יום שבת, 4 בדצמבר 2010

אמא, איזה אסון טבע את הכי מעדיפה?

 אתמול ישבתי עם בתי על שפת הים, ראינו את המטוסים בשמיים ודיברנו על השריפה ואז היא שאלה אותי "אמא, איזה אסון טבע את הכי מעדיפה...?"
שאלה פילוסופית כזו שגרמה לי לחשוב – הר געש? רעידת אדמה? שריפה? צונאמי? מפולת שלגים? הוריקן? טורנדו?
כאילו אפשר לבחור מה הכי עדיף?
ואמרתי לה שאני לא יודעת. שאני מרגישה קטנה כל כך לצד אימתני הטבע הענקיים האלו – אש, שריפה. הטבע הזה, הוא כל כך גדול מאיתנו. מלא עוצמה ואנחנו חלק ממנו.
ואנחנו בני האדם כל הזמן מנסים למצוא הסברים ולפרש את התהליכים האלו שקורים כאן בטבע. מי כמוני יודעת.
אני, שמגיעה מתחום המדעים המדוייקים – שנקראים אפילו מדעי הטבע, תמיד רציתי לקבל הסבר. מדעי הטבע – אנשים שמנסים להסביר את הטבע. ואני, מדענית בלב ובנפש, פשוט לא הסכמתי לקבל שום דבר שלא יכולתי להסביר אותו. לא הסכמתי לקבל שום דבר שאין לו הסבר מדעי. ואז התחילו לקרות דברים שלא יכולתי להסביר. התחלתי להבין שאני לא יכולה להסביר כל דבר ואפילו המדע לא יכול להסביר כל דבר, ובכלל האנשות לא יכולה להסביר כל דבר כי עם כל הכבוד לאנושות, יש כאן מסביבנו משהו הרבה יותר גדול מאיתנו. התחלתי להבין את זה לפני שנים כשאבי נפטר והמשכתי להבין את זה אח"כ כשבן דודי נהרג בלבנון והיום אני מבינה את זה אחרי 4 ימים של להבות בצפון בהם משפחות איבדו את היקר להן מכל.
היום ברור לי שכל דבר שמתרחש, לפעמים עם כל הכאב, אמור להתרחש. ויותר מזה, הוא מתרחש בדיוק בזמן בו הוא אמור להתרחש.
אני לא יכולה היום להסביר אסון בסדר גודל כזה.  אסון שבו אנשים איבדו כל כך הרבה, את הבית שלהם, את מקור הפרנסה שלהם ואת היקרים להם – איך אפשר להסביר דבר כזה, ומי אני שאתן הסבר בכלל??
אבל אני קוראת את מה שלאנס ארמסטרונג כתב בספרו "חזרה לחיים -  "הבית שלי נשרף , אבל עכשיו אני יכול לראות את השמיים" ומנסה שוב להבין איך אפשר לראות את השמים אחרי אסון כזה.
אז זהו, שאפשר. לא היום וגם לא מחר, אלא בעוד זמן, בפרספקטיבה לאחור. כשנוכל להסתכל לאחור אין לי ספק שנוכל לראות את השמיים. ההיסטוריה מלאה בטראומות שהפכו למתנה.
אז כן, מותר לבכות ולכעוס ולכאוב. אבל אני לא חושבת שצריך להתמקד בהאשמה, ולהתמקד במחדלים, אלא באמת להתמקד במה יכול לחזק את הנפגעים ברגעים האלו, מה יכול לחזק את המדינה שלנו ואת כל אחד מאיתנו. להתמקד בשמיים הכחולים ולהבין איך אסון כזה ייקח אותנו לשלב גבוהה יותר ומתקדם יותר בחיים. זו בדיוק המטרה של כל אסון ולא משנה מה הוא יהיה – קטן ואישי או בסדר גודל ענק כזה.
איילת

יום שבת, 20 בנובמבר 2010

הסביבה שלנו לפעמים יכולה לתסכל...

בתחילת הדרך שלי, כשהתחלתי להבין את החשיבות של התזונה הבריאה הייתי די לבד בעניין הזה. רוב בני המשפחה והחברים שהיו מסביבי לא כל כך הבינו, לא רצו לשמוע ואפילו היו מעירים הערות ציניות כל פעם מחדש.
אבל לי זה היה חשוב. המשכתי לקרוא ספרים ולקבל ידע והתחושה שזו הדרך הנכונה - אפילו הדרך היחידה התחזקה. המשכתי במה שאני מאמינה, עם עצמי. היחידים שיכולתי להשפיע ולהחליט עבורם היו הילדים שלי והרגשתי שעבורם אני חייבת לדעת יותר. לאחרים שלא הבינו אותי, פשוט הנחתי לנפשם.
ואז, התחילו להצטרף אלי לדרך חברים קרובים ומעט בני משפחה. הם היו הראשונים שנתנו בי אמון, והתחילו ליישם את ההמלצות שלי. שמעו, שאלו, ביקשו הדרכה, הצטרפו לסמינרים שלי והתחילו לאט לאט ליישם. 

היום אחרי תקופה שבה הם מנהלים אורח חיים בריא, הם רואים תוצאות ורק עכשיו התחילו בני המשפחה שלהם והסובבים אותם להתעניין בדרך שלהם.
זה מאוד טבעי. הרבה פעמים אנחנו נתקלים בסרוב מוחלט מבן הזוג, חברים או שאר בני משפחה, דבר שמרפה מאוד את ידינו.
בד"כ כשאנחנו עוברים שינוי מסויים, ליקרים שלנו קשה לקבל אותו. זה מגיע ממקום של דאגה וממקום של פחד. הם אוהבים אותנו ורוצים בטובתנו, הם מכירים אותנו מתנהלים בצורה מסויימת, ופתאום שינוי מהווה עבורם איזשהו איום.
חשוב לי לחזק אתכם בדרך ולהעביר לכם כמה דברים:
  1. דבר ראשון חשוב שאתם תהיו בטוחים בדרך. ברגע שאתם בטוחים אתם משדרים את זה לסביבה בכל פעולה שלכם. ברגע שיש לכם ספקות, אלו הקרובים אליכם מצליחים בקלות לערער את ההחלטות שלכם.
  2. דבר שני - עשו את השינוי עם עצמכם בלבד (ועם ילדכם שכן הם תחת אחריותכם). אתם לא יכולים להשפיע על אף אחד מלבד עצמכם גם לא על בן זוג קרוב, זו ההחלטה שלו בלבד. אתם יכולים לספר, להמליץ אבל לא לכפות את דעתכם. 
  3. דבר שלישי - אם מעורבים ילדים, חשוב שתשבו עם בן הזוג ותחליטו על דרך שתהיה מקובלת על שניכם ורק על מנת שהילדים לא יקבלו מסרים סותרים.
  4. דבר רביעי - המשיכו המשיכו המשיכו. אם אתם מאמינים שזו הדרך, היו עקביים עם עצמכם. התוצאות יגיעו מהר ובשלב מסויים היקרים לכם יצטרפו לדרך. אני מבטיחה לכם.
בעקבות השקת הערכה, ידיד יקר שכבר הכרתם, מוטי סחראי, כתב משהו בדף שלו בפייסבוק. הוא עבר בדיוק את התהליך הזה עם המשפחה והחברים. אני מעבירה לכם בדיוק כפי שהוא כתב:
כמה שווים חיים של בן אדם ?
מאת Moty Sahray‏ בתאריך יום שישי 19 נובמבר 2010‏ בשעה 16:03‏‏

לפני כשנה, קיבלתי את החיים שלי במתנה. למזלי לא חליתי, ולא הייתי מעורב בתאונה חלילה.
אז למה קיבלתי חיים במתנה ? כי במשך יותר מ 30 שנה, אני הרגתי את עצמי קצת בכל יום.
התזונה שלי הייתה מבוססת על זבל. אין מילה אחרת. המזון שלי היה מורכב בעיקר מקמח לבן, פחמימות ריקות, מזון מתועש, וכימיקלים. נשמע לכם מוכר? זו התזונה של רוב האנשים בעולם המערבי.

אם הייתם שואלים את הרופא שלי – הייתי בן אדם "בסה"כ בריא". אני מת על המונח הזה – בסה"כ בריא. היום אני יודע, שבסה"כ בריא, אומר דבר אחד – שעדיין לא חליתי. אבל זה היה עניין של זמן.

ההיסטוריה הרפואית במשפחה שלי בעייתית. אבי נפטר מסרטן בגיל 52. מעבר לזה סכרת היא מחלה נפוצה במשפחה. סבתא שלי, אמו של אבי, נפטרה מסכרת. בכלל, רמת סוכר גבוהה נפוצה במשפחה.

אני דומה לאבא שלי. לא רק במראה, בעיקר בגנטיקה. גם אצלי רמת הסוכר הייתה גבוהה. הייתי רחוק מסכרת, אבל הייתי בקצה העליון של מה שנחשב תקין. בסה"כ בריא, זוכרים ?

לפני שנה ועשרה חודשים פגשתי את דוקטור איילת רוזנפלד. נפגשנו בכנס של בעלי עסקים בצפון.
אני התחלתי ללוות את איילת בהקמת העסק, והיא מצידה התחילה להציל לי את החיים.

שלא תבינו לא נכון. לקח לאיילת יותר מחצי שנה לגרום לי להבין מה אני עושה לעצמי, איך אני פוגע בגוף שלי ומרעיל את עצמי לאט לאט. לא רציתי לדעת. אחרי הכל הייתי בסה"כ בריא, עם משקל עודף "סביר", לא כאב לי שום דבר, אז למה לשנות משהו? ותזונה בריאה ? אני ?? אל תצחיקו אותי.

אבל איילת לא וויתרה לי. בכל פעם שנפגשנו היא "הציקה" עוד קצת. עד שהבנתי.

אבל האמת היא, שגם אחרי שהבנתי מה אני מעולל לעצמי, לקח לי עוד 4 חודשים עד שהתחלתי לשנות משהו באמת. הרבה יותר נוח לא לעשות כלום. הרבה יותר נוח לאכול זבל, להיות שמן ולהאמין שהכל יהיה בסדר. אבל החלטתי לשנות. החלטתי לשנות את העתיד שלי, ולהיות בריא. אז התחלתי להקשיב לאיילת, ולעשות באדיקות כל מה שאיילת לימדה אותי. ההתחלה הייתה קשה, אבל מהר מאד התחלתי להרגיש בשינוי. בכל יום שעבר הרגשתי קצת יותר טוב.

ואז, מתחילים לקבל תגובות מהסביבה.

זה לא שהם לא אוהבים אותי, להיפך, אבל נראה להם מוזר שפתאום התחלתי לדבר על בריאות, הפסקתי לאכול את מה שהם אוכלים, והתחלתי לבדוק מה מכיל כל מאכל ולוותר על אילו שלא עומדים בהגדרות החדשות שלי למזון. כן, צחקו עלי, אמרו שנהייתי "רוחניק", החברים שלי חשבו שהשתגעתי. איך האדם שהם רגילים לראות אוכל הכל, פתאום נהיה בררן... ?

אבל אני הייתי בשלי. החלטתי לשנות, ואני הולך עם זה עד הסוף. לא וויתרתי לרגע. להיפך, ככל שהזמן עבר וראיתי כמה טוב זה עושה לי, קיבלתי יותר כח להמשיך. במשפחה שלי כולם תמיד בדיאטה, ואני, שעכשיו יודע מה זה אומר לעשות דיאטה – כמה הדיאטות המקובלות פוגעות בגוף, ניסיתי להסביר להם מה הם עושים לעצמם, אבל הם בשלהם. אז הפסקתי לדבר על זה.

אבל בזמן האחרון גם במשפחה וגם החברים פתאום מתחילים להתעניין בתהליך שעברתי, וזה ברור לי למה. אי אפשר לפספס את העובדה שהורדתי 21 ק"ג ממשקלי (ועוד היד נטויה...).

אז למה אני מספר לכם את כל זה ? כי השבוע, ד"ר איילת רוזנפלד הוציאה ערכה מקיפה שמלמדת את כל מה שאני למדתי ממנה בשנה וחצי האחרונות. חברים טובים (שבעבר צחקו עלי והיום נדהמים מהתוצאות), שאלו על הערכה, ותמיד כשהגענו למחיר, התגובה הראשונה הייתה – שזה יקר.

כאן המקום לציין שאני ממש לא אובייקטיבי, וכמלווה עסקי של איילת מאד חשוב לי לראות אותה מצליחה, מה שהיא עושה יפה מאד בשנתיים האחרונות.

אבל אני מרשה לעצמי להגיד לכם – רק בגלל שאני עברתי בעצמי את התהליך הזה, שהחיים שלכם שווים הרבה יותר מהמחיר של הערכה הזו.

כשאבי חלה בסרטן, הוא קיבל תרופה שאינה בסל התרופות, ועלתה מעל 20,000 ₪ לחודש, למרות שלרופאים שלו היה ברור שזה לא יציל אותו, מקסימום יאריך לו קצת את החיים. הוא קיבל את התרופה הזו במשך כ-3 חודשים. לעשות לכם את החשבון ?

אבל עזבו את הכסף, ותהיו כנים עם עצמכם – האם להיות בריאים לא שווה הרבה יותר מכל דבר אחר?
אלו מכם שיקנו את הערכה של איילת, ויישמו את מה שהיא מלמדת, יקבלו את החיים שלהם במתנה.
יש בכלל מחיר לחיים של בן אדם ??

אלו מכם שמוכנים לקחת אחריות על החיים שלהם, לחצו על הקישור:

http://www.healthyfamily.co.il/117036/winnerbody-kit-sale

כמו תמיד אני אשמח לתגובות שלכם כאן למטה.
שבוע נפלא ובריא
איילת

יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

מה קורה בגוף כשעוברים לתזונה בריאה?

אנשים אומרים "הגוף שלך הוא בדיוק מה שאתה אוכל" (באנגלית זה נשמע טוב יותר- You are what you eat), אני אומרת "הגוף שלך הוא בדיוק חילוף החומרים שלך".
כל דבר שנכנס לגוף או שנטמע בגוף או שמסולק. אחרי שאכלנו, הגוף מעבד את המזון. את הרכיבים שהוא צריך, הויטמינים, המינרלים, חלבונים, פחמימות, שומנים - הוא לוקח ומטמיע בתאים. מה שהוא לא צריך - הפסולת, הרעלנים - הוא מסלק.
זהו חילוף חומרים אידיאלי.
ולמה אני אומרת "הגוף שלך הוא בדיוק חילוף החומרים שלך?" כי אם התאים מלאים פסולת ורעלים שלא סולקו, החומרים הנכונים לא יוטמעו כמו שצריך, חילוף החומרים נפגע, ותמיד בהכרח מתפתחת מחלה.
  1. מחלה מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת
  2. עודף משקל מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת
  3. כאב ראש מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת
  4. חוסר אנרגיה מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת
  5. פריחה על העור מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת
  6. כאבי מפרקים מראים שהגוף מלא ברעלים ופסולת 
  7. חום גבוה מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת
  8.  שלשול/עצירות מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת
  9. ליחה ונזלת מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת
  10. כאב גרון מראה שהגוף מלא ברעלים ופסולת 

הבנתם את העניין...

אמנם יש לנו מנגנונים בכל תא שנועדו לסלק פסולת, אבל כאשר כמות הפסולת גדולה מאוד, המנגנונים לא עומדים בקצב והתאים פשוט מתמלאים ברעל.
האנרגיה של הגוף ממוקדת בסילוק הפסולת כל הזמן, ותפקוד כל הגוף נפגע.
רעלים שמצטברים בתאים מפריעים לכימיקלים אחרים לעבוד בגוף.  הם משבשים את הסגנלים של מערכת העצבים וחוסמים קולטנים לחומרים הנחוצים.
רעלנים מפריעים לאיזון של הגוף ותמיד ייצרו מחלה.
כאשר משנים את אורח החיים, הגוף מתחיל להתנקות. הוא עושה את זה לבד.
אמנם יש תהליכים ותוכניות מיוחדות לניקוי גוף, שהן טובות ומומלצות בפני עצמן, אבל הגוף מתנקה גם בלי טיפול מיוחד. הגוף מתחיל להתנקות ברגע שאנחנו מאפשרים לו. ברגע שאנחנו אוכלים נכון ועושים פעילות גופנית. וזה יפה לראות את זה.

ברגע שמשנים את דרך החיים, כל הכימיקלים מתחילים להשתחרר ולצאת מתוך התא, לצאת מהנקבוביות החוצה.התהליך גורם לעלייה באנרגייה, אבל גם לירידה באנרגיה. פתאום כל הרעלים משתחררים לדם ואז נתקלים בתופעות שונות כמו כאב ראש, דלקות, פריחות, פצעונים, כאבי מפרקים וכו'. זה הכל בסדר וזה מצויין שזה קורה. זה מראה שהגוף מתחיל להוציא החוצה דברים. אז מי שחווה כאבי ראש בתהליך שינוי, הצטננויות, דלקות וכו'  - המשיכו בדרך ומבטיחה שכל התופעות יעברו. מהר יותר ממה שנדמה לכם.

כל מי שעובר לתזונה נכונה, ומקבל ידע, ומתחיל ללמוד על הנושא מבין שזה לא האוכל שעושה את הניקוי, זה הגוף שאומר "עכשיו הזמן לסלק את הזבל... עכשיו יש לי מספיק אנרגייה, יש לי בדיוק את המינרלים, הויטמינים, הסיבים וכו' שאני צריך כדי לנקות ולהוציא את כל הזבל החוצה" .
הניקוי של הגוף הוא הכלי היחידי להשאר בריאים ואנרגתיים. אין משהו אחר.


הערכה "גוף מנצח - לאכול, לחיות ולהנות"
אלו מכם שקיבלו את הערכה אתמול, או יקבלו היום, וכבר מתחילים ליישם את ההמלצות שניתנות שם -  הגוף שלכם מתחיל בתהליך והוא יגיב בהתאם, וזה יהיה שלב ממש ממש מרגש. חכו תראו...ספרו לי כשתעברו אותו, אני מחכה לשמוע ולהתרגש איתכם...



 לפרטים:
http://www.healthyfamily.co.il/117036/winnerbody-kit-sale

המון בריאות
איילת

יום שני, 8 בנובמבר 2010

אז מה באמת עושים אלו שנראה כאילו יש להם הכל? תמיד יש להם שפע של אנרגיה, הם רזים, בריאים ומצליחים?

  1. הם מסתכלים למציאות בעיניים ולוקחים אחריות
  2. עושים מה שצריך, לא מה שנוח
  3. מרחיבים את התודעה
  4. והחשיבה שלהם מנצחת
מסתכלים למציאות בעיניים ולוקחים אחריות
גיל כרונולוגי, גיל ביולוגי - הגוף שלכם מבוגר הרבה יותר ממה שהוא אמור להיות.
הגיל הכרונולוגי הוא בסה"כ מספר השנים שעברו מאז שנולדנו.
הגיל הביולוגי הוא הגיל שלנו ברמה התאית. הגיל ע"פ המצב הפיזי של הגוף שלנו. במילים פשוטות - איך מערכות הגוף מתפקדות מבחינה פזיולוגית.
מחקרים רבים נעשו והיום הרפואה יכולה לקבוע מהו הגיל הביולוגי שלנו.
ע"פ צורת אורח החיים היום, אצל רוב האנשים, הגיל הביולוגי הרבה יותר גבוה מהגיל הכרונולוגי. ז"א שאם אתה בן 40 כי נולדת לפני 40 שנה, אין זה בהכרח אומר שמערכות הגוף שלך מתפקדות כמו בן 40. ע"פ מדידות מסויימות שניתן לעשות היום, אצל רוב האנשים הגוף הרבה יותר זקן מגילם.
ואנשים לא רוצים לראות את זה.
אנשים מגדלים כרס, מעשנים, לוקחים תרופות להורדת לחץ דם וכולסטרול, העור שלהם מלא פצעונים,הם מתנשפים ומזיעים מכל פעילות קטנה, וזה לא מעניין אותם. הם יקחו תרופות, רק כדי לא לשנות שום דבר בהרגלים שלהם. יעשו רק את מה שהכי קל ונח.

מה שעוד מצאו המחקרים הוא שאם אתם "מזדקנים ביולוגית" מהר יותר מכפי שגופכם אמור להזדקן, אורח חיים נכון יכול לעצור את התהליך ואף לגרום לגוף להזדקן לאט יותר. מחקרים הראו שעם אורח חיים נכון ניתן להגיע לגיל ביולוגי שהוא צעיר ב- 15 שנים מהגיל הכרונולוגי שלנו.


המדע עדיין לא הצליח לעצור את ההזדקנות, אבל מצא בודאות דרכים להאט אותה.


ז"א שעם עשיית הפעולות הנכונות, נוכל להניח על העוגה 40 נרות ביום הולדתנו ה-40, אבל הגוף שלנו יחגוג 25!!! מדהים לא?


אנשים מלאי אנרגיה מבינים את את חוקי המשחק. הם מבינים שאם קרה משהו והגוף פיתח מחלה, בעיה, עודף משקל - סימן שמשהו שהם עשו לא נכון. הם לוקחים את האחריות על עצמם ולא מעבירים אותה לרופא.


עושים מה שצריך ולא מה שנח
כשאמרו הרופאים להלגה מאיסלנד, ידידה שלי, שהבן שלה סובל מפגיעה מוחית והוא אוטיסט ואין מה לעשות בעניין, הלגה החליטה לא לוותר. היא ביררה והחליטה ללכת על סוג תזונה מסויים ועשתה שינוי קיצוני בתזונה שלה ושל בני משפחתה ולו רק על מנת לעזור לבנה. זה לא היה פשוט אבל התוצאות לא אחרו לבוא.

כשנאמר לאבי שהוא חולה לב והבעייה שלו חמורה ביותר, הוא הפסיק לעשן באותה השנייה, למרות שבמשך שנים הוא טען שהוא לא יכול להפסיק לעשן. שזה קשה לו מדי.


כאשר יש מצב טראומטי, מחלה קשה, פתאום הכל נעשה קל יותר.

אני שומעת מדי יום שפע של תרוצים למה לא לעשות את מה שכל אחד יודע שצריך לעשות:

"אני עובד קשה ואין לי זמן להכין"

"אני עובד קשה ואין לי זמן לעשות פעילות גופנית"
"אני לא אוהב לרוץ ולעשות ספורט"
"אני לא אוהב אורז מלא"
"אוכל בריא לא טעים"
"אוכל בריא הוא יקר"
"לא כואב לי שום דבר עדיין למה לשנות משהו?"
"יש אנשים שמעשנים ואוכלים זבל ולמרות זאת חיים עד גיל 90"
"אני לא יכול להפסיק לעשן"

אנשים מלאי חיים ובריאות מבינים שלא צריך לחכות שהמצב יהיה טראומטי. הם מבינים שהיום יש לעשות בדיוק את מה שצריך ולא רק את מה שנח.

מרחיבים את התודעה - מחלה לא אמורה להיות חלק מהחיים שלכם


שנים הסתובבתי עם מגרנות כי קיבלתי את זה כעובדה, כחלק מהחיים. לא חשבתי שזה יכול להיות אחרת, כי כך נאמר לי ולכן אף פעם לא פעלתי לנסות ולהעלים את זה. אף פעם לא פעלתי לנסות לוטפל בגורם. טיפלתי בסמפטום בלבד. לקחתי אופטלגין כדי שברגע הזה המיגרנה תחלוף.


אמרו לי שהגוף רגיש וכל רגע יכול לקרות לו משהו
אמרו לי להזהר ולא להתקרב לאנשים חולים כי אדבק
אמרו לי שעם ההתבגרות הגוף הופך לחלש, שברירי ורגיש
אמרו לי שכשמזדקנים הזכרון נחלש, העצמות נחלשות, הלב נחלש, קשה ללכת קשה לרוץ
אמרו לי שצריך לספור קלוריות כדי לא לעלות במשקל
אמרו לי שאגוזים משמינים וצריך להמנע מהם
אמרו לי שסרטן זו מחלה סופנית
ואמרו ואמרו ואמרו...
ומה שקרה זה שקיבלתי מין תמונה מעוותת על הגוף - כאילו שהוא שברירי כך שכל דבר קטן יכול להפיל אותו.
למזלי, נחשפתי לידע הנכון ולמורים הנכונים שלימדו אותי אחרת.


המורה הטוב ביותר שלנו הוא מבחן התוצאה. אם מישהו הצליח לעשות משהו שאנחנו רוצים - סימן שאפשר.

אם מישהו הצליח להחלים מסרטן - סימן שאפשר
אם מישהו הצליח לרדת במשקל ללא ספירת קלוריות - סימן שאפשר
אם מישהו אכל הרבה אגוזים ולמרות זאת ירד במשקל - סימן שאפשר
אם יש אדם מבוגר אחד שהכושר הגופני שלו הרבה יותר טוב משל בחור צעיר - סימן שאפשר

אנשים מצליחים מבינים שכדי להצליח הם צריכים ללמוד איך להצליח. הם מבינים שהם צריכים להרחיב את הידע שלהם. ללמוד מהמומחים. מאלו שבאמת יש להם נסיון וידע ולא להקשיב לסביבה שמדברת מתוך שמועות.


אנשים מצליחים לוקחים מדריך בתחום שהם רוצים להתקדם לעברו. אם הם רוצים להתחיל ולפתח כושר גופני, הם מתייעצים ולומדים ממומחה בתחום הפעילות הגופנית ואם הם רוצים ללמוד מה צריך לאכול, איך ומתי, הם לומדים ממומחים בתחום התזונה.


חשיבה מנצחת

רוב המחשבות שרצות לכם בראש מתייחסות לסבל, קושי והפסד בכל מה שקשור לאורח חיים נכון. אנשים שמנים וחולים מרגישים שהם מפסידים את הטוב בחיים ברגע שהם עוברים לאורח חיים בריא. אלו המחשבות שעוברות בראש:
"אוף, אני לא יכול לאכול את פרוסת העוגה הזו וכל כך בא לי. אני פשוט מפסיד את הטעם המתוק וההנאה של החיים"
"נגזר עלי לסבול - לשמור על אורח חיים בריא - סבל לכל החיים"

לעומתם, אלו המנצחים, אלו שחיים בגוף אנרגתי ובריא רואים שונה את הדברים:


"כל כך כיף לי לאכול את הירקות האלו - אני מרגיש אנרגתי כל היום"

"העוגה הזו ממש לא מושכת אותי, כי אחרי שאני אוכל אותה אני מרגיש עייף ורדום"

אנשים שיש להם מודעות לחיות בריא, לשמור על כושר ולאכול נכון רואים ומעריכים את היתרונות שאורח החיים הבריא מביא להם. המחשבות שלהם הן מחשבות של תודה והערכה.

 

 
דוגמה מצויינת - 
מוטי סחראי, עבר את כל השלבים שכתובים כאן בדף -

 





לא לקח אחריות ולא הסתכל למציאות בעיניים - במשפחתו של מוטי הסטוריה של סוכר וסרטן ולמרות זאת אורח החיים הגרוע שלו לא עניין אותו. הוא התעלם מהסכנות שהוא מביא על עצמו. מוטי בחור צעיר, ולא עניין אותו מה יכול לקרות בגיל מבוגר יותר אם ימשיך באותו אורח חיים.

עשה רק את מה שנח - התזונה שלו היתה גרועה ולוותה בכל תרוץ אפשרי ללמה לא לשנות. מוטי אמר לי לא פעם "אני עובד קשה ואין לי זמן" "אוכל בריא הוא ממש לא טעים" "לא כואב לי כלום למה שאשנה משהו?" ועוד.


התודעה שלו היתה מצומצמת - ברגע שהוא הרחיב את התודעה והבין שאפשר לחיות אחרת, לאכול טוב ולחיות טוב, ברגע שהוא הבין את הנזק מאחורי אורח החיים הגרוע שלו, אז מוטי פנה אלי והחליט ללמוד ממני מה באמת צריך לעשות. אחרי שלמד וקיבל את כל הכלים והידע, הוא לא יכל לחזור אחורנית.

 

היום, החשיבה שלו מנצחת - כאשר קורה מצב בו מוטי לא שומר על אורח חיים בריא, אני שומעת ממנו את המשפט הבא : "אני ישר מרגיש נפילה אנרגטית". צורת החשיבה שלו השתנתה. הוא כבר לא מרגיש סבל על כך שהחליט לא לאכול מאכלים מסויימים, אלא מודע ליתרונות העצומים במאכלים שכן בחר לאכול. בחודש הראשון ירד מוטי כ-8 ק"ג והמשיך לרדת עוד ועוד. היום הוא עם 21 ק"ג פחות וממשיך לרדת במשקל. הסתכלו על הסרטון  הבא, שאמנם צולם רק לפני שבועיים, אבל מאז מוטי ירד עוד 3 ק"ג:

2 מתנות ממני
המתנה הראשונה היתה הסרטון - מהי הסיבה היחידה שגורמת לגוף להזדקן, לפתח מחלה או להעלות במשקל?
המתנה השנייה - הקלטת ההרצאה "איך אפשר לנהל חיים שלמים בלי תרופות, רופאים וניתוחים?"

לקבלת המתנות הכנסו לקישור הבא:


בנוסף, אשמח לשמוע את התגובה שלכם כאן למטה.
תודה!
והמון בריאות
איילת

יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

מה גורם לאדם לקום בבוקר ולהחליט שהוא רוצה עולם בלי תרופות ורופאים?

לפני הרבה שנים, אחרי לידת הבן הראשון שלי, כשהייתי רק בת 27, עברתי שיתוק בחצי גוף. בלי יכולת לדבר, בלי יכולת לזוז, כלום. זה היה מפחיד.
באופן אירוני, התקף השיתוק קרה כשנכנסתי במקרה לבית החולים, על מנת לקחת את התיק הרפואי של אימי. מכיוון שבמקרה הייתי בתוך בית החולים, קיבלתי ישר עזרה והתחלתי לעבור סדרת בדיקות ארוכה מאוד - מח, לב וכו'. אינספור של בדיקות שלא העלו דבר. הכל היה תקין.
לבסוף נמצא שהשיתוק התרחש בעקבות מיגרנות.
סבלתי ממגרנות מאז שאני זוכרת את עצמי. יש לי תעוד של יומן שכתבתי בכיתה א' בו אני מציינת שהיה לי כאב ראש ותיעודים אלו נמשכו שנים אח"כ. מגרנות היו חלק מאורח החיים שלי. חייתי על אופטלגין. בכל מקום שהייתי הולכת אליו הייתי דואגת שיהיה אופטלגין. זה היה חלק משגרת חיי ואף פעם לא חשבתי שאולי המגרנות קשורות לאורח החיים שלי.
שנים אח"כ, ללא שום קשר למגרנות, אלא בעקבות מחלת הסרטן של קרוב משפחה התחלתי להיות מודעת להשפעת התזונה על הבריאות ומתוך הבנה התחלתי לאט לאט לשנות את התזונה שלי. בהמשך הצטרפו אלי גם בעלי וילדי.
אחרי זמן מה, בלי שהתכוונתי לכך, שמתי לב שהמגרנות נעלמו. מצאתי את עצמי פתאום שבועות ללא אופטלגין, שבועות שהפכו לחודשים ועכשיו זה כבר שנים. כבר בערך 10 שנים שלא נזקקתי לאופטלגין או לתרופות אחרות.
היום אני יודעת שכל מה שחוויתי, והמגרנות האינסופיות שהיו לי, הכל נבע מהתזונה. היום אני גם יודעת בדיוק מה בתזונה שלי גרם לי לכך.

זה לא אמור להיות חלק מהחיים שלכם
מחלות, עודף משקל, חוסר אנרגייה - באמת לא אמורים להיות חלק מהחיים שלכם.
נולדתם כדי להיות בריאים, כדי להנות ממה שהחיים נותנים וכדי להפיק את המקסימום מהחיים האלו. להנות ולחוות כל רגע.
לשם כך נוצרו מערכות מופלאות בגוף המופלא שלכם. מערכות שכל תפקידן הוא לשמור עליכם בריאים, חזקים ואנרגתיים.

האנשים האלו שיש להם מודעות גבוהה לאורח חיים בריא, אלו שגופם בריא, מלא אנרגיה וחזק, הבינו את זה. הם הבינו בדיוק מה הם צריכים לעשות כדי להיות בריאים, כדי לשמור על המשקל וכדי להיות מלאי אנרגייה. הם הבינו והם עושים. הם חיים את זה בכל רגע ובכל יום.

כמו שכתבתי לכם לפני מספר ימים, המטרה שלי היא עולם בלי תרופות, רופאים, טיפולים וניתוחים. ולשם אני הולכת. זה בדיוק מה שגרם לי לעבוד במשך החודשים האחרונים על אחד מהפרוייקטים הגדולים ביותר שעבדתי עליהם עד היום.

בעוד שבועיים בדיוק אני משיקה ערכה מדהימה, מקיפה ומקצועית שפיתחתי, שנקראת "גוף מנצח - לאכול, לחיות ולהנות".

ההשקה אמנם תהיה עוד שבועיים, אבל בינתיים לקראת ההשקה, הכנתי לכם מספר מתנות והראשונה היא סרטון וידאו שמסביר בדיוק מהי הסיבה היחידה שגורמת לגוף להזדקן, לפתח מחלה או להעלות במשקל.

הכנסו לקישור הבא, הצטרפו לרשימת ההשקה וקבלו את הסרטון מתנה מיד:

http://www.healthyfamily.co.il/117036/win

אני אשמח לשמוע מכם, כאן או בדף הסרטון עצמו, מה ההתמודדות שלכם עם בריאות? מה אתם הייתם רוצים לשנות? מה יכול לעזור לכם לחיות הרבה יותר טוב?

המון בריאות
איילת

יום שני, 25 באוקטובר 2010

אתם רוצים שאגלה לכם סוד?

גם לי אין הרבה זמן לעמוד במטבח כל יום.
נכון, אוכל ביתי זה חשוב מאוד, הכי חשוב, אבל אין לי זמן לעמוד במטבח כל הזמן, ולהכין 3 ארוחות ביום.
אני אומנם אוהבת את המטבח, ואוהבת לבשל מאוד אבל יש לי ילדים (אמנם גדולים, אבל מגיע להם זמן איכות, לא?), יש לי עסק לנהל ולהריץ ולקוחות יקרים לשרת ולעזור, וכדי שאני לא אקרוס, וכדי שאוכל להמשיך ולתת מעצמי, אני חייבת להקדיש ולתת גם זמן לעצמי  - לגוף ולנפש. אז מה עושים?

יש שתי אפשרויות:
  1. להתפשר ולקנות אוכל מוכן, מעובד ומתועש על מנת לחסוך זמן יקר - שניצלונים, חומוס, פיצה, רטבים, תבלינים ועוד.  פשוט לחמם ולהגיש, או להוציא מהמקרר ולהגיש.
  2. לדעת להתארגן ולדעת לקנות את הדברים הנכונים.
יש לי תחושה שאתם מבינים בדיוק מה היתה הבחירה שלי...וזה מה שאני רוצה לספר לכם. איך אני מתארגנת במהלך השבוע.

יום שישי - קניות בשוק (כל שבוע) ובחנות הטבע (פעם בשבועיים - שלושה). הקניות בשוק הפכו לבילוי משפחתי. כל יום שישי, בעלי, בתי ואני מבלים בשוק. כבר הכרנו את בעלי הדוכנים היקרים שהפכו להיות חברים שלנו והמפגש איתם כל שבוע פשוט מיוחד. מעבר לטעימות, לריחות, למעדנים ולמבחר שיש. אין כמו בילוי בשוק. אולי אני אכתוב על זה פעם פוסט נפרד.
כשאני חוזרת מהשוק אני שוטפת את כל הפירות, הירקות, עשבי התבלין - הכל. פורסת מגבות על השיש (מגבות גדולות של האמבטייה, לא מגבות מטבח) ומניחה הכל לייבוש.
ביום שישי האחרון כל כך התלהבתי מהצבעוניות ומהמבחר שצילמתי חלק (קטן) מהסחורה המופלאה שהבאנו מהשוק. מה ששימח אותי היא הידיעה שהכל יגמר במהלך השבוע. הנה הסתכלו:




יש דברים שלא זקוקים לשטיפה כמו גזרים, תפוזים, אבוקדו ועוד, והם נכנסים ישר למקומות האחסון שלהם.

אחרי שהכל מתייבש אני אורזת חלק מהפירות ואת כל הירקות בקופסאות TUPPERWARE שמיועדות במיוחד לשמור על הטריות ומכניסה למקרר. כך יש לי פירות וירקות טריים כל השבוע. ברגע שרוצים מלפפון, חסה או פטרוזיליה - הכל כבר מוכן לשימוש. אני לא צריכה להתחיל לשטוף. אם הייתי צריכה לשטוף למשל פטרוזיליה כל פעם לפני שהייתי רוצה להכין סלט, אין סיכוי שהייתי מכינה.

פירות רבים עוברים לסלסלות וקערות ומונחים על השולחן בסלון כדי שכל מי שעובר יחטוף ויאכל.

אפשר לקחת את זה צעד קדימה ופשוט להכין קופסאות עם בצל קצוץ - שיהיה לכל השבוע, חסה חתוכה - שיהיה לכל השבוע וכ'. נכון שהערך התזונתי נפגע ברגע שחותכים ירקות, אבל אם הבחירה היא בין להכין מראש ולקצוץ מראש את הירקות או לאכול מזון מעובד, אין ספק שההכנה מראש עדיפה.

מה אני עוד עושה?
קטניות - משרה כמות גדולה של קטניות - גרגרי חומוס, שעועית בכל מיני צבעים, עדשים וכו', מבשלת, מחלקת לקופסאות הקפאה ומקפיאה. כך יש לי בהשג יד גרגרי חומוס מבושלים למשל, או שעועית מבושלת, וכשמתחשק ממרח חומוס, או מרק שעועית, פשוט להוציא, להפשיר וההכנה אז אורכת 5 ד'.

דגנים - אני מכינה סיר גדול של דגן - אורז מלא, דוחן, פסטה, קוסקוס וכו' ומשתמשת במהלך 3-4 ימים באופנים שונים. למשל אפשר להכין פעם אורז עם מרק שעועית ואפשר גם להכין סלט אורז צבעוני ומפתה...או פסטה ברוטב עגבניות יום אחד וסלט פסטה יום אחר.

עוף/דגים/הודו - מכינה כמות גדולה, חלק מקפיאה וחלק משאירה במקרר. במקרר אני משאירה סוגים שונים של בשרים - למשל גם חזה עוף בגריל, גם פרגיות חמוץ מתוק וקציצות הודו. ואז כל פעם יש לי מנה אחרת להגיש.

רטבים לסלטים - בד"כ אני מתבלת את הסלט במעט שמן זית, לימון או סירופ רימונים ומלח. אבל לפעמים, אני מכינה רוטב אחר, בד"כ ע"פ בקשת הבן שלי. כדי לא להכין כל יום רוטב לסלט, אני מכינה בצנצנת, או בשייקר, כמות רוטב גדולה שמספיקה כמעט לשבוע ימים. כל יום לשפוך קצת על הסלט, חוסך זמן ועבודה.

בכלל רטבים - כשאני מכינה רוטב אני מכינה כמות גדולה יותר ומקפיאה - למשל רוטב עגבניות אני מקפיאה במנות וכך יכול לשמש אותי למגוון תבשילים - פסטה, פיצה, אורז, פתיתים, דג, עוף וכו'

כשהילדים היו קטנים הוספתי משהו נוסף - הכנתי מראש תפריט שבועי ואז כולנו ידענו כל יום מה יש לאכול. מבחינתי זה חוסך זמן לחשוב ולהתלבט כל יום מה להכין באותו הרגע, ומבחינת הילדים זה היה מרגיע ומלהיב לדעת מראש מה יש היום לאכול.

היום יש יום בשבוע, אצלי בד"כ זה יום שישי, כך אני אוהבת, שאני שוטפת מבשלת ומכינה. מכינה בשרים, דגנים וסלטים - סלט חומוס, סלט חצילים ברוטב עגבניות, טחינה, סלק וכו', מאחסנת בקופסאות אטומות ואיכותיות (TUPPERWARE) וזה נשמר לי טרי כל השבוע.

זכרו - הכל עניין של התארגנות.

אשמח ללמוד מכם. האם יש לכם טיפים נוספים? כתבו לי כאן למטה תגובות ורעיונות נוספים שיש לכם לארגון שבועי קל ונח.

בנוסף, רוצה להזמין אתכם להצטרף אלי להרצאה אינטרנטית חינמית בנושא "לאכול, לחיות ולהנות" בה אדבר על:
  • איך בונים גוף מנצח?
  • איך בוחרים מה צריך לאכול כדי להרגיש טוב?
  • מה לא צריך לאכול?
  • אך אפשר להנות מהאוכל הבריא?
  • איך תזונה יכולה לעזור במקרים של סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סרטן, בעיות עיכול, מפרקים ועוד?
  • ועוד ועוד ...
ההרצאה תתקיים ביום ראשון הבא, 31.10, בין השעות 21:00 - 22:00. הכנסו לקישור הבא לפרטים והרשמה:

שוב, אשמח ללמוד מכם. האם יש לכם טיפים נוספים? כתבו לי כאן למטה תגובות ורעיונות נוספים שיש לכם לארגון שבועי קל ונח. 

המון בריאות
איילת

יום שלישי, 28 בספטמבר 2010

האם הורים באמת אוהבים את הילדים שלהם?

ברור שכן. העניין הוא שע"פ הדברים שהורים נותנים לילדיהם לאכול, נראה שלא. האם לא ההורים הם אלו שמביאים את העוגות והחטיפים למסיבות יום הולדת? האם לא ההורים הם אלו שמזמינים פיצה או המבורגר ודוחפים ג'אנק לארוחות  ילדיהם? האם לא ההורים הם אלו ששולחים עם ילדיהם חטיף או פרוסת לחם לבן עם שוקולד לגן ולביה"ס? ודאי שכן.
בשנים הקודמות עבדתי הרבה בגני ילדים ובתי ספר, וכל פעם מחדש הייתי מזדעזעת לראות מה הילדים מוציאים מהתיק בארוחת עשר: 5 עוגיות (וזהו...), חטיף שוגי, פרוסה של לחם לבן עם נקניק/שוקולד/גבינה ועוד מאכלים נטולי כל ערך תזונתי מסוג זה.
הורים מגישים לילדיהם תפריט יוצר סרטן בכל ארוחה.

איך זה יתכן שהמאכלים גורמי הסרטן ביותר הם אלו שמוגשים כתפריט ילדים בכל מסעדה? במקום לקרוא "תפריט ילדים" למאכלים כמו פיצה, נקניקיות, שניצלונים, המבורגר, צ'יפסים, קורנפלקס, שוגי, אולי נקרא להם פשוט "תפריט גורם סרטן"?
הורים לא מבינים שהגוף של הילדים נבנה בדיוק מהחומרים שהם מכניסים לפה. כל מאכל שנכנס לגוף, הוא מהווה את אבני הבניין היחידות שבונות כל תא ותא בגוף הילד. איכות התאים שנוצרים, יהיה בדיוק שווה לאיכות האוכל שהם אוכלים.
וסרטן קורה כאשר התאים נפגעים. כאשר החומר התורשתי, הדנ"א, נפגע. אצל ילדים החומר התורשתי חשוף הרבה יותר, כי הם גדלים כל הזמן, התאים שלהם מתפתחים כל הזמן, מתרבים ומשתכפלים. הדנ"א שלהם, הרבה הרבה יותר פגיע, וכל מאכל כזה, עושה נזק גדול מאוד.
לא נראה לי שאף הורה לא יתן לילדיו לעשן סיגריות, סמים או אלכוהול.
ג'אנק פוד גורם סרטן בדיוק באותה צורה כמו סיגריות. זהו משהו שאתם חייבים להבין.
והאחריות היא של ההורים בלבד. האחריות ללמד, לכוון ולדאוג לילדים שיגדלו להיות מבוגרים בריאים.
ההתפשרות של ההורים בעניין האוכל היא זו שנותנת לילדים להבין שג'אנק הוא בסדר. הרי ילד סומך בעיניים עצומות על ההורה שלו. אין לילד ספק שההורה לא ירצה לפגוע בו לעולם. כך שאם הורה מתפשר ונותן ג'אנק לילד, הילד מבין שג'אנק זה בסדר. אם ההורה נתן, סימן שזה בסדר.
האחריות היא רק עליכם ההורים.
אני כבר מצפה לקבל תגובות מהורים שיגידו לי שהם מבינים שג'אנק זה לא אוכל בריא אבל הילד לא מוכל לאכול שום דבר אחר.
זה בדיוק מה שאני קוראת לו התפשרות. אז מה אם הילד לא אוהב. הוא ילמד לאהוב. זה כל כך חשוב שכאמא אעשה הכל על מנת לגרום לילדים שלי לאהוב אוכל בריא וכדי ללמד אותם מהי הדרך הנכונה עבורם. כשיתבגרו, ויבחרו את הדרך שלהם בעצמם, תהיה להם כל האינפורמציה על מנת שיוכלו לעשות את הבחירות בעצמם ולחיות ע"פ מה שמתאים להם. אבל כל עוד הם תחת אחריותי, זו החובה שלי לתת להם את הטוב ביותר.

עכשיו החלה שנת הלימודים. יש שלושה דברים חשובים שצריך לשים לב אליהם:
  1. ארוחת הבוקר לפני היציאה לביה"ס
  2. ארוחת עשר בביה"ס
  3. ארוחת הצהריים

ארוחת הבוקר לפני היציאה לביה"ס - אל תתנו קורנפלקס. זה הכי קל אבל עושה נזק גדול ביותר. תנו פירות טריים. בכל מיני צורות וטעמים.
ארוחת עשר - הקפידו היטב מה אתם נותנים. תנו אוכל עם אינדקס גליקמי נמוך, ז"א שמתפרק לאט בדם, כדי שישארו ערניים ושבעים עד סוף יום הלימודים. למשל כריך מלחם מלא עם אבוקדו/חומוס/פסטו, פירות יבשים אורגניים, אגוזים ושקדים וירקות טריים שיהיה לנשנש במהלך היום.
ארוחת צהריים - אם הילדים אוכלים בבית, זה קל יותר. הכינו להם מאכלים ביתיים, מלאים ולא מתועשים ומעובדים. אם הם אוכלים בביה"ס/בגן, סביר להניח שהתפריט הסטנדרטי הניתן בבתי הספר והגנים לא נותן להם את הערך התזונתי שלו הם זקוקים, ולכן הקפידו שארוחת הערב תהייה ביתית ומלאה ותכיל מגוון של דגנים, קטניות, ירקות.

לכבוד פתיחת שנת הלימודים, אני מקדישה את החודש הקרוב לילדים שלנו.
לקראת כך מספר ארועים:
  1. המגזין והדיסק של מועדון החברים "לבחור בחיים" מוקדש החודש לילדים:
  •  סרטן - ארוע שמתחיל ונוצר בילדות - איך להתמודד ולמנוע בבגרות / ד"ר איילת רוזנפלד
  •  5 המאכלים המזיקים לילדנו ו-5 המאכלים המומלצים ביותר וכיצד להגניב אותם לתפריט היומי
  • איך מחברים ילדים לתפריט בריא, ואיך עוזרים להם לרזות כשצריך / רינה כורש ועדית בן פורת
  • תזונה נכונה בתקופת בחינות / עו"ד ליז קשקש
  • כיצד לעזור לילד שסובל מעודף משקל/ד"ר איילת רוזנפלד
  • מסיבת יום ההולדת של שלי (הבת שלי) - מתכונים ורעיונות
  • מטרה 94 / מוטי סחראי
  • כריכים בריאים לביה"ס / השף בני נחמני
  • ועוד
דיסק עם הרצאת אורח - "בריאות הילדים שלנו - פעילות גופנית לילדים, תזונה ואורח חיים בריא" - גל ירדני מנכ"ל "אקטיבי" - מרכזי ספורט לילדים:
  • מדוע פעילות גופנית מגיל צעיר היא חשובה כל כך?
  • איך להביא את ילדנו לעשות פעילות גופנית?
  • איזו סוג של פעילות גופנית מומלצת?
  • אילו בעיות בריאותיות נפוצות כיום אצל ילדים בעקבות חוסר פעילות גופנית?
  • איך אנחנו כהורים נזהה בעיה גופנית/מנטלית שאפשר לפתור אותה ע"י פעילות גופנית פשוטה?
  • איך פעילות גופנית היום תשפיע עליהם בבגרות שלהם?
  • מהו הקשר בין פעילות גופנית נכונה ותזונה ואורח חיים בריא?
  • מהי פעילות גופנית לא נכונה?
  • איך אנחנו, ההורים, יכולים לעודד את ילדנו לאורח חיים בריא?
  • הקשר בין בעיות קשב וריכוז ופעילות גופנית, ועד כמה פשוט לעיתים לעזור לאלו שסובלים מקשב וריכוז
  • עד כמה נפוצות היום בעיות בחגורת הכתפיים אצל ילדים (כי הם הפסיקו לטפס על עצים כמו שהיה פעם) ועל ההשלכות של זה
 חברי המועדון מקבלים גם את המגזין וגם את הדיסק בדואר לביתם. לפרטים והרשמה למועדון:
http://www.healthyfamily.co.il/117036/club


 2. שיחה אינטרנטית "איך רותמים את הרצון של הילד למעבר לאורח חיים בריא" 
בתאריך 11.10, יום שני, בין השעות 21:00-22:30 אני מראיינת את רינה כורש, מפתחת שיטת האימון האינטגרטיבי לילדים ונוער, ומכשירה מאמני ילדים לאמן בשיטה שפיתחה. בראיון רינה תיתן כלים משמעותיים להורים שיעזרו לכם לכוון את הילד לבחור באורח חיים בריא. שזה יבוא ממנו. במהלך הראיון רינה אפילו תעשה תרגילים עם הורים שיהיו מעוניינים, ותראה איך לעשות את התרגיל עם הילד.
השיחה אינה כרוכה בתשלום אבל מחייבת הרשמה מראש כאן:
http://www.healthyfamily.co.il/117036/experts


זה נושא מורכב וחשוב, בריאות הילדים שלנו. אשמח לשמוע את דעתכם ולקבל את תגובתכם כאן למטה.
המון בריאות
איילת