אז מה באמת עושים אלו שנראה כאילו יש להם הכל? תמיד יש להם שפע של אנרגיה, הם רזים, בריאים ומצליחים?

1. הם מסתכלים למציאות בעיניים ולוקחים אחריות
2. עושים מה שצריך, לא מה שנוח
3. מרחיבים את התודעה
4. והחשיבה שלהם מנצחת

מסתכלים למציאות בעיניים ולוקחים אחריות
גיל כרונולוגי, גיל ביולוגי - הגוף שלכם מבוגר הרבה יותר ממה שהוא אמור להיות.
הגיל הכרונולוגי הוא בסה"כ מספר השנים שעברו מאז שנולדנו.
הגיל הביולוגי הוא הגיל שלנו ברמה התאית. הגיל ע"פ המצב הפיזי של הגוף שלנו. במילים פשוטות - איך מערכות הגוף מתפקדות מבחינה פזיולוגית.
מחקרים רבים נעשו והיום הרפואה יכולה לקבוע מהו הגיל הביולוגי שלנו.
ע"פ צורת אורח החיים היום, אצל רוב האנשים, הגיל הביולוגי הרבה יותר גבוה מהגיל הכרונולוגי. ז"א שאם אתה בן 40 כי נולדת לפני 40 שנה, אין זה בהכרח אומר שמערכות הגוף שלך מתפקדות כמו בן 40. ע"פ מדידות מסויימות שניתן לעשות היום, אצל רוב האנשים הגוף הרבה יותר זקן מגילם.
ואנשים לא רוצים לראות את זה.
אנשים מגדלים כרס, מעשנים, לוקחים תרופות להורדת לחץ דם וכולסטרול, העור שלהם מלא פצעונים,הם מתנשפים ומזיעים מכל פעילות קטנה, וזה לא מעניין אותם. הם יקחו תרופות, רק כדי לא לשנות שום דבר בהרגלים שלהם. יעשו רק את מה שהכי קל ונח.

מה שעוד מצאו המחקרים הוא שאם אתם "מזדקנים ביולוגית" מהר יותר מכפי שגופכם אמור להזדקן, אורח חיים נכון יכול לעצור את התהליך ואף לגרום לגוף להזדקן לאט יותר. מחקרים הראו שעם אורח חיים נכון ניתן להגיע לגיל ביולוגי שהוא צעיר ב- 15 שנים מהגיל הכרונולוגי שלנו.

המדע עדיין לא הצליח לעצור את ההזדקנות, אבל מצא בודאות דרכים להאט אותה.

ז"א שעם עשיית הפעולות הנכונות, נוכל להניח על העוגה 40 נרות ביום הולדתנו ה-40, אבל הגוף שלנו יחגוג 25!!! מדהים לא?

אנשים מלאי אנרגיה מבינים את את חוקי המשחק. הם מבינים שאם קרה משהו והגוף פיתח מחלה, בעיה, עודף משקל - סימן שמשהו שהם עשו לא נכון. הם לוקחים את האחריות על עצמם ולא מעבירים אותה לרופא.

עושים מה שצריך ולא מה שנח
כשאמרו הרופאים להלגה מאיסלנד, ידידה שלי, שהבן שלה סובל מפגיעה מוחית והוא אוטיסט ואין מה לעשות בעניין, הלגה החליטה לא לוותר. היא ביררה והחליטה ללכת על סוג תזונה מסויים ועשתה שינוי קיצוני בתזונה שלה ושל בני משפחתה ולו רק על מנת לעזור לבנה. זה לא היה פשוט אבל התוצאות לא אחרו לבוא.

כשנאמר לאבי שהוא חולה לב והבעייה שלו חמורה ביותר, הוא הפסיק לעשן באותה השנייה, למרות שבמשך שנים הוא טען שהוא לא יכול להפסיק לעשן. שזה קשה לו מדי.

כאשר יש מצב טראומטי, מחלה קשה, פתאום הכל נעשה קל יותר.
אני שומעת מדי יום שפע של תרוצים למה לא לעשות את מה שכל אחד יודע שצריך לעשות:

"אני עובד קשה ואין לי זמן להכין"
"אני עובד קשה ואין לי זמן לעשות פעילות גופנית"
"אני לא אוהב לרוץ ולעשות ספורט"
"אני לא אוהב אורז מלא"
"אוכל בריא לא טעים"
"אוכל בריא הוא יקר"
"לא כואב לי שום דבר עדיין למה לשנות משהו?"
"יש אנשים שמעשנים ואוכלים זבל ולמרות זאת חיים עד גיל 90"
"אני לא יכול להפסיק לעשן"

אנשים מלאי חיים ובריאות מבינים שלא צריך לחכות שהמצב יהיה טראומטי. הם מבינים שהיום יש לעשות בדיוק את מה שצריך ולא רק את מה שנח.
מרחיבים את התודעה - מחלה לא אמורה להיות חלק מהחיים שלכם

שנים הסתובבתי עם מגרנות כי קיבלתי את זה כעובדה, כחלק מהחיים. לא חשבתי שזה יכול להיות אחרת, כי כך נאמר לי ולכן אף פעם לא פעלתי לנסות ולהעלים את זה. אף פעם לא פעלתי לנסות לוטפל בגורם. טיפלתי בסמפטום בלבד. לקחתי אופטלגין כדי שברגע הזה המיגרנה תחלוף.

אמרו לי שהגוף רגיש וכל רגע יכול לקרות לו משהו
אמרו לי להזהר ולא להתקרב לאנשים חולים כי אדבק
אמרו לי שעם ההתבגרות הגוף הופך לחלש, שברירי ורגיש
אמרו לי שכשמזדקנים הזכרון נחלש, העצמות נחלשות, הלב נחלש, קשה ללכת קשה לרוץ
אמרו לי שצריך לספור קלוריות כדי לא לעלות במשקל
אמרו לי שאגוזים משמינים וצריך להמנע מהם
אמרו לי שסרטן זו מחלה סופנית
ואמרו ואמרו ואמרו...

ומה שקרה זה שקיבלתי מין תמונה מעוותת על הגוף - כאילו שהוא שברירי כך שכל דבר קטן יכול להפיל אותו.
למזלי, נחשפתי לידע הנכון ולמורים הנכונים שלימדו אותי אחרת.

המורה הטוב ביותר שלנו הוא מבחן התוצאה. אם מישהו הצליח לעשות משהו שאנחנו רוצים - סימן שאפשר.
אם מישהו הצליח להחלים מסרטן - סימן שאפשר
אם מישהו הצליח לרדת במשקל ללא ספירת קלוריות - סימן שאפשר
אם מישהו אכל הרבה אגוזים ולמרות זאת ירד במשקל - סימן שאפשר
אם יש אדם מבוגר אחד שהכושר הגופני שלו הרבה יותר טוב משל בחור צעיר - סימן שאפשר

אנשים מצליחים מבינים שכדי להצליח הם צריכים ללמוד איך להצליח. הם מבינים שהם צריכים להרחיב את הידע שלהם. ללמוד מהמומחים. מאלו שבאמת יש להם נסיון וידע ולא להקשיב לסביבה שמדברת מתוך שמועות.

אנשים מצליחים לוקחים מדריך בתחום שהם רוצים להתקדם לעברו. אם הם רוצים להתחיל ולפתח כושר גופני, הם מתייעצים ולומדים ממומחה בתחום הפעילות הגופנית ואם הם רוצים ללמוד מה צריך לאכול, איך ומתי, הם לומדים ממומחים בתחום התזונה.

חשיבה מנצחת
רוב המחשבות שרצות לכם בראש מתייחסות לסבל, קושי והפסד בכל מה שקשור לאורח חיים נכון. אנשים שמנים וחולים מרגישים שהם מפסידים את הטוב בחיים ברגע שהם עוברים לאורח חיים בריא. אלו המחשבות שעוברות בראש:
"אוף, אני לא יכול לאכול את פרוסת העוגה הזו וכל כך בא לי. אני פשוט מפסיד את הטעם המתוק וההנאה של החיים"
"נגזר עלי לסבול - לשמור על אורח חיים בריא - סבל לכל החיים"

לעומתם, אלו המנצחים, אלו שחיים בגוף אנרגתי ובריא רואים שונה את הדברים:

"כל כך כיף לי לאכול את הירקות האלו - אני מרגיש אנרגתי כל היום"
"העוגה הזו ממש לא מושכת אותי, כי אחרי שאני אוכל אותה אני מרגיש עייף ורדום"

אנשים שיש להם מודעות לחיות בריא, לשמור על כושר ולאכול נכון רואים ומעריכים את היתרונות שאורח החיים הבריא מביא להם. המחשבות שלהם הן מחשבות של תודה והערכה.
 
 
דוגמה מצויינת - 
מוטי סחראי, עבר את כל השלבים שכתובים כאן בדף -

 




לא לקח אחריות ולא הסתכל למציאות בעיניים - במשפחתו של מוטי הסטוריה של סוכר וסרטן ולמרות זאת אורח החיים הגרוע שלו לא עניין אותו. הוא התעלם מהסכנות שהוא מביא על עצמו. מוטי בחור צעיר, ולא עניין אותו מה יכול לקרות בגיל מבוגר יותר אם ימשיך באותו אורח חיים.

עשה רק את מה שנח - התזונה שלו היתה גרועה ולוותה בכל תרוץ אפשרי ללמה לא לשנות. מוטי אמר לי לא פעם "אני עובד קשה ואין לי זמן" "אוכל בריא הוא ממש לא טעים" "לא כואב לי כלום למה שאשנה משהו?" ועוד.

התודעה שלו היתה מצומצמת - ברגע שהוא הרחיב את התודעה והבין שאפשר לחיות אחרת, לאכול טוב ולחיות טוב, ברגע שהוא הבין את הנזק מאחורי אורח החיים הגרוע שלו, אז מוטי פנה אלי והחליט ללמוד ממני מה באמת צריך לעשות. אחרי שלמד וקיבל את כל הכלים והידע, הוא לא יכל לחזור אחורנית.
 
היום, החשיבה שלו מנצחת - כאשר קורה מצב בו מוטי לא שומר על אורח חיים בריא, אני שומעת ממנו את המשפט הבא : "אני ישר מרגיש נפילה אנרגטית". צורת החשיבה שלו השתנתה. הוא כבר לא מרגיש סבל על כך שהחליט לא לאכול מאכלים מסויימים, אלא מודע ליתרונות העצומים במאכלים שכן בחר לאכול. בחודש הראשון ירד מוטי כ-8 ק"ג והמשיך לרדת עוד ועוד. היום הוא עם 21 ק"ג פחות וממשיך לרדת במשקל. הסתכלו על הסרטון  הבא, שאמנם צולם רק לפני שבועיים, אבל מאז מוטי ירד עוד 3 ק"ג:

2 מתנות ממני
המתנה הראשונה היתה הסרטון - מהי הסיבה היחידה שגורמת לגוף להזדקן, לפתח מחלה או להעלות במשקל?
המתנה השנייה - הקלטת ההרצאה "איך אפשר לנהל חיים שלמים בלי תרופות, רופאים וניתוחים?"

לקבלת המתנות הכנסו לקישור הבא:

http://www.healthyfamily.co.il/117036/win

בנוסף, אשמח לשמוע את התגובה שלכם כאן למטה.
תודה!
והמון בריאות
איילת

מה גורם לאדם לקום בבוקר ולהחליט שהוא רוצה עולם בלי תרופות ורופאים?

לפני הרבה שנים, אחרי לידת הבן הראשון שלי, כשהייתי רק בת 27, עברתי שיתוק בחצי גוף. בלי יכולת לדבר, בלי יכולת לזוז, כלום. זה היה מפחיד.
באופן אירוני, התקף השיתוק קרה כשנכנסתי במקרה לבית החולים, על מנת לקחת את התיק הרפואי של אימי. מכיוון שבמקרה הייתי בתוך בית החולים, קיבלתי ישר עזרה והתחלתי לעבור סדרת בדיקות ארוכה מאוד - מח, לב וכו'. אינספור של בדיקות שלא העלו דבר. הכל היה תקין.
לבסוף נמצא שהשיתוק התרחש בעקבות מיגרנות.
סבלתי ממגרנות מאז שאני זוכרת את עצמי. יש לי תעוד של יומן שכתבתי בכיתה א' בו אני מציינת שהיה לי כאב ראש ותיעודים אלו נמשכו שנים אח"כ. מגרנות היו חלק מאורח החיים שלי. חייתי על אופטלגין. בכל מקום שהייתי הולכת אליו הייתי דואגת שיהיה אופטלגין. זה היה חלק משגרת חיי ואף פעם לא חשבתי שאולי המגרנות קשורות לאורח החיים שלי.
שנים אח"כ, ללא שום קשר למגרנות, אלא בעקבות מחלת הסרטן של קרוב משפחה התחלתי להיות מודעת להשפעת התזונה על הבריאות ומתוך הבנה התחלתי לאט לאט לשנות את התזונה שלי. בהמשך הצטרפו אלי גם בעלי וילדי.
אחרי זמן מה, בלי שהתכוונתי לכך, שמתי לב שהמגרנות נעלמו. מצאתי את עצמי פתאום שבועות ללא אופטלגין, שבועות שהפכו לחודשים ועכשיו זה כבר שנים. כבר בערך 10 שנים שלא נזקקתי לאופטלגין או לתרופות אחרות.
היום אני יודעת שכל מה שחוויתי, והמגרנות האינסופיות שהיו לי, הכל נבע מהתזונה. היום אני גם יודעת בדיוק מה בתזונה שלי גרם לי לכך.

זה לא אמור להיות חלק מהחיים שלכם
מחלות, עודף משקל, חוסר אנרגייה - באמת לא אמורים להיות חלק מהחיים שלכם.
נולדתם כדי להיות בריאים, כדי להנות ממה שהחיים נותנים וכדי להפיק את המקסימום מהחיים האלו. להנות ולחוות כל רגע.
לשם כך נוצרו מערכות מופלאות בגוף המופלא שלכם. מערכות שכל תפקידן הוא לשמור עליכם בריאים, חזקים ואנרגתיים.

האנשים האלו שיש להם מודעות גבוהה לאורח חיים בריא, אלו שגופם בריא, מלא אנרגיה וחזק, הבינו את זה. הם הבינו בדיוק מה הם צריכים לעשות כדי להיות בריאים, כדי לשמור על המשקל וכדי להיות מלאי אנרגייה. הם הבינו והם עושים. הם חיים את זה בכל רגע ובכל יום.

כמו שכתבתי לכם לפני מספר ימים, המטרה שלי היא עולם בלי תרופות, רופאים, טיפולים וניתוחים. ולשם אני הולכת. זה בדיוק מה שגרם לי לעבוד במשך החודשים האחרונים על אחד מהפרוייקטים הגדולים ביותר שעבדתי עליהם עד היום.

בעוד שבועיים בדיוק אני משיקה ערכה מדהימה, מקיפה ומקצועית שפיתחתי, שנקראת "גוף מנצח - לאכול, לחיות ולהנות".

ההשקה אמנם תהיה עוד שבועיים, אבל בינתיים לקראת ההשקה, הכנתי לכם מספר מתנות והראשונה היא סרטון וידאו שמסביר בדיוק מהי הסיבה היחידה שגורמת לגוף להזדקן, לפתח מחלה או להעלות במשקל.

הכנסו לקישור הבא, הצטרפו לרשימת ההשקה וקבלו את הסרטון מתנה מיד:

http://www.healthyfamily.co.il/117036/win

אני אשמח לשמוע מכם, כאן או בדף הסרטון עצמו, מה ההתמודדות שלכם עם בריאות? מה אתם הייתם רוצים לשנות? מה יכול לעזור לכם לחיות הרבה יותר טוב?

המון בריאות
איילת

אתם רוצים שאגלה לכם סוד?

גם לי אין הרבה זמן לעמוד במטבח כל יום.

נכון, אוכל ביתי זה חשוב מאוד, הכי חשוב, אבל אין לי זמן לעמוד במטבח כל הזמן, ולהכין 3 ארוחות ביום.

אני אומנם אוהבת את המטבח, ואוהבת לבשל מאוד אבל יש לי ילדים (אמנם גדולים, אבל מגיע להם זמן איכות, לא?), יש לי עסק לנהל ולהריץ ולקוחות יקרים לשרת ולעזור, וכדי שאני לא אקרוס, וכדי שאוכל להמשיך ולתת מעצמי, אני חייבת להקדיש ולתת גם זמן לעצמי  - לגוף ולנפש. אז מה עושים?

יש שתי אפשרויות:

1. להתפשר ולקנות אוכל מוכן, מעובד ומתועש על מנת לחסוך זמן יקר - שניצלונים, חומוס, פיצה, רטבים, תבלינים ועוד.  פשוט לחמם ולהגיש, או להוציא מהמקרר ולהגיש.
2. לדעת להתארגן ולדעת לקנות את הדברים הנכונים.

יש לי תחושה שאתם מבינים בדיוק מה היתה הבחירה שלי...וזה מה שאני רוצה לספר לכם. איך אני מתארגנת במהלך השבוע.

יום שישי - קניות בשוק (כל שבוע) ובחנות הטבע (פעם בשבועיים - שלושה). הקניות בשוק הפכו לבילוי משפחתי. כל יום שישי, בעלי, בתי ואני מבלים בשוק. כבר הכרנו את בעלי הדוכנים היקרים שהפכו להיות חברים שלנו והמפגש איתם כל שבוע פשוט מיוחד. מעבר לטעימות, לריחות, למעדנים ולמבחר שיש. אין כמו בילוי בשוק. אולי אני אכתוב על זה פעם פוסט נפרד.

כשאני חוזרת מהשוק אני שוטפת את כל הפירות, הירקות, עשבי התבלין - הכל. פורסת מגבות על השיש (מגבות גדולות של האמבטייה, לא מגבות מטבח) ומניחה הכל לייבוש.

ביום שישי האחרון כל כך התלהבתי מהצבעוניות ומהמבחר שצילמתי חלק (קטן) מהסחורה המופלאה שהבאנו מהשוק. מה ששימח אותי היא הידיעה שהכל יגמר במהלך השבוע. הנה הסתכלו:

יש דברים שלא זקוקים לשטיפה כמו גזרים, תפוזים, אבוקדו ועוד, והם נכנסים ישר למקומות האחסון שלהם.

אחרי שהכל מתייבש אני אורזת חלק מהפירות ואת כל הירקות בקופסאות TUPPERWARE שמיועדות במיוחד לשמור על הטריות ומכניסה למקרר. כך יש לי פירות וירקות טריים כל השבוע. ברגע שרוצים מלפפון, חסה או פטרוזיליה - הכל כבר מוכן לשימוש. אני לא צריכה להתחיל לשטוף. אם הייתי צריכה לשטוף למשל פטרוזיליה כל פעם לפני שהייתי רוצה להכין סלט, אין סיכוי שהייתי מכינה.

פירות רבים עוברים לסלסלות וקערות ומונחים על השולחן בסלון כדי שכל מי שעובר יחטוף ויאכל.

אפשר לקחת את זה צעד קדימה ופשוט להכין קופסאות עם בצל קצוץ - שיהיה לכל השבוע, חסה חתוכה - שיהיה לכל השבוע וכ'. נכון שהערך התזונתי נפגע ברגע שחותכים ירקות, אבל אם הבחירה היא בין להכין מראש ולקצוץ מראש את הירקות או לאכול מזון מעובד, אין ספק שההכנה מראש עדיפה.

מה אני עוד עושה?

קטניות - משרה כמות גדולה של קטניות - גרגרי חומוס, שעועית בכל מיני צבעים, עדשים וכו', מבשלת, מחלקת לקופסאות הקפאה ומקפיאה. כך יש לי בהשג יד גרגרי חומוס מבושלים למשל, או שעועית מבושלת, וכשמתחשק ממרח חומוס, או מרק שעועית, פשוט להוציא, להפשיר וההכנה אז אורכת 5 ד'.

דגנים - אני מכינה סיר גדול של דגן - אורז מלא, דוחן, פסטה, קוסקוס וכו' ומשתמשת במהלך 3-4 ימים באופנים שונים. למשל אפשר להכין פעם אורז עם מרק שעועית ואפשר גם להכין סלט אורז צבעוני ומפתה...או פסטה ברוטב עגבניות יום אחד וסלט פסטה יום אחר.

עוף/דגים/הודו - מכינה כמות גדולה, חלק מקפיאה וחלק משאירה במקרר. במקרר אני משאירה סוגים שונים של בשרים - למשל גם חזה עוף בגריל, גם פרגיות חמוץ מתוק וקציצות הודו. ואז כל פעם יש לי מנה אחרת להגיש.

רטבים לסלטים - בד"כ אני מתבלת את הסלט במעט שמן זית, לימון או סירופ רימונים ומלח. אבל לפעמים, אני מכינה רוטב אחר, בד"כ ע"פ בקשת הבן שלי. כדי לא להכין כל יום רוטב לסלט, אני מכינה בצנצנת, או בשייקר, כמות רוטב גדולה שמספיקה כמעט לשבוע ימים. כל יום לשפוך קצת על הסלט, חוסך זמן ועבודה.

בכלל רטבים - כשאני מכינה רוטב אני מכינה כמות גדולה יותר ומקפיאה - למשל רוטב עגבניות אני מקפיאה במנות וכך יכול לשמש אותי למגוון תבשילים - פסטה, פיצה, אורז, פתיתים, דג, עוף וכו'

כשהילדים היו קטנים הוספתי משהו נוסף - הכנתי מראש תפריט שבועי ואז כולנו ידענו כל יום מה יש לאכול. מבחינתי זה חוסך זמן לחשוב ולהתלבט כל יום מה להכין באותו הרגע, ומבחינת הילדים זה היה מרגיע ומלהיב לדעת מראש מה יש היום לאכול.

היום יש יום בשבוע, אצלי בד"כ זה יום שישי, כך אני אוהבת, שאני שוטפת מבשלת ומכינה. מכינה בשרים, דגנים וסלטים - סלט חומוס, סלט חצילים ברוטב עגבניות, טחינה, סלק וכו', מאחסנת בקופסאות אטומות ואיכותיות (TUPPERWARE) וזה נשמר לי טרי כל השבוע.

זכרו - הכל עניין של התארגנות.

אשמח ללמוד מכם. האם יש לכם טיפים נוספים? כתבו לי כאן למטה תגובות ורעיונות נוספים שיש לכם לארגון שבועי קל ונח.

בנוסף, רוצה להזמין אתכם להצטרף אלי להרצאה אינטרנטית חינמית בנושא "לאכול, לחיות ולהנות" בה אדבר על:

• איך בונים גוף מנצח?
• איך בוחרים מה צריך לאכול כדי להרגיש טוב?
• מה לא צריך לאכול?
• אך אפשר להנות מהאוכל הבריא?
• איך תזונה יכולה לעזור במקרים של סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן, בעיות עיכול, מפרקים ועוד?
• ועוד ועוד ...

ההרצאה תתקיים ביום ראשון הבא, 31.10, בין השעות 21:00 - 22:00. הכנסו לקישור הבא לפרטים והרשמה:

http://www.healthyfamily.co.il/117036/free-lectures

שוב, אשמח ללמוד מכם. האם יש לכם טיפים נוספים? כתבו לי כאן למטה תגובות ורעיונות נוספים שיש לכם לארגון שבועי קל ונח. 

המון בריאות

איילת

האם הורים באמת אוהבים את הילדים שלהם?

ברור שכן. העניין הוא שע"פ הדברים שהורים נותנים לילדיהם לאכול, נראה שלא. האם לא ההורים הם אלו שמביאים את העוגות והחטיפים למסיבות יום הולדת? האם לא ההורים הם אלו שמזמינים פיצה או המבורגר ודוחפים ג'אנק לארוחות  ילדיהם? האם לא ההורים הם אלו ששולחים עם ילדיהם חטיף או פרוסת לחם לבן עם שוקולד לגן ולביה"ס? ודאי שכן.
בשנים הקודמות עבדתי הרבה בגני ילדים ובתי ספר, וכל פעם מחדש הייתי מזדעזעת לראות מה הילדים מוציאים מהתיק בארוחת עשר: 5 עוגיות (וזהו...), חטיף שוגי, פרוסה של לחם לבן עם נקניק/שוקולד/גבינה ועוד מאכלים נטולי כל ערך תזונתי מסוג זה.
הורים מגישים לילדיהם תפריט יוצר סרטן בכל ארוחה.

איך זה יתכן שהמאכלים גורמי הסרטן ביותר הם אלו שמוגשים כתפריט ילדים בכל מסעדה? במקום לקרוא "תפריט ילדים" למאכלים כמו פיצה, נקניקיות, שניצלונים, המבורגר, צ'יפסים, קורנפלקס, שוגי, אולי נקרא להם פשוט "תפריט גורם סרטן"?
הורים לא מבינים שהגוף של הילדים נבנה בדיוק מהחומרים שהם מכניסים לפה. כל מאכל שנכנס לגוף, הוא מהווה את אבני הבניין היחידות שבונות כל תא ותא בגוף הילד. איכות התאים שנוצרים, יהיה בדיוק שווה לאיכות האוכל שהם אוכלים.
וסרטן קורה כאשר התאים נפגעים. כאשר החומר התורשתי, הדנ"א, נפגע. אצל ילדים החומר התורשתי חשוף הרבה יותר, כי הם גדלים כל הזמן, התאים שלהם מתפתחים כל הזמן, מתרבים ומשתכפלים. הדנ"א שלהם, הרבה הרבה יותר פגיע, וכל מאכל כזה, עושה נזק גדול מאוד.
לא נראה לי שאף הורה לא יתן לילדיו לעשן סיגריות, סמים או אלכוהול.
ג'אנק פוד גורם סרטן בדיוק באותה צורה כמו סיגריות. זהו משהו שאתם חייבים להבין.
והאחריות היא של ההורים בלבד. האחריות ללמד, לכוון ולדאוג לילדים שיגדלו להיות מבוגרים בריאים.
ההתפשרות של ההורים בעניין האוכל היא זו שנותנת לילדים להבין שג'אנק הוא בסדר. הרי ילד סומך בעיניים עצומות על ההורה שלו. אין לילד ספק שההורה לא ירצה לפגוע בו לעולם. כך שאם הורה מתפשר ונותן ג'אנק לילד, הילד מבין שג'אנק זה בסדר. אם ההורה נתן, סימן שזה בסדר.
האחריות היא רק עליכם ההורים.
אני כבר מצפה לקבל תגובות מהורים שיגידו לי שהם מבינים שג'אנק זה לא אוכל בריא אבל הילד לא מוכל לאכול שום דבר אחר.
זה בדיוק מה שאני קוראת לו התפשרות. אז מה אם הילד לא אוהב. הוא ילמד לאהוב. זה כל כך חשוב שכאמא אעשה הכל על מנת לגרום לילדים שלי לאהוב אוכל בריא וכדי ללמד אותם מהי הדרך הנכונה עבורם. כשיתבגרו, ויבחרו את הדרך שלהם בעצמם, תהיה להם כל האינפורמציה על מנת שיוכלו לעשות את הבחירות בעצמם ולחיות ע"פ מה שמתאים להם. אבל כל עוד הם תחת אחריותי, זו החובה שלי לתת להם את הטוב ביותר.

עכשיו החלה שנת הלימודים. יש שלושה דברים חשובים שצריך לשים לב אליהם:

1. ארוחת הבוקר לפני היציאה לביה"ס
2. ארוחת עשר בביה"ס
3. ארוחת הצהריים

ארוחת הבוקר לפני היציאה לביה"ס - אל תתנו קורנפלקס. זה הכי קל אבל עושה נזק גדול ביותר. תנו פירות טריים. בכל מיני צורות וטעמים.
ארוחת עשר - הקפידו היטב מה אתם נותנים. תנו אוכל עם אינדקס גליקמי נמוך, ז"א שמתפרק לאט בדם, כדי שישארו ערניים ושבעים עד סוף יום הלימודים. למשל כריך מלחם מלא עם אבוקדו/חומוס/פסטו, פירות יבשים אורגניים, אגוזים ושקדים וירקות טריים שיהיה לנשנש במהלך היום.
ארוחת צהריים - אם הילדים אוכלים בבית, זה קל יותר. הכינו להם מאכלים ביתיים, מלאים ולא מתועשים ומעובדים. אם הם אוכלים בביה"ס/בגן, סביר להניח שהתפריט הסטנדרטי הניתן בבתי הספר והגנים לא נותן להם את הערך התזונתי שלו הם זקוקים, ולכן הקפידו שארוחת הערב תהייה ביתית ומלאה ותכיל מגוון של דגנים, קטניות, ירקות.

לכבוד פתיחת שנת הלימודים, אני מקדישה את החודש הקרוב לילדים שלנו.

לקראת כך מספר ארועים:

1. המגזין והדיסק של מועדון החברים "לבחור בחיים" מוקדש החודש לילדים:

•  סרטן - ארוע שמתחיל ונוצר בילדות - איך להתמודד ולמנוע בבגרות / ד"ר איילת רוזנפלד
•  5 המאכלים המזיקים לילדנו ו-5 המאכלים המומלצים ביותר וכיצד להגניב אותם לתפריט היומי
• איך מחברים ילדים לתפריט בריא, ואיך עוזרים להם לרזות כשצריך / רינה כורש ועדית בן פורת
• תזונה נכונה בתקופת בחינות / עו"ד ליז קשקש
• כיצד לעזור לילד שסובל מעודף משקל/ד"ר איילת רוזנפלד
• מסיבת יום ההולדת של שלי (הבת שלי) - מתכונים ורעיונות
• מטרה 94 / מוטי סחראי
• כריכים בריאים לביה"ס / השף בני נחמני
• ועוד

דיסק עם הרצאת אורח - "בריאות הילדים שלנו - פעילות גופנית לילדים, תזונה ואורח חיים בריא" - גל ירדני מנכ"ל "אקטיבי" - מרכזי ספורט לילדים:

• מדוע פעילות גופנית מגיל צעיר היא חשובה כל כך?
• איך להביא את ילדנו לעשות פעילות גופנית?
• איזו סוג של פעילות גופנית מומלצת?
• אילו בעיות בריאותיות נפוצות כיום אצל ילדים בעקבות חוסר פעילות גופנית?
• איך אנחנו כהורים נזהה בעיה גופנית/מנטלית שאפשר לפתור אותה ע"י פעילות גופנית פשוטה?
• איך פעילות גופנית היום תשפיע עליהם בבגרות שלהם?
• מהו הקשר בין פעילות גופנית נכונה ותזונה ואורח חיים בריא?
• מהי פעילות גופנית לא נכונה?
• איך אנחנו, ההורים, יכולים לעודד את ילדנו לאורח חיים בריא?
• הקשר בין בעיות קשב וריכוז ופעילות גופנית, ועד כמה פשוט לעיתים לעזור לאלו שסובלים מקשב וריכוז
• עד כמה נפוצות היום בעיות בחגורת הכתפיים אצל ילדים (כי הם הפסיקו לטפס על עצים כמו שהיה פעם) ועל ההשלכות של זה

 חברי המועדון מקבלים גם את המגזין וגם את הדיסק בדואר לביתם. לפרטים והרשמה למועדון:
http://www.healthyfamily.co.il/117036/club

 2. שיחה אינטרנטית "איך רותמים את הרצון של הילד למעבר לאורח חיים בריא" 
בתאריך 11.10, יום שני, בין השעות 21:00-22:30 אני מראיינת את רינה כורש, מפתחת שיטת האימון האינטגרטיבי לילדים ונוער, ומכשירה מאמני ילדים לאמן בשיטה שפיתחה. בראיון רינה תיתן כלים משמעותיים להורים שיעזרו לכם לכוון את הילד לבחור באורח חיים בריא. שזה יבוא ממנו. במהלך הראיון רינה אפילו תעשה תרגילים עם הורים שיהיו מעוניינים, ותראה איך לעשות את התרגיל עם הילד.
השיחה אינה כרוכה בתשלום אבל מחייבת הרשמה מראש כאן:
http://www.healthyfamily.co.il/117036/experts


זה נושא מורכב וחשוב, בריאות הילדים שלנו. אשמח לשמוע את דעתכם ולקבל את תגובתכם כאן למטה.
המון בריאות
איילת

פרמידת המזון - שנים של הטעייה

לפני יותר מעשור וחצי, המחלקה האמריקאית לחקלאות (USDA) פירסמה סמל חדש ועוצמתי - פרמידת המזון. פרמידה זו העבירה בהבזק בצורה ויזואלית מה שה- USDA אומר שהוא מזון בריא. הפרמידה אומצה גם ע"י משרד הבריאות הישראלי, נלמדה בבתי הספר, הופיעה באינספור מאמרים, ספרים ותוכניות, ואפילו הודפסה על אריזות של דגני בוקר ותוויות מזון.

באופן טרגי, האינפורמציה שהועברה דרך פרמידה זו לא ייצגה תזונה בריאה. ולמה?

התוכנית בקושי התבססה על מחקרים מדעיים ולא השתנתה עם השנים כאשר התחילו להבין את הקשר בין תזונה ובריאות.
מאז נעשו מחקרים רבים ודברים השתנו, משרד הבריאות הישראלי אכן עדכן לאחרונה את הפרמידה, אבל עדיין אינה מספיק מדוייקת. 

העניין הוא שההנחיות האלו מלוות אותנו משנות ילדותינו המוקדמות, הוטמעו בנו, והן אלו שמכוונות אותנו בבחירות התזונתיות היומיומיות.

הרגלים זה משהו שקשה לשנות ורובכם עדיין מנהלים את התפריט היומי שלכם ע"פ הפרמידה הישנה, ע"פ מה שנאמר לכם בעבר וע"פ מה שהורגלתם.
לדוגמה, תמיד נראה בצלחת מנה של אורז, תפ"א או פסטה יחד עם עוף או בשר (בהנחה שאינכם צמחונים).
לארוחת בוקר בד"כ נחטוף קורנפלקס עם חלב, ובסנדוויצ'ים נראה בד"כ גבינות או נקניקים.
ארוחת הערב בד"כ תכלול ביצה + סלט + גבינות + לחם.
זוהי בדיוק ארוחה שמבוססת על הפרמידה הישנה.

הפרמידה ממליצה על צריכת מזון מהחי בכמות גדולה - 4-6 מנות ביום - עוף, דגים, ביצים, גבינות, נקניקים. כמות כזו גורמת לבעיות בריאותיות חמורות, התקפי לב וסרטן.
בבסיס הפרמידה יש את קבוצת הפחמימות - הדגנים. ז"א שהתזונה שלנו אמורה ,ע"פ הפרמידה, להיות מבוססת על דגנים. בעבר אפילו לא היתה המלצה ואבחנה האם הדגנים יהיו מלאים או לא. זה לא נכלל בכלל בפרמידה. יותר מזה, אם נסתכל על התמונות נראה עוגות, לחם, פסטה (שכולם עשויים מחיטה), אורז, ואולי תירס. אלו הדגנים היחידים שהומלצו. היום יודעים שחיטה אינה מומלצת בכלל בכמויות גדולות, מעבר לכך שיש דגנים רבים נוספים שמומלצים -לדוגמה דוחן, כוסמת, אמרנט וכו'.

בנוסף המזונות חולקו לקבוצות חסרי חשיבות. בשר, קטניות ואגוזים השתייכו לקבוצה אחת כי הם מכילים חלבונים. אבל מחקרים הוכיחו שאכילת קטניות ואגוזים מורידים את הכולסטרול ומחזקים את כלי הדם והלב בעוד שאכילת בשר מגבירה את הסיכון ללקות במחלות לב.

לאחרונה משרד הבריאות הישראלי פרסם פרמידה חדשה, אבל גם שם קשה להבחין בקטניות והאגוזים הכל כך חשובים.
לפרמידה לוו המלצות לקויות, כמו לצרוך רק 5 מנות של ירקות ופירות ביום, כאשר מיץ תפוחים למשל נחשב גם למנת פרי.

באוניברסיטת הרווארד נערכו שני מחקרים שבדקו את ההשפעה של התזונה המומלצת ע"פ הפרמידה הישנה על 51,000 גברים ו- 67,000 נשים. הם הגיעו למסקנה שיישום ההמלצות לא הפחית את הסיכון ללקות בסרטן.
ידוע שכדי להגן על הגוף מפני מחלות העידן המודרני גופנו זקוק לכמויות גדולות של פירות וירקות, הרבה יותר מאשר 5 מנות.

בשנת 2005 פרסם בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, פירמידה מזון חדשה, שכוללת מידע שהצטבר בעקבות מחקרים שנעשו מאז פורסמה פירמידת המזון המקורית. גם היא עדיין לא מושלמת, אבל הרבה הרבה יותר נכונה. בפרמידה זו הבינו שהחלק המשמעותי הוא הפעילות הגופנית. זוהי תחתית הפרמידה. מעבר לכך שפירות וירקות קיבלו מקום כבוד (עדיין לא מספיק) ויש נוכחות לקטניות, זרעים, אגוזים, דגנים מלאים ואפילו לטופו.
התקדמנו שלב. עכשיו נותר רק לתקן ולעדכן את היחסים בניהם. אני מאמינה שגם בהרווארד יעדכנו זאת בעתיד.

אז מהי פרמידת המזון הנכונה?
ירקות הם החשובים ביותר ועליהם מבוססת התזונה שלנו. 50% מהתזונה שלנו צריכה להיות מורכבת מירקות. במהלך היום יש לאכול גם טריים וגם מבושלים.
אחריהם - פירות וקטניות
שלב הבא - זרעים, אגוזים ואבוקדו
אח"כ דגנים מלאים
מעט חלבונים מהחי - עופות, דגים, ביצים
ולעיתים רחוקות - ממתיקים, גבינות, בשר אדום, מזון מעובד.


הקומבינציה הנכונה של סוג המזון ואיכות המזון בעלי השפעה אדירה על הירידה במשקל ועל גוף בריא.

מי מכם שירצה להעמיק בהבנה של התהליך שהזכרתי כאן, ולהבין כיצד ניתן להרכיב תפריט נכון, בריא, וטעים מוזמן להצטרף אלי לחתוכנית המקיפה לירידה במשקל. לפרטים נוספים על התוכנית :

http://www.healthyfamily.co.il/117036/overweightprogram-1

המון בריאות
איילת

נ.ב. כמובן שאשמח לראות את תגובתכם ולשמוע מה אתם חושבים כאן למטה

למה אני לא אוהבת לספור קלוריות?

לפני כ- 17 שנים ילדתי את בני הראשון, תומר,  ולפני כ-14 שנים ילדתי את בתי השנייה, שלי. אחרי ההריון הראשון חזרת לעצמי מהר מאוד מבחינת המשקל, אבל אחרי ההריון השני נשארו לי בערך 4 ק"ג עודפים שלא הסכימו לרדת חודשים רבים. בזמנו, לא ניהלתי אורח חיים בריא ועדיין לא התמחתי בתזונה בריאה, ועודף משקל זה, למרות שלא היה גדול, היה מתסכל מאוד.
כ- 6 שנים אחרי הלידה השנייה, הייתי בהריון השלישי שלי. מתחילת ההריון החלטתי שאני לא רוצה לקבל בסופו שוב ק"ג עודפים ולכן החלטתי ללכת לייעוץ אצל דיאטנית, שתלווה אותי בהריון וקיוויתי שבעזרתה אשמור על משקל תקין. קיבלתי תפריט והמלצות למאכלים מסויימים ודבקתי בו בנאמנות. התפריט היה מורכב ברובו ממאכלי דיאט. אני זוכרת את עצמי אוכלת גבינות צהובות דלות שומן, פסטרמה דלת שומן, לחם קל, שניצלים טבעול ועוד דברים מסוג זה. 
לצערי, אז לא ידעתי את מה שאני יודעת היום. אם היה לי את הידע שיש לי היום, אני בטוחה שההריון שלי היה הרבה יותר מאוזן ובריא (ואולי גם היה נמשך עד הסוף, אין לי מושג - לצערי ההריונות השלישי והרביעי שלי נפסקו באמצע) אבל ברור לי ואין לי ספק שהמשקל היה נשמר מאוזן.
כשאני מסתכלת על התפריט שאכלתי אז הדגש היה על מאכלים עם ערך קלורי נמוך. לא מאכלים עם ערך תזונתי גבוה לגוף, אלא עם ערך קלורי נמוך.
הגבינה הצהובה דלת השומן שהומלצה לי לאכול נתנה לגוף כמות עצומה של רעלנים, וזהו. שום ערך תזונתי. אותו הדבר לגבי הפסטרמה, השניצלים ועוד.
ערך קלורי נמוך, זה מה שהיה חשוב.
אבל מה עם ויטמינים? חלבון איכותי? שומן איכותי? מינרלים? אנטיאוקסידנטים? סיבים תזונתיים? והרשימה עוד ארוכה. איפה היו כל אלו בתפריט?
ומה עם כל הרעלנים שמתלווים למאכלים האלו? מייצבים, משמרים, צבעים, ממתיקים מלאכותיים וכו'. איך הם משפיעים על המשקל?

מה שהיה חשוב זה ערך קלורי נמוך.
המושג "קלוריות" הפך למילה גסה. אנשים חרדים ממנו. מחפשים את האוכל עם כמות הקלוריות הנמוכה. שותים משקאות דיאט, אוכלים מעדני דיאט, לחם קל - רק כדי לא להעמיס קלוריות על הגוף.
ואולי הגוף כן צריך את הקלוריות? אולי הגוף כל כך צריך את האבוקדו ואת האגוזים כי הם מפוצצים בויטמינים, מינרלים, חלבונים ועוד?

הגוף שלנו אינו מעבדה, חייבים לזכור את זה.
בתנאי מעבדה, 1000 קלוריות שמגיעות מג'אנק פוד או 1000 קלוריות שמגיעות מתבשיל שעועית עם אורז מלא הן אותן קלוריות.
מבחינת תנאי המעבדה, אם אנחנו זקוקים ל-1800-2000 קלוריות ביום, זה לא משנה אם הקלוריות יגיעו מג'אנק או משעועית ואורז.
אבל בגוף זה שונה. הגוף מתייחס ל-1000 קלוריות שמגיעות משעועית ואורז מלא, שונה לגמרי מאלו שמגיעות מג'אנק. הוא מנצל את המאכלים בצורה שונה. תבשיל האורז עם השעועית מכיל גם סיבים תזונתיים, פחמימה איכותית, חלבון איכותי, ויטמינים ועוד ורובו מתעכל ונספג ברקמות.
כשאנחנו אוכלים 1000 קלוריות מג'אנק או ממאכלים שהגוף לא זקוק להם, הם פשוט נאגרים, או שמאיטים את חילוף החומרים שלנו וגורמים לעלייה במשקל. לא כך כאשר הקלוריות מגיעות ממאכלים שנותנים ערך תזונתי לגוף.
לכן צריך לזכור שלא כל הקלוריות שוות.
אני מאמינה שהתפקיד שלנו הוא לתת לגוף את מה שהוא צריך בלבד, ואז הגוף יעשה לבד את העבודה שהוא יודע לעשות מצויין, וזה לאזן את המשקל ולהיות בריאים.
זכרו - כשהגוף לא מקבל את מה שהוא צריך, המח משדר כל הזמן תחושת רעב, בתקווה שאולי הוא סוף סוף יקבל את מה שהוא צריך, ואז יש לנו רצון לאכול עוד ועוד.
כשהגוף רווי בחומרים מזינים, חילוף החומרים יהיה טוב יותר, והמשקל פשוט יתאזן.

אנחנו לא אמורים לאכול במהלך היום יוםתוך ספירת קלוריות.
אנחנו אמורים לאכול טוב, לאכול את הדברים הנכונים בלבד ולאכול בצורה מאוזנת, ואז הגוף כבר יתאזן לבד מבחינת משקל.

אני רוצה לעודד אתכם להצטרף אלי לתוכנית המקיפה לירידה במשקל, כי אני יודעת כמה היא יכולה לתת לכם איכות חיים.

לפרטים והרשמה:
http://www.healthyfamily.co.il/117036/overweightprogram-1

סופשבוע נפלא
איילת

נ.ב. למי מכם שעדיין לא צפה, באותו קישור ישנו גם הסרטון לסיבה היחידה לעלייה במשקל
  

חגיגה מלכותית

התחושה הפנימית שמלווה אותי כל יום, מאז שחזרתי מלפלנד המדהימה, היא חגיגה.

כנראה האנרגיות האלו שהיו שם ונמצאות גם כאן בין כל הבנות , נותנות את התחושה הזו.

בכ"ז כבר עברו 3 שבועות, ונכנסים לשיגרה, בין אם נרצה וגם אם לא, ואנשים מסביב כבר אומרים לי "לפלנד לפלנד, יופי, אבל תנחתי כבר..." אבל איזושהי תחושת חגיגה נמצאת באוויר ואני לא רוצה לנחות ולא רוצה שתעלם.

וכל הזמן אני חושבת כיצד אוכל לחגוג עם לקוחותי ולשתף אתכם בחגיגה שלי?

ובכן, הקשיבו - חשבתי על הדרך המושלמת לחגוג.

אני רוצה לפגוש אתכם, פנים מול פנים, ולהעביר לכם את האנרגיות האלו והחגיגות האלו

ולהפוך לכם את החגים שמתקרבים לחגיגה.

מאתמול אני עובדת במרץ ובהתרגשות על כך, אספר לכם על כך בקרוב מאוד.

בינתיים, כדי שתבינו קצת על מה אני מדברת, ומהן האנרגיות האלו שחווינו שם, אני מצרפת סרטון קצר, פחות מ-3 דקות, כשאנחנו מתעוררות בשטח בבוקר, (אחרי שישנו אולי שעתיים), שמסביבנו נוף קסום:

בקרוב אספר לכם בדיוק איך אני מתכננת לחגוג יחד,

סופשבוע נפלא

איילת