איך הסביבה שלנו, חברים משפחה ומכרים משפיעים על האופן שבו אנו מכניסים דברים לפה?

רק היום קראתי מחקר על כך שאפילו הסרטים שאנחנו צופים בהם משפיעים על המשקל שלנו.
זו אבחנה מדהימה- ההבנה שהסביבה שלנו, הבית שלנו, החברים, המכרים ואפילו הסרטים שאנחנו צופים בהם משפיעים על מה שאנחנו מכניסים לפה.
איך סרטים משפיעים על המשקל?
נמצא שצפייה בסרטי דרמה וסרטים עצובים גורמת לנו לנשנש 30% יותר מאשר צפייה בסרטי קומדיה מצחיקים.
אז אם אנחנו לא אוהבים קומדיות, זה אומר שנעלה  יותר במשקל?
זו דוגמה המדגישה מאוד את ההשפעה של הסביבה על מה שאנחנו מכניסים לפה.
וזה הרבה יותר מכך - מפגשים משפחתיים וחברתיים בד"כ מתנהלים מסביב לאוכל. לפעמים מה שעושה טוב למארחת זה שנאכל, והרבה. סוג המאכלים המוגשים במפגשים אלו הוא די קבוע - בורקסים, עוגות, חטיפים, פיצוחים, שתייה קלה וכו'. לא פעם שמעתי מארחת אומרת שהיא קונה דברים, שבד"כ לא נכנסים אליה הביתה אלא רק כשהיא מארחת, כי האורחים אוהבים את זה. נוצרו איזשהן מוסכמות, מה נותנים לאורחים, ולעיתים אם לא מגישים את הדברים האלו, המארחת מרגישה שהיא לא בסדר. שהיא לא מפנקת את האורחים.
כאשר אני מארחת אני לא קונה דברים "מיוחדים" לאורחים אלא מארחת עם אותם מאכלים בדיוק שיש לי תמיד בבית, ותאמינו לי שזה טעים.
יש עוד דוגמאות רבות לאופן בה הסביבה שלנו משפיעה על מה שאנחנו מכניסים לפה.
אצל הנוער זה קיצוני אפילו יותר - משיחה שהיתה לי השבוע עם ילדי, נוער בגיל ההתבגרות, התברר לי שהסביבה משפיעה בצורה מאוד משמעותית על מה שנכנס להם לפה. אחד הדברים שהפתיעו (ואפילו העציבו/הרגיזו) אותי היו שהם סיפרו לי על כך שבנות לא רוצות שהחבר'ה יראו אותן אוכלות, ולכן הן נמנעות מלהכניס משהו לפה כל זמן שהן נמצאות בסביבת החברים. וכשהן כבר יוצאות למסעדה או בית קפה הן מזמינות כוס שתייה כדי שלא יראו אותן אוכלות.
מאיפה זה הגיע? מהסביבה שמטיפה כל כך ליופי עד לכדי אבסורד, מהמרדף הבלתי פוסק של המין האנושי להשגת אידיאל היופי, וביצירת מודלים לחיקוי.
מה חשוב שנעשה?
חשוב שניקח את השליטה לידים שלנו ולא נשאיר את ההשפעה על הבריאות שלנו לסביבה:

1. גם אם אנחנו לא אוהבים סרטי קומדיה, או משתתפים בדיונים בעבודה כל היום, או מארחים או מתארחים - חשוב שנהיה מודעים ונפתח הרגל לקרוא את תוויות המזון על המוצר לפני שאנחנו מכניסים משהו לפה. באותו מחקר שבדק את הקשר בין כמות הנשנושים וסוג הסרטים, היתה קבוצה שלישית. קבוצה זו קראה את תוויות המזון שהיו כתובות על הפופקורן לפני שאכלו, ונמצא שהם נשנשו הרבה פחות מהקבוצות האחרות (ולא משנה היה אם הסרט היה שמח או עצוב) לאחר שהבינו מהי תכולת השומן ומהיא כמות הקלוריות בחטיף. לפתח הרגל של לקרוא את תוויות המזון ולבדוק אילו רכיבים הוא מכיל הוא הרגל חשוב שנותן לנו את השליטה על הבחירות שלנו ולא משאיר את ההשפעה לסביבה.
2. בנוסף, חשוב להקיף את עצמנו רק בדברים הנכונים - ארונות המטבח, המקרר והמקפיא צריכים להיות תמיד מלאים במאכלים הנכונים. גם כשלא מגיעים אורחים. בכלל לא להכניס הביתה נשנושים/עוגות/בורקסים/חטיפים ומשקאות שאינם בריאים. היום יש שפע של דברים בריאים וטעימים שהאורחים יתלהבו ויהנו מהם. חשוב לזכור שסוג הכיבוד שאנחנו מגישים הוא לא זה שיעשה את הארוח למוצלח או לא, אלא האווירה.
3. בפגישות עסקים/ דיונים בעבודה/ארועים במשרד או בחדר המורים - להגיש פירות, ירקות, מטבלים, קרקרים מקמח מלא, פירות יבשים, אגוזים וכו'. לא חייבים את עוגות השמרים והבורקסים. לדאוג למים, חליטות צמחים ומיצים טבעיים במקום המשקאות הקלים. בד"כ מה שאני עושה כשאני נמצאת בפורום עסקי ובפגישות שאין לי שליטה על מה שיגישו זה מביאה אוכל לעצמי, כמובן מביאה כמות גדולה כך שיספיק לכולם. כולם נהנים.

לסיכום - היו אתם אלו שמשפיעים על הסביבה שלכם. הקיפו את עצמכם בסביבה בריאה ותראו איך הקרובים אליכם והמכרים שלכם מושפעים מכם.
המון בריאות
איילת

נ.ב. אשמח שתכתבו לי כאן למטה מה דעתכם

Photograph by: Stuart Miles / FreeDigitalPhotos.net

שנה מלאת אנרגייה

Image: Idea go / FreeDigitalPhotos.net

הפעלת מכשיר חשמלי היא ברורה מאליה - הכנסת המכשיר לחשמל והופ! המכשיר פועל. כל עוד אנחנו רוצים שהוא יפעל, אנחנו חייבים לדאוג לכך שהוא יהיה מחובר לחשמל - מקור האנרגייה שלו.

 הגוף שלנו הוא די דומה רק שלא מדובר בחשמל. מקור האנרגייה שלנו הוא שונה.
האנרגייה דרושה לגוף כדי לחיות. כדי שכל המערכות יפעלו, כדי שהלב יפעם, הקיבה תעכל את המזון, השרירים יופעלו, הפה ידבר, העיניים יראו, כדי שהאנזימים יפעלו, כדי שההורמונים יופרשו ועוד, לכל זה צריך אנרגייה. בלי מקור אנרגייה המכשיר המשוכלל ביותר בעולם לא יחיה ולא יפעל.
כדי שלא נהיה תלויים במקור חיצוני, כמו חשמל, וכדי שלא יקרה מצב בו חס וחלילה לא נוכל לספק את האנרגייה הדרושה, הגוף מתוכנת כך שיוכל לייצר את האנרגייה שלו בעצמו. יש בו את כל המנגנונים לייצר אנרגייה ואנרגיה זו מיוצרת בכל תא ותא בגוף.
ישנן פעולות שמתרחשות בחיי היום יום שלנו שהן יוצרות ומעלות את רמות האנרגיה בגוף, ויש פעולות אשר מרוקנות אותנו מאנרגייה. לא פעם אנחנו מרגישים ממש מרוקנים. מרגישים כאילו כל המאגרים שלנו הדלדלו ואנחנו זקוקים להטענה מחדש. זו הרגשה נכונה מאוד. הרגשה אמיתית לגמרי.
בכל תא ותא בגוף שלנו ישנם מנגנונים אשר יוצרים חומר כימי הנקרא ATP או בשמו המלא - Adenosine Triphosphate. חומר זה נוצר בגוף, וברגע שהוא מתפרק נוצרת כמות יפה של אנרגייה. ז"א שאם למשל הלב צריך לפעול, הוא צריך שיהיה ATP בסביבה שיתן לו את האנרגייה הדרושה. ATP  הוא אחד מהחומרים החשובים ביותר לגוף כי בלעדיו לא היו חיים. בכל רגע ובכל שנייה נוצרות ומתפרקות כמויות אדירות של ATP. אין מאגרים של ATP בגוף כי נדרשות כמויות גדולות מאוד כל יום - 60-70 ק"ג של ATP נצרך כל יום!! לכן חומר זה נוצר בדיוק ברגע שהגוף זקוק לו.
זה המפתח להיות בריאים, זה המפתח להרגיש מלאי אנרגייה ולהרגיש טוב.
ולכן המטרה שלנו היא לאפשר לגוף לייצר חומר זה בקלות. אנחנו רוצים לתת לגוף את כל מה שהוא רוצה וצריך כדי שיוכל לייצר ATP כל הזמן בקלות נטולת מאמץ.
אז מה הגוף צריך כדי לייצר את האנרגיה בקלות?

1. חמצן
2. מים
3. חומרים מזינים
4. תנועה
5. מנוחה
6. סילוק פסולת יעיל
7. עיבוד רגש נכון

ברגע שכל אלו מתקיימים - אנחנו אנרגטיים לחלוטין.
חמצן - לצערי רוב בני האדם לא נושמים נכון ולכן לא מכניסים מספיק חמצן לגוף. יש לנשום נשימה סרעפתית שבה ברגע שאנחנו שואפים הבטן מתנפחת (רוב האנשים מכניסים את הבטן עם שאיפת האוויר)
מים - כל התאים שלנו נמצאים בסביבה מימית החשובה ביותר על מנת שכל התהליכים בתא יצאו לפועל בצורה טובה.
חומרים מזינים - חומרים שמפעילים את הגוף ומייצרים אנרגייה אשר מגיעים מהאוכל - ויטמינים, מינרלים, חלבונים, פחמימות ושומנים.
תנועה - כדי להזרים את הדם ביעילות ולהפעיל את כל המערכות הגוף שלנו חייב להיות בתנועה.
סילוק פסולת יעיל - כל רגע נוצרת פסולת בגוף באופן טבעי, בנוסף לפסולת שאנחנו מכניסים מבחוץ (צבעי מאכל, כימיקלים, חומרים משמרים, שומני טרנס, הורמונים ועוד). יש לדאוג שמנגנוני סילוק הפסולת יעבדו ביעילות.
עיבוד רגש נכון - כל מחשבה שאנחנו חושבים וכל רגש שאנחנו מרגישים מייצר חומרים כימיים. החומרים האלו יכולים לעודד ולתמוך בגוף (למשל חומרים שנוצרים אחרי שאנחנו צוחקים) או לפגוע בגוף (חומרים שנוצרים בעקבות כעס, עצב, תסכול, דאגה וכו'). הרגש זו תורה שלמה, ואני אקדיש מאמר שלם רק על הרגש, אבל מה שחשוב לי שתזכרו הוא שמותר לנו לכעוס ולדאוג. אנחנו רק צריכים לדעת לתת לרגשות האלו ביטוי ולגרום להם לצאת החוצה על מנת שהחומרים הכימיים שנוצרו בעקבותיהם יתפרקו.

אז מה לעשות לקראת השנה החדשה על מנת שזו תהיה שנה מלאת אנרגייה?

1. לשתות הרבה מים
2. לזכור לנשום כמו שצריך
3. לאכול נכון - כמה שפחות אוכל מתועש ומעובד וכמה שיותר פירות, ירקות, קטניות ואגוזים
4. להכניס פעילות גופנית קבועה לחיזוק, להזרמה ולסילוק יעיל של פסולת
5. לנוח - לקחת מדי פעם פסק זמן ולעשות משהו שאנחנו אוהבים - לטייל, לקרוא, לרקוד וכו'.
6. לישון לפחות 7 שעות בלילה.
7. להיות מודעים לרגש ולתת לו מקום כבוד בהתנהלות היומיומית שלנו.

 לאחרונה נחשפתי לתחום חדש בארץ הנקרא "ניהול אנרגייה". ידיד יקר שלי , גל אמיתי שמי, מומחה בתחום, הבעלים והיוצר של תחום ניהול אנרגיה אישית בארץ,  בנה שאלון גאוני שבודק את מצב האנרגיה האישית שלנו, ושולח לנו דו"ח מפורט על רמת האנרגיה האישית ומה ניתן לעשות כדי שתהיה לנו יותר אנרגיה-  כל יום, כל השנה.

ההמלצה שלי היא להתחיל עם מילוי השאלון, על מנת להבין איפה אתם עומדים ולאילו צעדים ואיזה שינוי אתם בדיוק  זקוקים  ואז הצמדו להמלצות שנתתי כאן במאמר.

מילוי השאלון וקבלת הדו"ח עם ההמלצות הוא חינם לגמרי.

לכניסה ולמילוי השאלון - לחצו כאן

אשמח שתכתבו לי כאן למטה מה דעתכם

שתהיה שנה מלאת אנרגייה ובריאות
באהבה
איילת

דרך גאונית להשיג שיתוף פעולה עם הילדים

אחת ההתמודדויות המשמעותיות שיש להורים בדרך לתזונה נכונה היא שהם לא מצליחים לשכנע את הילדים לנסות מאכלים חדשים ולעבור לתזונה בריאה.
הדרך לעשות את זה ולהשיג שיתוף פעולה עם הילדים הוא דרך כיף, משחק והנאה.
היום אני רוצה לספר לכם על דרך מעולה שתביא לשיתוף הפעולה שלהם.
גייסו אותם להיות "מבקרי המתכונים" שלכם, ובקשו את חוות דעתם, בדרך גאונית, שתביא אפילו ילדים בררנים ביותר לטעום!
איך?
הכינו מתכון חדש ובקשו מהם חוות דעת תוך מילוי הטבלה המצורפת שהכנתי עבורכם:
בטור הראשון רשמו את שם המתכון שהכנתם (אורז מלא/אפונה/שעועית/ברוקולי/בטטה וכו'...)
באחד משלושת הטורים הבאים: "אני אוהב מאוד" "בסדר" ו- "לא תודה" הילד מסמן סימן אחרי שבדק וטעם. 
הטור האחרון הינו הטוב ביותר – זהו טור הפרס! אחרי כל טעימה מקבל הילד כוכב. לאחר שצבר 5 כוכבים, או 10 (או כל דבר כמות אחרת שתחליטו) הוא מרוויח פרס.

הפרס צריך להיות מותאם לגיל הילד. ניתן להשתמש ברעיונות שונים כמו מדבקות, צבעים, מטבע או אפילו יציאה לבילוי של כיף.

חשוב! 
רק מי שטועם לפחות ביס אחד מכל מאכל הביס שלו נכלל בטבלה. כך הם טועמי מכל דבר.

הנה מה שלקוחה יקרה, שירי לופוביץ, מנכ"ל "רוצים השניים" כתבה לי -

"אצלנו, הרבה פעמים כשהם מסתכלים על משהו ומסרבים לטעום, אני שולפת דף עם טבלה... ואחרי שהם טועמים, פתאום מגלים שזה טעים ומבקשים עוד...ואז אני מודה בליבי לאיילת שנתנה לי את הרעיון..." אצל שירי בבית, אחרי שעבדו עם הטבלה, הם הגדירו את הטורים כך: 1- איכסה ביכסה! 2- לא כל כך טעים 3- בסדר 4- טעים מאד 5- יאמי יאמי, הכי טעים בעולם!

הכוונה היא - לעשות כיף!!!
ספרו לי כאן למטה איך אתם הצלחתם להשיג שיתוף פעולה עם הילדים, אשמח לשמוע על רעיונות מקוריים שלכם.
והנה הטבלה:
 אז הנה  - לחצו כאן כדי להוריד את הטבלה
תהנו
והמון בריאות
איילת

איך משולש שווה צלעות עזר לי ללמד את ילדי לבחור באוכל נכון?

היום ב-8 בבוקר הגיעה אלי בתי, שהתחילה ללמוד בכיתה י' השנה, עם בעיה בטריגונומטריה שלא הצליחה לפתור.
אני אוהבת להתמודד עם בעיות כאלו, העניין שמאז התיכון לא התעסקתי עם טריגונומטריה. אבל בכל זאת, מכיוון שאני אוהבת אתגרים לקחתי את הספר הענק, והתחלתי לנבור בזכרון. אני זוכרת שכשלמדנו טריגונומטריה בתיכון לא הפסקנו להתלונן אז ולקטר "למה אנחנו צריכים ללמוד את זה בכלל? אין סיכוי שאי פעם נצטרך להשתמש בחומר הזה בעתיד..." וכו'.
היום בבוקר כשלקחתי את הספר והתחלתי לצייר את המשולשים והזוויות על הדף, פתאום כל החומר צף ועלה. פתאום נזכרתי בכל החוקים, בכל הכללים, כאילו לא עברו כמעט 30 שנה, והצלחנו לפתור את השאלה.

ולמה אני מספרת לכם על זה עכשיו?

כי זה הוכיח לי משהו שתמיד האמנתי בו, ומנחה אותי בדרך שלי שבה אני מחנכת את ילדי לאורח חיים בריא, או בכלל כל אדם אחר.
אחרי שאנחנו לומדים משהו חדש, המידע הזה נמצא שם בפנים בתוך הקופסה הזו בתוך הראש...זה נמצא בתת מודע ויכול להשאר שם שנים בצורה רדומה, אבל בדיוק ברגע שנצטרך אותו הכל יעלה חזרה.
אני יודעת שהתפקיד שלי כאמא הוא להכין את הילדים שלי לחיים עצמאיים. לתת להם את כל הכלים כדי שיוכלו בעתיד לצאת לחיים עצמאיים מאושרים ומצליחים.
אני גם יודעת שהידע שאני מקנה להם היום ישאר להם תמיד וברגע שיחליטו להעלות אותו למודע ולהשתמש בו זה יהיה שם.
אני שומעת מהרבה הורים שהמעבר לאורח חיים בריא לא פשוט עבורם. הילדים מתנגדים ולא משתפים פעולה והרבה הורים פשוט נשברים ומוותרים לילד.
אני אומרת משהו אחר - התפקיד שלנו ההורים הוא ללמד אותם מה נכון. כל עוד שהבחירה בידי (כשהם עדיין קטנים) אני אפעל ע"פ ההבנה שלי. באותו רגע הילד רוצה קורנפלקס צבעוני, וצורח ובוכה שאקנה לו (דרך אגב...זה באמת קרה לי בעבר בסופרמרקט...כל הבכי והצרחות היו קשים ומבישים...) אבל האחריות היא שלי ללמד אותו מה נכון. ללמד אותו שלפעמים פתרון שנכון לאותו הרגע, הוא לא הפתרון הנכון לטווח הרחוק. באותו הרגע, כדי לעצור את הבכי, יכולתי לקנות לו את הקורנפלקס הצבעוני. זה היה פותר את בעיית הצרחות. אבל מצד שני, הפעולה הזו היתה גורמת לנזק עצום בעתיד. מה למשל?

1. מבחינה גופנית זו עוד פעולה שמקדמת לקראת סוכרת, עודף משקל, סרטן וכו'
2. מבחינה אינטלקטואלית אני מבינה שאני משדרת לילד שזה בסדר לבחור במאכלים כאלו ולכן בעתיד כשיעמוד מול נקודת בחירה עצמאית, זה מה שהוא יבחר
3. מבחינה רגשית הוא מבין שהוא יכול לנדנד ובסוף יקבל מה שהוא חושב לנכון.

מה זה קשור לטריגונומטרייה ולמשולש שווה הצלעות?
בדיוק כמו החומר שהיה אצלי בראש במשך שנים ויצא ברגע שבחרתי להשתמש בו, בדיוק אותו הדבר זה הידע לנהל אורח חיים בריא. אני רוצה לתת היום לילדי את כל הידע שהם צריכים, כדי שברגע שהם יהיו עצמאיים ויעשו את הבחירות של עצמם, הם יוכלו לעשות בחירות מושכלות כי כל האינפורמציה תעמוד בפניהם. הם יוכלו לשלוף ממאגרי הזכרון שלהם את האינפורמציה הנכונה. הם ידעו בדיוק מה הבחירה שלהם אומרת. לא יהיה להם שום חוסר ידע בנושא, ואם הם יחליטו לא לאכול בריא, זו תהיה ההחלטה שלהם, ואני אעמוד מאחוריהם, רק אחרי שאדע שהם יודעים בדיוק מה ההשלכות.
לכן אני תמיד אומרת להורים שהמעבר לאוכל בריא הוא הרבה יותר מבריאות של הגוף. אלו הכלים שאנחנו מעניקים להם לעתיד.
מה אני ממליצה לכם ההורים?
להחליט מה חשוב לכם ולהגיע עם תוכנית פעולה:

1. להחליט אילו מאכלים חשוב שהילדים יאכלו ולמה? אילו מאכלים כדאי לסלק מהמטבח?
2. לספר לילדים ולהסביר למה זה כל כך חשוב
3. להתייעץ איתם ולהבין מה היה עושה להם כיף להתחיל לשנות (אולי לבשל יחד במטבח, אולי להכין תפריט שבועי מעוצב ומקושט יחד, אולי ללכת לקניות יחד ולהעזר בהם לחפש את הדברים הנכונים בחנות ועוד)
4. לדבוק בתוכנית ויהי מה

זכרו, לכם היום יש הרבה יותר ידע ונסיון מאשר לילדכם ולכן אתם הם אלו שצריכים לכוון, ולא הילד. אין לי ספק שכל החלטה שתעשו תגיע מהמקום של לתת לילד את הטוב ביותר.

שבוע חגיגות יום הנישואין שלי
ביום שני האחרון חגגתי 22 שנות נישואים ולכבוד הארוע  החלטתי לתת 22% הנחה, עד ליום ראשון הקרוב (ה- 11.9) על ה- DVD החדש שלי "סודות הבישול הבריא" שבו צימתי במטבח שלי מגוון מתכונים בריאים וטעימים לכל המשפחה וכמובן גם לילדים.
תוכלו לראות אותו בסרטון הבא:
http://www.healthyfamily.co.il/117036/healthyrecipesdvd

אשמח שתכתבו לי כאן למטה מה דעתכם ואיך אתם הצלחתם להגיע לשיתוף פעולה עם ילדכם?
 המון בריאות
איילת

מה לאכול לפני היציאה לבית הספר?

 Image: photostock / FreeDigitalPhotos.net

המטרה שלנו כהורים היא לדאוג שהילד ישב מרוכז בכיתה עד ארוחת עשר. העניין שברוב המקרים זה לא מה שקורה ואנחנו, ההורים, אפילו לא מודעים לכך. למה?
רוב הילדים יוצאים מהבית בסביבות השעה 07:30 ולכן אוכלים משהו בחטף בערך בשעה 07:15 בבוקר. ארוחה זו אמורה להחזיק אותם שבעים, ערנים ומרוכזים עד השעה 10:00 , זמן ארוחת העשר.
העניין שברוב המקרים זה לא כך בגלל סוג המזון בארוחת הבוקר שהם אוכלים לפני היציאה מהבית. רוב הארוחות שלהן הילדים הורגלו מורכבים מרכיבים שגורמים לעליות וירידות חדות ברמות הסוכר בדם, דבר שגורם לחוסר ערנות, חוסר ריכוז ורעב.

ארוחת בוקר טיפוסית היא:

• קורנפלקס עם חלב
• פרוסת לחם עם שוקולד
•  שוקו עם עוגייה
• רק כוס שוקו
• חטיף אנרגייה

והארוחה הנפוצה ביותר היא -

כ ל ו ם!!!!!

רוב המאכלים מורכבים מפחמימות ריקות + סוכר. הפחמימות הריקות הן בדיוק כמו סוכר רגיל. הן הופכות בגוף מהר מאוד לסוכר כך שהארוחה כולה היא סוכר. סוכר פשוט זהנספג מהר מאוד בדם ומעלה את רמות הסוכר בדם מהר מאוד, ובאותה מהירות שהוא עלה, כך הוא יורד. ואז ברגע הירידה החדה של הסוכר חווים הילדים תופעות של טישטוש וחוסר ריכוז.

בנוסף, רוב הילדים לא אוכלים כלום לפני היציאה לבית הספר מה שזה אומר שאחרי שנת לילה ארוכה, מאגרי הסוכר שלהם ריקים, ואם הם לא אוכלים דבר עד השעה 10:00, רמות הסוכר בדמם יורדות מאוד, הגוף נכנס למצב של היפוגליקמיה, דבר שגורם לשורה ארוכה של תופעות בניהן עייפות, רוגז, כאבי ראש, טשטוש, דיכאון ועוד ואף לבעיות רפואיות רבות כמו בעיות עיכול, עודף משקל, כאבי מחזור, סיוטי לילה, קוצר נשימה, טשטוש ראייה, דלקות גרון, הזעה, בעיות לב ועוד.

התנהלות כזו לאורך זמן עם השנים תוביל בהכרח לסוכרת, בעיות לב וכלי דם, בעיות מפרקים, בעיות עיכול ועוד.

המטרה היא באמת לאכול ארוחת בוקר בריאה שתיתן לילדים את כל הרכיבים שהם צריכים לגופם שגדל ומתפתח, בנוסף שתחזיק אותם שבעים וערניים למשך כמה שעות טובות.
הסוכר שהם צריכים לקבל הוא סוכר שמקורו מפחמימות מלאות כמו לחם מלא (100% מלא), דגנים מאורז מלא או מקינואה או מדוחן, מפירות טריים ומירקות. גם החלבון יגיע ממקורות אלו יחד עם אגוזים או זרעים.
ארוחת בוקר צריכה להיות מגוונת - כל יום משהו אחר, למשל:

1. פרוסת לחם שיפון מלא/חיטה מלאה/כוסמין מלא עם ממרח שקדים או ממרח בוטנים בלי חומרים משמרים, בלי מלח ובלי סוכר יחד עם מקלות של ירקות חתוכים
2. סלט גדול עם ביצה
3. מגוון פירות טריים עם אגוזים
4. שלווה מאורז מלא יחד עם סלט פירות
5. מיץ ירקות כמו גזר + תפוח
6. דייסת שיבולת שועל עם בננה ותפוח

מה יותר קל מאשר לקלף אננס טרי, שעכשיו בדיוק בעונה, ולאכול לארוחת הבוקר יחד עם חופן אגוזים? או תפוח, אפרסק, שזיף, מילון ועוד?
הקורנפלקס עם החלב חייב לרדת מהתפריט היומי, גם בגלל הבריאות, אבל גם בגלל ההרגלים לחיים, שזו החובה שלנו כהורים להקנות להם.
ואם אין זמן להכין בבוקר - הכינו והתארגנו בערב. חתכו ירקות, חתכו פירות, קלפו גזר שיהיה מוכן לסחוט למיץ.
זה הרבה יותר חשוב מחוסר הנוחות בלשנות הרגל קיים.

אשמח לשמוע מכם כאן למטה ולקבל רעיונות - מה אתם או ילדכם אוכלים לארוחת הבוקר לפני היציאה מהבית?

המון בריאות
ושנת לימודים מוצלחת ופורייה (ובריאה!)
איילת

מהשפתיים לירכיים ב- 10 דקות

באנגלית זה נשמע יותר טוב:
From your lips to your hips in 10 min.
מה זה אומר?
לשומן לוקח בדיוק 10 ד' מרגע שאכלנו, להגיע לזרם הדם ומשם להצטבר בכל חלק בגוף...
האם זה אומר לא לאכול שומן?
לא.
זה אומר משהו אחר.
זה אומר שהגוף שלנו נבנה מהאוכל שאנחנו אוכלים וזו נקודה קריטית שחובה להבין.
מכיוון שאני כימאית, ארד איתכם קצת לרמת הכימיה האטומים והמולקולות, המקום שבו אני מרגישה בו בבית :) כדי להסביר את הנקודה המאוד חשובה הזו:

1. יש לנו את הגוף שבנוי מאיברים (ידיים, רגליים, לב, כליות, כבד, מח וכו')
2. האיברים בנויים מתאים - תאי שריר, תאי עור, תאי עצב, תאי לב וכו'
3. התאים בנויים מחלבונים, פחמימות, שומנים ומינרלים
4. החלבונים בנויים מחומצות אמיניות, השומנים בנויים מחומצות שומן והפחמימות בנויות מיחידות של סוכר
5. חומצות האמיניות, חומצות השומן והסוכרים בנויים מאטומים - חומרים כימיים - פחמן, חמצן, מימן, חנקן ועוד.

ז"א שאם קצה האצבע שלנו בנוי מאטומי פחמן, מימן וחמצן, כדי שקצה האצבע שלנו יוכל לחיות ולהתקיים, הוא חייב את המימן, הפחמן והחמצן...הוא חייב את החומצות האמיניות, חומצות השומן והסוכרים. הפחמן שיש בפטרוזיליה שאכלנו בסלט, הוא הפחמן שכנראה יגיע לבנות את קצה האצבע, או את הלב ואת הלבלב, או את היד והרגל וכו'...
איך קצה האצבע, או האף, או הלובן של העין, או מעטפת הלב, או ליבת הכיליה, איך כל אלו יבנו אם לא יהיו אבני הבניין?

אני רוצה שתעשו ניסוי מקסים ופשוט:
קחו גבעול סלרי שיש לו עלים והניחו בתוך כוס מים הצבועים בצבע כחול או אדום ע"י צבע מאכל. צבע המים צריך להיות חזק וכהה. שימו כמות יפה של צבע מאכל ותנו לגבעול הסלרי לשהות שם מספר ימים.
מה שתראו אחרי מספר ימים הוא שגבעול הסלרי "שתה" את המים וצבעו הפך להיות כחול או אדום (בהתאם לצבע המים). ז"א שצבע המאכל והמים הפכו להיות חלק מהצמח.
כך בדיוק זה קורה בגוף. האטומים והמולקולות שיש במזון הופכות להיות ממש חלק מהגוף שלנו, ולכן מאוד חשוב לדעת מה אנחנו אוכלים.

סיפור אמיתי שקרה לי
כשתומר, בני הבכור נולד, לפני 18 שנה, והיה בן חצי שנה, הוא החל לאכול מזון מוצק. מכיוון שלא כל כך אהב את מרק הירקות, החלטתי להוסיף בטטה וגזר למרק שיתנו מתיקות. כך הוא החל לאכול כל יום מרק שמכיל גם בטטה וגם גזר. יום אחד פיתח חום גבוה ולכן החלטתי ללכת לרופא. באותה שנייה שהרופא הסתכל עליו, הוא אמר לי בתמהון - הילד כתום! מה קרה?? מה הוא אוכל?? בגלל הבטטה והגזר...
האטומים מהמזון הפכו להיות חלק ממנו...

אם נכניס שומנים שאינם נכונים, או פחמימות לא נכונות, או חלבונים לא נכונים, לא רק שאלו יהפכו לחלק מהגוף, יותר מכך, כעת לא יהיו לגוף את אבני הבניין הנכונות לבנות אותו ואז יתחיל תהליך של פרוק ומוות.

הזמנה למטבח שלי
אני רוצה להראות לכם ולספר לכם מהו אוכל נכון ולשם כך להראות לכם איך אני מתארגנת ומבשלת.
אני מזמינה אתכם לערב מיוחד, וכיפי, ומהנה, עם המון תוכן, והפתעות שבו אספר לכם איך להכין אוכל מהר, בלי להתפשר על האיכות, בלי להתפשר על הטעם ובלי להתפשר על הבריאות! 
הערב מתקיים ב-15 לאוגוסט,

וכבר, תוך 3 ימים, מחצית מהמקומות נתפסו!!!

אז למהירי החלטה, הנה כל הפרטים:
http://www.healthyfamily.co.il/117036/recipesdvd

וכמובן, כמו תמיד, אשמח לשמוע מכם כאן למטה תגובות, שאלות וכל דבר אחר שהייתם רוצים לשתף.
המון בריאות
איילת

אני רעבה - מה זה אומר?

ארוחת הבוקר שלי

ישנו הבדל משמעותי בין רעב אמיתי לבין סתם רצון לאכול בגלל תאבון מוגבר או בגלל התמכרויות למזון.
רעב אמיתי הינו מנגנון טבעי בגוף שנועד לאותת לנו כאשר הגוף זקוק לחומרים שונים כדי לבנות את עצמו וכדי לייצר אנרגייה.
הרי איך יקבל הגוף חומרים שונים אם אנחנו לא ניתן לו אותם?
הגוף זקוק לויטמינים, חומצות אמיניות, מינרלים, סוכרים, חומצות שומן ועוד ועוד דברים כדי שיוכל לתפקד כמו שצריך, ואינו יכול להשיג אותם בעצמו. האפשרות היחידה שיוכל אכן לקבל חומרים אלו היא מהמזון שאנחנו אוכלים. והעניין הוא שכאשר לא יקבל את החומרים האלו, הוא לא יוכל לשרוד. ולכן, כדי לדאוג לכך שאכן תמיד יהיו זמינים חומרי הבניין השונים, הטבע פיתח מנגנון מופלא של רעב ושובע. הרעב פשוט מאותת לנו שהסתיימו המאגרים של החומרים המזינים ויש למלאם שוב. זה הכל. ואז, כאשר התהליך טבעי ונכון, אנחנו אוכלים, המאגרים מתמלאים שוב, ותחושת הרעב נפסקת.
ארוחה צריכה להחזיק אותנו שבעים עד לארוחה הבאה. ז"א שארוחת הבוקר נועדה לתת לנו את כל מה שהגוף צריך עד לארוחת הצהריים, וכנ"ל לגבי ארוחת הצהריים- היא אמורה לתת לנו את כל הערך התזונתי הנכון והמספיק עד לארוחת ערב.
אם אנחנו רעבים אחרי ארוחת הבוקר, ועוד לפני שהגיעה ארוחת הצהריים - סימן שלא אכלנו מספיק בארוחת הבוקר. סימן שבבוקר הבא, יש לאכול ארוחה גדולה יותר. אבל אם הגענו לארוחת הצהריים מלאים עוד מהבוקר - סימן שאכלנו יותר מדי ויש לדלג פשוט על הארוחה.
אם אנחנו אוכלים נכון, ז"א את הדברים הנכונים, אנחנו לא נרגיש רעב ולא נרגיש את הצורך לנשנש בין הארוחות.
אני הרגשתי את זה עכשיו בנסיעה שלי לכנס התזונה בארה"ב. התחושה היתה מדהימה - להרגיש איך כל ארוחה מספיקה בדיוק עד הארוחה הבאה, בלי הצורך לנשנש...
ישנם 4 סוגי רעב:

1. נפח
2. ערך תזונתי
3. קלוריות
4. התמכרויות

מה זה אומר - שמנגנון הרעב והשובע פועל ע"פ נפח המזון הממלא את הקיבה, ע"פ כמות הרכיבים התזונתיים שמגיעים מהמזון, ע"פ כמות הקלוריות שיש במזון וכמובן ע"פ התמכרויות שונות למזון. חשוב לציין שכל עוד התזונה לא מאוזנת, הגוף פיתח התמכרות כלשהי ואנחנו נרגיש את תופעות ההתמכרות כרעב - כאבי ראש והתכווצויות בבטן. אלו תסמינים של נפילות סוכר. כאשר התזונה מאוזנת ונכונה, לא נחווה את התסמינים האלו אלא נרגיש את תחושת הרעב בפה ובגרון.

תזונה מאוזנת - תזונה המבוססת בעיקר על ירקות (בייחוד עלים ירוקים), פירות, קטניות, אגוזים וזרעים. מעט  דגנים ועוד יותר מעט חלבונים מהחי (פרוט יותר יהיה בכתבה הבאה).

כמו שכתבתי בתגובה שלי למטה - לי לקח 7 ימים של הרצאות מהבוקר עד הערב ותזונה מיוחדת להרגיש את הרעב בגרון ולא בבטן. זה לוקח זמן וצריך סבלנות. בנוסף, יש המון חומר והמון אינפורמציה שכמובן קשה להעביר בפוסט אחד - אז יהיו כתבות נוספות בהמשך.

כמו תמיד, אשמח לשמוע מכם כאן למטה ולקבל מכם תגובות ורשמים,
המון בריאות
איילת