלו, לבקר בבית הכנסת בו התפלל סבי, לראות את בורות המים משם הם היו שותים, להכיר את התנור השכונתי ולראות את בית המרחץ בו התרחצו פעם בחודש.<br />זה לא יאמן שסיפורים כאלו התרחשו רק לפני קצת יותר מ- 50 שנה...<br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TUZv_FQ0MII/AAAAAAAAAPA/Z5zWqLN8fkk/s1600/%2521cid_7A7B897E-86EE-4C38-9FE4-030099F9D185.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TUZv_FQ0MII/AAAAAAAAAPA/Z5zWqLN8fkk/s200/%2521cid_7A7B897E-86EE-4C38-9FE4-030099F9D185.jpg" width="148" /></a>באחת הסמטאות הוזכר מונטיפיורי והרצון העז שלו לעזור לעניי העיר בכך שהחליט להקים את משכנות שאננים, השכונה הראשונה מחוץ לחומות. הוא בנה להם בתים מפוארים, נתן להם גינה, הביא מאנגליה משאבות ברזל לשאיבת המים מהבור, ואפילו נתן להם כסף - רק שיבואו לגור שם. כל זה לא עזר ורק קמצוץ, אמיצי הלב, הסכימו לגור מחוץ לחומה. רובם העדיפו את החדרים הרעועים ותנאי החולירע ורק לא לעזוב את המוכר והידוע.<br />זה ברור! זה קורה אפילו היום. ללכת אחרי המוכר, הידוע ולהרגיש בטוחים.<br />כשאני ממליצה לאנשים לעשות שינויים תזונתיים, זה לפעמים נראה להם כעול או בלתי אפשרי או טירחה גדולה והרבה פעמים אני שומעת גם פחד ודאגה: "לא ישאר לי מה לאכול..." "איך אני אצליח להסתדר כך?" "כל ההנאה מהחיים תעלם" ועוד.<br />זה פשוט טבוע בנו, הרצון להשאר באזור המוכר והידוע והפחד משינוי.<br />כשאמרתי לדודתי שהיא אמורה להמנע מלחם בערך שבועיים היא נבהלה "לא יהיה לי מה לאכול...אני לא אצליח להחזיק מעמד שבועיים...ועוד..." היום אחרי 8 ק"ג פחות ובדיקות דם מדוגמות היא מדברת אחרת.זה פתאום נראה קל.<br /><div style="text-align: center;"><blockquote><span style="font-size: large;">ההיאחזות בחוף המבטחים של החיים אינה אלא הבחירה להישאר בכלא הפחדים שלכם. אי אפשר לגלות אוקיינוסים חדשים בלי להתרחק מהחוף" (מתוך השראה יומית/רובין שארמה)</span></blockquote></div><u><b>הבריאות שלכם - באמת הכל אפשרי רק יש למצוא את הדרך </b></u><br />אחד המסרים שאני מנסה להעביר שוב ושוב הוא אל תפחדו לנסות, לבדוק. קודם כל הבינו מה אתם רוצים ואז עשו הכל כדי להביא את עצמכם לשם. <br />אם אתם רוצים לרדת במשקל, לטפל בסוכרת, להיות יותר אנרגטיים, להוריד את רמות הכולסטרול או כל דבר אחר, דעו שיש דרך אבל עליכם רק למצוא אותה. הקשיבו, קראו, בדקו, שאלו, נסו עוד ועוד - בסוף תמצאו את הדרך. אל תהיו אלו שהעדיפו להשאר בתוך החומות. היו אמיצי הלב וצאו החוצה אל מחוץ לחומה. צאו מהדרך הרגילה, השיגרתית והבינו שאם עד היום לא הצלחתם לטפל בבעיה רפואית מסויימת, עליכם לשנות את הדרך.<br />אני כאן כדי לעזור לכם.<br />השנה, לאורך כל שנת 2011, כל חודש יוקדש לנושא אחר שעליו אכתוב ואתעמק כך שתוכלו ללמוד ולהתקדם לעבר הרצון שלכם.<br />ספרו לי כאן למטה מה הייתם רוצים לשנות, מה מטריד אתכם, למה אתם מחפשים פתרון וכו'.<br />אין לי את כל התשובות, אבל ברגע שאתם כותבים בדיוק ומגדירים את הבעייה לה הייתם רוצים לתת מענה - כבר 90% מהדרך נעשתה והתשובה מה אתם אמורים לעשות, תגיע אליכם.<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-4140844828431920493?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-34318076448495986562011-01-10T08:37:00.000-08:002011-01-10T08:58:43.853-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TSs3D956rhI/AAAAAAAAAOQ/DWeVEDD6qxA/s1600/olive+oil.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="310" src="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TSs3D956rhI/AAAAAAAAAOQ/DWeVEDD6qxA/s320/olive+oil.jpg" width="320" /></a></div><div style="text-align: center;">&nbsp;<span style="font-size: xx-small;">Photographer: m_bartosch</span></div><br />שאלה ששואלים אותי בכל הרצאה שלי ובכל סמינר שלי. <br />מי שמכיר אותי ואת הדרך שלי יודע שהשמן היחידי שאני משתמשת בו במהלך היום יום הוא שמן הזית. מעבר לכך שמייחסים לו תכונות ריפוי, הוא מיוצר בתהליך נכון (כבישה קרה), הוא מכיל את חומצות השומן הנכונות שהגוף זקוק להן , אני חושבת שהוא הבחירה הטבעית כאן בארץ. ארצנו משופעת בעצי זית, הזית הוא אחד משבעת המינים, מה שזה אומר שזה בית הגידול הטבעי שלהם, אנחנו מייצרים שמן זית איכותי, שמיוצא לחו"ל, אז מה טבעי יותר מלצרוך שמן זית ולא שמן אחר?<br /><br />קצת כימיה:<br />יש 3 סוגים של חומצות שומניות - רוויות, חד בלתי רוויות ורב בלתי רוויות.<br />מה זה אומר? <br /><b>חומצות שומן רוויות</b> - מגיעות בעיקר מהחי והגוף משתמש בהן לבנות כולסטרול. הם מגבירים את הסיכון ללקות במחלות לב וסרטן. הן מצויות בעיקר בבשר, עוף, דגים, מוצרי חלב, שמן דקלים ושמן קוקוס.<br /><b>&nbsp;חומצות שומן חד בלתי רוויות </b>- רבים מאמינים שיש להם יתרונות בריאותיים. צריכת שומנים מסוג חד בלתי רוויות עוזרת לנו להוריד כולסטרול. השומן בגופנו מורכב אף הוא מחומצות שומניות חד בלתי רוויות ולכן גופנו יכול לשרוף אותן כאנרגייה. שומנים אלו מצויים באבוקדו, שקדים, בוטנים, וזרעים אחרים. השמנים שמכילים את האחוז הגבוה ביותר של שומנים חד בלתי רוויים הם שמן זית, שמן קנולה ושמן בוטנים.<br /><b>חומצות שומן רב בלתי רוויות</b> - שמנים אלו מתחמצנים הרבה יותר מהר, בגלל ההרכב הכימי שלהם, דבר שהופך אותם להרבה פחות בריאים. המצא שהם זרזו התפתחות סרטן בחיות מעבדה. מקורות לשמנים אלו הם שמן תירס, שמן סויה, שמן חריע ושמן חמניות.<br />כל השמנים הם תערובת של שלושת החומצות השומניות האלו:<br />שמן הזית מכיל את הכמות הגבוהה ביותר של חומצות שומניות מסוג "חד בלתי רוויות" מבין כל שמני המאכל, 77% , מה שמקנה לו יתרון בריאותי .<br /><br /><br /><div align="right" dir="rtl"><table border="1" cellpadding="0" cellspacing="0" class="MsoTableGrid" dir="rtl" style="border-collapse: collapse; border: medium none;"><tbody><tr> <td style="background: none repeat scroll 0% 0% rgb(229, 229, 229); border: 1pt solid windowtext; padding: 0cm 5.4pt; width: 109.05pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">השמן</span></b></div></td> <td style="background: none repeat scroll 0% 0% rgb(229, 229, 229); border-color: windowtext -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: solid none solid solid; border-width: 1pt medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 106.3pt;" valign="top" width="142"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">רווי</span></b></div></td> <td style="background: none repeat scroll 0% 0% rgb(229, 229, 229); border-color: windowtext -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: solid none solid solid; border-width: 1pt medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 108.5pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">חד בלתי רווי</span></b></div></td> <td style="background: none repeat scroll 0% 0% rgb(229, 229, 229); border-color: windowtext -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: solid none solid solid; border-width: 1pt medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 102.25pt;" valign="top" width="136"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><b><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">רב בלתי רווי</span></b></div></td> </tr><tr> <td style="border-color: -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none solid solid; border-width: medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 109.05pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">שמן קנולה</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 106.3pt;" valign="top" width="142"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">7</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 108.5pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">62</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 102.25pt;" valign="top" width="136"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">31</span></div></td> </tr><tr> <td style="border-color: -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none solid solid; border-width: medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 109.05pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">שמן חריע</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 106.3pt;" valign="top" width="142"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">9</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 108.5pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">13</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 102.25pt;" valign="top" width="136"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">78</span></div></td> </tr><tr> <td style="border-color: -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none solid solid; border-width: medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 109.05pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">שמן אגוזים</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 106.3pt;" valign="top" width="142"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">10</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 108.5pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">24</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 102.25pt;" valign="top" width="136"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">66</span></div></td> </tr><tr> <td style="border-color: -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none solid solid; border-width: medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 109.05pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">שמן חמניות</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 106.3pt;" valign="top" width="142"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">11</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 108.5pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">20</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 102.25pt;" valign="top" width="136"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">69</span></div></td> </tr><tr> <td style="border-color: -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none solid solid; border-width: medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 109.05pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">שמן תירס</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 106.3pt;" valign="top" width="142"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">13</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 108.5pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">25</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 102.25pt;" valign="top" width="136"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">62</span></div></td> </tr><tr> <td style="border-color: -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none solid solid; border-width: medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 109.05pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">שמן זית</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 106.3pt;" valign="top" width="142"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">14</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 108.5pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">77</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 102.25pt;" valign="top" width="136"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">9</span></div></td> </tr><tr> <td style="border-color: -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none solid solid; border-width: medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 109.05pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">שמן סויה</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 106.3pt;" valign="top" width="142"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">15</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 108.5pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">24</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 102.25pt;" valign="top" width="136"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">61</span></div></td> </tr><tr> <td style="border-color: -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none solid solid; border-width: medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 109.05pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">שמן בוטנים</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 106.3pt;" valign="top" width="142"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">15</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 108.5pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">52</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 102.25pt;" valign="top" width="136"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">33</span></div></td> </tr><tr> <td style="border-color: -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none solid solid; border-width: medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 109.05pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">שמן כותנה</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 106.3pt;" valign="top" width="142"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">27</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 108.5pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">19</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 102.25pt;" valign="top" width="136"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">54</span></div></td> </tr><tr> <td style="border-color: -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none solid solid; border-width: medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 109.05pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">שמן קוקוס</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 106.3pt;" valign="top" width="142"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">88</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 108.5pt;" valign="top" width="145"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">10</span></div></td> <td style="border-color: -moz-use-text-color -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none none solid solid; border-width: medium medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 102.25pt;" valign="top" width="136"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">2</span></div></td> </tr><tr> <td colspan="4" style="border-color: -moz-use-text-color windowtext windowtext; border-style: none solid solid; border-width: medium 1pt 1pt; padding: 0cm 5.4pt; width: 426.1pt;" valign="top" width="568"><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: 0.0001pt;"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;; font-size: 12pt;">*מתוך ערכם התזונתי של המזונות/ד"ר יעקב אילני</span></div></td> </tr></tbody></table></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /></div>&nbsp;<b>אז אפשר לטגן בשמן זית או לא?</b><br />טיגון הוא פעולה לא בריאה גם כך, אז לבצע פעולה שלא בריאה יחד עם שמן שלא בריא - נזק כפול.<br />אם בכ"ז רוצים לטגן טיגון קצר, כן, ניתן להשתמש בשמן זית, ולהקפיד לא לשרוף אותו - ז"א לטגן על להבה נמוכה כך שהשמן לא יעלה עשן.<br /><br /><u><b>מתכון טעים עם שמן זית (כמובן) - </b><b>סלט עגבניות עם רוטב מעולה:</b></u><br />2 כוסות עגבניות קצוצות<br />2 שיני שום כתושות<br />חופן כוסברה קצוצה (או פטרוזיליה)<br />2 כפות שמן זית<br />1 כף סירופ רימונים (אפשר פחות. סירופ הרימונים הוא חמוץ אז הוסיפו לפי טעמכם)<br />מלח<br /><br />לערבב הכל ובתאבון!!<br />ואל תשכחו לספר לי כאן למטה אם יצא טעים (או סתם לשתף אותי בדברים שהייתם רוצים לשתף)...<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-3431807644849598656?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com24tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-25632672870635235372010-12-04T23:39:00.000-08:002010-12-04T23:39:03.248-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TPtBeSpFYgI/AAAAAAAAANo/B3xD5rvdo-w/s1600/BEN_041-560.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="240" src="http://1.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TPtBeSpFYgI/AAAAAAAAANo/B3xD5rvdo-w/s320/BEN_041-560.jpg" width="320" /></a></div><div class="MsoNormal" dir="RTL">&nbsp;<!--[if gte mso 9]><xml> <w:WordDocument> <w:View>Normal</w:View> <w:Zoom>0</w:Zoom> <w:TrackMoves/> <w:TrackFormatting/> <w:PunctuationKerning/> <w:ValidateAgainstSchemas/> <w:SaveIfXMLInvalid>false</w:SaveIfXMLInvalid> <w:IgnoreMixedContent>false</w:IgnoreMixedContent> <w:AlwaysShowPlaceholderText>false</w:AlwaysShowPlaceholderText> <w:DoNotPromoteQF/> <w:LidThemeOther>EN-US</w:LidThemeOther> <w:LidThemeAsian>X-NONE</w:LidThemeAsian> <w:LidThemeComplexScript>HE</w:LidThemeComplexScript> <w:Compatibility> <w:BreakWrappedTables/> <w:SnapToGridInCell/> <w:WrapTextWithPunct/> <w:UseAsianBreakRules/> <w:DontGrowAutofit/> <w:SplitPgBreakAndParaMark/> <w:DontVertAlignCellWithSp/> <w:DontBreakConstrainedForcedTables/> <w:DontVertAlignInTxbx/> <w:Word11KerningPairs/> <w:CachedColBalance/> </w:Compatibility> <w:BrowserLevel>MicrosoftInternetExplorer4</w:BrowserLevel> <m:mathPr> <m:mathFont m:val="Cambria Math"/> <m:brkBin m:val="before"/> <m:brkBinSub m:val="&#45;-"/> <m:smallFrac m:val="off"/> <m:dispDef/> <m:lMargin m:val="0"/> <m:rMargin m:val="0"/> <m:defJc m:val="centerGroup"/> <m:wrapIndent m:val="1440"/> <m:intLim m:val="subSup"/> <m:naryLim m:val="undOvr"/> </m:mathPr></w:WordDocument> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 9]><xml> <w:LatentStyles DefLockedState="false" DefUnhideWhenUsed="true" DefSemiHidden="true" DefQFormat="false" DefPriority="99" LatentStyleCount="267"> <w:LsdException Locked="false" Priority="0" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Normal"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="heading 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 7"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 8"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="9" QFormat="true" Name="heading 9"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 7"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 8"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" Name="toc 9"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="35" QFormat="true" Name="caption"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="10" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Title"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="1" Name="Default Paragraph Font"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="11" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Subtitle"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="22" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Strong"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="20" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Emphasis"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="59" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Table Grid"/> <w:LsdException Locked="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Placeholder Text"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="1" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="No Spacing"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Revision"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="34" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="List Paragraph"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="29" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Quote"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="30" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Intense Quote"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 1"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 2"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 3"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 4"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 5"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="60" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Shading Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="61" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light List Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="62" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Light Grid Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="63" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 1 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="64" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Shading 2 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="65" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 1 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="66" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium List 2 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="67" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 1 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="68" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 2 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="69" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Medium Grid 3 Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="70" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Dark List Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="71" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Shading Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="72" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful List Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="73" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" Name="Colorful Grid Accent 6"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="19" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Subtle Emphasis"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="21" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Intense Emphasis"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="31" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Subtle Reference"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="32" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Intense Reference"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="33" SemiHidden="false" UnhideWhenUsed="false" QFormat="true" Name="Book Title"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="37" Name="Bibliography"/> <w:LsdException Locked="false" Priority="39" QFormat="true" Name="TOC Heading"/> </w:LatentStyles> </xml><![endif]--><!--[if gte mso 10]> <style> /* Style Definitions */ table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-priority:99; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin-top:0cm; mso-para-margin-right:0cm; mso-para-margin-bottom:10.0pt; mso-para-margin-left:0cm; line-height:115%; mso-pagination:widow-orphan; font-size:11.0pt; font-family:"Calibri","sans-serif"; mso-ascii-font-family:Calibri; mso-ascii-theme-font:minor-latin; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-fareast-theme-font:minor-fareast; mso-hansi-font-family:Calibri; mso-hansi-theme-font:minor-latin;}</style> <![endif]--><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אתמול ישבתי עם בתי על שפת הים, ראינו את המטוסים בשמיים ודיברנו על השריפה ואז היא שאלה אותי "אמא, איזה אסון טבע את הכי מעדיפה...?"</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">שאלה פילוסופית כזו שגרמה לי לחשוב – הר געש? רעידת אדמה? שריפה? צונאמי? מפולת שלגים? הוריקן? טורנדו?</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">כאילו אפשר לבחור מה הכי עדיף?</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ואמרתי לה שאני לא יודעת. שאני מרגישה קטנה כל כך לצד אימתני הטבע הענקיים האלו – אש, שריפה. הטבע הזה, הוא כל כך גדול מאיתנו. מלא עוצמה ואנחנו חלק ממנו.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">ואנחנו בני האדם כל הזמן מנסים למצוא הסברים ולפרש את התהליכים האלו שקורים כאן בטבע. מי כמוני יודעת. </span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אני, שמגיעה מתחום המדעים המדוייקים – שנקראים אפילו מדעי הטבע, תמיד רציתי לקבל הסבר. מדעי הטבע – אנשים שמנסים להסביר את הטבע. ואני, מדענית בלב ובנפש, פשוט לא הסכמתי לקבל שום דבר שלא יכולתי להסביר אותו. לא הסכמתי לקבל שום דבר שאין לו הסבר מדעי. ואז התחילו לקרות דברים שלא יכולתי להסביר. התחלתי להבין שאני לא יכולה להסביר כל דבר ואפילו המדע לא יכול להסביר כל דבר, ובכלל האנשות לא יכולה להסביר כל דבר כי עם כל הכבוד לאנושות, יש כאן מסביבנו משהו הרבה יותר גדול מאיתנו. התחלתי להבין את זה לפני שנים כשאבי נפטר והמשכתי להבין את זה אח"כ כשבן דודי נהרג בלבנון והיום אני מבינה את זה אחרי 4 ימים של להבות בצפון בהם משפחות איבדו את היקר להן מכל.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">היום ברור לי שכל דבר שמתרחש, לפעמים עם כל הכאב, אמור להתרחש. ויותר מזה, הוא מתרחש בדיוק בזמן בו הוא אמור להתרחש. </span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אני לא יכולה היום להסביר אסון בסדר גודל כזה. <span>&nbsp;</span>אסון שבו אנשים איבדו כל כך הרבה, את הבית שלהם, את מקור הפרנסה שלהם ואת היקרים להם – איך אפשר להסביר דבר כזה, ומי אני שאתן הסבר בכלל??</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אבל אני קוראת את מה שלאנס ארמסטרונג כתב בספרו "חזרה לחיים - <span>&nbsp;</span>"הבית שלי נשרף , אבל עכשיו אני יכול לראות את השמיים" ומנסה שוב להבין איך אפשר לראות את השמים אחרי אסון כזה.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אז זהו, שאפשר. לא היום וגם לא מחר, אלא בעוד זמן, בפרספקטיבה לאחור. כשנוכל להסתכל לאחור אין לי ספק שנוכל לראות את השמיים. ההיסטוריה מלאה בטראומות שהפכו למתנה.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">אז כן, מותר לבכות ולכעוס ולכאוב. אבל אני לא חושבת שצריך להתמקד בהאשמה, ולהתמקד במחדלים, אלא באמת להתמקד במה יכול לחזק את הנפגעים ברגעים האלו, מה יכול לחזק את המדינה שלנו ואת כל אחד מאיתנו. להתמקד בשמיים הכחולים ולהבין איך אסון כזה ייקח אותנו לשלב גבוהה יותר ומתקדם יותר בחיים. זו בדיוק המטרה של כל אסון ולא משנה מה הוא יהיה – קטן ואישי או בסדר גודל ענק כזה.</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><span lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;">איילת</span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL"><br /></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-2563267287063523537?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-83247827618325998022010-11-20T08:28:00.000-08:002010-11-20T08:29:31.592-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TOf2nXr_9aI/AAAAAAAAANA/HVknbxKHKBw/s1600/2755_795524_4.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="246" src="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TOf2nXr_9aI/AAAAAAAAANA/HVknbxKHKBw/s320/2755_795524_4.jpg" width="320" /></a></div><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif; font-size: small;">בתחילת הדרך שלי, כשהתחלתי להבין את החשיבות של התזונה הבריאה הייתי די לבד בעניין הזה. רוב בני המשפחה והחברים שהיו מסביבי לא כל כך הבינו, לא רצו לשמוע ואפילו היו מעירים הערות ציניות כל פעם מחדש.<br />אבל לי זה היה חשוב. המשכתי לקרוא ספרים ולקבל ידע והתחושה שזו הדרך הנכונה - אפילו הדרך היחידה התחזקה. המשכתי במה שאני מאמינה, עם עצמי. היחידים שיכולתי להשפיע ולהחליט עבורם היו הילדים שלי והרגשתי שעבורם אני חייבת לדעת יותר. לאחרים שלא הבינו אותי, פשוט הנחתי לנפשם. <br />ואז, התחילו להצטרף אלי לדרך חברים קרובים ומעט בני משפחה. הם היו הראשונים שנתנו בי אמון, והתחילו ליישם את ההמלצות שלי. שמעו, שאלו, ביקשו הדרכה, הצטרפו לסמינרים שלי והתחילו לאט לאט ליישם.&nbsp;</span><br /><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif; font-size: small;">היום אחרי תקופה שבה הם מנהלים אורח חיים בריא, הם רואים תוצאות ורק עכשיו התחילו בני המשפחה שלהם והסובבים אותם להתעניין בדרך שלהם.</span> <br /><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif; font-size: small;">זה מאוד טבעי. הרבה פעמים אנחנו נתקלים בסרוב מוחלט מבן הזוג, חברים או שאר בני משפחה, דבר שמרפה מאוד את ידינו.</span><br /><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif; font-size: small;">בד"כ כשאנחנו עוברים שינוי מסויים, ליקרים שלנו קשה לקבל אותו. זה מגיע ממקום של דאגה וממקום של פחד. הם אוהבים אותנו ורוצים בטובתנו, הם מכירים אותנו מתנהלים בצורה מסויימת, ופתאום שינוי מהווה עבורם איזשהו איום.</span><br /><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif; font-size: small;">חשוב לי לחזק אתכם בדרך ולהעביר לכם כמה דברים:</span><br /><ol style="text-align: right;"><li><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif; font-size: small;">דבר ראשון חשוב שאתם תהיו בטוחים בדרך. ברגע שאתם בטוחים אתם משדרים את זה לסביבה בכל פעולה שלכם. ברגע שיש לכם ספקות, אלו הקרובים אליכם מצליחים בקלות לערער את ההחלטות שלכם.</span></li><li><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif; font-size: small;">דבר שני - עשו את השינוי עם עצמכם בלבד (ועם ילדכם שכן הם תחת אחריותכם). אתם לא יכולים להשפיע על אף אחד מלבד עצמכם גם לא על בן זוג קרוב, זו ההחלטה שלו בלבד. אתם יכולים לספר, להמליץ אבל לא לכפות את דעתכם.&nbsp;</span></li><li><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif; font-size: small;">דבר שלישי - אם מעורבים ילדים, חשוב שתשבו עם בן הזוג ותחליטו על דרך שתהיה מקובלת על שניכם ורק על מנת שהילדים לא יקבלו מסרים סותרים.</span></li><li><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif; font-size: small;">דבר רביעי - המשיכו המשיכו המשיכו. אם אתם מאמינים שזו הדרך, היו עקביים עם עצמכם. התוצאות יגיעו מהר ובשלב מסויים היקרים לכם יצטרפו לדרך. אני מבטיחה לכם.</span></li></ol><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif; font-size: small;">בעקבות השקת הערכה, ידיד יקר שכבר הכרתם, מוטי סחראי, כתב משהו בדף שלו בפייסבוק. הוא עבר בדיוק את התהליך הזה עם המשפחה והחברים. אני מעבירה לכם בדיוק כפי שהוא כתב:</span><br /><blockquote><b><span style="font-size: large;">כמה שווים חיים של בן אדם ?</span></b><br />מאת Moty Sahray‏ בתאריך יום שישי 19 נובמבר 2010‏ בשעה 16:03‏‏<br /><br />לפני כשנה, קיבלתי את החיים שלי במתנה. למזלי לא חליתי, ולא הייתי מעורב בתאונה חלילה.<br />אז למה קיבלתי חיים במתנה ? כי במשך יותר מ 30 שנה, אני הרגתי את עצמי קצת בכל יום.<br />התזונה שלי הייתה מבוססת על זבל. אין מילה אחרת. המזון שלי היה מורכב בעיקר מקמח לבן, פחמימות ריקות, מזון מתועש, וכימיקלים. נשמע לכם מוכר? זו התזונה של רוב האנשים בעולם המערבי.<br /><br />אם הייתם שואלים את הרופא שלי – הייתי בן אדם "בסה"כ בריא". אני מת על המונח הזה – בסה"כ בריא. היום אני יודע, שבסה"כ בריא, אומר דבר אחד – שעדיין לא חליתי. אבל זה היה עניין של זמן.<br /><br />ההיסטוריה הרפואית במשפחה שלי בעייתית. אבי נפטר מסרטן בגיל 52. מעבר לזה סכרת היא מחלה נפוצה במשפחה. סבתא שלי, אמו של אבי, נפטרה מסכרת. בכלל, רמת סוכר גבוהה נפוצה במשפחה.<br /><br />אני דומה לאבא שלי. לא רק במראה, בעיקר בגנטיקה. גם אצלי רמת הסוכר הייתה גבוהה. הייתי רחוק מסכרת, אבל הייתי בקצה העליון של מה שנחשב תקין. בסה"כ בריא, זוכרים ?<br /><br />לפני שנה ועשרה חודשים פגשתי את דוקטור איילת רוזנפלד. נפגשנו בכנס של בעלי עסקים בצפון.<br />אני התחלתי ללוות את איילת בהקמת העסק, והיא מצידה התחילה להציל לי את החיים.<br /><br />שלא תבינו לא נכון. לקח לאיילת יותר מחצי שנה לגרום לי להבין מה אני עושה לעצמי, איך אני פוגע בגוף שלי ומרעיל את עצמי לאט לאט. לא רציתי לדעת. אחרי הכל הייתי בסה"כ בריא, עם משקל עודף "סביר", לא כאב לי שום דבר, אז למה לשנות משהו? ותזונה בריאה ? אני ?? אל תצחיקו אותי.<br /><br />אבל איילת לא וויתרה לי. בכל פעם שנפגשנו היא "הציקה" עוד קצת. עד שהבנתי.<br /><br />אבל האמת היא, שגם אחרי שהבנתי מה אני מעולל לעצמי, לקח לי עוד 4 חודשים עד שהתחלתי לשנות משהו באמת. הרבה יותר נוח לא לעשות כלום. הרבה יותר נוח לאכול זבל, להיות שמן ולהאמין שהכל יהיה בסדר. אבל החלטתי לשנות. החלטתי לשנות את העתיד שלי, ולהיות בריא. אז התחלתי להקשיב לאיילת, ולעשות באדיקות כל מה שאיילת לימדה אותי. ההתחלה הייתה קשה, אבל מהר מאד התחלתי להרגיש בשינוי. בכל יום שעבר הרגשתי קצת יותר טוב.<br /><br />ואז, מתחילים לקבל תגובות מהסביבה.<br /><br />זה לא שהם לא אוהבים אותי, להיפך, אבל נראה להם מוזר שפתאום התחלתי לדבר על בריאות, הפסקתי לאכול את מה שהם אוכלים, והתחלתי לבדוק מה מכיל כל מאכל ולוותר על אילו שלא עומדים בהגדרות החדשות שלי למזון. כן, צחקו עלי, אמרו שנהייתי "רוחניק", החברים שלי חשבו שהשתגעתי. איך האדם שהם רגילים לראות אוכל הכל, פתאום נהיה בררן... ? <br /><br />אבל אני הייתי בשלי. החלטתי לשנות, ואני הולך עם זה עד הסוף. לא וויתרתי לרגע. להיפך, ככל שהזמן עבר וראיתי כמה טוב זה עושה לי, קיבלתי יותר כח להמשיך. במשפחה שלי כולם תמיד בדיאטה, ואני, שעכשיו יודע מה זה אומר לעשות דיאטה – כמה הדיאטות המקובלות פוגעות בגוף, ניסיתי להסביר להם מה הם עושים לעצמם, אבל הם בשלהם. אז הפסקתי לדבר על זה.<br /><br />אבל בזמן האחרון גם במשפחה וגם החברים פתאום מתחילים להתעניין בתהליך שעברתי, וזה ברור לי למה. אי אפשר לפספס את העובדה שהורדתי 21 ק"ג ממשקלי (ועוד היד נטויה...).<br /><br />אז למה אני מספר לכם את כל זה ? כי השבוע, ד"ר איילת רוזנפלד הוציאה ערכה מקיפה שמלמדת את כל מה שאני למדתי ממנה בשנה וחצי האחרונות. חברים טובים (שבעבר צחקו עלי והיום נדהמים מהתוצאות), שאלו על הערכה, ותמיד כשהגענו למחיר, התגובה הראשונה הייתה – שזה יקר.<br /><br />כאן המקום לציין שאני ממש לא אובייקטיבי, וכמלווה עסקי של איילת מאד חשוב לי לראות אותה מצליחה, מה שהיא עושה יפה מאד בשנתיים האחרונות.<br /><br />אבל אני מרשה לעצמי להגיד לכם – רק בגלל שאני עברתי בעצמי את התהליך הזה, שהחיים שלכם שווים הרבה יותר מהמחיר של הערכה הזו.<br /><br />כשאבי חלה בסרטן, הוא קיבל תרופה שאינה בסל התרופות, ועלתה מעל 20,000 ₪ לחודש, למרות שלרופאים שלו היה ברור שזה לא יציל אותו, מקסימום יאריך לו קצת את החיים. הוא קיבל את התרופה הזו במשך כ-3 חודשים. לעשות לכם את החשבון ?<br /><br />אבל עזבו את הכסף, ותהיו כנים עם עצמכם – האם להיות בריאים לא שווה הרבה יותר מכל דבר אחר?<br />אלו מכם שיקנו את הערכה של איילת, ויישמו את מה שהיא מלמדת, יקבלו את החיים שלהם במתנה.<br />יש בכלל מחיר לחיים של בן אדם ??<br /><br />אלו מכם שמוכנים לקחת אחריות על החיים שלהם, לחצו על הקישור:<br /><br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/winnerbody-kit-sale">http://www.healthyfamily.co.il/117036/winnerbody-kit-sale</a></blockquote><br />כמו תמיד אני אשמח לתגובות שלכם כאן למטה.<br />שבוע נפלא ובריא<br />איילת<br /><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif; font-size: small;"></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-8324782761832599802?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-57829432565951753672010-11-17T23:36:00.000-08:002010-11-18T00:25:31.973-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">אנשים אומרים "הגוף שלך הוא בדיוק מה שאתה אוכל" (באנגלית זה נשמע טוב יותר- You are what you eat), אני אומרת "הגוף שלך הוא בדיוק חילוף החומרים שלך".<br />כל דבר שנכנס לגוף או שנטמע בגוף או שמסולק. אחרי שאכלנו, הגוף מעבד את המזון. את הרכיבים שהוא צריך, הויטמינים, המינרלים, חלבונים, פחמימות, שומנים - הוא לוקח ומטמיע בתאים. מה שהוא לא צריך - הפסולת, הרעלנים - הוא מסלק.<br />זהו חילוף חומרים אידיאלי.<br />ולמה אני אומרת "הגוף שלך הוא בדיוק חילוף החומרים שלך?" כי אם התאים מלאים פסולת ורעלים שלא סולקו, החומרים הנכונים לא יוטמעו כמו שצריך, חילוף החומרים נפגע, ותמיד בהכרח מתפתחת מחלה.<br /><ol style="text-align: right;"><li>מחלה מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת</li><li>עודף משקל מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת</li><li>כאב ראש מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת</li><li>חוסר אנרגיה מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת</li><li>פריחה על העור מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת</li><li>כאבי מפרקים מראים שהגוף מלא ברעלים ופסולת&nbsp;</li><li>חום גבוה מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת</li><li>&nbsp;שלשול/עצירות מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת</li><li>ליחה ונזלת מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת</li><li>כאב גרון מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת&nbsp;</li></ol><br />הבנתם את העניין...<br /><br />אמנם יש לנו מנגנונים בכל תא שנועדו לסלק פסולת, אבל כאשר כמות הפסולת גדולה מאוד, המנגנונים לא עומדים בקצב והתאים פשוט מתמלאים ברעל.<br />האנרגיה של הגוף ממוקדת בסילוק הפסולת כל הזמן, ותפקוד כל הגוף נפגע.<br />רעלים שמצטברים בתאים מפריעים לכימיקלים אחרים לעבוד בגוף.&nbsp; הם משבשים את הסגנלים של מערכת העצבים וחוסמים קולטנים לחומרים הנחוצים.<br />רעלנים מפריעים לאיזון של הגוף ותמיד ייצרו מחלה.<br />כאשר משנים את אורח החיים, הגוף מתחיל להתנקות. הוא עושה את זה לבד.<br />אמנם יש תהליכים ותוכניות מיוחדות לניקוי גוף, שהן טובות ומומלצות בפני עצמן, אבל הגוף מתנקה גם בלי טיפול מיוחד. הגוף מתחיל להתנקות ברגע שאנחנו מאפשרים לו. ברגע שאנחנו אוכלים נכון ועושים פעילות גופנית. וזה יפה לראות את זה.<br /><br />ברגע שמשנים את דרך החיים, כל הכימיקלים מתחילים להשתחרר ולצאת מתוך התא, לצאת מהנקבוביות החוצה.התהליך גורם לעלייה באנרגייה, אבל גם לירידה באנרגיה. פתאום כל הרעלים משתחררים לדם ואז נתקלים בתופעות שונות כמו כאב ראש, דלקות, פריחות, פצעונים, כאבי מפרקים וכו'. זה הכל בסדר וזה מצויין שזה קורה. זה מראה שהגוף מתחיל להוציא החוצה דברים. אז מי שחווה כאבי ראש בתהליך שינוי, הצטננויות, דלקות וכו'&nbsp; - המשיכו בדרך ומבטיחה שכל התופעות יעברו. מהר יותר ממה שנדמה לכם.<br /><br />כל מי שעובר לתזונה נכונה, ומקבל ידע, ומתחיל ללמוד על הנושא מבין שזה לא האוכל שעושה את הניקוי, זה הגוף שאומר "עכשיו הזמן לסלק את הזבל... עכשיו יש לי מספיק אנרגייה, יש לי בדיוק את המינרלים, הויטמינים, הסיבים וכו' שאני צריך כדי לנקות ולהוציא את כל הזבל החוצה" .<br />הניקוי של הגוף הוא הכלי היחידי להשאר בריאים ואנרגתיים. אין משהו אחר.<br /><br /><br /><b>הערכה <a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/winnerbody-kit-sale">"גוף מנצח - לאכול, לחיות ולהנות"</a></b><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif; font-size: small;"> </span><br /><span style="font-family: arial,helvetica,sans-serif; font-size: small;">אלו מכם שקיבלו את הערכה אתמול, או יקבלו היום, וכבר מתחילים ליישם את ההמלצות שניתנות שם -&nbsp; הגוף שלכם מתחיל בתהליך והוא יגיב בהתאם, וזה יהיה שלב ממש ממש מרגש. חכו תראו...ספרו לי כשתעברו אותו, אני מחכה לשמוע ולהתרגש איתכם...</span><br /><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TOTVeujCuzI/AAAAAAAAAM8/-AOKOUyRB6k/s1600/DSC_0835.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="267" src="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TOTVeujCuzI/AAAAAAAAAM8/-AOKOUyRB6k/s400/DSC_0835.JPG" width="400" /></a></div><br />&nbsp;לפרטים:<br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/winnerbody-kit-sale">http://www.healthyfamily.co.il/117036/winnerbody-kit-sale</a><br /><br />המון בריאות<br />איילת<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-5782943256595175367?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-39361894201033603452010-11-08T23:06:00.000-08:002010-11-09T07:40:54.040-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><ol><li><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">הם מסתכלים למציאות בעיניים ולוקחים אחריות</span></li><li><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">עושים מה שצריך, לא מה שנוח</span></li><li><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">מרחיבים את התודעה</span></li><li><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">והחשיבה שלהם מנצחת</span></li></ol><u><b>מסתכלים למציאות בעיניים ולוקחים אחריות</b></u> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br />גיל כרונולוגי, גיל ביולוגי - הגוף שלכם מבוגר הרבה יותר ממה שהוא אמור להיות.<br />הגיל הכרונולוגי הוא בסה"כ מספר השנים שעברו מאז שנולדנו.<br />הגיל הביולוגי הוא הגיל שלנו ברמה התאית. הגיל ע"פ המצב הפיזי של הגוף שלנו. במילים פשוטות - איך מערכות הגוף מתפקדות מבחינה פזיולוגית. <br />מחקרים רבים נעשו והיום הרפואה יכולה לקבוע מהו הגיל הביולוגי שלנו.<br />ע"פ צורת אורח החיים היום, אצל רוב האנשים, הגיל הביולוגי הרבה יותר גבוה מהגיל הכרונולוגי. ז"א שאם אתה בן 40 כי נולדת לפני 40 שנה, אין זה בהכרח אומר שמערכות הגוף שלך מתפקדות כמו בן 40. ע"פ מדידות מסויימות שניתן לעשות היום, אצל רוב האנשים הגוף הרבה יותר זקן מגילם.<br />ואנשים לא רוצים לראות את זה.<br />אנשים מגדלים כרס, מעשנים, לוקחים תרופות להורדת לחץ דם וכולסטרול, העור שלהם מלא פצעונים,הם מתנשפים ומזיעים מכל פעילות קטנה, וזה לא מעניין אותם. הם יקחו תרופות, רק כדי לא לשנות שום דבר בהרגלים שלהם. יעשו רק את מה שהכי קל ונח.<br /><br />מה שעוד מצאו המחקרים הוא שאם אתם "מזדקנים ביולוגית" מהר יותר מכפי שגופכם אמור להזדקן, אורח חיים נכון יכול לעצור את התהליך ואף לגרום לגוף להזדקן לאט יותר. מחקרים הראו שעם אורח חיים נכון ניתן להגיע לגיל ביולוגי שהוא צעיר ב- 15 שנים מהגיל הכרונולוגי שלנו. </span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /><br />המדע עדיין לא הצליח לעצור את ההזדקנות, אבל מצא בודאות דרכים להאט אותה.</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /><br />ז"א שעם עשיית הפעולות הנכונות, נוכל להניח על העוגה 40 נרות ביום הולדתנו ה-40, אבל הגוף שלנו יחגוג 25!!! מדהים לא?</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /><br />אנשים מלאי אנרגיה מבינים את את חוקי המשחק. הם מבינים שאם קרה משהו והגוף פיתח מחלה, בעיה, עודף משקל - סימן שמשהו שהם עשו לא נכון. הם לוקחים את האחריות על עצמם ולא מעבירים אותה לרופא.</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /><br /></span> <u><b>עושים מה שצריך ולא מה שנח</b></u> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br />כשאמרו הרופאים להלגה מאיסלנד, ידידה שלי, שהבן שלה סובל מפגיעה מוחית והוא אוטיסט ואין מה לעשות בעניין, הלגה החליטה לא לוותר. היא ביררה והחליטה ללכת על סוג תזונה מסויים ועשתה שינוי קיצוני בתזונה שלה ושל בני משפחתה ולו רק על מנת לעזור לבנה. זה לא היה פשוט אבל התוצאות לא אחרו לבוא.<br /><br />כשנאמר לאבי שהוא חולה לב והבעייה שלו חמורה ביותר, הוא הפסיק לעשן באותה השנייה, למרות שבמשך שנים הוא טען שהוא לא יכול להפסיק לעשן. שזה קשה לו מדי.</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /><br />כאשר יש מצב טראומטי, מחלה קשה, פתאום הכל נעשה קל יותר.</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br />אני שומעת מדי יום שפע של תרוצים למה לא לעשות את מה שכל אחד יודע שצריך לעשות:<br /><br />"אני עובד קשה ואין לי זמן להכין"</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br />"אני עובד קשה ואין לי זמן לעשות פעילות גופנית"<br />"אני לא אוהב לרוץ ולעשות ספורט"<br />"אני לא אוהב אורז מלא"<br />"אוכל בריא לא טעים"<br />"אוכל בריא הוא יקר"<br />"לא כואב לי שום דבר עדיין למה לשנות משהו?"<br />"יש אנשים שמעשנים ואוכלים זבל ולמרות זאת חיים עד גיל 90"<br />"אני לא יכול להפסיק לעשן" <br /><br />אנשים מלאי חיים ובריאות מבינים שלא צריך לחכות שהמצב יהיה טראומטי. הם מבינים שהיום יש לעשות בדיוק את מה שצריך ולא רק את מה שנח. </span><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /><u><b>מרחיבים את התודעה - מחלה לא אמורה להיות חלק מהחיים שלכם</b></u></span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /><br />שנים הסתובבתי עם מגרנות כי קיבלתי את זה כעובדה, כחלק מהחיים. לא חשבתי שזה יכול להיות אחרת, כי כך נאמר לי ולכן אף פעם לא פעלתי לנסות ולהעלים את זה. אף פעם לא פעלתי לנסות לוטפל בגורם. טיפלתי בסמפטום בלבד. לקחתי אופטלגין כדי שברגע הזה המיגרנה תחלוף.</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /></span><br /><blockquote><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">אמרו לי שהגוף רגיש וכל רגע יכול לקרות לו משהו</span><br /><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">אמרו לי להזהר ולא להתקרב לאנשים חולים כי אדבק</span><br /><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">אמרו לי שעם ההתבגרות הגוף הופך לחלש, שברירי ורגיש</span><br /><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">אמרו לי שכשמזדקנים הזכרון נחלש, העצמות נחלשות, הלב נחלש, קשה ללכת קשה לרוץ</span><br /><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">אמרו לי שצריך לספור קלוריות כדי לא לעלות במשקל</span><br /><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">אמרו לי שאגוזים משמינים וצריך להמנע מהם</span><br /><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">אמרו לי שסרטן זו מחלה סופנית</span><br /><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">ואמרו ואמרו ואמרו... </span></blockquote><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TNjwu__vDZI/AAAAAAAAAM4/Xz2ITJJnIC0/s1600/moty2.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"></a><a href="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TNjwu__vDZI/AAAAAAAAAM4/Xz2ITJJnIC0/s1600/moty2.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"></a><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"> ומה שקרה זה שקיבלתי מין תמונה מעוותת על הגוף - כאילו שהוא שברירי כך שכל דבר קטן יכול להפיל אותו.<br />למזלי, נחשפתי לידע הנכון ולמורים הנכונים שלימדו אותי אחרת.</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /><br />המורה הטוב ביותר שלנו הוא מבחן התוצאה. אם מישהו הצליח לעשות משהו שאנחנו רוצים - סימן שאפשר.</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br />אם מישהו הצליח להחלים מסרטן - סימן שאפשר<br />אם מישהו הצליח לרדת במשקל ללא ספירת קלוריות - סימן שאפשר<br />אם מישהו אכל הרבה אגוזים ולמרות זאת ירד במשקל - סימן שאפשר<br />אם יש אדם מבוגר אחד שהכושר הגופני שלו הרבה יותר טוב משל בחור צעיר - סימן שאפשר<br /><br />אנשים מצליחים מבינים שכדי להצליח הם צריכים ללמוד איך להצליח. הם מבינים שהם צריכים להרחיב את הידע שלהם. ללמוד מהמומחים. מאלו שבאמת יש להם נסיון וידע ולא להקשיב לסביבה שמדברת מתוך שמועות.</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /><br />אנשים מצליחים לוקחים מדריך בתחום שהם רוצים להתקדם לעברו. אם הם רוצים להתחיל ולפתח כושר גופני, הם מתייעצים ולומדים ממומחה בתחום הפעילות הגופנית ואם הם רוצים ללמוד מה צריך לאכול, איך ומתי, הם לומדים ממומחים בתחום התזונה.</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /><br /><b><u>חשיבה מנצחת</u></b></span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br />רוב המחשבות שרצות לכם בראש מתייחסות לסבל, קושי והפסד בכל מה שקשור לאורח חיים נכון. אנשים שמנים וחולים מרגישים שהם מפסידים את הטוב בחיים ברגע שהם עוברים לאורח חיים בריא. אלו המחשבות שעוברות בראש:<br />"אוף, אני לא יכול לאכול את פרוסת העוגה הזו וכל כך בא לי. אני פשוט מפסיד את הטעם המתוק וההנאה של החיים"<br />"נגזר עלי לסבול - לשמור על אורח חיים בריא - סבל לכל החיים"<br /><br />לעומתם, אלו המנצחים, אלו שחיים בגוף אנרגתי ובריא רואים שונה את הדברים:</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /><br />"כל כך כיף לי לאכול את הירקות האלו - אני מרגיש אנרגתי כל היום"</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br />"העוגה הזו ממש לא מושכת אותי, כי אחרי שאני אוכל אותה אני מרגיש עייף ורדום"<br /><br />אנשים שיש להם מודעות לחיות בריא, לשמור על כושר ולאכול נכון רואים ומעריכים את היתרונות שאורח החיים הבריא מביא להם. המחשבות שלהם הן מחשבות של תודה והערכה.</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br />&nbsp;</span><br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TNjwu__vDZI/AAAAAAAAAM4/Xz2ITJJnIC0/s1600/moty2.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="133" src="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TNjwu__vDZI/AAAAAAAAAM4/Xz2ITJJnIC0/s200/moty2.jpg" width="200" /></a><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">&nbsp;</span><br /><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">דוגמה מצויינת -&nbsp;</span> <br /><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;">מוטי סחראי, עבר את כל השלבים שכתובים כאן בדף - <br /><br />&nbsp;</span><br /><br /><br /><br /><br /><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><u>לא לקח אחריות ולא הסתכל למציאות בעיניים</u> - במשפחתו של מוטי הסטוריה של סוכר וסרטן ולמרות זאת אורח החיים הגרוע שלו לא עניין אותו. הוא התעלם מהסכנות שהוא מביא על עצמו. מוטי בחור צעיר, ולא עניין אותו מה יכול לקרות בגיל מבוגר יותר אם ימשיך באותו אורח חיים.</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /><br /><u>עשה רק את מה שנח</u> - התזונה שלו היתה גרועה ולוותה בכל תרוץ אפשרי ללמה לא לשנות. מוטי אמר לי לא פעם "אני עובד קשה ואין לי זמן" "אוכל בריא הוא ממש לא טעים" "לא כואב לי כלום למה שאשנה משהו?" ועוד.</span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br /><br /><u>התודעה שלו היתה מצומצמת</u> - ברגע שהוא הרחיב את התודעה והבין שאפשר לחיות אחרת, לאכול טוב ולחיות טוב, ברגע שהוא הבין את הנזק מאחורי אורח החיים הגרוע שלו, אז מוטי פנה אלי והחליט ללמוד ממני מה באמת צריך לעשות. אחרי שלמד וקיבל את כל הכלים והידע, הוא לא יכל לחזור אחורנית. </span> <span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><br />&nbsp;</span><br /><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><u>היום, החשיבה שלו מנצחת</u> - כאשר קורה מצב בו מוטי לא שומר על אורח חיים בריא, אני שומעת ממנו את המשפט הבא : "אני ישר מרגיש נפילה אנרגטית". צורת החשיבה שלו השתנתה. הוא כבר לא מרגיש סבל על כך שהחליט לא לאכול מאכלים מסויימים, אלא מודע ליתרונות העצומים במאכלים שכן בחר לאכול. בחודש הראשון ירד מוטי כ-8 ק"ג והמשיך לרדת עוד ועוד. היום הוא עם 21 ק"ג פחות וממשיך לרדת במשקל. הסתכלו על הסרטון&nbsp; הבא, שאמנם צולם רק לפני שבועיים, אבל מאז מוטי ירד עוד 3 ק"ג:</span><br /><span style="font-family: Arial,Helvetica,sans-serif; font-size: small;"><object height="250" width="400"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/F-TLBMCdASY?fs=1&amp;hl=iw_IL&amp;rel=0&amp;color1=0x006699&amp;color2=0x54abd6"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/F-TLBMCdASY?fs=1&amp;hl=iw_IL&amp;rel=0&amp;color1=0x006699&amp;color2=0x54abd6" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="400" height="250"></embed></object></span></div></div><br /><span style="font-size: large;"><u><b>2 מתנות ממני</b></u></span><br />המתנה הראשונה היתה <b>הסרטון -&nbsp;מהי הסיבה היחידה שגורמת לגוף להזדקן, לפתח מחלה או להעלות במשקל?</b><br />המתנה השנייה - <b>הקלטת ההרצאה "איך אפשר לנהל חיים שלמים בלי תרופות, רופאים וניתוחים?</b><span style="color: navy;"><span style="font-size: medium;"><b>"</b></span></span><br /><br /><div style="background-color: yellow;">לקבלת המתנות הכנסו לקישור הבא:</div><div style="background-color: yellow;"><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/win">http://www.healthyfamily.co.il/117036/win</a></div><br /><br />בנוסף, אשמח לשמוע את התגובה שלכם כאן למטה.<br />תודה!<br />והמון בריאות<br />איילת<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-3936189420103360345?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-15638908968434022182010-11-02T02:37:00.000-07:002010-11-02T02:49:07.796-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">לפני הרבה שנים, אחרי לידת הבן הראשון שלי, כשהייתי רק בת 27, עברתי שיתוק בחצי גוף. בלי יכולת לדבר, בלי יכולת לזוז, כלום. זה היה מפחיד.<br />באופן אירוני, התקף השיתוק קרה כשנכנסתי במקרה לבית החולים, על מנת לקחת את התיק הרפואי של אימי. מכיוון שבמקרה הייתי בתוך בית החולים, קיבלתי ישר עזרה והתחלתי לעבור סדרת בדיקות ארוכה מאוד - מח, לב וכו'. אינספור של בדיקות שלא העלו דבר. הכל היה תקין.<br />לבסוף נמצא שהשיתוק התרחש בעקבות מיגרנות. <br />סבלתי ממגרנות מאז שאני זוכרת את עצמי. יש לי תעוד של יומן שכתבתי בכיתה א' בו אני מציינת שהיה לי כאב ראש ותיעודים אלו נמשכו שנים אח"כ. מגרנות היו חלק מאורח החיים שלי. חייתי על אופטלגין. בכל מקום שהייתי הולכת אליו הייתי דואגת שיהיה אופטלגין. זה היה חלק משגרת חיי ואף פעם לא חשבתי שאולי המגרנות קשורות לאורח החיים שלי.<br />שנים אח"כ, ללא שום קשר למגרנות, אלא בעקבות מחלת הסרטן של קרוב משפחה התחלתי להיות מודעת להשפעת התזונה על הבריאות ומתוך הבנה התחלתי לאט לאט לשנות את התזונה שלי. בהמשך הצטרפו אלי גם בעלי וילדי.<br />אחרי זמן מה, בלי שהתכוונתי לכך, שמתי לב שהמגרנות נעלמו. מצאתי את עצמי פתאום שבועות ללא אופטלגין, שבועות שהפכו לחודשים ועכשיו זה כבר שנים. כבר בערך 10 שנים שלא נזקקתי לאופטלגין או לתרופות אחרות.<br />היום אני יודעת שכל מה שחוויתי, והמגרנות האינסופיות שהיו לי, הכל נבע מהתזונה. היום אני גם יודעת בדיוק מה בתזונה שלי גרם לי לכך.<br /><br /><b style="color: red;"> זה לא אמור להיות חלק מהחיים שלכם</b><br />מחלות, עודף משקל, חוסר אנרגייה - באמת לא אמורים להיות חלק מהחיים שלכם. <br />נולדתם כדי להיות בריאים, כדי להנות ממה שהחיים נותנים וכדי להפיק את המקסימום מהחיים האלו. להנות ולחוות כל רגע. <br />לשם כך נוצרו מערכות מופלאות בגוף המופלא שלכם. מערכות שכל תפקידן הוא לשמור עליכם בריאים, חזקים ואנרגתיים.<br /><br />האנשים האלו שיש להם מודעות גבוהה לאורח חיים בריא, אלו שגופם בריא, מלא אנרגיה וחזק, הבינו את זה. הם הבינו בדיוק מה הם צריכים לעשות כדי להיות בריאים, כדי לשמור על המשקל וכדי להיות מלאי אנרגייה. הם הבינו והם עושים. הם חיים את זה בכל רגע ובכל יום.<br /><br />כמו שכתבתי לכם לפני מספר ימים, המטרה שלי היא עולם בלי תרופות, רופאים, טיפולים וניתוחים. ולשם אני הולכת. זה בדיוק מה שגרם לי לעבוד במשך החודשים האחרונים על אחד מהפרוייקטים הגדולים ביותר שעבדתי עליהם עד היום.<br /><br />בעוד שבועיים בדיוק אני משיקה ערכה מדהימה, מקיפה ומקצועית שפיתחתי, שנקראת <b>"גוף מנצח - לאכול, לחיות ולהנות".</b><br /><br />ההשקה אמנם תהיה עוד שבועיים, אבל בינתיים לקראת ההשקה, הכנתי לכם מספר מתנות והראשונה היא <b style="background-color: yellow;">סרטון וידאו שמסביר בדיוק מהי הסיבה היחידה שגורמת לגוף להזדקן, לפתח מחלה או להעלות במשקל.</b><br /><br />הכנסו לקישור הבא, הצטרפו לרשימת ההשקה וקבלו את הסרטון מתנה מיד:<br /><br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/win">http://www.healthyfamily.co.il/117036/win </a><br /><br /><div style="color: red;"><span style="font-size: small;"><b>אני אשמח לשמוע מכם, כאן או בדף הסרטון עצמו, מה ההתמודדות שלכם עם בריאות? מה אתם הייתם רוצים לשנות? מה יכול לעזור לכם לחיות הרבה יותר טוב?</b></span></div><br />המון בריאות<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-1563890896843402218?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-65915420296691211792010-10-25T02:53:00.000-07:002010-10-25T03:19:47.198-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: right;">גם לי אין הרבה זמן לעמוד במטבח כל יום.</div><div style="text-align: right;">נכון, אוכל ביתי זה חשוב מאוד, הכי חשוב, אבל אין לי זמן לעמוד במטבח כל הזמן, ולהכין 3 ארוחות ביום.</div><div style="text-align: right;">אני אומנם אוהבת את המטבח, ואוהבת לבשל מאוד אבל יש לי ילדים (אמנם גדולים, אבל מגיע להם זמן איכות, לא?), יש לי עסק לנהל ולהריץ ולקוחות יקרים לשרת ולעזור, וכדי שאני לא אקרוס, וכדי שאוכל להמשיך ולתת מעצמי, אני חייבת להקדיש ולתת גם זמן לעצמי&nbsp; - לגוף ולנפש. אז מה עושים?</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">יש שתי אפשרויות:</div><ol style="text-align: right;"><li>להתפשר ולקנות אוכל מוכן, מעובד ומתועש על מנת לחסוך זמן יקר - שניצלונים, חומוס, פיצה, רטבים, תבלינים ועוד.&nbsp; פשוט לחמם ולהגיש, או להוציא מהמקרר ולהגיש.</li><li>לדעת להתארגן ולדעת לקנות את הדברים הנכונים.</li></ol><div style="text-align: right;"></div><div style="text-align: right;">יש לי תחושה שאתם מבינים בדיוק מה היתה הבחירה שלי...וזה מה שאני רוצה לספר לכם. איך אני מתארגנת במהלך השבוע.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">יום שישי - <u><b>קניות בשוק (כל שבוע) ובחנות הטבע (פעם בשבועיים - שלושה)</b></u>. הקניות בשוק הפכו לבילוי משפחתי. כל יום שישי, בעלי, בתי ואני מבלים בשוק. כבר הכרנו את בעלי הדוכנים היקרים שהפכו להיות חברים שלנו והמפגש איתם כל שבוע פשוט מיוחד. מעבר לטעימות, לריחות, למעדנים ולמבחר שיש. אין כמו בילוי בשוק. אולי אני אכתוב על זה פעם פוסט נפרד.</div><div style="text-align: right;">כשאני חוזרת מהשוק אני שוטפת את כל הפירות, הירקות, עשבי התבלין - הכל. פורסת מגבות על השיש (מגבות גדולות של האמבטייה, לא מגבות מטבח) ומניחה הכל לייבוש.</div><div style="text-align: right;">ביום שישי האחרון כל כך התלהבתי מהצבעוניות ומהמבחר שצילמתי חלק (קטן) מהסחורה המופלאה שהבאנו מהשוק. מה ששימח אותי היא הידיעה שהכל יגמר במהלך השבוע. הנה הסתכלו:</div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TMVTCHkU-gI/AAAAAAAAAMc/KxoczNE69_w/s1600/DSC_0715+small.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="212" src="http://1.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TMVTCHkU-gI/AAAAAAAAAMc/KxoczNE69_w/s320/DSC_0715+small.jpg" width="320" /></a></div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TMVSzF_U8WI/AAAAAAAAAMY/pLGkM2sGh5o/s1600/DSC_0717+small.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><br /></a><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TMVSyUbWVYI/AAAAAAAAAMU/vKWh3yEd6Bs/s1600/DSC_0715+small.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><br /></a></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TMVTQQmnJoI/AAAAAAAAAMg/cL0B_vA74PQ/s1600/DSC_0717+small.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="212" src="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TMVTQQmnJoI/AAAAAAAAAMg/cL0B_vA74PQ/s320/DSC_0717+small.jpg" width="320" /></a></div><div style="text-align: right;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><br /><br /></div><div style="text-align: right;">יש דברים שלא זקוקים לשטיפה כמו גזרים, תפוזים, אבוקדו ועוד, והם נכנסים ישר למקומות האחסון שלהם.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">אחרי שהכל מתייבש אני אורזת חלק מהפירות ואת כל הירקות בקופסאות TUPPERWARE שמיועדות במיוחד לשמור על הטריות ומכניסה למקרר. כך יש לי פירות וירקות טריים כל השבוע. ברגע שרוצים מלפפון, חסה או פטרוזיליה - הכל כבר מוכן לשימוש. אני לא צריכה להתחיל לשטוף. אם הייתי צריכה לשטוף למשל פטרוזיליה כל פעם לפני שהייתי רוצה להכין סלט, אין סיכוי שהייתי מכינה.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">פירות רבים עוברים לסלסלות וקערות ומונחים על השולחן בסלון כדי שכל מי שעובר יחטוף ויאכל. </div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">אפשר לקחת את זה צעד קדימה ופשוט להכין קופסאות עם בצל קצוץ - שיהיה לכל השבוע, חסה חתוכה - שיהיה לכל השבוע וכ'. נכון שהערך התזונתי נפגע ברגע שחותכים ירקות, אבל אם הבחירה היא בין להכין מראש ולקצוץ מראש את הירקות או לאכול מזון מעובד, אין ספק שההכנה מראש עדיפה.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">מה אני עוד עושה?</div><div style="text-align: right;"><b><u>קטניות</u></b> - משרה כמות גדולה של קטניות - גרגרי חומוס, שעועית בכל מיני צבעים, עדשים וכו', מבשלת, מחלקת לקופסאות הקפאה ומקפיאה. כך יש לי בהשג יד גרגרי חומוס מבושלים למשל, או שעועית מבושלת, וכשמתחשק ממרח חומוס, או מרק שעועית, פשוט להוציא, להפשיר וההכנה אז אורכת 5 ד'.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><b><u>דגנים</u></b> - אני מכינה סיר גדול של דגן - אורז מלא, דוחן, פסטה, קוסקוס וכו' ומשתמשת במהלך 3-4 ימים באופנים שונים. למשל אפשר להכין פעם אורז עם מרק שעועית ואפשר גם להכין סלט אורז צבעוני ומפתה...או פסטה ברוטב עגבניות יום אחד וסלט פסטה יום אחר.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><b><u>עוף/דגים/הודו</u></b> - מכינה כמות גדולה, חלק מקפיאה וחלק משאירה במקרר. במקרר אני משאירה סוגים שונים של בשרים - למשל גם חזה עוף בגריל, גם פרגיות חמוץ מתוק וקציצות הודו. ואז כל פעם יש לי מנה אחרת להגיש.<br /><br /><b><u>רטבים לסלטים</u></b> - בד"כ אני מתבלת את הסלט במעט שמן זית, לימון או סירופ רימונים ומלח. אבל לפעמים, אני מכינה רוטב אחר, בד"כ ע"פ בקשת הבן שלי. כדי לא להכין כל יום רוטב לסלט, אני מכינה בצנצנת, או בשייקר, כמות רוטב גדולה שמספיקה כמעט לשבוע ימים. כל יום לשפוך קצת על הסלט, חוסך זמן ועבודה. <br /><br /><b><u>בכלל רטבים</u></b> - כשאני מכינה רוטב אני מכינה כמות גדולה יותר ומקפיאה - למשל רוטב עגבניות אני מקפיאה במנות וכך יכול לשמש אותי למגוון תבשילים - פסטה, פיצה, אורז, פתיתים, דג, עוף וכו'</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">כשהילדים היו קטנים הוספתי משהו נוסף - הכנתי מראש <b><u>תפריט שבועי</u></b> ואז כולנו ידענו כל יום מה יש לאכול. מבחינתי זה חוסך זמן לחשוב ולהתלבט כל יום מה להכין באותו הרגע, ומבחינת הילדים זה היה מרגיע ומלהיב לדעת מראש מה יש היום לאכול.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">היום יש יום בשבוע, אצלי בד"כ זה יום שישי, כך אני אוהבת, שאני שוטפת מבשלת ומכינה. מכינה בשרים, דגנים וסלטים - סלט חומוס, סלט חצילים ברוטב עגבניות, טחינה, סלק וכו', מאחסנת בקופסאות אטומות ואיכותיות (TUPPERWARE) וזה נשמר לי טרי כל השבוע.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">זכרו - הכל עניין של התארגנות.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><b>אשמח ללמוד מכם. האם יש לכם טיפים נוספים? כתבו לי כאן למטה תגובות ורעיונות נוספים שיש לכם לארגון שבועי קל ונח. </b></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">בנוסף, רוצה להזמין אתכם להצטרף אלי להרצאה אינטרנטית חינמית בנושא <b>"לאכול, לחיות ולהנות"</b> בה אדבר על:</div><ul style="text-align: right;"><li>איך בונים גוף מנצח? </li><li>איך בוחרים מה צריך לאכול כדי להרגיש טוב? </li><li>מה לא צריך לאכול? </li><li>אך אפשר להנות מהאוכל הבריא? </li><li>איך תזונה יכולה לעזור במקרים של סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן, בעיות עיכול, מפרקים ועוד? </li><li>ועוד ועוד ...</li></ul><div style="text-align: right;">ההרצאה תתקיים ביום ראשון הבא, 31.10, בין השעות 21:00 - 22:00. הכנסו לקישור הבא לפרטים והרשמה:</div><div style="text-align: right;"><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/free-lectures">http://www.healthyfamily.co.il/117036/free-lectures</a></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><b>שוב, </b><b>אשמח ללמוד מכם. האם יש לכם טיפים נוספים? כתבו לי כאן למטה תגובות ורעיונות נוספים שיש לכם לארגון שבועי קל ונח.&nbsp;</b><br /><br />המון בריאות</div><div style="text-align: right;">איילת</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-6591542029669121179?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com14tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-52234657784812125202010-09-28T22:52:00.000-07:002010-09-29T01:46:28.584-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em; text-align: left;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TKIYeqiU1bI/AAAAAAAAAMM/5cCkgfjqZao/s1600/8425.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"></a></div>ברור שכן. העניין הוא שע"פ הדברים שהורים נותנים לילדיהם לאכול, נראה שלא.<a href="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TKIYeqiU1bI/AAAAAAAAAMM/5cCkgfjqZao/s1600/8425.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TKIYeqiU1bI/AAAAAAAAAMM/5cCkgfjqZao/s200/8425.jpg" width="152" /></a> האם לא ההורים הם אלו שמביאים את העוגות והחטיפים למסיבות יום הולדת? האם לא ההורים הם אלו שמזמינים פיצה או המבורגר ודוחפים ג'אנק לארוחות&nbsp; ילדיהם? האם לא ההורים הם אלו ששולחים עם ילדיהם חטיף או פרוסת לחם לבן עם שוקולד לגן ולביה"ס? ודאי שכן.<br />בשנים הקודמות עבדתי הרבה בגני ילדים ובתי ספר, וכל פעם מחדש הייתי מזדעזעת לראות מה הילדים מוציאים מהתיק בארוחת עשר: 5 עוגיות (וזהו...), חטיף שוגי, פרוסה של לחם לבן עם נקניק/שוקולד/גבינה ועוד מאכלים נטולי כל ערך תזונתי מסוג זה.<br />הורים מגישים לילדיהם תפריט יוצר סרטן בכל ארוחה.<br /><br />איך זה יתכן שהמאכלים גורמי הסרטן ביותר הם אלו שמוגשים כתפריט ילדים בכל מסעדה? במקום לקרוא "תפריט ילדים" למאכלים כמו פיצה, נקניקיות, שניצלונים, המבורגר, צ'יפסים, קורנפלקס, שוגי, אולי נקרא להם פשוט "תפריט גורם סרטן"?<br />הורים לא מבינים שהגוף של הילדים נבנה בדיוק מהחומרים שהם מכניסים לפה. כל מאכל שנכנס לגוף, הוא מהווה את אבני הבניין היחידות שבונות כל תא ותא בגוף הילד. איכות התאים שנוצרים, יהיה בדיוק שווה לאיכות האוכל שהם אוכלים.<br />וסרטן קורה כאשר התאים נפגעים. כאשר החומר התורשתי, הדנ"א, נפגע. אצל ילדים החומר התורשתי חשוף הרבה יותר, כי הם גדלים כל הזמן, התאים שלהם מתפתחים כל הזמן, מתרבים ומשתכפלים. הדנ"א שלהם, הרבה הרבה יותר פגיע, וכל מאכל כזה, עושה נזק גדול מאוד.<br />לא נראה לי שאף הורה לא יתן לילדיו לעשן סיגריות, סמים או אלכוהול.<br />ג'אנק פוד גורם סרטן בדיוק באותה צורה כמו סיגריות. זהו משהו שאתם חייבים להבין.<br />והאחריות היא של ההורים בלבד. האחריות ללמד, לכוון ולדאוג לילדים שיגדלו להיות מבוגרים בריאים.<br />ההתפשרות של ההורים בעניין האוכל היא זו שנותנת לילדים להבין שג'אנק הוא בסדר. הרי ילד סומך בעיניים עצומות על ההורה שלו. אין לילד ספק שההורה לא ירצה לפגוע בו לעולם. כך שאם הורה מתפשר ונותן ג'אנק לילד, הילד מבין שג'אנק זה בסדר. אם ההורה נתן, סימן שזה בסדר.<br />האחריות היא רק עליכם ההורים.<br />אני כבר מצפה לקבל תגובות מהורים שיגידו לי שהם מבינים שג'אנק זה לא אוכל בריא אבל הילד לא מוכל לאכול שום דבר אחר.<br />זה בדיוק מה שאני קוראת לו התפשרות. אז מה אם הילד לא אוהב. הוא ילמד לאהוב. זה כל כך חשוב שכאמא אעשה הכל על מנת לגרום לילדים שלי לאהוב אוכל בריא וכדי ללמד אותם מהי הדרך הנכונה עבורם. כשיתבגרו, ויבחרו את הדרך שלהם בעצמם, תהיה להם כל האינפורמציה על מנת שיוכלו לעשות את הבחירות בעצמם ולחיות ע"פ מה שמתאים להם. אבל כל עוד הם תחת אחריותי, זו החובה שלי לתת להם את הטוב ביותר.<br /><br />עכשיו החלה שנת הלימודים. יש שלושה דברים חשובים שצריך לשים לב אליהם:<br /><ol style="text-align: right;"><li>ארוחת הבוקר לפני היציאה לביה"ס</li><li>ארוחת עשר בביה"ס</li><li>ארוחת הצהריים</li></ol><br /><u>ארוחת הבוקר לפני היציאה לביה"ס</u> - אל תתנו קורנפלקס. זה הכי קל אבל עושה נזק גדול ביותר. תנו פירות טריים. בכל מיני צורות וטעמים.<br /><u>ארוחת עשר</u> - הקפידו היטב מה אתם נותנים. תנו אוכל עם אינדקס גליקמי נמוך, ז"א שמתפרק לאט בדם, כדי שישארו ערניים ושבעים עד סוף יום הלימודים. למשל כריך מלחם מלא עם אבוקדו/חומוס/פסטו, פירות יבשים אורגניים, אגוזים ושקדים וירקות טריים שיהיה לנשנש במהלך היום.<br /><u>ארוחת צהריים</u> - אם הילדים אוכלים בבית, זה קל יותר. הכינו להם מאכלים ביתיים, מלאים ולא מתועשים ומעובדים. אם הם אוכלים בביה"ס/בגן, סביר להניח שהתפריט הסטנדרטי הניתן בבתי הספר והגנים לא נותן להם את הערך התזונתי שלו הם זקוקים, ולכן הקפידו שארוחת הערב תהייה ביתית ומלאה ותכיל מגוון של דגנים, קטניות, ירקות.<br /><br /><div style="color: red;">לכבוד פתיחת שנת הלימודים, אני מקדישה את החודש הקרוב לילדים שלנו.</div><div style="color: red;">לקראת כך מספר ארועים:<br /></div><ol style="text-align: right;"><li><b><u>המגזין והדיסק של מועדון החברים "לבחור בחיים" מוקדש החודש לילדים</u></b>:</li></ol><ul><li><span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif';">&nbsp;</span><span style="font-size: small;"><span style="font-family: 'Arial','sans-serif';"></span>סרטן - ארוע שמתחיל ונוצר בילדות - איך להתמודד ולמנוע בבגרות / ד"ר איילת רוזנפלד</span></li><li><span style="font-size: small;">&nbsp;5 המאכלים המזיקים לילדנו ו-5 המאכלים המומלצים ביותר וכיצד להגניב אותם לתפריט היומי</span></li><li><span style="font-size: small;">איך מחברים ילדים לתפריט בריא, ואיך עוזרים להם לרזות כשצריך / רינה כורש ועדית בן פורת</span></li><li><span style="font-size: small;">תזונה נכונה בתקופת בחינות / עו"ד ליז קשקש</span></li><li><span style="font-size: small;">כיצד לעזור לילד שסובל מעודף משקל/ד"ר איילת רוזנפלד</span></li><li><span style="font-size: small;">מסיבת יום ההולדת של שלי (הבת שלי)&nbsp;- מתכונים ורעיונות</span></li><li><span style="font-size: small;">מטרה 94 / מוטי סחראי</span></li><li><span style="font-size: small;">כריכים בריאים לביה"ס / השף בני נחמני</span></li><li><span style="font-size: small;">ועוד</span></li></ul><span style="font-size: small;"><u>דיסק עם הרצאת אורח</u> - "בריאות הילדים שלנו - פעילות גופנית לילדים, תזונה ואורח חיים בריא" - גל ירדני מנכ"ל "אקטיבי" - מרכזי ספורט לילדים:</span><br /><ul><li><span style="font-size: small;">מדוע פעילות גופנית מגיל צעיר היא חשובה כל כך?</span></li><li><span style="font-size: small;">איך להביא את ילדנו לעשות פעילות גופנית?</span></li><li><span style="font-size: small;">איזו סוג של פעילות גופנית מומלצת?</span></li><li><span style="font-size: small;">אילו בעיות בריאותיות נפוצות כיום אצל ילדים בעקבות חוסר פעילות גופנית?</span></li><li><span style="font-size: small;">איך אנחנו כהורים נזהה בעיה גופנית/מנטלית שאפשר לפתור אותה ע"י פעילות גופנית פשוטה?</span></li><li><span style="font-size: small;">איך פעילות גופנית היום תשפיע עליהם בבגרות שלהם?</span></li><li><span style="font-size: small;">מהו הקשר בין פעילות גופנית נכונה ותזונה ואורח חיים בריא?</span></li><li><span style="font-size: small;">מהי פעילות גופנית לא נכונה?</span></li><li><span style="font-size: small;">איך אנחנו, ההורים, יכולים לעודד את ילדנו לאורח חיים בריא?</span></li><li><span style="font-size: small;">הקשר בין בעיות קשב וריכוז ופעילות גופנית, ועד כמה פשוט לעיתים לעזור לאלו שסובלים מקשב וריכוז</span></li><li><span style="font-size: small;">עד כמה נפוצות היום בעיות בחגורת הכתפיים אצל ילדים (כי הם הפסיקו לטפס על עצים כמו שהיה פעם) ועל ההשלכות של זה </span></li></ul><span style="font-size: small;">&nbsp;חברי המועדון מקבלים גם את המגזין וגם את הדיסק בדואר לביתם. </span><span style="font-size: small;">לפרטים והרשמה למועדון:<br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/club">http://www.healthyfamily.co.il/117036/club</a></span><br /><br /><div class="MsoNormal" dir="rtl" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif';"> </span></div><span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif';">&nbsp;</span><span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif';">2. <b><u>שיחה אינטרנטית "</u></b></span><span style="font-size: small;"><span dir="RTL" lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"><u><b>איך רותמים את הרצון של הילד למעבר לאורח חיים בריא</b>"</u>&nbsp;</span></span><br /><span style="font-size: small;"><span dir="RTL" lang="HE" style="font-family: &quot;Arial&quot;,&quot;sans-serif&quot;;"></span></span><span lang="HE" style="font-family: 'Arial','sans-serif';"> בתאריך 11.10, יום שני, בין השעות 21:00-22:30 אני מראיינת את רינה כורש, </span><span style="font-size: small;"><span lang="HE">מפתחת שיטת האימון האינטגרטיבי לילדים ונוער, ומכשירה מאמני ילדים לאמן בשיטה שפיתחה. בראיון רינה תיתן כלים משמעותיים להורים שיעזרו לכם לכוון את הילד לבחור באורח חיים בריא. שזה יבוא ממנו. במהלך הראיון רינה אפילו תעשה </span></span>תרגילים עם הורים שיהיו מעוניינים, ותראה איך לעשות את התרגיל עם הילד.<br />השיחה אינה כרוכה בתשלום אבל מחייבת הרשמה מראש כאן:<br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/experts">http://www.healthyfamily.co.il/117036/experts</a> <br /><br /><br />זה נושא מורכב וחשוב, בריאות הילדים שלנו. אשמח לשמוע את דעתכם ולקבל את תגובתכם כאן למטה.<br />המון בריאות<br />איילת<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-5223465778481212520?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-83280510208857503982010-08-26T03:21:00.000-07:002010-08-26T03:21:11.381-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/THYfDn_8p_I/AAAAAAAAALU/ltXAecgPcdI/s1600/%D7%A4%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="192" src="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/THYfDn_8p_I/AAAAAAAAALU/ltXAecgPcdI/s200/%D7%A4%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F.jpg" width="200" /></a></div>לפני יותר מעשור וחצי, המחלקה האמריקאית לחקלאות (USDA) פירסמה סמל חדש ועוצמתי - פרמידת המזון. פרמידה זו העבירה בהבזק בצורה ויזואלית מה שה- USDA אומר שהוא מזון בריא. הפרמידה אומצה גם ע"י משרד הבריאות הישראלי, נלמדה בבתי הספר, הופיעה באינספור מאמרים, ספרים ותוכניות, ואפילו הודפסה על אריזות של דגני בוקר ותוויות מזון.<br /><br />באופן טרגי, האינפורמציה שהועברה דרך פרמידה זו לא ייצגה תזונה בריאה. ולמה?<br /><br />התוכנית בקושי התבססה על מחקרים מדעיים ולא השתנתה עם השנים כאשר התחילו להבין את הקשר בין תזונה ובריאות.<br />מאז נעשו מחקרים רבים ודברים השתנו, משרד הבריאות הישראלי אכן עדכן לאחרונה את הפרמידה, אבל עדיין אינה מספיק מדוייקת.&nbsp; <br /><br />העניין הוא שההנחיות האלו מלוות אותנו משנות ילדותינו המוקדמות, הוטמעו בנו, והן אלו שמכוונות אותנו בבחירות התזונתיות היומיומיות.<br /><br />הרגלים זה משהו שקשה לשנות ורובכם עדיין מנהלים את התפריט היומי שלכם ע"פ הפרמידה הישנה, ע"פ מה שנאמר לכם בעבר וע"פ מה שהורגלתם.<br />לדוגמה, תמיד נראה בצלחת מנה של אורז, תפ"א או פסטה יחד עם עוף או בשר (בהנחה שאינכם צמחונים).<br />לארוחת בוקר בד"כ נחטוף קורנפלקס עם חלב, ובסנדוויצ'ים נראה בד"כ גבינות או נקניקים.<br />ארוחת הערב בד"כ תכלול ביצה + סלט + גבינות + לחם.<br />זוהי בדיוק ארוחה שמבוססת על הפרמידה הישנה.<br /><br />הפרמידה ממליצה על צריכת מזון מהחי בכמות גדולה - 4-6 מנות ביום - עוף, דגים, ביצים, גבינות, נקניקים. כמות כזו גורמת לבעיות בריאותיות חמורות, התקפי לב וסרטן.<br />בבסיס הפרמידה יש את קבוצת הפחמימות - הדגנים. ז"א שהתזונה שלנו אמורה ,ע"פ הפרמידה, להיות מבוססת על דגנים. בעבר אפילו לא היתה המלצה ואבחנה האם הדגנים יהיו מלאים או לא. זה לא נכלל בכלל בפרמידה. יותר מזה, אם נסתכל על התמונות נראה עוגות, לחם, פסטה (שכולם עשויים מחיטה), אורז, ואולי תירס. אלו הדגנים היחידים שהומלצו. היום יודעים שחיטה אינה מומלצת בכלל בכמויות גדולות, מעבר לכך שיש דגנים רבים נוספים שמומלצים -לדוגמה דוחן, כוסמת, אמרנט וכו'.<br /><br />בנוסף המזונות חולקו לקבוצות חסרי חשיבות. בשר, קטניות ואגוזים השתייכו לקבוצה אחת כי הם מכילים חלבונים. אבל מחקרים הוכיחו שאכילת קטניות ואגוזים מורידים את הכולסטרול ומחזקים את כלי הדם והלב בעוד שאכילת בשר מגבירה את הסיכון ללקות במחלות לב.<br /><br />לאחרונה משרד הבריאות הישראלי פרסם פרמידה חדשה, אבל גם שם קשה להבחין בקטניות והאגוזים הכל כך חשובים.<br />לפרמידה לוו המלצות לקויות, כמו לצרוך רק 5 מנות של ירקות ופירות ביום, כאשר מיץ תפוחים למשל נחשב גם למנת פרי.<br /><br />באוניברסיטת הרווארד נערכו שני מחקרים שבדקו את ההשפעה של התזונה המומלצת ע"פ הפרמידה הישנה על 51,000 גברים ו- 67,000 נשים. הם הגיעו למסקנה שיישום ההמלצות לא הפחית את הסיכון ללקות בסרטן.<br />ידוע שכדי להגן על הגוף מפני מחלות העידן המודרני גופנו זקוק לכמויות גדולות של פירות וירקות, הרבה יותר מאשר 5 מנות.<br /><br />בשנת 2005 פרסם בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, פירמידה מזון חדשה, שכוללת מידע שהצטבר בעקבות מחקרים שנעשו מאז פורסמה פירמידת המזון המקורית. גם היא עדיין לא מושלמת, אבל הרבה הרבה יותר נכונה. בפרמידה זו הבינו שהחלק המשמעותי הוא הפעילות הגופנית. זוהי תחתית הפרמידה. מעבר לכך שפירות וירקות קיבלו מקום כבוד (עדיין לא מספיק) ויש נוכחות לקטניות, זרעים, אגוזים, דגנים מלאים ואפילו לטופו.<br />התקדמנו שלב. עכשיו נותר רק לתקן ולעדכן את היחסים בניהם. אני מאמינה שגם בהרווארד יעדכנו זאת בעתיד.<br /><a href="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/THYyAjQXnbI/AAAAAAAAALk/fGLex4tGFM0/s1600/%D7%A4%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F+%D7%A9%D7%9C%D7%99.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="137" src="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/THYyAjQXnbI/AAAAAAAAALk/fGLex4tGFM0/s200/%D7%A4%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F+%D7%A9%D7%9C%D7%99.jpg" width="200" /></a><br />אז מהי פרמידת המזון הנכונה?<br />ירקות הם החשובים ביותר ועליהם מבוססת התזונה שלנו. 50% מהתזונה שלנו צריכה להיות מורכבת מירקות. במהלך היום יש לאכול גם טריים וגם מבושלים.<br />אחריהם - פירות וקטניות<br />שלב הבא - זרעים, אגוזים ואבוקדו<br />אח"כ דגנים מלאים<br />מעט חלבונים מהחי - עופות, דגים, ביצים<br />ולעיתים רחוקות - ממתיקים, גבינות, בשר אדום, מזון מעובד.<br /><br /><br />הקומבינציה הנכונה של סוג המזון ואיכות המזון בעלי השפעה אדירה על הירידה במשקל ועל גוף בריא.<br /><br />מי מכם שירצה להעמיק בהבנה של התהליך שהזכרתי כאן, ולהבין כיצד ניתן להרכיב תפריט נכון, בריא, וטעים מוזמן להצטרף אלי לחתוכנית המקיפה לירידה במשקל. לפרטים נוספים על התוכנית :<br /><br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/overweightprogram-1">http://www.healthyfamily.co.il/117036/overweightprogram-1</a><br /><br />המון בריאות<br />איילת<br /><br />נ.ב. כמובן שאשמח לראות את תגובתכם ולשמוע מה אתם חושבים כאן למטה<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-8328051020885750398?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-63666036257524908552010-08-19T23:47:00.000-07:002010-08-20T16:00:17.749-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><br />לפני כ- 17 שנים ילדתי את בני הראשון, תומר,&nbsp; ולפני כ-14 שנים ילדתי את בתי השנייה, שלי. אחרי ההריון הראשון חזרת לעצמי מהר מאוד מבחינת המשקל, אבל אחרי ההריון השני נשארו לי בערך 4 ק"ג עודפים שלא הסכימו לרדת חודשים רבים. בזמנו, לא ניהלתי אורח חיים בריא ועדיין לא התמחתי בתזונה בריאה, ועודף משקל זה, למרות שלא היה גדול, היה מתסכל מאוד. <br />כ- 6 שנים אחרי הלידה השנייה, הייתי בהריון השלישי שלי. מתחילת ההריון החלטתי שאני לא רוצה לקבל בסופו שוב ק"ג עודפים ולכן החלטתי ללכת לייעוץ אצל דיאטנית, שתלווה אותי בהריון וקיוויתי שבעזרתה אשמור על משקל תקין. קיבלתי תפריט והמלצות למאכלים מסויימים ודבקתי בו בנאמנות. התפריט היה מורכב ברובו ממאכלי דיאט. אני זוכרת את עצמי אוכלת גבינות צהובות דלות שומן, פסטרמה דלת שומן, לחם קל, שניצלים טבעול ועוד דברים מסוג זה.&nbsp; <br />לצערי, אז לא ידעתי את מה שאני יודעת היום. אם היה לי את הידע שיש לי היום, אני בטוחה שההריון שלי היה הרבה יותר מאוזן ובריא (ואולי גם היה נמשך עד הסוף, אין לי מושג - לצערי ההריונות השלישי והרביעי שלי נפסקו באמצע) אבל ברור לי ואין לי ספק שהמשקל היה נשמר מאוזן.<br />כשאני מסתכלת על התפריט שאכלתי אז הדגש היה על מאכלים עם ערך קלורי נמוך. לא מאכלים עם ערך תזונתי גבוה לגוף, אלא עם ערך קלורי נמוך.<br />הגבינה הצהובה דלת השומן שהומלצה לי לאכול נתנה לגוף כמות עצומה של רעלנים, וזהו. שום ערך תזונתי. אותו הדבר לגבי הפסטרמה, השניצלים ועוד.<br />ערך קלורי נמוך, זה מה שהיה חשוב.<br />אבל מה עם ויטמינים? חלבון איכותי? שומן איכותי? מינרלים? אנטיאוקסידנטים? סיבים תזונתיים? והרשימה עוד ארוכה. איפה היו כל אלו בתפריט?<br />ומה עם כל הרעלנים שמתלווים למאכלים האלו? מייצבים, משמרים, צבעים, ממתיקים מלאכותיים וכו'. איך הם משפיעים על המשקל?<br /><br />מה שהיה חשוב זה ערך קלורי נמוך.<br />המושג "קלוריות" הפך למילה גסה. אנשים חרדים ממנו. מחפשים את האוכל עם כמות הקלוריות הנמוכה. שותים משקאות דיאט, אוכלים מעדני דיאט, לחם קל - רק כדי לא להעמיס קלוריות על הגוף.<br />ואולי הגוף כן צריך את הקלוריות? אולי הגוף כל כך צריך את האבוקדו ואת האגוזים כי הם מפוצצים בויטמינים, מינרלים, חלבונים ועוד?<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TG4kcZtbD1I/AAAAAAAAALE/UFHw2zNp9JU/s1600/%D7%9C%D7%90+%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TG4kcZtbD1I/AAAAAAAAALE/UFHw2zNp9JU/s320/%D7%9C%D7%90+%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9A+%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8+%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA.jpg" /></a></div><br />הגוף שלנו אינו מעבדה, חייבים לזכור את זה.<br />בתנאי מעבדה, 1000 קלוריות שמגיעות מג'אנק פוד או 1000 קלוריות שמגיעות מתבשיל שעועית עם אורז מלא הן אותן קלוריות.<br />מבחינת תנאי המעבדה, אם אנחנו זקוקים ל-1800-2000 קלוריות ביום, זה לא משנה אם הקלוריות יגיעו מג'אנק או משעועית ואורז. <br />אבל בגוף זה שונה. הגוף מתייחס ל-1000 קלוריות שמגיעות משעועית ואורז מלא, שונה לגמרי מאלו שמגיעות מג'אנק. הוא מנצל את המאכלים בצורה שונה. תבשיל האורז עם השעועית מכיל גם סיבים תזונתיים, פחמימה איכותית, חלבון איכותי, ויטמינים ועוד ורובו מתעכל ונספג ברקמות.<br />כשאנחנו אוכלים 1000 קלוריות מג'אנק או ממאכלים שהגוף לא זקוק להם, הם פשוט נאגרים, או שמאיטים את חילוף החומרים שלנו וגורמים לעלייה במשקל. לא כך כאשר הקלוריות מגיעות ממאכלים שנותנים ערך תזונתי לגוף.<br />לכן צריך לזכור <b>שלא כל הקלוריות שוות.</b><br />אני מאמינה שהתפקיד שלנו הוא לתת לגוף את מה שהוא צריך בלבד, ואז הגוף יעשה לבד את העבודה שהוא יודע לעשות מצויין, וזה לאזן את המשקל ולהיות בריאים.<br />זכרו - כשהגוף לא מקבל את מה שהוא צריך, המח משדר כל הזמן תחושת רעב, בתקווה שאולי הוא סוף סוף יקבל את מה שהוא צריך, ואז יש לנו רצון לאכול עוד ועוד.<br />כשהגוף רווי בחומרים מזינים, חילוף החומרים יהיה טוב יותר, והמשקל פשוט יתאזן.<br /><br /><b>אנחנו לא אמורים לאכול במהלך היום יוםתוך ספירת קלוריות.</b><br /><b>אנחנו אמורים לאכול טוב, לאכול את הדברים הנכונים בלבד ולאכול בצורה מאוזנת, ואז הגוף כבר יתאזן לבד מבחינת משקל.</b><br /><br />אני רוצה לעודד אתכם להצטרף אלי לתוכנית המקיפה לירידה במשקל, כי אני יודעת כמה היא יכולה לתת לכם איכות חיים.<br /><br />לפרטים והרשמה:<br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/overweightprogram-1">http://www.healthyfamily.co.il/117036/overweightprogram-1</a><br /><br />סופשבוע נפלא<br />איילת<br /><br />נ.ב. למי מכם שעדיין לא צפה, באותו קישור ישנו גם הסרטון לסיבה היחידה לעלייה במשקל<br />&nbsp;&nbsp; </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-6366603625752490855?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-72978116240746494792010-08-11T23:16:00.000-07:002010-08-11T23:28:38.188-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial; font-size: small;">התחושה הפנימית שמלווה אותי כל יום, מאז שחזרתי מלפלנד המדהימה, היא חגיגה.</span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial; font-size: small;">כנראה האנרגיות האלו שהיו שם ונמצאות גם כאן בין כל הבנות , נותנות את התחושה הזו.</span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial; font-size: small;">בכ"ז כבר עברו 3 שבועות, ונכנסים לשיגרה, בין אם נרצה וגם אם לא, ואנשים מסביב כבר אומרים לי "לפלנד לפלנד, יופי, אבל תנחתי כבר..." אבל איזושהי תחושת חגיגה נמצאת באוויר ואני לא רוצה לנחות ולא רוצה שתעלם.</span></div><div style="text-align: right;"><br /><span style="font-family: Arial; font-size: small;">וכל הזמן אני חושבת <b>כיצד אוכל לחגוג עם לקוחותי ולשתף אתכם בחגיגה שלי?</b></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial; font-size: small;"><b>ובכן, הקשיבו - חשבתי על הדרך המושלמת לחגוג.</b></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial; font-size: small;"><b>אני רוצה לפגוש אתכם, פנים מול פנים, ולהעביר לכם את האנרגיות האלו והחגיגות האלו </b></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial; font-size: small;"><b>ולהפוך לכם את החגים שמתקרבים לחגיגה.</b></span><br /></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial; font-size: small;">מאתמול אני עובדת במרץ ובהתרגשות על כך, אספר לכם על כך בקרוב מאוד.</span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: Arial; font-size: small;">בינתיים, כדי שתבינו קצת על מה אני מדברת, ומהן האנרגיות האלו שחווינו שם, אני מצרפת סרטון קצר, פחות מ-3 דקות, כשאנחנו מתעוררות בשטח בבוקר, (אחרי שישנו אולי שעתיים), שמסביבנו נוף קסום:</span></div><br /><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"><br /></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-size: x-small;"><object height="405" width="500"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/C3f_MZ2b_3I?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;color1=0x006699&amp;color2=0x54abd6&amp;border=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/C3f_MZ2b_3I?fs=1&amp;hl=en_US&amp;rel=0&amp;color1=0x006699&amp;color2=0x54abd6&amp;border=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="500" height="405"></embed></object></span></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">בקרוב אספר לכם בדיוק איך אני מתכננת לחגוג יחד,</div><div style="text-align: right;">סופשבוע נפלא</div><div style="text-align: right;">איילת</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-7297811624074649479?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-56340897881747659592010-07-29T14:03:00.000-07:002010-07-31T22:47:22.177-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div id="q72" style="text-align: center;"><span style="font-size: large;"><b>"רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע"</b></span></div><div></div><div class="qbox_sayer" style="text-align: center;"><b>- אלברט אינשטיין -</b></div><br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TFHi7u_CJhI/AAAAAAAAAKA/XneQmxgrJ-k/s1600/39257_1561589239690_1234089730_1611232_7668090_n.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="300" src="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TFHi7u_CJhI/AAAAAAAAAKA/XneQmxgrJ-k/s400/39257_1561589239690_1234089730_1611232_7668090_n.jpg" width="400" /></a></div><br /><br />אני מוצאת את עצמי כבר 8 ימים יושבת מול החלון ובוהה, ולא מסוגלת לעשות כלום. שלא לדבר על לחזור לשיגרה, לעסק, לחיים.<br /><br /><br />הבנתי שאני לא היחידה. כולנו כך. 56 בנות שנמצאות באופוריה אדירה ולא מצליחות לחזור.<br /><br />אנחנו מוצאות נחמה בפייסבוק, שם אפשר לפגוש את כולן ושם לפחות כולן מבינות מה השנייה עוברת. מסתכלות שוב ושוב על 4000 תמונות שעלו לרשת,&nbsp; ומרוב געגועים החלטנו שחייבות להפגש שוב - אז קבענו לשבוע הבא.<br /><br />כך זה אחרי מסע מדהים של מלכת המדבר בלפלנד.&nbsp; <br /><br />זה היה טיול חיי.<br />כמו שאמרה אחת הבנות - לפלנד של יום אחד ארוך. השמש לא שקעה ומצאנו את עצמנו 24 שעות חוות חוויות.<br />כל מילה שאכתוב לא תתאר את העוצמות שחווינו.<br />היינו הקבוצה הגדולה ביותר שיצאה השנה, 56 בנות מפוזרות על פני 14 ג'יפים יחד עם ג'יפ הסגל וצוות המינהלה.<br />כשיצאנו מהארץ, אם היו מסתכלים עלינו מהצד, היו רואים קבוצת בנות מהוססות, אשר נמצאות באי ודאות לקראת מה הן הולכות לחוות. חזרנו לארץ קבוצה מגובשת ולכל אחת משפחה חדשה.<br /><br />&nbsp;יום הטיסות היה מתיש אבל בסופו כשראינו מרחוק, דרך האוטובוס, את הג'יפים שחיכו לנו התמלאנו באנרגיה. סגל המנהלה המיוחד דאג לכך שכל הג'יפים יהבהבו אלינו בפנסים, בדיוק כשהגענו אליהם. זה היה מרגש.<br />התחלנו כבר למחרת את המסע. קיבלנו תידרוך, נוהלי נסיעה בשיירה, נוהלי קשר, ציוד שטח ויצאנו. היתה לי הזכות להיות הנציגה של הצוות שלי בתדרוך היומי, בתחילתו של כל יום. ישבנו עם מפות, למדנו לעומק את המסלול שעשינו יום קודם וקיבלנו הנחיות לגבי היום החדש ואחרי שהבנו מה קורה, העברנו זאת לשאר בנות הצוות.<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TFHr0peCDbI/AAAAAAAAAK4/OTUrQ7q_NZM/s1600/39257_1561588919682_1234089730_1611224_1792077_n.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="150" src="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TFHr0peCDbI/AAAAAAAAAK4/OTUrQ7q_NZM/s200/39257_1561588919682_1234089730_1611224_1792077_n.jpg" width="200" /></a></div>כבר ברגעים הראשונים שיצאנו לדרך הבנו שהנופים שם עוצרי נשימה. מין נופים כאלו שנותנים את ההרגשה עד כמה אנחנו קרובות לאלוהים. פשוט יצירת מופת. השתדלנו לנשום בכל רגע את האוויר הצלול ואת האווירה המשכרת. ובאמת היינו שיכורות. החיים שם מתנהלים בתדר אחר, והבאנו לשם אנרגיות חדשות.<br />לא היתה עצירה, אם זה באמצע השביל בשטח, בתחנת הדלק בזמן מילוי דלק, בזמן תיקון פנצ'ר, או סתם כי עצרנו,&nbsp; שאחד מהצוותים היה פותח את כל דלתות הג'יפ, ושם מוסיקה שגרמה לנו להשתולל.&nbsp; זה הכניס בנו אנרגיות מטורפות. אני בטוחה שהפינלנדים והנורבגים שהסתכלו עלינו מהצד וראו קבוצה של 60 בנות רוקדות ריקודי שורות, לטינוס וואקה ואקה באמצע תחנת דלק היו המומים. אבל יש לנו תחושה שזה מצא חן בעניהם. משהו שונה פתאום בתוך כל השקט שיש שם.<br />אני יכולה היום לומר שתחנות דלק נועדו לשני דברים עיקריים - לרקוד וללכת לשרותים...<br /><br />האמת, שכל מה שעשינו היה שונה לגמרי ממה שדימיינו אי פעם שנעשה. <br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TFHnMbpKoZI/AAAAAAAAAKg/kCpgfeUG0oA/s1600/%D7%A8%D7%9B%D7%91+%D7%9E%D7%9C%D7%90+%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" height="150" src="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TFHnMbpKoZI/AAAAAAAAAKg/kCpgfeUG0oA/s200/%D7%A8%D7%9B%D7%91+%D7%9E%D7%9C%D7%90+%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D.jpg" width="200" /></a></div>ישנו בשטח, בישלנו בשטח, שטפנו כלים בנחל, שטפנו פנים בנחל, צחצחנו שיניים בנחל, הדלקנו מדורה, בנינו אוהלים, פרקנו אוהלים, העמסנו ציוד, פרקנו ציוד, עמדנו שעות בגשם ולמדנו לייבש את הנעליים בעזרת שקיות חימום, ואלו שנשארו נכנסו לתוך שק השינה לחמם אותנו קצת, פרשנו בגדים רטובים על הג'יפ, ניסינו להתיידד עם הייתושות, לא כל כך הצלחנו, סחבנו שולחנות, סחבנו בלוני גז, סחבנו כרוב, עגבניות ופסטה, הכנו מרקים, שקשוקה וסלטים, רקדנו, השתוללנו, אכלנו,&nbsp; צחקנו דרך הקשר, שיחקנו דרך הקשר, הקשבנו להדרכה של סיגלית דרך הקשר, כמעט ולא ישנו, וכמעט ולא התקלחנו (רק 3 פעמים בכל 8 הימים) והיה ענק!!!<br />&nbsp; <br /><a href="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TFHrSzP1duI/AAAAAAAAAKw/if_80VseHOI/s1600/38338_1561509837705_1234089730_1610929_6820887_n.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="150" src="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TFHrSzP1duI/AAAAAAAAAKw/if_80VseHOI/s200/38338_1561509837705_1234089730_1610929_6820887_n.jpg" width="200" /></a>אני חושבת שחזרנו למשהו מאוד תמים שהיה בתוכנו. משהו מאוד ראשוני, שהיה בנו כשהיינו ילדות, ולצערי עם השנים הוא נעלם. ההנאות הפשוטות שפתאום שכחנו שהן כל כך כיפיות - הכל חזר. <br />נהנינו לנסוע בתוך השלוליות והבוץ ועוד יותר נהנינו שהבוץ השפריץ ולכלך את כל האוטו. הכי נהנינו זה שאלונה שכחה לסגור את החלון, וכולה התמלאה בבוץ שהשפריץ. היינו מבסוטיות כשהיה נחל לחצות, וכל כך שמחנו שהיה פנצ'ר סוף סוף. התלהבנו מכל עז שיש לה על הצואר פעמון והכי התלהבנו מהאיילים שפתאום חצו את הכביש. היה לנו כיף לשחק אמת או חובה, יש לנו תייש, כדורעף או טאקי, והכי כיף היה לקבל משימה לשיר לסיגלית המדריכה שיר. חיכינו בקוצר רוח, כמו ילדות, שיגיע תורנו להיות הג'יפ המאסף ולו רק כדי לומר בקשר "ג'יפ 5 יצא לדרך..." או "ג'יפ 5 פנה ימינה..." איזו התרגשות!!! זה היה פשוט כיף. להנות מכל דבר קטן ומכל שטות, בדיוק כמו כשהיינו ילדים. בלי לשפוט את עצמנו בכלל, בלי ביקורת אלא רק לעשות מה שהלב אומר לעשות.<br /><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div>למדנו גם שאפשר להסתדר בכל מצב. אם אין ברז עם מים - יש נחל. אם יש אור 24 שעות, שחודר דרך האוהל ומפריע לישון - שמים שרוול של סווצ'ר על העיניים, אם יש המון ייתושים, מתמרחים ומשפריצים על כל חלק בגוף, תמיד תמיד יש עוד מקום בתא המטען, ולא משנה כמה עמוס הוא יהיה,&nbsp; מבול של גשם לא אמור לשנות תוכניות - אז נרטבים עד לתחתונים, אבל מכינים עדיין ארוחות בגשם, אוכלים בגשם, שותים בגשם, מטפסים לראש ההר בגשם, יורדים באומגה בגשם ולא מפסיקים לצלם בגשם. אחרי 6 שעות בגשם, כל כך מעריכים את הג'יפ היבש...<br /><br />במהלך היום היו לנו תפקידים. כל פעם בתורו צוות אחר. צוות קפה שפינק אותנו במאפים מן הבית, קפה, ותה, צוות תורן שהעיר אותנו בבוקר, הכין ארוחות במהלך היום, והכין הפעלה ייחודית, כל אחת יותר איכותית ומרגשת מהשנייה שהגיעה עמוק מתוך הלב.<br /><br /><span style="font-family: Arial;">אין מילים שיתארו את הסגל המופלא שלנו ואין לנו ספק שיש להן&nbsp;מקום מרכזי בהצלחה הגדולה של כל המסע&nbsp;- סיגלית המדריכה שבשלווה הפנימית שלה סחפה אותנו, בהדרכה המדהימה שלה, הסיפורים, הידע, החיוכים. אין כמוה. לא היתה אחת שלא התחברה והתאהבה בה. היה לה חלק חשוב בתהליך ההעצמה האישי של כל אחת ואחת. דינה היקרה</span><span style="font-family: Arial;">, מלוות המסע, </span><span style="font-family: Arial;"> שהשתתפה איתנו תמיד בכל פעילות, בכל ריקוד ובכל מתיחות בוקר, ודאגה תמיד שיהיה לנו טוב, שהכל יתפקד ויזרום, שנהנה ושנהיה מאושרות. אפי הרופאה ששמרה עלינו בחרוף נפש והיתה כל רגע עבורנו, שלא לדבר על כישורי נהיגת השטח המדהימים שלה - היא זו שחילצה אותנו כאשר התחפרנו בבוץ. היה כל כך מרגש לראות עד כמה חשוב לה האושר הפנימי של כל אחת ואחת. הרגשנו ששלושתן היו פשוט חלק מאיתנו. צוות המנהלה - ענת שדאגה שנאכל כמו שצריך, קנתה בנאמנות את המצרכים לארוחות ותמיד היתה מוכנה להשיג עבורנו כל דבר שהיינו מבקשות, רק על מנת שהארוחה תהיה לשביעות רצוננו.&nbsp; אריק וצור שדאגו לנו ולג'יפים בנאמנה והחדירו אווירת רוגע. </span><br /><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><span style="font-family: Arial;">האירגון היה מופתי, הנופים היו עוצרי נשימה וכל רגע היה חוויה שקשה לתאר במילים.</span><br /><br /><span style="font-family: Arial;">אני רוצה לומר תודה על ההזדמנות יוצאת הדופן להיות חלק מדבר על כך עוצמתי. להיות שותפה לחוויות כאלו. תודה לאלוהים על שזימן לי את המסע הזה כך באמצע חיי ותודה למשפחתי שפירגנה ונתרמה כולה על מנת שאוכל להגשים חלום.</span><br /><br /><span style="font-family: Arial;">תודה.</span><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TFHpV8tGm9I/AAAAAAAAAKo/hcbsHm8nlPM/s1600/38233_1561597479896_1234089730_1611364_3467568_n.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TFHpV8tGm9I/AAAAAAAAAKo/hcbsHm8nlPM/s320/38233_1561597479896_1234089730_1611364_3467568_n.jpg" /></a></div><span style="font-family: Arial;"> </span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-5634089788174765959?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com16tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-47771518926821955162010-07-11T01:04:00.000-07:002010-07-11T02:09:32.297-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TDmAv4HBuFI/AAAAAAAAAJA/5QD6NDhVkg8/s1600/%D7%92%27%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="282" src="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TDmAv4HBuFI/AAAAAAAAAJA/5QD6NDhVkg8/s400/%D7%92%27%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D.jpg" width="400" /></a></div><br />ביום שלישי בלילה אני יוצאת לדרך - מסע ללפלנד במסגרת מלכת המדבר. נגיע לקו רוחב 70 ונעבור בפינדלנד, שבדיה ונורבגיה. 2000 ק"מ של נופים וטבע.<br />בין כל ההתארגנויות למסע וההתרגשות העצומה, המפגש עם הצוות שלי בג'יפ, אריזת הציוד, פתאום הבנתי שכאשר אנחנו נמצאים במצב נתון, אין לנו ברירה אלא להסתגל ולהגיב בהתאם.<br />בימים האחרונים יצאתי לגמרי מאיזור הנוחות שלי, בידיעה שזו רק תחילת הדרך. אין לי ספק שמיום רביעי והלאה, אהיה במקום רחוק הרבה יותר מבחינת נוחות. לא יהיה לי נוח. זה בטוח. בלי מקלחות לפעמים (כך הבטיחו), בלי שרותים נוחים..., בלי איפור, בלי לסדר את השיער, בלי אוכל של אמא, כנראה גם בלי הרבה אוכל בריא (מלבד סלמון טרי...), בלי מיטה נוחה, בלי טלפון ומחשב, שינה באוהלים בטמפרטורה של 1- מעלות, אור יום במשך 24 שעות, רק עם תיק ענק שיש בו בדיוק, אבל בדיוק, את מה שצריך. לא יותר. אנחנו מוגבלות במשקל, כי אם לא, סביר להניח שהיינו מביאות את כל הבית. הג'יפ (והמטוס) לא סוחבים יותר מדי וזה מעולה שזה כך...<br /><br />א<b>בל, זה הכל זניח. התמורה היא כל כך גדולה שאני אפילו לא רואה את חוסר הנוחות. אפשר להסתכל על חוסר הנוחות כמחסום ולוותר על הכל מראש, אפשר לצאת למסע אבל לתת לחוסר הנוחות להכביד ולהעיק שם ברקע, ואפשר לא לראות אותו.</b> לקחת את הנתונים שיש ולהבין איך, עם מה שיש, אפשר להסתדר, ואיך אפשר להפיק את המקסימום עם המינימיום שיש לנו.&nbsp; אז לא נתקלח, ולא נעשה פן לשיער...נשים כובע ... ותהיה חוויה לישון באוהל, וכדי לא לקפוא מקור יש שק שינה מיוחד לטמפרטורות של 5- מעלות, בנוסף, יש שקיות חימום שזורקים לתוך שק השינה כדי להתחמם. ואם נצטרך להיכנס לשלוליות לחלץ את הג'יפ, יש נעליים מיוחדות...ואם נהיה רעבות אז ברור שאני לוקחת תמרים, תאנים, שקדים, אגוזים, ג'ינג'ר, מקלות קינמון ועוד ואפשר לנשנש תמיד, ופשוט אפשר למצוא פתרון לכל מצב.<br />החוויה, הנופים, החברה, הבנות, ההווי, המסלול, הנהיגה, השטח, היציאה מהשגרה, המנוחה מהעומס - הכל מתגמד ליד הקושי שיש לכאורה.<br /><br />המסע הזה מבחינתי הוא משהו שונה לגמרי מכל מה שעשיתי עד היום. זו היתה בחירה שלי לצאת מאזור הנוחות ולהיכנס למקום שאף פעם לא הייתי בו. זו נראת לי חוויה ואתגר שבוודאות יביאו אותי למקומות אחרים.<br />אני יודעת עד כמה קשה לאנשים לצאת מאזור הנוחות ואני רואה זאת יום יום במסגרת העבודה שלי עם אנשים במעבר לאורח חיים בריא. הקושי הוא כל כך גדול שפעמים רבות מוותרים מראש.<br /><b>העניין הוא שהתמורה היא עצומה. פתאום לחיות בלי כאבים, לחיות בלי תרופות, פתאום להיות מלאי אנרגיה, פתאום כיף לקום בבוקר, פתאום הג'ינס שהיה קטן עולה עלינו. התמורה היא כל כך גדולה שכל המאמץ שווה ותמיד אפשר למצוא דרך.</b> לא טעים לאכול אורז מלא, זה מה שאני שומעת הרבה. פשוט לא נח להתחיל לאכול דברים שלא הורגלנו אליהם. אז מה אם האורז המלא לא טעים - אל תוותרו - מצאו סוג אורז אחר ומצאו מתכון טעים כי התמורה אח"כ היא עצומה.&nbsp; וזו רק דוגמה אחת.<br /><br />מתוך התובנות שהיו לי בעקבות המסע, ההמלצה שלי היא שתכניסו את עצמכם למקום של חוסר ברירה. התחייבו בפני אחרים (חברים, משפחה או כל דמות אחרת שאתם יכולים לסמוך עליה)&nbsp; על השינוי שאתם רוצים לעשות ובקשו מהם להעמיד לכם מסגרת ולא לוותר. אין לי ספק, שכאשר תהיו במקום של חוסר ברירה תמצאו את הדרך הנכונה. וכמובן זכרו את התמורה בסוף.<br /><br />אחד מהמורים היקרים שלי בתחום העסקי, אמיר הרדוף, מנכ"ל הרדוף ליווי עסקי, לימד אותי תמיד להגיע לכנס או לארוע עם שאלה, דילמה, שאני רוצה לקבל עליה תשובה. הוא תמיד אמר שאם אשאל את השאלות הנכונות, אקבל את התשובות הנכונות, ואם תהיה לי שאלה ספציפית, אין ספק שאקבל עליה תשובה.<br />בשבוע שעבר, במפגש עם כל הקבוצה לקראת המסע, אחת ההנחיות שקיבלנו היתה לכתוב יומן ולהעלות שאלה שהיינו רוצות לקבל עליה תשובה במהלך המסע.<br />וזה מה שעשיתי.<br />והתחילו לעלות המון שאלות, וניסיתי להתמקד ולהבין על מה בדיוק אני רוצה לקבל תשובה,&nbsp; ובסוף אני יוצאת עם שתי שאלות&nbsp; - אחת עסקית ואחת אישית, שעליהן אני רוצה לקבל תשובות. השקט שאהיה בו, ושינוי האווירה בוודאות יביאו אלי את התשובות.<br />מה שאני יכולה לומר לכם הוא שאין לי ספק שאחרי שאחזור, העסק עומד לעבור מפנה, ודברים מרגשים ומדהימים הולכים לקרות. אני כבר מתרגשת ומחכה לספר לכם.<br /><br />אין לי מושג אם אוכל לכתוב לכם במהלך המסע (הרי אין לי מחשב), אז אם לא אספר לכם על החוויות בהמשך.<br />אבל כמו תמיד, אשמח לשמוע מכם, כאן למטה בתגובות.<br /><br />שבוע נפלא<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-4777151892682195516?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com22tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-38657125205208671082010-06-15T11:13:00.000-07:002010-06-15T20:36:00.201-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TBe9cBR5HqI/AAAAAAAAAIw/Ih02UkKY-GU/s1600/Workout21706.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="248" src="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TBe9cBR5HqI/AAAAAAAAAIw/Ih02UkKY-GU/s320/Workout21706.jpg" width="320" /></a></div>באופן טבעי אחת מהשיחות הנפוצות שאני שומעת בחדר הכושר הן השיחות על אוכל (בימים האלו שמעתי אפילו יותר שיחות על אוכל מאשר על כדורגל...יכול להיות שבגלל שהנושא מעניין אותי יותר, אז אני קולטת רק את השיחות האלו ... :).<br />כנראה האווירה שם של כושר והאווירה של&nbsp;בריאות שסובבת את האזור מביאות את השיחות האלו. האמת היא שבד"כ השיחות חוזרות על עצמן כי הן מבוססות על מיתוסים קיימים, ולצערי אנשים עדיין פועלים על פיהם. רק לפני מספר ימים דיברו שתי נשים על כמה שקדים מותר לאכול ביום וכמה פירות מומלצים.<br /><br />חשוב לי לשבור מיתוס. המיתוס השגוי הוא שאנשים משמינים בגלל שהם אוכלים כמויות גדולות של מזון. זה לא נכון. להפך, אכילת כמויות גדולות של מזונות איכותיים היא המפתח להצלחה.<br />במידה ואין בעיות רפואיות כלשהן, אם אוכלים רק את הדברים הנכונים ואם אוכלים מאוזן לא צריך לספור כמה שקדים לאכול ולא צריך לספור קלוריות.<br />חשוב שתבינו את הנקודה - הכמות אינה משנה - האיכות היא הקובעת.<br />במילים אחרות, <b>חשוב הרבה יותר מה אתם אוכלים ולא כמה אתם אוכלים</b>.&nbsp; <br />&nbsp;למשל, שיחה נוספת ששמעתי באותו יום היתה בקרב קבוצת גברים. אחד מהם הוציא תרמוס קפה באמצע האימון (השעה היתה בערך 08:30 בבוקר)&nbsp;וטען שהוא חייב 5 כוסות קפה על הבוקר על מנת לקבל אנרגיה ומרץ לפעול ולהתחיל את היום.<br />במקרה הזה, איכות המזון היא נמוכה ולכן הוא זקוק לו בכמות גדולה.<br />ברגע שאיכות המזון היא נמוכה, הגוף ידרוש מאיתנו עוד ועוד בתקווה שמתישהו יקבל אוכל באיכות טובה יותר. <br />כאשר נספק לגוף את כל מה שהוא צריך על מנת שיוכל לתפעל את כל המערכות ביעילות ולבנות את הרקמות והאיברים, הגוף יגיע לאיזון בעצמו.<br />רוב האנשים משמינים או מפתחים בעיות רפואיות לא בגלל שהם אוכלים הרבה, אלא בגלל שרוב הקלוריות שלהם מגיעות משומן מהחי, שמנים מזוקקים, פחמימות מעובדות ומזון שדל ברכיבים תזונתיים.<br /><b>המפתח לאיזון המשקל ושמירה על הבריאות טמון בבחירות תזונתיות נבונות ופעילות גופנית סדירה.</b><br /><br />נכון שיש לנו נטיות גנטיות, ויש לכל אחד יש את קצב חילוף החומרים משלו, אבל העובדה שכל כך הרבה סובלים מהשמנת יתר מעידה על כך שהבעיה אינה מסיבות גנטיות בלבד.<br />&nbsp;בשנת 1999 קבוצת חוקרים מבית החולים האקדמאי הלימודי בלונדון בדקו תאומים זהים שהיו בעלי נטייה להשמנת יתר. הם גילו שפעילות גופנית היתה הגורם המשמעותי ביותר שקבע את אחוז השומן בגופם. ז"א שהפעולות שעשו הן אלו שקבעו את כמות השומן בגופם ולא הנטיות הגנטיות.<br /><br /><b>ההמלצה שלי</b> - בחרו <b>רק </b>את המזונות הנכונים והפסיקו לחשוב על כמויות. מהם מזונות נכונים? מזונות טבעיים. כאלו שמגיעים בצורה אותם ברא הטבע. מזונות שאינם מגיעים ארוזים ומעובדים. בנוסף, בחרו תוכנית תזונתית כזו שיכולה ללוות אתכם לכל החיים ולא תכנית דיאטה זמנית. תוכנית שתתן לכם את כל הערך התזונתי שגופכם זקוק לו, אשר בעקבותיה תרגישו מלאי אנרגייה.<br /><br />מזמינה אתכם להצטרף להרצאה האינטרנטית החינמית שאקיים ביום שני הבא: "אני לא אוכל הרבה ולמרות זאת לא מרזה, למה?" <br />לפרטים והרשמה:<br />http://www.healthyfamily.co.il/117036/free-lectures<br /><br />כמו תמיד אני מזמינה אתכם לכתוב לי את תגובתכם כאן למטה. <br /><br />המון בריאות,<br />איילת<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-3865712520520867108?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com13tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-67647453220110072852010-06-08T09:03:00.000-07:002010-06-08T21:00:08.930-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">בשבוע שעבר היתה לי הזדמנות יוצאת דופן להיות נוכחת בהרצאות מאלפות של יעל ארד ופסקל ברקוביץ.<br />לשתיהן סיפור מופלא שנתן לי המון השראה.<br /><br /><b>פסקל ברקוביץ</b>, סופרת וספורטאית, אשר בעקבות תאונת רכבת קשה קטועת שתי רגליים שבחרה לחיות ובגדול, והיום 17 שנים אחרי, היא כבר אם לילדה, עיתונאית, מרצה, בימאית דוקומנטרית וסופרת מצליחה, ובזמנה הפנוי אפילו רוכבת על אופניים, עושה סנפלינג ומטפסת על הרים ובדרכה לייצג את ישראל, ואף מועמדת למדליה, באולימפיאדה בבייג'ין.<br />אחד מהסיפורים של פסקל שהשפיעו עלי מאוד היה לגבי "<b>מציאות חיצונית ומציאות פנימית</b>" כפי שהיא מגדירה זאת. אחרי שנקטעו רגליה, עוד בתחנת הרכבת, היא היתה בפני בחירה - או להגיע עם האמבולנס לבית החולים הקרוב (זה היה בצרפת) אולם בית חולים זה אינו מיומן והצוות לא יוכל לטפל בה כך שרוב הסיכויים שלא היתה שורדת, או לחכות למסוק שיקח אותה לבית חולים גדול בפריז שם מחכה צוות מיומן מאוד שיכול להציל אותה. הבעייה היתה שלא ידעו מתי יגיע המסוק וכמה זמן היא תוכל להחזיק מעמד מכיוון שהיא מאבדת דם רב.<br />פסקל בחרה לחכות למסוק כי טענה שאם תגיע לביה"ח שאינו מיומן היא תהיה בידים של הרופאים ולא תהיה לה השפעה כלל על מצבה. היא לא יכולה להשפיע על מציאות חיצונית.<br />&nbsp;לעומת זאת, אם תחכה למסוק, היא נתונה בידים שלה עצמה. היא יכולה להשפיע על המציאות הפנימית שלה ולשרוד עד שתגיע לביה"ח לניתוח.<br />היא חיכתה באמבולנס 5 שעות עד שהגיע המסוק! 5 שעות בהן היא מאבדת דם אבל הצליחה לשרוד.<br /><br />אנחנו עומדים כל יום בפני בחירה איך להתייחס למשהו חיצוני שקרה - אפילו בחירות קטנות - למשל, אנחנו נמצאים בארוע ומסביב יש פיתויים רבים שאינם בריאים כלל.<br />מציאות חיצונית - פיתויים לא בריאים.<br />מציאות פנימית - הגוף שלי חשוב לי הרבה יותר מהנאה בזלילה הרגעית, ואני יודעת כמה נזק עוגה כזו יכולה לגרום לי.<br /><br /><a href="http://1.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TA5gdZ3T0XI/AAAAAAAAAIo/R0S_pcCAEHU/s1600/01062010.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://1.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/TA5gdZ3T0XI/AAAAAAAAAIo/R0S_pcCAEHU/s320/01062010.jpg" /></a>ההרצאה השנייה היתה של <b>יעל ארד</b>. אישה מדהימה, מלאת צניעות, בטחון וחכמה.<br />יעל סיפרה על מסלול החיים שלה. מיעל הקטנה מתל אביב ועד שעמדה על דוכן המנצחים וקיבלה את מדליית הכסף באולימפיאדת ברצלונה ב 1992 ואיך הספורט והזכייה במדליה נתנו לה כלים משמעותיים לחיים. כפי שהיא התנהלה באימונים המפרכים להשגת המדליה והאליפות, כך היא מתיחסת לחיים שלה.<br /><br /><b>הנוסחה להצלחה של יעל:</b><br /><ol style="text-align: right;"><li>אין מועד ב' ולא לעגל פינות -&nbsp; יעל סיפרה שספורטאי מצליח לא יכול לעגל פינות, כי ברגע האמת, בתחרות מול היריב, אין מועד ב'.</li><li>ביקורת עצמית - לחזק את החוזקות ולאתר את החסרונות. כדי להיות טובה יותר למצוא את מה שדורש שיפור - יעל סיפרה על "מעגל ה-7" – שנים בהן דורגה כשביעית בעולם ולא הצליחה לצאת מהמעגל. לבסוף הבינה שהפיתרון להתקדם למקום גבוה יותר הוא להחליף מאמן. ברגע שהחליפה את המאמן, המאמן החדש זיהה את הדרך המתאימה יותר עבורה ותוך 3 חודשים מאז השינוי שעשו, ניצחה בתחרות ודורגה יעל במקום גבוה יותר ברמה העולמית ולבסוף הביאה לישראל מדליה אולימפית&nbsp; ראשונה.</li><li>להציב מטרות ראליות</li><li>לא לנוח על זרי הדפנה - אלופת עולם ליום אחד.</li><li>יכולת לגייס מעבר ל- 100%</li><li>התמודדות עם פציעות וכשלונות</li></ol>זו נוסחה מדהימה וגאונית להצליח.<br />חשבו על המעבר לאורח חיים בריא ושינוי הרגלי התזונה.<br /><ol style="text-align: right;"><li><b>לא לעגל פינות</b> - בפינות הקטנות שאנו מעגלים אנו משדרים מסר פנימי שזה בסדר, דבר שהופך לשגרה. גם הביס הקטן שלוקחים מהבורקס נחשב, וגם הנישנושים ישר מהמקרר. הרבה פעמים אנו לא מבינים למה אנו לא יורדים במשקל או לא מרגישים אנרגתיים ומבינים שנכנסנו להתנהלות קבועה של עיגול פינות. </li><li><b>אין מועד ב'</b> - לצערי אנחנו לא יכולים לחיות פעם אחת ולאכול כל מה שבא ולחיות בדיוק איך שמתחשק, ובפעם השנייה לחיות תוך שמירה על אורח חיים בריא, ולבדוק מה ההבדל. אנו חיים רק פעם אחת, אז הדבר היחידי שניתן לעשות הוא ללמוד מאחרים, להתייחס למחקרים מדעיים וליישם על החיים שלנו.</li><li><b>ביקורת עצמית</b> - יש להיות מודעים בדיוק למקומות בהם אנחנו נופלים ולדאוג מראש לא להגיע למקומות האלו. אם למשל קשה לנו לעמוד בפני ממתקים, יש לוודא מראש שאין ממתקים בבית. אני בד"כ מקיפה את עצמי בידע הנכון, ובסביבה תומכת שנותנת מוטיבציה. חשוב לי ללמוד כל הזמן ולקבל את הידע שחסר לי, על מנת שהחיסרון יהפוך ליתרון. אני מוצאת את עצמי מוקפת בספרים, משתתפת באינספור כנסים וסמינרים רק כדי לשמור על עצמי ברמת עשייה ומוטיבציה להתקדם הלאה.</li><li><b>להציב מטרות ריאליות</b> - להוריד 10 ק"ג בחודש זה לא ריאלי (יש דרכים שיכולות לגרום לנו להוריד 10 ק"ג בחודש, אבל ההשלכות הן חמורות מאוד). ירידה של 2-3 ק"ג בחודש היא ירידה נכונה וריאלית. </li><li><b>לא לנוח על זרי הדפנה</b> - כאשר הצלחנו במשהו, יש לקחת את הביטחון שרכשנו ולהמשיך לעבוד קשה, באותם כלים שרכשנו להצלחה הראשונה, כדי להצליח שוב. שאננות היא אוייב גדול בדרך להצלחה. אני רואה את זה פעמים רבות אצל מטופלים שמצליחים לרדת כמה ק"ג, או מצליחים לאזן את רמת הכולסטרול/לחץ הדם/ טריגליצרידים/סוכר וכו', ואחרי שהגוף התאזן, הם נכנסים לשאננות וחוזרים להרגלים המזיקים שלהם.</li><li><b>יכולת לגייס מעבר ל- 100%</b> - אנחנו לא מכירים באמת את היכולות האמיתיות שלנו. בד"כ כשאנחנו נכנסים למצב חרום אנחנו מוצאים כוחות שלא הכרנו בנו כדי להתמודד. אנחנו לא צריכים להגיע למצב חרום כדי שכוחות אלו יפרצו החוצה. יעל מספרת על הספרינט שהיא רצה בק"מ האחרון באימון הקשה שלה, רק כדי להוכיח לעצמה שלמרות שהיא בסוף אימון קשה ומעייף, היא יכולה להוציא מעצמה הרבה יותר.</li><li><b>התמודדות עם כשלונות</b> - כל אחד מאיתנו חווה כשלונות. התחלנו דיאטה ונפלנו עם העוגה שהוגשה בארוע, נרשמנו לחדר כושר והפסקנו ללכת וכו'. המטרה היא לא לרדת ולא לכעוס על עצמנו, אלא להבין מה בדיוק גרם לנו לא להצליח ולטפל בגורם.</li></ol>בד"כ&nbsp; קשה לעשות את הדרך הזו לבד. יעל לוותה במאמן קרוב וצמוד וצוות שלם שעזר ותמך.<br />אני היום הקפתי את עצמי במאמן בתחום העסקי, מאמנים להעצמה פנימית, ומדריכים מוכשרים מכל העולם בתחום המקצועי כדי שיכוונו ויתנו כלים.<br /><br />אני מציעה לכם היום לתת לי להיות המאמנת שלכם ולעזור לכם להצליח לביות בריאים ומלאי אנרגיה.<br />הצטרפו אלי לקורס המקיף ביותר שערכתי אי פעם בתחום התזונה,<b> "תזונה בריאה מותאמת למה ה- 21"</b>, קורס ברמה אקדמאית, שמועבר דרך האינטרנט, במשך 4 שעורים על מנת שאוכל לתת לכם יד וללוות אתכם בדרך להצלחה.<br /><br />לתוכנית הקורס המלאה, לכל הבונוסים וההטבות הכנסו לקישור הבא:<br /><br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/eatforlife">http://www.healthyfamily.co.il/117036/eatforlife</a><br /><br />תזכורת - עד לתאריך ה- 14.6 ישנו מבצע לנרשמים בהרשמה מוקדמת.<br /><br /><br />כמו תמיד, אשמח לשמוע את דעתכם, חוויות , התרשמויות וכל דבר העולה על דעתכם כאן בתגובות למטה.<br /><br />המון בריאות<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-6764745322011007285?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-87768569639656214272010-05-05T09:40:00.000-07:002010-05-05T09:45:26.938-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S-GgkmaeewI/AAAAAAAAAIg/l-PAfQZ6-TE/s1600/IMG_4307.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S-GgkmaeewI/AAAAAAAAAIg/l-PAfQZ6-TE/s320/IMG_4307.JPG" /></a></div><br />פעמים רבות כשאני מזכירה שקדים, אגוזים, גרעינים, אני שומעת את המשפט הבא שנאמר בפחד "אבל זה משמין, לא?"<br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div>לכן היה חשוב לי לעשות קצת סדר, ובעיקר להרגיע.<br />קבוצת ה"פיצוחים" כפי שאנחנו קוראים להם היא אחת מהמתנות הטובות יותר שנתן לנו הטבע. יש להם ערך תזונתי כל כך גבוה, רק תלוי אילו פיצוחים אנחנו אוכלים ובאיזו כמות.<br />כשאני אומרת פיצוחים אני מתכוונת לאגוזים מכל הסוגים (מלך, לוז, ברזיל, פקאן, קשיו), שקדים, פיסטוקים, צנוברים, ערמונים (שהם גם סוג של אגוז), קוקוס, וזרעים - גרעיני חמנייה, גרעיני דלעת (שכחתי משהו?).<br />בכוונה לא הזכרתי בוטנים, כי בוטנים מאוד אלרגניים ולא מומלצים למאכל. <br /><br />האגוזים והזרעים בד"כ עשירים בחלבונים איכותיים (ביחוד הצנוברים) ולרוב גם בשומנים (מלבד הערמונים).<br />האגוזים מהווים מקור מצויין לאומגה 3, לויטמיני B, ברזל, סידן, נחושת, מנגן והזרעים מקור מצויין גם לאבץ. קל לגוף לעכל את האגוזים, אולם יש לשים לב לא לאכול אותם בסוף ארוחה שמנה, העיכול קשה יותר.<br /><br />לאגוזים ולזרעים ערך רפואי רב:<br /><ul style="text-align: right;"><li>הם יעילים במקרה של לחץ דם גבוה</li><li>תומכים בלב ובכלי הדם</li><li>מורידים כולסטרול</li><li>רובם דלים בפחמימות ולכן מצויינים לחולי סוכרת</li><li>מחזקים את הכליות ומערכת השתן&nbsp;</li><li>לשומנים שבהם אני קוראת "שומנים מרזים", כי הם מסייעים בירידה במשקל</li><li> טובים לגמישות העור</li><li>הכמות הגדולה של האבץ בזרעים מחזקת את הערמונית, את מערכת החיסון, העור, הציפורניים, וחשובה לריפוי פצעים </li></ul><b>איך לאכול?</b><br />חשוב לזכור שבאגוזים ובזרעים יש חומצות שומן בלתי רוויות, מסוג אומגה 3 ואומגה 6, שמתחמצנות מהר כך הערך התזונתי שלהם נפגע. הגוף צריך את חומצות השומן האלו, וכאשר הן מתחמצנות נוצרים חומרים שאינם בריאים. החימצון שלהן קורה בחימום, כבר מעל 45 מעלות. בחימום נהרסים גם החלבונים ואז האגוזים באמת הופכים למשמינים, כי לגוף אין מה להפיק מהם, העיכול נעשה קשה יותר והם נאגרים.<br />לכן כדי לשמור על הערך התזונתי שלהם אין לאכול אגוזים וזרעים קלויים.<br /><br /><b>מהמטבח שלי</b><br />&nbsp;אני משלבת את האגוזים והזרעים בסלטים, בממרחים (פסטו למשל), בתבשילים (בסוף הבישול) כמו אורז, קינואה, דוחן וכו'.<br />אבל התגלית הגדולה ביותר שלי היא הייבוש שלהם לקבלת ממש פיצוחים.<br />כדי לא לחמם אותם מצאתי שיטה כיצד לייבש אותם בטמפרטורות נמוכות. אני משרה אותם למשך 2-3 שעות במים, מסננת היטב ומייבשת. אני משתמשת במייבש מזון שמייבש תוך הזרמת אוויר וחימום לטמפרטורות של 42 מעלות&nbsp; בלבד. לפני שהיה לי מייבש מזון פשוט ניצלתי את השמש הירושלמית והוצאתי מגשי פיצוחים למרפסת. יש לדאוג להכניסם בלילה, כדי שלא יקבלו לחות ולהוציאם שוב לשמש למחרת.<br />ניתן לפני הייבוש להמליח מעט (במלח ים אטלנטי או במיסו). הם הופכים בתהליך הייבוש לקראנצ'ים, פשוט טעים ונשנוש בריא!<br />ניתן באותה צורה לייבש פקאנים בקליפתם. עם פטיש מטבח יש לסדוק מעט את הקליפה ולהשרות במי מלח 2-3 שעות ואז לייבש. מעדן.<br /><br />כמו תמיד אשמח לקבל מכם תגובה כאן למטה.<br /><br />בתאבון והמון בריאות<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-8776856963965621427?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com18tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-66973725608693089302010-04-26T22:53:00.000-07:002010-04-27T00:44:07.498-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S9X39MKsPMI/AAAAAAAAAIA/QYo0j491w2g/s1600/lapland.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="300" src="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S9X39MKsPMI/AAAAAAAAAIA/QYo0j491w2g/s400/lapland.jpg" tt="true" width="400" /></a></div><br />אחת המתנות המדהימות שקיבלתי ליום ההולדת שלי היתה הגשמת חלום שהיה לי כבר מספר שנים.<br />כבר מספר שנים שאני חולמת לצאת למסע האתגרי "מלכת המדבר".<br />כל שנה הייתי יושבת מול טופס ההרשמה ומוצאת את כל הסיבות למה אני לא יכולה לצאת.<br />ותמיד הייתי מוצאת סיבות - המחיר גבוהה מדי, אני חייבת להיות עם הילדים, אני לא יכולה לעזוב את העסק ועוד ועוד.<br />הייתי משכנעת את עצמי, שהסיבה כל כך מוצדקת ואני באמת לא יכולה לצאת. העניין הוא שבתוכי, כל שנה מחדש, הייתי מרגישה פספוס. הייתי מרגישה החמצה בכך שאני לא עושה באמת את מה שהלב שלי מבקש.<br />עד השנה. לפני מספר שבועות, ישבתי שוב מול טופס ההרשמה והפחדים התחילו לעלות שוב. העניין הוא שהשנה פתאום התחלתי לזהות את העובדה שאלו הפחדים שעוצרים אותי וגורמים לי לוותר על החלום ולא שום דבר אחר. כל הסיבות האחרות הן סתם תרוצים. <br />אז מילאתי את הטופס.<br />כעבור מספר ימים קיבלתי את המייל הבא:<br /><blockquote>שלום לך,<br /><br />אנו שמחים לבשר לך כי מתוך אלפי טפסי ההרשמה שהגיעו למשרדי מלכת המדבר,<br />החלו להיבחר המועמדות אשר יזומנו ליום המיונים - ואת ביניהן ! </blockquote>ההתרגשות היתה בשיאה. כעבור שבוע הגעתי ליום המיונים עם אינספור פרפרים בבטן. היה יום מדהים וארוך מאוד שבמהלכו טיפסנו&nbsp;על עצים, משכנו ג'יפים, קפצנו, זרקנו, הכנו הצגות, שרנו, רקדנו. הרגשנו כמו ילדות בצופים. בסיום היום יצאתי עם אנרגיות עצומות, מוטיבציה וכמובן הרבה חברות חדשות. נאמר לנו שתוך שבועיים נקבל תשובה האם עברנו את המיונים.<br /><br />ביום חמישי האחרון, בלילה, קיבלתי את המייל הבא:<br /><blockquote>שלום לך,<br /><br />אנו מודים לך על הגעתך ליום המיונים של מלכת המדבר, ושמחים לבשר לך שהתקבלת למסע מלכת המדבר.<br />נשמח לראותך במסע.</blockquote>קפצתי משמחה והתרגשתי כל כך (אני עדיין מתרגשת). היום זה ברור לי שאני נוסעת, ויותר מכך, כל הפחד נעלם והוחלף בהתרגשות. העניין הוא שכל הסיבות של "למה אני לא יכולה לנסוע" עדיין קיימות, שום דבר לא השתנה מלבד נקודת המבט שלי. <br /><br /><strong>פחד מגיע ממקום של ספק, וספק נובע מחוסר אמונה</strong>. סיבות שונות גרמו לי כל שנה לפחד לשלוח את&nbsp;טופס ההרשמה. היה בי חוסר אמונה מסויים בכך שאני מסוגלת לצאת למסע. <br /><br />זה בדיוק אותו דבר כשזה נוגע בבריאות. במסגרת עבודתי אני פוגשת הרבה בפחד. אנשים מפחדים לחלות. אנשים מפחדים להדבק, אנשים מפחדים שיחדרו יצורים קטנים לגופם ויפילו אותם. העניין הוא שאמונה היא הבסיס לבריאות. עקרון הבריאות מונע ע"י האמונה בגוף שלנו. אם אין לך אמונה בבריאות אז יש לך ללא ספק אמונה בחולי, וחולי אכן יגיע. אחד הדברים שחשוב לי להעביר לאחרים הוא האמונה בגוף המופלא שלנו. הגוף כל כך מופלא שיודע לעשות כל כך הרבה דברים לבד ובעצמו, אלא שכבר שכחנו שאפשר לסמוך עליו. אנחנו יודעים לקחת כדור כשכואב הראש או למרוח משחה כשיש פריחה, במקום להבין שהמנגנון המופלא שיש לנו בגוף, מנגנון הבריאות החל לפעול. כך לימדו אותנו לראות את הדברים. אם ניתן לגוף שלנו את התנאים הנכונים ונאמין בו, הוא יתפקד בצורה הטובה ביותר. <strong>אם ניתן לו את התנאים הנכונים נהיה מלאי אנרגיה, עודף המשקל יתאזן לבד, נישן טוב בלילה, ולא נצטרך לדאוג שנידבק ונחלה</strong>. יותר מכך, אם יש בעיה רפואית מסויימת, יש אפילו אפשרות שהיא תחלוף&nbsp;לגמרי. התנאים הנכונים הם גם תנאים פיסיים (אוכל, שינה ופעילות גופנית) וגם תנאים מנטליים, רגשיים-חשיבתיים.<br /><br />חשבו במה אתם מאמינים? מאמינים שהגוף יודע הכל ואז באופן טבעי מאמינים בבריאות? או שמרגישים שהגוף שברירי ואנו יכולים להדבק וליפול כל רגע? מרגישים שיש לעזור לו להרפא ע"י תרופות וניתוחים?<br /><br />אחת המטרות שלי בסמינר היא להוציא את הפחד שמוטבע אצל רובנו כל כך חזק ובמקומו להחדיר אמונה בגוף המופלא שלנו כך שנוכל לאזן כל חוסר איזון שיש בו כרגע. בסמינר אני מבלה 8 שעות שלמות בהם אני מסבירה בדיוק מהם התנאים הנכונים לגוף. מה הוא צריך תכלס.<br /><br />בכל בוקר אני מקבלת במייל <a href="http://www.insight4u.co.il/">משפט השראה יומי</a> והיום קיבלתי את המשפט הבא שמספר על עוד עקרון שהיה לצידי בהגשמת החלום:<br /><blockquote>"אינך צריך להיות דגול כדי להתחיל , אך אתה צריך להתחיל כדי להיות דגול ." לס בראון </blockquote>וזה בדיוק מה שעשיתי עם מלכת המדבר. הייתי חייבת להתחיל, לקחת צעד אחד פשוט כדי שהיקום יבוא לקראתי להגשמת החלום. <br />לכל אחד מאיתנו יש חלום ואם אתם קוראים את הבלוג הזה ומנויים לתפוצה שלי, אין לי ספק שאתם מבינים שבריאות היא הכרחית להגשמת חלומות. אולי אפילו בריאות, ירידה במשקל, החלמה ממחלה הם החלומות עצמם.<br />קחו צעד אחד היום, נצלו את חגיגות יום ההולדת שלי ואת ההטבה המדהימה שיש השבוע&nbsp;והרשמו לסמינר. עשו צעד קטן ומבטיחה לכם שהיקום יעשה צעד גדול לכיוון שלכם. בלי הצעד הראשון שתעשו, לא יקרה דבר ולא ישתנה דבר.<br /><br />הגיעו לסמינר, 8 שעות מרתקות שמלוות בסרטים, דוגמאות, צחוק והתרגשות. בסופן תצאו עם ידע ותבינו בדיוק מה צריך לעשות כל רגע במהלך היום, תובנות אדירות, מוטיבציה לעשות, ותוכנית פעולה ספציפית לכל אחד שיכולה להשתלב באורח חייכם.<br /><br />זכרו שעד סוף שבוע זה נמשכות <span style="background-color: yellow;">חגיגות יום ההולדת ה- 44 שלי</span> - זה אומר הנחה של 44% (!) לנרשמים לסמינר&nbsp;"הנוסחה לחיים בריאים" הבא, שיתקיים ב-25 במאי, בת"א בין השעות 08:30 - 16:30. ההשקעה בסמינר היא <strong>650 ש"ח, אבל לשבוע יום ההולדת 364 ש"ח בלבד!</strong><br /><br />לפרטים נוספים על הסמינר, תמונות מסמינרים קודמים וסיפורים מרגשים של משתתפים הכנסו לקישור הבא:<br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar">http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar</a><br /><br />כמו תמיד אשמח לקבל תגובות מכם ולשמוע את דעתכם כאן למטה.<br />המון בריאות<br />איילת<br /><br />נ.ב. אם לא הזכרתי, אז המסע השנה של מלכת המדבר יוצא ללפלנד. מרגש אפילו עוד יותר.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-6697372560869308930?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com20tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-17828868349910610132010-04-21T09:55:00.000-07:002010-04-21T09:55:40.904-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S88lYetJa7I/AAAAAAAAAHw/n3x6tpYGrsw/s1600/fat+cells.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="200" src="http://4.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S88lYetJa7I/AAAAAAAAAHw/n3x6tpYGrsw/s200/fat+cells.jpg" width="197" wt="true" /></a></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">אתמול בפיקניק המסורתי של יום העצמאות אחד החברים שאל אותי שאלה שגרמה לי להבין את ההתמודדות של רבים עם השומן והמשקל.</div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">אותו חבר היה אצלי לפני כחמישה חודשים על מנת לקבל תפריט והנחיות במטרה לרדת במשקל. אתמול היתה הפעם הראשונה שראיתי אותו מאז והתגובה הראשונה שלי היתה תדהמה - הוא ירד בערך 10 ק"ג!</div>כשהתלהבתי לראות אותו הוא סיפר לי שלפני מספר שבועות הוא אפילו נראה טוב יותר. בתקופה האחרונה הוא עבר מספר דברים בחייו האישיים שגרמו לו לצאת מהשגרה ולכן אף עלה מעט במשקל מאז שירד כל כך הרבה.<br />ואז הוא אמר לי שהוא חשב שבשלב מסויים הגוף נכנס לאיזון, וגם אם הוא יוצא משגרה, המשקל ישאר תקין,&nbsp;ולא הבין למה המשקל לא נשאר ממש נמוך.<br />אחרי שהסברתי לו מה קורה בגוף הוא הבין, והדברים החלו להסתדר לו.<br /><br />יש&nbsp;להבין משהו בסיסי. השומן בגוף נאגר בתוך תאים מיוחדים שנקראים <strong>תאי שומן</strong>. אלו תאים קטנים, שבכל אחד מהם נאגרת כמות קטנה של שומן. אצל אדם מבוגר כמות תאי השומן היא קבועה, פחות או יותר, ואז כשמשמינים בכל תא נאגרת כמות גדולה יותר של שומן.&nbsp;לאדם שמן יש כמות גדולה הרבה יותר של&nbsp;תאי שומן מאשר לאדם רזה.<br />בתהליך ההרזיה, השומן נשרף והתאים האלו מתרוקנים. חישבו על בלונים קטנים שמרוקנים מתוכם את האוויר. כך בדיוק תאי שומן&nbsp;נראים.<br />העניין שבתהליך ההרזיה תאי השומן לא נעלמים. הם נשארים. הם מתרוקנים ומתכווצים אבל תמיד ישארו בגוף. התאים המכווצים רק "מחכים להזדמנות" להתמלא בחזרה ואז כאשר אנו אוכלים לא נכון, הם מתמלאים בקלות רבה.<br /><br />תאי שומן נוצרים ומתרבים&nbsp;בקצב מהיר בינקות ובגיל ההתבגרות. לאדם שמן, ובעקר לאלו שהיו עם עודף משקל עוד בילדותם, יש פי 3 יותר תאי שומן מאשר לאדם רזה. מאוד קשה לי לראות תינוק או ילד שמן, כי אני יודעת שתאי השומן שנוצרו אצלו&nbsp;ישארו בגופו תמיד, ואז העלייה במשקל עבורו היא קלה הרבה יותר. <br /><br />לכן, לאדם שהיה עם עודף משקל והוריד ממשקלו, הרבה יותר קשה לשמור, וכל סטייה קלה מאורח החיים הבריא גורמת לו לעלות מהר במשקל. אדם שהיה שמן והוריד ממשקלו חייב להיות מודע ולשמור הרבה יותר מאלו שמעולם לא התמודדו עם עודף משקל.<br /><br />זכרו שכדי להוריד במשקל אסור להמנע משומנים , יש לדעת רק לאילו שומנים הגוף זקוק ואותם לאכול. הגוף חייב שומנים ואינו יכול להסתדר בלעדיהם. השומנים שגורמים לנו לעליה במשקל אלו השומנים המתועשים, השמנים המזוככים, השומנים המוקשים, הפחמימות המעובדות ובכלל כל האוכל המתועש שמכיל כל כך הרבה רכיבים שהגוף לא יודע מה לעשות איתם, חומרים שנאגרים, חומרים שמאטים את חילוף החומרים.<br /><br />השומנים הטובים הם אלו שמגיעים מהטבע - <strong>שמנים מכבישה קרה (שמן זית הטוב ביותר), אבוקדו, שומשום (טחינה), אגוזים, שקדים, גרעינים (לא קלויים).</strong><br /><br />אנשים מאוד מפחדים להכניס לתזונה היומית את מוצרי המזון האלו מפחד של השמנה. זיכרו - אף אחד עד היום לא השמין כי הוא אכל הרבה אבוקדו - הוא השמין בעקבות הדברים שאכל חוץ מהאבוקדו. אף אחד לא קיבל התקף לב משומן האבוקדו - אלא מכל ההמבורגרים, הגבינות והלחם&nbsp; שנלוו לאבוקדו...<br /><br />אל תסתבכו, ופשטו את החיים שלכם - איכלו רק את הדברים הטבעיים והנכונים, ולעולם לא תעלו במשקל.<br /><br />אשמח שתשאירו כאן למטה את תגובותיכם וספרו לי מה דעתכם.<br /><br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-1782886834991061013?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com15tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-28222480236666328382010-03-27T21:42:00.000-07:002011-04-12T22:27:43.547-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="border: medium none;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S67fWDduSfI/AAAAAAAAAHo/5ykCDQyWJ4E/s1600/%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%93+%D7%A2%D7%9D+%D7%A9%D7%9C%D7%99-2jpg.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="160" nt="true" src="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S67fWDduSfI/AAAAAAAAAHo/5ykCDQyWJ4E/s200/%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%93+%D7%A2%D7%9D+%D7%A9%D7%9C%D7%99-2jpg.jpg" width="200" /></a><br />ממרח שוקולד למרוח על המצה, זה כבר חלק מפסח, נכון?<br /><div>אני רוצה להציע לכם ממרח בריא ולספר לכם על ממרח השוקולד הטעים! שביתי שלי עושה.<br />אני משתמשת בממרח זה כל השנה - לעוגות, לכדורי שוקולד, לרוטב שוקולד למרוח על פנקייקים וכמובן למרוח על המצות.<br />מלבד זה שהממרח טעים, הוא בריא מאוד מכיוון שמכיל רכיבים איכותיים בעלי ערך תזונתי רב. </div><br />הבעיה בממרחים המוכנים היא שהם מכילים רכיבים מזיקים - שומנים מוקשים, שמנים מזוככים, חומרים משמרים, מייצבים, מעצימי טעם ועוד. חשוב לשים לב לרכיבים.<br /><br />אם הכרתם אותי אותי כבר, אתם יודעים שאחד מהדברים החשובים לי ביותר הוא לשים לב מה אנחנו מכניסים לגוף. מעבר לכך, העיקרון שמלווה אותי תמיד, בכל הסמינרים, ההרצאות ובכלל בגישה לחיים הוא - הפשטות. הדברים מבחינתי צריכים להיות פשוטים. גם בהבנה הכללית בגישה שלי לבריאות, וגם ובאופן ספציפי היום - בהכנה במטבח. לא לעמוד שעות במטבח ולהכין - חשובה לי ההכנה המהירה, שיהיה טעים ושהגוף רק ירוויח.<br /><br />אני משתמשת בקקאו בלגי או הולנדי איכותי, אבקת חרובים בכדי להעשיר את הממרח בברזל וסידן ובטחינה גולמית (אל תדאגו - אף אחד לא יודע שיש שם טחינה) כדי לקבל הרבה סידן. למי שהטחינה חמצה (לאוכלי קטניות) ניתן להחליף בחמאת שקדים.<br /><div>בתור ממתיק אני משתמשת גם בתמרים ובנוסף אפשר להשתמש בסוכר, דבש, סירופ מייפל איכותי ואמיתי (לא זה הנמכר בבקבוקי פלסטיק בסופר) אבל הטוב ביותר הוא סירופ לתת (שנראה כמו דבש אבל מתפרק לאט בגוף).<br />התמרים נותנים בטא קרוטן (שהופך לויטמין A), ויטמיני B, סידן, מגנזיום, אשלגן, מנגן, נחושת, אבץ, זרחן, פלואור ויוד.<br />אין ספק שזהו ממרח עשיר בויטמינים ומינרלים.<br /><br />למתכון:<br /><br />3 תמרים חתוכים לחתיכות קטנות (אני מעדיפה מזן מג'הול מכיוון שהם מתמוססים די מהר)<br />2 כפות אבקת קקאו<br />2 כפות אבקת חרובים<br />1/4 כוס ממתיק (סירופ לתת - הכי טוב, סירופ מייפל, אגבה, דבש, סוכר חום)<br />2 כפות שמן זית<br />1/4 כוס חלב סויה, חלב אורז או מים<br />1/3 כוס טחינה גולמית (או חמאת שקדים לאלו שהטחינה חמצה עבורם)<br /><br />אופן ההכנה<br />לסיר בישול קטן הכניסו את כל הרכיבים מלבד הטחינה. הביאו לרתיחה, הקטינו את הלהבה ובשלו עוד&nbsp;1-2 דקות&nbsp;תוך כדי ערבוב עד שהתמרים נמסים.<br />הורידו מהאש, הוסיפו את הטחינה וערבבו.<br />העבירו לכלי אחסון והשאירו להתקרר.<br />אפשר לאחסן במקרר. כשהתערובת מתקררת היא הופכת לסמיכה יותר. אם היא הופכת למאוד קשה ניתן לרכך עם מים רותחים (מעט מאוד!)<br /><br />בתאבון!<br />וחג שמח!<br />איילת<br /><br />נ.ב. כמובן שכמו תמיד אשמח לשמוע מכם כאן למטה בתגובות.</div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-2822248023666632838?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com19tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-33669133118162072832010-03-23T13:15:00.000-07:002011-04-12T22:28:29.223-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div align="right" class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S6kdl6CT57I/AAAAAAAAAHI/DzH276LRQmI/s1600-h/%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%92%D7%99%D7%9C+4.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="224" src="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S6kdl6CT57I/AAAAAAAAAHI/DzH276LRQmI/s320/%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%92%D7%99%D7%9C+4.jpg" vt="true" width="320" /></a></div>סבי ז"ל היה מכין כל שנה את החרוסת המיוחדת שלו. בשלב מסויים החליטה אימי לקחת ממנו את המתכון על מנת שתוכל להמשיך ולהכין אותה אחריו.<br />היום החרוסת הינה הלהיט של פסח. אימי מכינה אותה כל שנה ומחלקת קופסאות.<br />יותר מכך, לפני שנתיים התארחנו לליל הסדר אצל משפחה בארה"ב ולא ויתרנו על החרוסת. אימי לקחה את כל הפרודוקטים איתה (ובעקבות כך התעכבה רבות בבדיקה הביטחונית בשדה התעופה)&nbsp;ובישלה ממש לפני פסח.<br />היום בבוקר החלטתי להסריט את אימי מכינה את החרוסת, שלב אחר שלב כדי שתוכלו לראות, ללמוד (ואולי לטעום). הסרטון מצורף בהמשך.<br />החרוסת מורכבת מתמרים וסוגי אגוזים.<br />לתמרים ערך תזונתי גבוהה. הם מכילים סוכר ולכן מצויינים לכל מי שזקוק לאנרגיה - ילדים בשלב הגדילה, ספורטאים, נשים בהריון, קשישים.<br />התמרים הטריים מכילים ויטמין C ובטא קרוטן, בנוסף למינרלים רבים כמו סידן, ברזל ומגנזיום.<br />האגוזים והשקדים השונים מכילים חומצות שומן חיוניות (ובכך מקלים על הטמעת הסוכר בגוף) וחלבון איכותי, מעבר למינרלים שונים כמו סידן ומגנזיום.<br /><br /><object height="364" width="445"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/J5lpGNbZQ0A&hl=en_US&fs=1&rel=0&color1=0x006699&color2=0x54abd6&border=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/J5lpGNbZQ0A&hl=en_US&fs=1&rel=0&color1=0x006699&color2=0x54abd6&border=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="445" height="364"></embed></object><br /><br /><b>המתכון</b><br />2 חבילות תמרים&nbsp;מגולענים בואקום<br />קומקום מלא מים רותחים<br />שקדים, אגוזי מלך, פיסטוקים קלופים ואגוזי לוז (150 ג"ר מכל אחד - לא קלויים ולא מומלחים)<br /><br /><b>אופן ההכנה:</b><br /><ol style="text-align: right;"><li>על אש בינונית, לשים בסיר את התמרים ולהוסיף מעט מים רותחים. </li><li>לערבב ולמעוך תוך כדי את התמרים. כל פעם ששמים לב, יש להוציא את עוקצי התמרים שנמצאים בעיסה. </li><li>להתחיל ולהוסיף מים לאט לאט תוך כדי בישול עד שמקבלים ממרח יחסית דליל.</li><li>להנמיך את הלהבה, לכסות את הסיר ולבשל בערך 1/2 שעה. לערבב לעיתים קרובות ואם התערובת מסמיכה להוסיף עוד מים.</li><li>לקרר מעט ולהוסיף את תערובת האגוזים והשקדים.</li><li>להעביר למקרר.</li></ol>כמו תמיד אשמח לשמוע את תגובותיכם כאן למטה. ספרו לי על החרוסת שלכם או כל דבר שעולה על דעתכם.<br />חג פסח שמח,<br />איילת<br /><br />נ.ב. דרך אגב, בתמונה למעלה זו אני קראת את ההגדה של פסח...</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-3366913311816207283?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-71666331238935142202010-03-20T14:17:00.000-07:002010-03-20T14:26:21.795-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S6UyIM0iHoI/AAAAAAAAAG8/VfEO-lUJMIM/s1600-h/iceberg.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" src="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S6UyIM0iHoI/AAAAAAAAAG8/VfEO-lUJMIM/s320/iceberg.jpg" vt="true" /></a></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><br /></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">במהלך היומיום, במסגרת העבודה שלי, שואלים אותי פעמים רבות&nbsp;מה גרם לי לעבור לאורח חיים בריא ואיך עשיתי את זה.</div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">אני שומעת התנגדויות רבות לשינוי. אני חושבת שכבר שמעתי הכל - </div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">כמה זה קשה לשנות, </div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;שהבעל לא מוכן, </div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;שהילדים לא אוהבים, </div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; שאין זמן להכין, </div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; שאוכל בריא הוא יקר, </div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;שאורז מלא הוא לא טעים, </div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;שלא יודעים איך להכין, <br />שאי אפשר לסמוך באמת על המגדלים האורגנים, </div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none; text-align: right;">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; שאם לא עושים שינוי קיצוני לא שווה לעשות שינוי בכלל </div><div style="text-align: right;">&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; ועוד ועוד ועוד...<br />&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp;&nbsp; אין סוף של התנגדויות. </div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><br /></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">שמתי לב שבד"כ אנשים משנים את ההרגלים שלהם רק כאשר טראומה מתרחשת בחייהם או כאשר בעייה עומדת בפתח. אני זוכרת את אבי ז"ל, שהיה אדם מדהים ומיוחד, עישן שנים רבות ותמיד מצא את התרוץ למה <strong>לא</strong> להפסיק לעשן. היה לו תמיד קשה מאוד להפסיק לעשן.&nbsp;כאשר בישר לו הרופא&nbsp;שהוא סובל ממחלת לב קשה, הוא הפסיק לעשן באותו הרגע. פתאום, כשהחיים מוטלים על הכף,&nbsp;זה היה קל.</div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">התחלתי לחשוב בזמן האחרון הרבה על השינוי שעברתי. מה בדיוק גרם לי לעבור לאורח חיים בריא? למה החלטתי לעשות שינוי ומה הניע אותי לעשות פעולות בכיוון? איך עשיתי את השינוי? איך קרה שבני הבית הצטרפו אלי לדרך?</div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">הרי אני לא שונה מאף אחד מכם. אני בדיוק כמוכם, אז מה היה לי שעזר לי בדרך?</div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">והבנתי שהתשובה לכל השאלות האלו היא <span style="font-size: x-large;">מודעות וידע.</span></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">התחלתי פשוט לקרוא ומתוך הספרים גיליתי עולם חדש שלא הכרתי. צברתי הרבה ידע וכשגיליתי דברים חדשים כבר לא הייתי מסוגלת לחזור אחורנית. הבנתי פתאום בדיוק את המשמעות של לאכול לחם לבן לדוגמה, ואחרי שהבנתי לא הייתי מסוגלת לתת לילדים שלי לחם לבן. הרגשתי שאם אעשה זאת אפגע בהם. הבנתי מה המשמעות של שמן שאינו נכון לגוף והרגשתי שאם אמשיך להשתמש בשמן המסוכן אני פוגעת בי ובמשפחתי.</div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">אני עברתי את השינוי&nbsp;בהדרגה. כל פעם משהו נוסף, כל יום עוד צעד קטן.</div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">אבל המשכתי להרחיב את הידע. קראתי אינספור ספרים, למדתי, השתתפתי בסדנאות, לקחתי קורסים התייעצתי עם מומחים והרחבתי את המודעות שלי בתחום. אני מעולם לא הפסקתי ללמוד. גם היום, אני רשומה לתוכניות שנתיות של הטובים ביותר שעוזרים לי עוד ועוד להגיע למקומות רחוקים יותר.</div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><br /></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><strong>מה שקרה בדרך, בלי כוונה,&nbsp;מיגרנות חזקות שחייתי איתם כל חיי, ואפילו הביאו בשלב מסויים לשיתוק של חצי גוף, נעלמו.</strong> </div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><br /></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">היום אני יודעת שלכל דבר בחיים בו אני רוצה להצליח, או רוצה להתקדם לעברו, דבר ראשון עלי להרחיב את רמת המודעות שלי בתחום.</div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">רמת המודעות שלנו קובעת בדיוק מה יהיו התוצאות אליהן נגיע. קצה הקרחון הבולט מעל פני הים הוא בדיוק רמת המודעות שלנו. אבל מתחת לפני הים קבור חלק כל כך גדול שאנחנו לא מודעים אליו ויכול לשנות לנו את החיים.</div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><br /></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">אורח החיים היום הוא מאתגר, בגלל כל הגירויים, האוכל המתועש, העומס היומיומי ועוד. לכן, אם אתם רוצים לעצום את העיניים ולהתכחש לבעיתיות, בתקווה ש"יהיה טוב"&nbsp;אין בעיה, אבל חשובה לכם הבריאות ואתם רוצים לדעת מה צריך כדי לעבור לאורח חיים בריא יש לכם שתי אפשרויות:</div><ol style="text-align: right;"><li style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">ללמוד לבד - קראו בספרים, בדקו באינטרנט (רק שימו לב, באינטרנט יש לעיתים מידע מוטעה)&nbsp;</li><li style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">ללמוד ממי שכבר עשה זאת- קצרו תהליכים. אני עשיתי עבורכם את כל העבודה. את מה שלמדתי ב-6 שנים ריכזתי עבורכם ל-7 שעות בלבד. </li></ol><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">ב-7 שעות בלבד אני מעבירה לכם כל כך הרבה כלים וידע דרך סרטים, הרצאות, פעילויות, תרגילים ועוד והכל במסגרת הסמינר <a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar">"הנוסחה לחיים בריאים".</a></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><br /></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">ב-9 לאפריל יהיה הסמינר ה-5 שאעביר. בסמינרים הקודמים כבר רבים הרחיבו את המודעות שלהם ובעקבות כך טיפלו בסוכרת, הורידו במשקל ועוד.</div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">לכן, אם חשובה לך הבריאות שלך ושל משפחתך, אני מזמינה אותך להצטרף אלי.</div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><br /></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><strong>זכרו!</strong></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><strong>השבוע ביום חמישי הקרוב, מסתיימת ההרשמה המוקדמת לסמינר:</strong></div>לנרשמים עד ל- 25 למרץ 10% הנחה - רק 585 ש"ח בלבד למשתתף או 1100 לזוג.<br />לחברי המועדון "לבחור בחיים" 20% הנחה - 520 ש"ח בלבד למשתתף או 1000 ש"ח לזוג.<br />אם אתם רוצים להגיע עם קבוצת חברים/עמיתים ארגנו אותם ורכשו שולחן בסמינר (6-8 אנשים) במחיר מצחיק של 500 ש"ח למשתתף. <br />לפרטים היכנסו לקישור הבא:<br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar">http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar</a><br /><br />אשמח לתגובות שלכם כאן בבלוג.<br /><br />המון בריאות<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-7166633123893514220?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com5tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-35399697820754054912010-03-16T13:12:00.000-07:002011-04-12T22:28:53.622-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">יותר ממליון וחצי בני אדם ילקו השנה באוטם שריר הלב (התקף לב) ורבים ימותו (בקצב של אדם אחד בכל 30 שניות). מחלות לב, כלי דם ושבץ הם הגורם מספר אחת למוות בארצות מפותחות. העלויות הרפואיות הישירות הקשורות למחלות לב נאמדות בכ-60 מיליארד דולר, יותר מכל מחלה אחרת.<br />כמעט תמיד&nbsp;הסיכון ללמחלות לב וכלי דם, המובילות להתקף לב או שבץ קשור ישירות לרמות הכולסטרול שלכם. רמות גבוהות של כולסטרול מסוג LDL (ובשמו העממי "הכולסטרול הרע") מצביעות על סיכון גבוה להתקף לב. ההמלצות היום הן :<br />יש לשמור על רמות כולסטרול מסוג LDL מתחת ל-100 מ"ג לדציליטר<br />יש לשמור על רמת הכולסטרול הכללי מתחת ל- 150 מ"ג לדציליטר<br /><br />חשוב לזכור שכולסטרול גבוה מהווה גורם סיכון עיקרי להתקף לב, אולם אינו הגורם היחיד. יש לטפל בו זמנית בגורמי סיכון חשובים נוספים. גורמים אלו קשורים ישירות לתזונה נכונה ופעילות גופנית.<br />חשוב לדעת שתרופות להורדת הכולסטרול אינן הפתרון. ניתן לאזן את רמות הכולסטרול ע"י אורח חיים נכון. תרופות נותנות תחושת ביטחון שאינה אמיתית. כאשר רמות הכולסטרול יורדות בעזרת תרופות, החולה מרגיש כי הוא מוגן מהתקף לב ולכן ממשיך לצרוך את אותה תזונה שהביאה לעלייה בכולסטרול מלכתחילה ולכן הסכנה בללקות בהתקף לב טרם חלפה.<br /><br /><b>אז מהו הכולסטרול בעצם?</b><br />בגלל שכולסטרול גבוה מהווה גורם משמעותי בהתפתחות מחלות לב, יצא לו שם רע מאוד. חשוב לזכור שכולסטרול הינו חומר שהגוף זקוק לו ואף מייצר אותו בעצמו. הבעייה מתחילה כאשר רמות הכולסטרול בדם עולות מעבר לרמה הנורמאלית. <br />הכולסטרול הינו חומר אורגני שומני, המיוצר בכבד,&nbsp;נמצא בקרום התא של כל תאי הגוף שלנו ושל בעלי החיים.&nbsp;לכולסטרול תפקידים רבים וביניהם:<br /><ul style="text-align: right;"><li>יצירת הורמונים סטרואידיים. </li><li>יצורים שונים מסתגלים לעתים לתנאי קור וחום באמצעות ויסות שיעור הכולסטרול במעטפת התא שלהם. </li><li>חיוני לצמיחת קרום המיאלין, הקרום העוטף את תאי העצב.&nbsp;</li><li>חשיבות ביצירת מיצי המרה, ויטמין A, ויטמין D, ויטמין E וויטמין K. </li><li>בונה הורמונים וסטרואידים</li></ul><br /><div>&nbsp;ז"א שכולסטרול הכרחי לגוף. יש שני מקורות לכולסטרול בגוף:</div><ol style="text-align: right;"><li>70% מהכולסטרול מיוצר בכבד</li><li>30% מהכולסטרול מגיע מהתזונה</li></ol><div>שימו לב שרוב הכולסטרול מיוצר בגופנו. אם אינו היה חיוני, לא היינו מייצרים אותו. שתי הצורות השכיחות ביותר בהן נישא כולסטרול בגופנו הן: </div><br /><ol style="text-align: right;"><li>Low Density cholesterol– LDL שמכיל את הכולסטרול ה"רע" כינויו כך מכיוון שהוא זה שנוטה לשקוע בדפנות כלי-הדם.</li><li>HDL- High Density Cholesterol – שמכיל את הכולסטרול ה"טוב", כינויו כך מכיוון הוא מסייע בפינוי עודף כולסטרול .</li></ol>כאשר אנו אוכלים אוכל עתיר בשומן, הכולסטרול עובר את הקיבה ומגיע למעי הדק, שם הוא נקלט ועובר משם לזרם הדם. המטרה היא שהכולסטרול לא ישאר בזרם הדם אלא יעבור לתאים וזה מה שעושה הכולסטרול "הטוב" - מסלק את הכולסטרול מזרם הדם.<br /><br /><b>הקשר בין תזונה&nbsp; וכולסטרול</b><br />אמנם רוב הכולסטרול שיש בגופנו מיוצר ע"י הכבד, אבל לאיזון הכולסטרול בדם התזונה הינה קריטית. מחקרים הראו נסיגה בתהליך טרשתי עם המעבר לתזונה נכונה. <br />הכולסטרול מגיע אך ורק מהחי. במזונות מהצומח אין כלל כולסטרול. מאות מחקרים מדעיים מכובדים הראו שככל שצריכת המוצרים מהחי גדלה, כך עולה שעור הכולסטרול ואיתו באופן ישיר גם תחלואת הלב.<br />שומן מן החי מעלה את רמת הכולסטרול אבל לא רק. גם חלבון מהחי מעלה את רמתו. אינכם יכולים למנוע מחלות לב או להחלים מהן, בעודכם צורכים כמויות נכבדות של מוצרים מהחי.<br /><br /><b>אז מהן ההמלצות?</b><br /><ol style="text-align: right;"><li>הפחיתו את כמות המזון מהחי</li><li>איכלו כמות גדולה של ירקות בעיקר ירקות ירוקים שאכילתם קשורה בהגנה רבת עוצמה נגד מחלות לב וסרטן. אכלו כמה ירקות טריים שתרצו.</li><li>הוסיפו פירות טריים לתפריט, לפחות 3 מדי יום. עדיף לאכול את הפירות בשלמותם מאשר לצרוץ מיץ פירות. מיצי פירות אינם מכילים את הסיבים התזונתיים שיש להם ערך תזונתי גבוה.</li><li>עברו למזון מלא - אורז מלא, קמח מלא וכו' המכילים ויטמינים וכימיקלים שונים התורמים לבריאות הלב וכלי הדם</li><li>הוסיפו אגוזים, זרעים ואבוקדו שלהם יכולת הגנה מרשימה נגד מחלות לב.</li><li>הוסיפו לתפריט קטניות כל יום - שעועית, עדשים, חומוס, אפונה</li><li>הוסיפו שום טרי בכל הזדמנות - צריכת שום משפרת את מחזור הדם,מקטינה את הלחץ-דם ואת רמת הכולסטרול LDL בדם. כן הוא מעלה את רמת הכולסטרול הטוב HDL. השום מסייע במניעת מחלת-לב, פקקת/טרומבוזה וטרשת עורקים. הוא מדלל את הדם ומקטין את קרישיותו, ממיס קרישי-דם ושומר על זרימת-דם תקינה.</li></ol><div style="text-align: right;"><b>מה הקשר בין כולסטרול ופסח?</b></div>בפסח התזונה עשירה במזון מהחי - המון ביצים, בשר, עוף וכו'. רמות הכולסטרול בדם יכולות לעלות בקלות במהלך החג אם לא נהיה מודעים ולא נשמור.<br />לכן דוקא בפסח הוסיפו ירקות כל יום לתפריט. הוסיפו סלט טרי המורכב מעלים ירוקים וירקות נוספים וכן גם&nbsp;ירקות מבושלים.<br /><br /><b>סלט חסה מחזק</b><br />½ ראש של חסה קצוצה<br />6 עלים של כרוב סיני קצוצים<br />1/4 כרוב סגול קצוץ<br />צרור פטרוזיליה קצוצה<br />5 גזרים מגוררים<br />3 שיני שום קצוצות<br /><br />לרוטב:<br />מיץ מ-1 לימון<br />2 כפות שמן שומשום<br />1 כף שמן זית<br />מלח<br /><br />אופן ההכנה:<br />לערבב את כל חומרי הסלט.<br />לערבב את כל חומרי הרוטב ולשפוך מעל הסלט<br /><br /><b>כמו תמיד, אשמח לתגובתכם כאן למטה.</b><br /><br />המון בריאות<br />וחג שמח!<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-3539969782075405491?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com17tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-60828058528523345652010-02-22T09:09:00.000-08:002010-02-22T19:47:10.583-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">לקראת כתיבת בלוג זה גיליתי עובדה מדהימה.<br />במהלך השנה האחרונה עבדתי עם רבים אשר מעוניינים לחיות חיים מלאי אנרגיה ובריאים.<br />עבדתי עם אנשים שונים אשר התחלקו תמיד לשתי קבוצות עקריות - אלו שמעוניינים למנוע מחלות ולחיות חיים בריאים,&nbsp;פעמים רבות אלו הורים שמבינים את חשיבות הידע והכלים שעליהם ללמוד ובאחריותם להעביר לילדיהם, ואלו שסובלים מבעיה בריאותית מסויימת ומחפשים מרפא.<br />רבים הגיעו לסדנאות, לסמינרים, להרצאות ואפילו ליעוץ פרטי אצלי בקליניקה.<br />אנשים עברו שינויים משמעותיים, שינו לעצמם את החיים מקצה לקצה,&nbsp;אבל שמתי לב לתופעה מדהימה. השינויים המשמעותיים ביותר, שהפכו לאורח חיים ולא רק שינוי זמני,&nbsp;היו דוקא אצל אלו שעברו סמינרים וסדנאות, יותר מאלו שהגיעו לסדרת טיפולים אישית. אלו שהגיעו לטיפולים אישיים קיבלו את הכלים הנחוצים לעצמם לטפל בבעיה בריאותית, ואכן הבעיה הספציפית בד"כ עברה. אבל אחרי שהבעיה נפתרה, רוב המטופלים חזרו לאורח החיים שהיו רגילים אליו תמיד. אלו שהשתתפו בסמינרים ובסדנאות&nbsp;קיבלו כלים שאיפשרו להם לראות את התמונה כולה.&nbsp;הם יצאו משם עם הבנה עמוקה, מוטיבציה אדירה וכלים פרקטיים משמעותיים,&nbsp;שכאשר הכניסו אותם לחייהם התחילו לראות שינויים.<br />ואז הסתכלתי על עצמי וניסיתי להבין עם עצמי מה גורם לי לעשות שינוי בכל תחום שהוא?<br />והתשובה לכך היא ברורה - הבנה! אני אעשה שינוי רק כשאני אבין מה דרוש לשינוי ולמה. יתכן שזה משהו שלקחתי מלימודי באוניברסיטה. מדען חייב&nbsp;לשאול כל הזמן למה ולחפש תשובות. שום דבר אינו מובן מאליו. ולכן תמיד אני שואלת למה?<br />העניין הוא שראיתי שכמעט כל האנשים מצליחים גם לעשות שינוי וגם לשמר אותו כאשר הם מבינים בדיוק את הפרטים. כאשר יש להם את הידע והתמונה כולה ומקבלים כלים פרקטים להבין מה לעשות עם הידע.<br />לדוגמה - למה רוב האנשים לא מצליחים עם דיאטה ומתחילים שוב ושוב? כי אין להם את התמונה כולה ואת הכלים הנכונים. הם לא מבינים בדיוק מה הדרישות של הגוף, איך הוא פועל, מה חשוב שיהיה בתזונה היומית ואיך בדיוק יש לפעול כדי להוריד במשקל.<br /><br />היום חסר המון ידע וחסרים כלים שיכוונו ויסבירו בדיוק מה צריך לעשות.<br /><br /><strong>זו המטרה שלי - להעביר ידע וכלים פרקטיים לכמה שיותר אנשים על מנת שתהיה לכם התמונה כולה והשינוי יהיה יעיל.</strong><br /><br />כמובן שהשתתפות בסמינרים יש לה את האפקט הגדול ביותר, מכיוון שלהיות ביום שלם בו לומדים, רואים סרטים, מקבלים כלים, שואלים, שומעים את המשתתפים האחרים יש לו השפעה משמעותית.<br />אבל לא כולם יכולים להגיע לסמינרים מסיבות שונות - מחיר, מרחק ועוד, ולכן הרגשתי שאני לא מגיעה לכולם.<br /><br /><strong>אז מה אני מציעה?</strong><br />על מנת לתת הזדמנות לקבל ממני תוכן חשוב ורב וקשר שוטף&nbsp;איתי – ובהשקעה "שווה לכל כיס"– הקמתי את מועדון&nbsp;החברים – מועדון החברים של משפחה בריאה.<br /><br /><strong>מהו מועדון החברים?</strong><br />מדובר על מנוי חודשי לתכנים שלי, המקנה לכם:<br /><br /><ul style="text-align: right;"><li><strong>יעוץ אישי – צ'ט בשידור חי</strong> - צ'ט בשידור חי עם ד"ר איילת רוזנפלד זה בדיוק זה. במהלך החודש אתם תחשפו ותכירו מגוון גדול של כלים שכל אחד מהם חשוב למעבר לאורח חיים בריא. רבים מהכלים האלו יהיו חדשים עבורכם וההתנסות שלכם איתם תעלה שאלות והתמודדויות במהלך השבוע. כחברים במועדון יש לכם את האפשרות לשאול אותי כל שאלה בתחום התזונה והבריאות, בזמנים שמוגדרים מראש דרך מערכת צ'ט. אם לא אוכל לענות על שאלתכם באופן מידי, אעביר תשובה לחדר הצ'ט, אותה תוכלו לקרוא בזמנכם החופשי. </li></ul><ul style="text-align: right;"><li><strong>עיתון "הנוסחה לחיים בריאים"</strong> - אחת לחודש, היישר לתא הדואר שלכם (לא באימייל, בדואר אמיתי!), מהדורה מודפסת הכוללת מתכונים, מאמרים, סיפורים מעוררי השראה, טיפים ועוד. בכל גליון שלל רב של ידע וכלים החשובים כדי לחיות טוב ובריא. עם הרשמתכם דבר ראשון תקבלו אוגדן מהודר בו כל חודש תרכזו את המתכונים והטיפים שתקבל כך שבסוף השנה יהיה לכם ביד ספר מתכונים בריאים.</li></ul><ul style="text-align: right;"><li><strong>תפריטים&nbsp; - </strong>לפני חגים כמו פסח, ראש השנה, לפני עונות כמו קיץ או חורף וכו' תקבלו המלצות לתפריטים בריאים, אשר יתנו לכם רעיונות ויעזרו להתארגן במהלך השבוע . </li></ul><div style="text-align: right;"><br /></div><ul style="text-align: right;"><li><br /><div style="text-align: right;"><strong>הנחה על קורסים, סדנאות וסמינרים - </strong>כחברי מועדון יש לכם את הזכות הראשונה, לפני כולם, לקבל הנחה על הפעילויות השונות של "משפחה בריאה" – סדנאות, הרצאות, סמינרים וקורסים. ההנחה שתקבלו כבר תחסוך לך יותר מהעלות החודשית של מועדון הלקוחות.</div></li></ul><div style="text-align: right;"><br /></div><ul style="text-align: right;"><li><br /><div style="text-align: right;"><strong>דיסק חודשי של ראיונות עם מומחים - </strong>גם דיסק זה נשלח אליכם בדואר - ובו אני מראיינת כל חודש מומחה אחר אשר מביא איתו ידע וכלים חשובים לאורח חיים בריא, ממנו חובה ללמוד. ההאזנה לראיונות עם מומחים נותנת גם השראה רבה, וגם דרכי מחשבה ופעולה חדשות אשר ניתן ליישם מיידית בחיים.</div></li></ul><div style="text-align: right;">מדובר על הזדמנות להנות ממיטב התכנים של "משפחה בריאה", בהשקעה חודשית נמוכה, וללא כל התחייבות – כלומר, ניתן להפסיק בכל עת שהיא (מי שירצה...). עוד לא אוכל לפרסם את העלות החודשית, אך בוודאות לא מדובר על אלפי שקלים בחודש, אפילו לא 600 ש"ח בחודש... אפילו לא 300 ש"ח בחודש... באמת אני עובדת על הצעה שלא תוכלו לסרב לה!<br />עוד פרטים בקרוב...<br /><br />כאמור ההרשמה למועדון הלקוחות של ד"ר איילת רוזנפלד נפתחת ביום שני, 1.3.10. הצטרפו היום לרשימת ההרשמה המוקדמת, ותקבל ממני את המידע העדכני ביותר, כולל ההטבות הרבות השמורות למצטרפים הראשונים למועדון:<br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/clubalert">http://www.healthyfamily.co.il/117036/clubalert</a><br /><br />בינתיים: מה תרצו ללמוד ממני בשנה הקרובה דרך העלון, הדיסקים המוקלטים, הכנסים והקורסים? איך המועדון ישרת אתכם ומה תשיגו איתו? אשמח לשמוע אתכם ולקבל מכם תגובות כאן למטה .<br /><br />איילת</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-6082805852852334565?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-64493498514665574652010-02-13T10:04:00.000-08:002010-02-13T10:04:55.284-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S3bpkA2VZZI/AAAAAAAAAGI/BOxhCn_oTdg/s1600-h/---love.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" ct="true" height="400" src="http://2.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S3bpkA2VZZI/AAAAAAAAAGI/BOxhCn_oTdg/s400/---love.jpg" width="350" /></a></div>יום האהבה הבינלאומי, 14.2.2010, התמזג השנה יחד עם יום המשפחה, ל' בשבט - שילוב מקסים.<br />מה יכול להיות מתאים יותר מאשר חיבור בין משפחה ואהבה?<br />התנהלות מתוך אהבה אמיתית&nbsp;היא היחידה שמביאה לבריאות שלמה וריפוי. הסוד הוא <strong>באהבה אמיתית</strong>- אהבה שבאה עמוק מתוך הלב. אהבה שמגיעה ללא שיפוטיות, ללא ביקורת, ללא ציפיה. אהבה לעצמנו ואהבה לאחר.<br />כהורים קל לנו להרגיש&nbsp;אהבה מסוג זה לילדנו. לא משנה כמה נכעס ולא משנה מה יעשה הילד, האהבה תשאר ותתעצם עם השנים. <br />לגבי&nbsp;עצמנו זה כבר סיפור אחר. <br /><br />&nbsp;בספרו "שיחות עם אלוהים" אמר ניל דונאלד וולש:<br /><blockquote>"כל מחשבה אנושית וכל מעשה אנושי מבוססים על אהבה או על פחד. כל עשיייה של אדם מבוססת על אהבה או פחד, לא רק המעשים הנוגעים ליחסים אישיים. החלטות המשפיעות על עסקים, על תעשייה, על פוליטיקה, על דת, על חינוך הנוער, על סדר היום בנושאים חברתיים, על היעדים הכלכליים של החברה, על בחירה בין חלופות שעניינן מלחמה, שלום, התקפה, הגנה, תוקפנות, כניעה, הכרעות אם לחמוד או לוותר, לחסוך או לחלוק, להתאחד או להתפצל - כל החלטה שקיבלת מתוך בחירה חופשית נובעת מאחת משתי המחשבות היחידות הקיימות: מחשבה של אהבה או מחשבה של פחד.<br />פחד הוא האנרגיה אשר מכווצת, סוגרת, מכנסת, בורחת, מסתירה, צוברת, פוגעת.<br />אהבה היא האנרגיה אשר מרחיבה, פותחת, שולחת, נשארת, מגלה, משתפת, <strong>מרפאת</strong>.<br />כל מחשבה, כל מילה וכל מעשה של בן אנוש נעוצים באחד מהרגשות הללו או במשנהו. נתון לכם חופש הבחירה בין השניים האלו."</blockquote><strong>מה הקשר בין בריאות ואהבה?</strong><br />לואיז היי , ד"ר ברני סיגל, לסטר לבנסון, הם חלק קטן מאוד מאנשים שלקחו על עצמם ללמד את העולם על אהבה אחרי שעברו מחלה קשה בעצמם&nbsp;או שטיפלו בחולים והבינו שהמרפא היחידי הוא אהבת העצמי. תחושה עזה של הערכה.<br />ישנם דרכים רבות בהם אנו לא אוהבים את עצמנו: נוזפים בעצמנו ומבקרים ללא הרף, מזיקים לגוף בעזרת אוכל רע, סיגריות, סמים, אלכוהול, מאמינים שאיננו ראויים, יוצרים מחלות וכאב, מהססים לעשות דברים שיועילו לנו, מושכים אלינו בני זוג שמזלזלים בנו ועוד ועוד ועוד...<br /><br />דאגה, שנאה, חרדה, מרירות, קוצר רוח, רדיפת בצע, רוע לב, בקורתיות והאשמה - כולם נגזרות של הפחד. כולם תוקפים את הגוף ברמת התא. בתנאים אלו לא יכול להיות גוף בריא. <strong>כל רגש הנובע מפחד ונשאר לאורך זמן יביא בהכרח למחלה גופנית.</strong><br />זה מדעי. כל רגש יוצר בגוף&nbsp;חומרים כימיים אשר יכולים לעורר את הגוף (שמחה, צחוק וכו') או לדכא את הגוף (כעס, לחץ, פחד). החומרים שמדכאים, שנמצאים לאורך זמן בגוף ולא מתפרקים, מאותתים בשלב מסויים לתא ובשרשרת של תהליכים יוצרים שינויים בדנ"א שלנו, ובעקבות כך נוצרת מחלה. חומרים אלו מפריעים לחומרים מזינים להיקלט ולהכנס לתא.<br />לכן, לא משנה כמה נאכל בריא או כמה פעילות גופנית נעשה, אם לא נעבד את הרגש, לא נמנע מחלה.<br /><br />זכרו, כל מחלה נבראת קודם כל בשכל. ניתן להביא מרפא לבעיות בריאותיות או למנוע התפתחות בעיות חדשות ע"י שינוי החשיבה, ע"י עיבוד הרגש שהביא לבעיה הבריאותית.<br /><br /><strong>אז מה לעשות?</strong><br />התייחסו ברצינות לרגשות שלכם ואל תתכחשו להם. נסו להבין מה אתם באמת מרגישים בסיטואציה מסויימת.&nbsp;אני&nbsp; מאמינה מאוד בטבע, בשלמותו של הטבע. הטבע הוא כל כך מושלם וכל כך חכם&nbsp;ובוודאות לא היה נברא דבר אם לא היה לנו צורך בו.&nbsp;קיבלנו רגשות כמו כעס, עצב, חרדה וכו' והם לא נמצאים כאן סתם. הם נמצאים כאן על מנת לכוון אותנו בבחירות שלנו ובמחשבות שלנו. הם כאן כדי לגרום לנו להבין איה צורך חסר בחיינו. אם אנו מרגישים כעס, יש להבין למה הכעס עלה ומה חסר לנו שהביא לכעס הזה - בטחון? הבנה?&nbsp;פחד?<br />בדקו את הרגש בכל סיטואציה. רגש של פחד מראה על חוסר מסויים וזה הזמן להבין איך למלא אותו. רגש הנובע מאהבה&nbsp;מראה לנו שאנו נמצאים במסלול הנכון.<br />המטרה, להרגיש אהבה בכל רגע וכל חלק מחיינו.<br /><br />כמו תמיד אשמח לקבל תגובות מכם כאן למטה - ספרו לי מה אתם חושבים על הנושא, חוויות, התלבטויות, הערות או כל דבר שעולה על דעתכם.<br /><br /><br />עם המון אהבה ובריאות<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-6449349851466557465?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-55858081739519740892010-02-09T00:20:00.000-08:002010-02-09T00:35:36.548-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">במהלך חיי ובעיקר במסגרת העבודה שלי ובמסגרת העסק אותו אני מנהלת, מזדמן לי להכיר אנשים מופלאים. אנשים שיש להם כל כך הרבה מה לתת לעולם וללמד אותנו, כאלו הנותנים לי השראה מדי יום.<br />חשוב לי שתכירו אותם ותקבלו מהם את המסר אותו הם מעוניינים להעביר לעולם.<br />אחד מהאנשים האלו הוא גל ירדני, מנכ"ל "אקטיבי", אדם אקטיבי ביותר עם סיפור חיים מדהים. לגל יש קשר ישיר לכל תחום הבריאות, עובד עם ילדים,&nbsp;והוא לקח על עצמו (ואני מצטטת את מילותיו) "לשנות את העולם - ילד אחד כל פעם".<br />גל עוסק בתחום הספורט לילדים. הוא מרגיש אחריות אישית&nbsp;ולוקח באופן אישי את הבריאות של ילדינו, ומתוך הרצון העז לעזור בנה עסק אדיר, רשת של מרכזי ספורט מקסימים לילדים בגילאי 2-14.<br /><br />ביום המשפחה הקרוב, יום ראשון, 14.2.2010, אראיין את גל ירדני ואשוחח איתו ארוכות, בכדי שתוכלו ללמוד ממנו על בריאות הילדים שלנו.<br /><br />לקראת ראיון זה, ערכתי עם גל שיחה קצרה כדי שתוכלו להכירו ולשמוע את דבריו.<br />בהמשך יש את כל הפרטים להצטרפות לראיון המלא.<br /><br />כבר בשיחה הקצרה הזו שערכנו, אני נדהמתי לגלות מספר עובדות מרתקות כמו :<br /><ul style="text-align: right;"><li>הקשר בין בעיות קשב וריכוז ופעילות גופנית, ועד כמה פשוט לעיתים לעזור לאלו שסובלים מקשב וריכוז</li><li>עד&nbsp; כמה נפוצות היום בעיות בחגורת הכתפיים אצל ילדים (כי הם הפסיקו לטפס על עצים כמו שהיה פעם) ועל ההשלכות של זה </li><li>בעיות ההשמנה</li><li>ועוד.</li></ul>הסתכלו בסרטון הקצר על השיחה בנינו:<br /><object height="364" width="445"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/zz6G6STduA8&hl=en_US&fs=1&rel=0&color1=0x006699&color2=0x54abd6&border=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/zz6G6STduA8&hl=en_US&fs=1&rel=0&color1=0x006699&color2=0x54abd6&border=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="445" height="364"></embed></object><br /><br /><br />כמו תמיד אשמח לקבל תגובות מכם כאן למטה - ספרו לי מה אתם חושבים על הנושא, חוויות, התלבטויות, הערות או כל דבר שעולה על דעתכם.<br /><br /><strong>ולכבוד יום המשפחה - מתנה</strong><br />מי מכם שמעוניין לקבל עוד ולשמוע את גל הרבה יותר, מוזמן לשיחה האינטרנטית שבה אראיין את גל למשך שעה.<br />הראיום יתקיים ביום ראשון, 14.2.2010, בין השעות 21:00 - 22:00.<br /><br />הראיון הינו בחינם אבל דורש הרשמה בקישור הבא:<br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/free-lectures">http://www.healthyfamily.co.il/117036/free-lectures</a><br /><br />מי שנרשם יקבל את הקישור לשיחה אותה תוכלו לשמוע מביתכם, דרך האינטרנט.<br /><br />המון בריאות<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-5585808173951974089?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-44628063847358990832010-02-02T23:28:00.000-08:002010-02-03T01:50:11.050-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S2lFV1daZhI/AAAAAAAAAGA/N-Y561iRgxI/s1600-h/vitamins.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="225" kt="true" src="http://1.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S2lFV1daZhI/AAAAAAAAAGA/N-Y561iRgxI/s400/vitamins.jpg" width="400" /></a></div>מליוני אנשים משתמשים במולטי-ויטמינים מתוך האמונה שתוספי מזון ימנעו מחלות כמו סרטן, בעיות לב ועוד.<br />מחקרים שפורסמו, לדוגמה&nbsp;ב-<a href="http://archinte.ama-assn.org/cgi/content/abstract/169/3/294">Archives of Internal Medicine</a>, הראו שללקיחת מולטי-ויטמינים ישנה השפעה מועטה או אין השפעה כלל על הסיכון לחלות.<br /><br /><div>ישנה איזשהי תחושה שלקיחת כדורי ויטמינים הינה חשובה לשמירה על הבריאות. יותר מכך, יצרני מזון אשר מעוניינים למכור את מוצריהם החלו להוסיף בצורה מלאכותית ויטמינים לתת&nbsp;תחושה שהמוצר&nbsp;בריא. ז"א, בעיני הצרכן, אם בדגני הבוקר ישנם ויטמינים, המוצר חייב להיות בריא.</div><br /><div></div><div>ויטמינים ומינרלים הכרחיים לגוף. המינרלים בונים את הגוף ומשתתפים יחד עם הויטמינים בתהליכים רבים . אי אפשר להסתדר בלעדיהם. חייבים לצרוך אותם כל יום. העניין הוא שאת הויטמינים והמינרלים אנו אמורים לקבל &nbsp;מהתזונה. </div>אם התזונה אינה נכונה, לקיחת ויטמינים ומינרלים כתוספי מזון לא יעילה. הספיגה שלהם לא תהיה טובה מעבר לכך שהם יכולים לגרום לנזק. למשל, עודף ויטמין A יכול להיות מאוד רעיל, <a href="http://www.diseaseproof.com/archives/healthy-food-beta-carotene-supplements-may-increase-lung-cancer-risk.html">עודף בטא קרוטן יכול לגרום לעלייה בסיכון לחלות בסרטן</a> הריאות, <a href="http://www.diseaseproof.com/archives/alzheimers-disease-excess-iron-and-copper-contribute-to-chronic-disease-and-aging.html">עודף ברזל ונחושת יכול לגרום למחלות כרוניות ולהזדקנות מואצת</a>.<br /><br /><div></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"></div>אורח החיים האינטנסיבי והתזונה הגרועה יצרו חוסרים משמעותיים של ויטמינים ומינרלים אצל רוב מהאוכלוסיה. לא רק שהגוף לא מקבל את מה שהוא צריך, בנוסף, הספיגה של הויטמינים והמינרלים שכבר נכנסים לגוף אינה יעילה ומה שקורה שיותר ויותר אנשים מקבלים תוספי מזון להשלמה תזונתית.<br /><br /><div></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">דבר נוסף, בגלל אורח החיים הלחוץ, המתועש והאינטנסיבי, ובגלל התזונה הגרועה הוחלט כי יש לצרוך כמויות עצומות של ויטמינים ומינרלים ביום, דבר שנראה לכאורה בלתי אפשרי לצרוך רק מתזונה ולכן כאילו חובה לקחת תוספים. לדוגמה הסידן - התזונה המערבית גורמת ליציאת סידן מהעצם - כל מוצרי החלב, המשקאות המוגזים, כמויות עצומות של בשר מהחי ולכן ישנה הדרישה לממוצע של 1200 מ"ג סידן ביום. </div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">דוגמה נוספת - כל המזון המזוקק - לחם לבן, קמח לבן, אורז לבן וכו' יצר חוסרים משמעותיים מאוד בכל משפחת ויטמיני B וכרום . מכיוון שאחד מהתפקידים של משפחת ויטמינים זו הוא תפקוד תקין של מערכת העצבים, אנשים שצורכים מאכלים אלו במשך שנים יפתחו חוסרים משמעותיים ובעקבות כך בעיות נוירולוגיות שונות מהפשוטות כמו&nbsp;דיכאון ועצב עד לבעיות מורכבות יותר כמו בעיות קוגנטיביות (הזכרו בפרשיית רמדיה הכואבת בה היה חסר בתזונת התינוקות רק ויטמין B1, דבר שגרם לנזק מוחי עצום ואף למוות).</div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;"><br /><div></div></div><div style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">חשוב לי לציין - אני לא פוסלת את האפשרות לצרוך ויטמינים ומינרלים, הם יכולים לטפל משמעותית בבעיה רפואית. אני אומרת רק לא לקחת סתם, וחייבים לזכור מספר כללים:</div><ol style="text-align: right;"><li style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">התזונה חייבת להיות נכונה, מאוזנת, מלאה בערך תזונתי. - הרבה פירות, ירקות, עלים ירוקים טריים, דגנים&nbsp;מלאים וקטניות. זה המקור העיקרי לויטמינים ומינרלים.</li><li style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">במידה ויש חוסר מסויים יש לבדוק מה גרם לחוסר - האם תזונה לא נכונה או גורם מסויים שמנע את ספיגת הויטמינים (למשל לחץ, בעיות במערכת העיכול)?</li><li style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">אסור לקחת ויטמינים ומינרלים על דעת עצמכם -&nbsp; במידה ויש בעיה רפואית יש להתייעץ עם מטפל מוסמך, לדוגמה נטורופת, שיתן את המלצותיו ולקיחת התוספים תהיה תחת מעקב. בנוסף, יש סוגים שונים לכל ויטמין ומינרל. חלקם נספגים טוב יותר וחלקם לא. לחלקם תופעות לוואי ולחלקם לא. יש לדעת איזה תוסף לוקחים, איך&nbsp;ובאיזו כמות. לדוגמה, סידן קרבונאט אינו נספג בצורה יעילה בנוסף לכך שיכול לפגוע בכליות (ולצערי זהו סוג הסידן שניתן בקופ"ח). לעומתו סידן ציטראט נספג הרבה יותר טוב. להתייעץ עם מומחה!</li><li style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">לא להתפתות לקנות מוצרי מזון שמועשרים בויטמינים בצורה מלאכותית - למשל דגני בוקר, שקדי מרק וכו'. לקיחת ויטמינים ומינרלים בצורה כזו אינה יעילה - זה לא הופך את המזון לבריא.</li><li style="border-bottom: medium none; border-left: medium none; border-right: medium none; border-top: medium none;">ויטמינים לילדים בד"כ מכילים הרבה סוכר, או ממתיקים מלאכותיים וחומרים כימיים נוספים. הם לא זקוקים לכך בכלל. אם התינוק או הילד זקוק לתוסף מזון - תנו ע"פ המלצות מטפל.</li></ol>זיכרו, ויטמינים ומינרלים אינם כדורי קסם. הם אינם יכולים לעבוד בעצמם, לכן קוראים להם "תוספי מזון". הם יוצרו באופן ספציפי למטרה זו - להוסיף למה שיכול להיות חסר בתזונה היומית. אבל! אתם צריכים לעזור להם ע"י שמירה על אורח חיים בריא.<br /><br /><div></div>כמו תמיד אני מזמינה אתכם לכתוב לי כאן למטה תגובות ומה דעתכם .<br /><br />בנוסף,<br />אני מעודדת אתכם להצטרף למחזור הבא של הסמינר "<a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar">הנוסחה לחיים בריאים</a>" בו אנחנו מדברים באופן נרחב על התזונה הנכונה לבריאות ללא תרופות ותוספי מזון ואורח חיים לבריאות שלמה.<br /><br /><strong>זכרו - מחר זהו היום האחרון לקבלת הבונוס:</strong><br /><br />כל משתתף בסמינר מקבל חוברת עבודה שבה יש חומר רב והמון אינפורמציה, כלים וידע, אבל מעבר לכך אני רוצה לתת לכם כבונוס <strong>ערכה שתעזור לכם לארגן את השבוע</strong> . הערכה כוללת: <br /><ul style="text-align: right;"><li>תפריט שבועי - חסכו זמן ע"י תכנון מראש </li><li>תכנון ארוחות - מהם החוקים לארוחה בריאה </li><li>רעיונות לארוחות - אכלו בריא ע"י גיוון בחירות המזון במהלך היום והשבוע </li><li>מתכונים - האוכל יגיע לשולחן מהר יותר וללא מתח ועבודה קשה </li><li>רשימה וטיפים לקניות - מה צריך שיהיה במזווה הבייתי. לאכול נכון ולחסוך בהוצאות. </li></ul><br /><div></div>הסמינר הבא מתקיים ב- 16.2.2010, בת"א, בין השעות 08:30 - 16:30. <br /><br /><div></div>הסתכלו מה אמרו בוגרי הסמינרים הקודמים (ותמצאו שם גם את כל הפרטים):<br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar">http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar</a><br /><br /><div></div>המון בריאות<br />איילת</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-4462806384735899083?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com7tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-32478414996955174972010-01-03T10:55:00.000-08:002010-01-07T06:45:02.218-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S0DppIWQEAI/AAAAAAAAAFg/LtbGKzRwHRU/s1600-h/energy-2.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; cssfloat: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" ps="true" src="http://3.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/S0DppIWQEAI/AAAAAAAAAFg/LtbGKzRwHRU/s200/energy-2.jpg" /></a><br /></div>עשו תרגיל קצר:<br /><br />חשבו לרגע על השאלה "האם אתם רוצים להגיע לגיל 100?" ותנו לעצמכם תשובה, לפני שתמשיכו לקרוא.<br /><br /><div>עניתם?<br /></div><br /><div>&nbsp;או קיי - המשיכו לקרוא.<br /></div><br /><div>&nbsp;כשאני שואלת שאלה זו בהרצאות או בסמינרים שלי אני מקבלת שתי תגובות:<br /></div><ol style="text-align: right;"><li>אלו שמצביעים ישר ואומרים לא כל ספק - כן! בטח רוצה! </li><li>ואלו שמהססים ומתנים את תשובתם - "רק אם אהיה בריא...רק אם לא אסבול... וכו'" </li></ol>מה עניתם אתם ומה זה אומר?<br /><br /><div>&nbsp;בספרו "שלווה, אהבה וניסים" אומר ד"ר ברני סיגל:<br />אלו שקופצים על ההזדמנות ומבקשים להגיע לגיל 100 ללא שום תנאים, הם אלו שמבינים שהדבר היחידי שאחראי על האופן בו יגיעו לגיל מופלג זה הם עצמם. הם מבינים שהם אחראיים על בריאותם, על מצב הרוח, על ההחלטות, הם מבינים שלא תמיד הם יכולים לשלוט על הארועים בחייהם, אבל הם יכולים לשלוט על התגובה שלהם לאותו ארוע. הם מבינים שהשליטה בידיים שלהם.<br /></div><br /><div>לעומתם אלו שמתנים את התשובה שלהם, מרגישים שהשליטה על חייהם נתונה בידי הסביבה. הבריאות שלהם תלויה בחיידקים, בקרינה, בלחץ בעבודה, בסלולרי, בגנים, בזיהום האוויר ועוד.<br /></div><br /><div>מחקרים הראו שחולים יוצאי דופן, חולים שנחשבים בעיני הרופאים כ"קשים" או כלא משתפים פעולה, הם בעלי מירב סיכויים להבריא. חולים אלו שמסרבים להיות קורבנות, שמלמדים את עצמם והופכים להיות מומחים בטיפול של עצמם, חוקרים את הרופא שלהם, כי הם רוצים להבין איזה טיפול ניתן להם ולוקחים בו חלק. הם דורשים כבוד, התייחסות אישית, ורוצים לשלוט במצב, בלי קשר עם מהלך המחלה.<br /></div><br /><div>הפסיכולוג ליאונרד דרוגטיס מצא במחקרו, שהקיף 35 נשים שהיה להם סרטן שד עם גרורות, שאלו ששרדו לאורך ימים היו אלו שהיו ביחסים גרועים עם הרופא שלהן - על פי עדות הרופאים. הן שאלו שאלות רבות והביעו את הרגשות שלהן בחופשיות. בדמם של חולים "תוקפניים" יותר נמצאו יותר תאי דם לבנים מסוג T, תאים לבנים שמחפשים תאי סרטן וקוטלים אותם.<br /></div><br /><div>קבוצה של חוקרים בלונדון , בראשות קית פטינגייל, דיווחה על שעור של 10 שנות שורדנות בקרב 75% של חולי סרטן שהגיבו לאבחנה ב"רוח מלחמתית" לעומת 22% שהגיבו ברגשות של חוסר אונים או חוסר תקווה.<br /></div><br /><div>מעניין לא?<br /></div><br />הזכרו בתשובה שלכם לשאלה "האם הנך רוצה לחיות עד גיל 100?" ובדקו מה הגישה שלכם?<br />אל תרגישו רע אם לא תאהבו את התשובה שעניתם לעצמכם. דעו שהתשובה שלכם נובעת ממה שלימדו אתכם במשך כל כך הרבה שנים ודורות.<br /><br /><div>&nbsp;מה שחשוב זה שתזכרו שכל גישה ניתנת לשינוי ע"י רכישת ידע. <br /></div><br /><div>&nbsp;<strong>מה אתם יכולים לעשות היום</strong>? קיראו (יש שפע של ספרים בכל תחום) ולימדו:<br /></div><ol style="text-align: right;"><li>הקיפו את עצמכם בסיפורים מעוררי השראה בתחום הבריאות - בד"כ אנחנו מוקפים בסיפורי זוועה וסיפורים מתסכלים, אבל יש שפע של סיפורים מעוררי השראה. קיראו סיפורים של אנשים שהחלימו, הבינו את הלך המחשבה שלהם. </li><li>לימדו על הגוף שלנו - איך הוא בנוי, איך הוא מתפקד ולמה הוא זקוק כדי לתפקד ולהיות בריא </li><li>הבינו איך הרגש שלנו קשור לבריאות שלנו </li><li>אם חליתם במחלה מסויימת, למדו עליה מכיוונים רבים - למדו על מהלכה ומה אומרת הרפואה עליה, קיראו על טיפולים אלטרנטיביים שמומלצים, דברו עם אנשים שהבריאו ממנה. </li></ol>לדעת פרושו להיות בריא...<br /><br /><div>אם כבר עברתם את הסמינר "<a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar">הנוסחה לחיים בריאים</a>" אתם מבינים על מה אני מדברת.<br /></div><br /><div>ב- 16.2.2010 אני פותחת סמינר נוסף (ההרשמה לסמינר של חודש ינואר נסגרה). הסמינר מכיל המון ידע וכלים שתוכלו לקחת וליישם מיד .<br /></div>המטרה היא ללמד אתכם את אותם הכלים שבעזרתם תרגישו מיד את ההשפעה על הגוף.<br />ללמד אתכם להתחיל לשלוט בחייכם.<br /><br />לחצו על הלינק הבא ודרכו תגיעו לדף שמתאר את הפרטים הבאים:<br /><ul style="text-align: right;"><li>מה תלמדו בסמינר </li><li>מה תפיקו מהסמינר </li><li>מה בוגרי מחזורים קודמים אומרים על הסמינר </li><li>תאריכים ומיקום (ת"א) </li><li>ובתחתית הדף, ממש ממש בסוף, תוכלו לקרוא את המחירים </li></ul>&nbsp;<a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar">http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar</a><br /><br /><strong>חשוב!!</strong> עד היום בערב (עד ה- 7.1.2020) &nbsp;מתקיים מבצע -&nbsp;10% הנחה לכל מי שירשם:<br /><br /><br />ההשקעה שלכם בסמינר היא 600 ש"ח אולם לנרשמים עד להיום בערב, עד ל- 7.1.2010, ניתנת הנחה של 10%, כך שההשקעה תהיה 540 ש"ח בלבד.<br /><br />יותר מכך - אני מעודדת את שני בני הזוג לעבור את הסמינר יחד ולכן לזוג ישנה הטבה נוספת כך שההשקעה הינה 1000 ש"ח בלבד במקום 1200 ש"ח!<br /><br />לפרטים והרשמה:<br /><br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar">http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar</a><br /><br /><br />כמו תמיד, חשוב לי לשמוע אתכם. אתם מוזמנים להגיב ולכתוב לי כאן למטה, לשאול שאלות, ולהיות מעורבים . <br /><br /><br />המון בריאות <br />איילת<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-3247841499695517497?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-10272352912297184002009-12-31T04:23:00.000-08:002010-01-05T12:39:04.174-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">בתחילת שנת 2009 הקמתי את העסק שלי, את "משפחה בריאה".<br />זו היתה שנה מופלאה של צמיחה, התפתחות ונתינה<br />ועל כך אני רוצה לומר לכולכם מספר מילים:<br /><br /><object height="364" width="445"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/kq5mj5aBmLk&amp;hl=en_US&amp;fs=1&amp;rel=0&amp;color1=0x006699&amp;color2=0x54abd6&amp;border=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/kq5mj5aBmLk&amp;hl=en_US&amp;fs=1&amp;rel=0&amp;color1=0x006699&amp;color2=0x54abd6&amp;border=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="445" height="364"></embed></object><br /></div><br /><br /><br />אני לומדת המון מהמטופלים שלי ואחד מהם אמר לי השבוע "כשאני אלמד לחיות בשלום עם עצמי, אני אהיה בריא. כל עוד אני חולה, סימן שעדיין לא קיבלתי את עצמי".<br /><br />אני רוצה להדגיש ולומר לכל אחד ואחד מכם:<br />אהבו את עצמכם, השקיעו בכם ותנו לכם את הטוב ביותר. אהבה וקבלה כזו יביאו לכם בריאות.<br /><br />כמו תמיד, חשוב לי לשמוע אתכם.&nbsp;אתם מוזמנים להגיב ולכתוב לי כאן למטה, לשאול שאלות, ולהיות מעורבים .<br /><br /><br />שנה מופלאה<br />מלאת בריאות<br />מלאת אושר והגשמה<br />איילת<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-1027235291229718400?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com20tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-34012496727195169792009-12-22T02:41:00.000-08:002010-01-05T12:39:29.055-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div style="text-align: right;">הרגשת עייפות<br /></div>עודף ליחה<br />שיעול<br />פצעונים על העור<br />בחילות<br />כאבי ראש<br />דלרות גרון<br />חום גבוה<br />ועוד ועוד ועוד<br /><br />כל אלו הם חלק מהסמפטומים של הרעלת הגוף. הגוף מנסה לסלק רעלים שהצטברו בתוכו ועושה זאת באופנים שונים. מעלה את החום, יוצר שלשול או עודף ליחה, יוצאים פצעונים על העור וכו'.<br />כשהגוף מורעל, חמצן או רכיבי תזונה אחרים&nbsp;לא יכולים להספג בצורה יעילה, דבר שגורם להיווצרות חוסרים בגוף שבהכרח יביאו למחלות.<br />כל מחלה שקיימת, כל מחלה שאנו מכירים, נובעת מהרעלה מסויימת של הגוף. כל מחלה!<br /><br />מחלה לא נובעת מוירוסים, חיידקים או פטריות. חיידקים ווירוסים יגיעו אל הגוף שלנו אך ורק אם תהיה להם סביבה נוחה להתפתח ולהתרבות. חיידקים ווירוסים לא ירצו לחיות במקום בו התנאים אינם נכונים עבורם.<br />ז"א שקודם כל אנחנו יוצרים תנאים מתאימים בהם הם יכולים להתרבות, ואז יצורים קטנים אלו מרשים לעצמם לבוא ולהשתכן בתוך הגוף שלנו. בסה"כ אנו אלו שהיזמנו אותם.<br />רובנו מאוד מפחדים שהם יבואו, יתקפו ויפילו אותנו למשכב כי פשוט לא מבינים שהם יגיעו רק אם נזמין אותם. הם יכנסו לגופנו רק אם ניצור את התנאים הנכונים עבורם. והתנאים הנכונים עבורם זו עודף פסולת ועודף רעלים.<br /><br />כשהגוף מורעל נוצרת מחלה. ממש פשוט.<br />ננקה את הרעל, המחלה לא תגיע או תעלם.<br /><br />רבים שואלים ומבקשים את עצתי בקשר לחיסונים. במיוחד בחורף ובמיוחד בהקשר של שפעת החזירים.<br />האם לחסן או לא? <br />ההחלטה צריכה להיות שלכם בלבד, אבל זכרו - היום זו שפעת החזירים, אתמול היתה שפעת העופות או מגפת הסארס באסיה (זוכרים?) ומה יהיה מחר?<br /><br />חיידקים ווירוסים ימשיכו להיות כאן, להתפתח ולהתרבות. אם יש משהו עליו אנו צריכים להסתמך זו מערכת החיסון שלנו.<br />אותה אנו חייבים לחזק ולטפח כי היא היחידה שבאמת תשמור עלינו - לא שום חיסון, והשלב הראשון הוא לדאוג שהגוף לא יהיה מורעל.<br /><br />איך לעשות את זה? איך לשמור על נקיון הגוף ואיך לחזק את מערכת החיסון? זה פשוט מאוד. יש שני שלבים - <br />דבר ראשון לדאוג לכך שרעלים לא יכנסו לגוף - תזונה נכונה ללא רעלים בעיקר (הסתכלו על <a href="http://ayeletrosenfeld.blogspot.com/2009/07/blog-post.html">הפוסט הזה</a> ), ודבר שני זה לוודא שמערכות סילוק הפסולת של הגוף עובדות בצורה תקינה ויעילה.<br /><br />על זה בדיוק אנחנו מתמקדים בסמינר "הנוסחה לחיים בריאים"<br /><br />הסמינר הבא יתקיים ב- 18.1.2010, בין השעות 08:30&nbsp; - 16:30, בת"א<br />מוזמנים להרשם ולהבטיח את מקומכם דרך הקישור הבא:<br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar">http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar</a><br /><br />3 שבועות אחרי הסמינר הראשון קיבלתי מייל מאוד מרגש מאחת המשתתפות, בדיוק בהקשר של הרעלת הגוף:<br /><br /><blockquote>איילת שלום <br />השתתפתי בסמינר האחרון בתל אביב&nbsp;ואני שמחה לספר שבעקבות הסמינר הצלחתי סופסוף לעשות את השינוי שכל כך ציפיתי לו.<br />אני כבר שנה וחצי עובדת לקראת השינוי והפגישה איתך ועם והסמינר היה עבורי סגירת מעגל ויציאה לדרך חדשה !<br />אני סוחבת סכרת סוג 2 כבר שנים (אני רק בת 34 ועם סכרת מגיל 16 ) במשך השנים ממש הזנחתי את עצמי תמיד רציתי לעשות שינוי אבל לא ידעתי בדיוק מאיפה לקחת את הכוחות לעינין , הרגשתי שאני במצב של הרס עצמי אוכלת כמו משוגעת ומזריקה אינסולין ומין לופ שרק גובר עם השנים .<br />לפני שנה וחצי עשינו שינוי גדול ועברנו מהמרכז לצפון והרגשתי שהינה זו ההזדמנות שלי לעשות סוף לבלאגן . אבל למרות שהתחלתי ללמוד קורסים העוסקים בנפש וברוח לא הצלחתי להביא את עצמי למצב של שינוי . בסמינר שלך קיבלתי תשובה כל כך חדה וברורה שבעצם אני בריאה ,אני רק מרעילה את הגוף שלי וזהו ! זה הספיק לי לעשות את השינוי הגדול ולהתחיל לאכול בריא ,כל השנים ברחתי מהקביעה שאני חולה סכרת זה ניראה לי כל כך לא אני ,חולת סכרת? מה פתאום !! ולאחרונה כבר הרגשתי שאין לי ברירה אלה לקבל את הקביעה הזאת ולהתחבר למשאבת אינסולין.<br />אני שמחה שהסדנא שלך הצליחה להחזיר לי את הביטחון שהכל בידים שלי ואני בריאה רק צריכה לא להזיק לגוף.<br />היום אחרי שלושה שבועות אני שמחה לומר שפעם ראשונה בכל חיי אני לא אוכלת שום דבר אבל כלום ! שקשור <br />לעוגות עוגיות לחם לבן קמח לבן הורדתי כמויות של חלב ומוצרי חלב אבקות מרק ועוד..(מי שמכיר אותי שיודע שזה ממש לא ברור..)<br />הסוכר ירד פלאים אני מרגישה הרבה יותר טוב וזה כייף גדול .<br />אני רוצה להודות לך על המפגש בנינו :)<br />הייתי שמחה להשתתף בסדנה נוספת שתיתמקד יותר בצד הפרקטי של הנושא .<br />מבחינתי אין לי מושג איך מבשלים קינואה...<br /><br />בברכה <br />רינה&nbsp; <br />9/12/2009<br /></blockquote><br />הסתכלו על סרטון בן 2 דקות מתוך הסמינר האחרון שבו אני מסבירה על התא, הרעלה וספיגת החמצן וחומרים מזינים:<br /><br /><object height="364" width="445"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/MaU4VTsHOXg&hl=en_US&fs=1&rel=0&color1=0x006699&color2=0x54abd6&border=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/MaU4VTsHOXg&hl=en_US&fs=1&rel=0&color1=0x006699&color2=0x54abd6&border=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="445" height="364"></embed></object><br /><br />לפרטים על הסמינר:<br /><a href="http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar">http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar</a><br /><br />אשמח לקבל את תגובותיכם כאן למטה, כתבו וספרו לי כל דבר העולה על דעתכם.<br /><br />המון בריאות<br />איילת<br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/83712138710215173-3401249672719516979?l=ayeletrosenfeld.blogspot.com' alt='' /></div>ד"ר איילת רוזנפלדhttp://www.blogger.com/profile/13818381112851950501noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-83712138710215173.post-2575866342574787222009-12-11T01:12:00.000-08:002009-12-12T20:10:33.587-08:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/SyH6nQdciQI/AAAAAAAAAFY/Ndcv8bIl0y0/s1600-h/IMG_3387.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; cssfloat: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" ps="true" src="http://1.bp.blogspot.com/_K1oo9kbYv0k/SyH6nQdciQI/AAAAAAAAAFY/Ndcv8bIl0y0/s320/IMG_3387.JPG" /></a><br /></div><br />את הסיפור הזה קיבלתי מד"ר יאנג מארה"ב. <br />כשקראתי את הכותרת של סיפור זה, זה נראה לי מפתיע, אבל מכיוון שכבר שמעתי המון סיפורי ניסים על מופלאות הגוף שלנו, הסיפור עניין אותי והתחלתי לקרוא.<br /><br /><br />זהו סיפור מדהים, סיפורם של הלגה והילנור מאיסלנד, ששינו את תזונתם בעקבות פגיעה מוחית של בנם, שאובחן אחרי זמן כאוטיסט&nbsp;ונס קרה. את המכתב הם שלחו לד"ר יאנג. אחרי שקראתי הסיפור שכל כך ריגש אותי, יצרתי איתם קשר ודיברתי עם הלגה. במהלך השיחה הצטרף בעלה והילדים.&nbsp;הפכנו לידידים טובים ואנחנו בוודאות יודעים על כך שהקשר יימשך. הם זוג מדהים, עם המון תקווה, אמונה, יוזמה וראש פתוח. סיפור מלא השראה.<br /><br />הנה קיראו:<br /><br />ד"ר יאנג היקר,<br /><br />אנחנו רוצים לשתף אותך בנס שקרה לנו.<br /><br />יש לנו בן שנולד ב- 06.06.06. עד שקיבל את החיסון הראשון שלו, בערך כשהיה בגיל 3 חודשים, הוא היה ילד מאוד שמח ושלו אשר חייך המון וישן לילה שלם כבר מהיום שנולד.<br /><br />מרגע החיסון חייו השתנו באופן דרמתי. 10 דקות אחרי כן עלה לו החום בצורה קשה והדברים החלו להתגלגל. הוא קיבל דלקת אוזניים מיד ולכן החלו לתת לו אנטיביוטיקה. בשנתיים הבאות הוא היה חול�