יום שלישי, 21 באפריל 2009

מנגל בריא ביום העצמאות - כל הטיפים, מתכונים, רעיונות ועוד


יום העצמאות מתקרב ואיתו ההכנות למנגל הלאומי. בכדי להפוך את המנגל לבריא הרבה יותר, ובכלל את כל האירוע למהנה הרבה יותר, חוויה טעימה להורים ולילדים, יש לקחת בחשבון מספר פרמטרים: איזה בשר לקנות, איך להכין אותו, מה להכין בנוסף ואיך להתארגן.

בשר
זהירות !
הימנעו לחלוטין מכל הבשר המעובד - המבורגרים וקבאבים מוכנים ונקניקיות. אלו הם מוצרי מזון מעובדים, המכילים מגוון של תוספים שמטרתם לתת טעם ומרקם למוצר, שמלכתחילה מכיל בשר פחות איכותי. תוספים אלו עוזרים ליצרנים להקטין את עלויות הייצור, וכך מתקבל מוצר שאולי נראה טוב אבל רחוק מאוד מהדבר האמיתי. כך לדוגמה, בקבב בטעם כבש אין זכר לבשר או לשומן כבש, אלא רק לחומרי טעם וריח שלו. מעבר לכך תוכלו למצוא במזונות המעובדים גם חומרי מילוי (המגדילים את משקל המוצר במחיר נמוך מזה של הבשר למשל, מים או חלבון צמחי), חומרים מסמיכים ומייצבים (מייצבים את המרקם והצורה של הבשר, למשל, פוספטים, קרג'ינן, צלולוזה), חומרים מתפיחים (מגדילים את הנפח ומעניקים למוצר מראה שמנמן. למשל, סודה לשתיה, שמרים), עמילנים מעובדים (מחזיקים את מים וכך שומרים על מרקם ומבנה המוצר), מעכבי חמצון (מונעים קלקול של שומנים ושומרים על הערך התזונתי), חומרי טעם וריח (למשל, מונוסודיום גלוטמט), קרג'ינן (Carrageenan-E407 משמש בתעשיית המזון כמעבה, מסמיך ומייצב. הקרג'ינן שייך למשפחה של מולקולות גדולות מאצות-ים, שאינן מתעכלות בגוף. במחקרי חיות נמצא כי צריכת כמויות גדולות של קרג'ינן גורמת לנזק במעי הגס), צבעי מאכל ועוד..

מה לעשות?
הכינו לבד. השתמשו בבשר הודו אדום לשווארמה, בקשו מהקצב שיטחן אותו, ערבבו עם בצל קצוץ, שום, פטרוזיליה, כוסברה, כמון, זרעי כוסברה טחונים ומלח וצרו המבורגרים וקבבים. פשוט מאוד.

ומה עם נקניקיות?
עדיף שלא. נקניקיות אינן מזון בריא וזה לא משנה אם מדובר בנקניקיות עוף, הודו או בקר. השומן, שנמצא כאן בשפע (17%) הוא שומן לא בריא, חד משמעית. מעבר לכך, נקניקיות הן מזון מעובד במיוחד, אליהן מוסיפים שפע כימיקלים, דבר שלא משפר את הערך התזונתי שלהן. נקניקיות זה נקניקיות ואל תתנו למילים כמו "עוף" או "הודו" להטעות אתכם. אם יהיו נקניקיות, הילדים יאכלו. אם לא יהיו נקניקיות, הילדים יאכלו משהו אחר, בריא הרבה יותר. הם בוודאות לא יישארו רעבים.
אם אתם חייבים נקניקיות, קנו נקניקיות אורגניות אשר אינן מכילות חומרים משמרים, צבעי מאכל וכימיקלים.

ואילו בשרים נוספים מומלצים?
העדיפו עוף - כנפיים, חזה, פרגיות - השרו במרינדה ערב לפני לספיגת טעמים. למשל, הכנפיים יכולות להיות טעימות במרינדה בטעם חמוץ - מתוק - חריף, הפרגיות יכולות להיות במרינדה עדינה של שום ולימון והחזה בסגנון המזרח הרחוק (טריאקי).

ולנועזים שבנינו:
שטחו עוף שלם, השרו את כולו במרינדה (עדינה), והניחו על המנגל (הרבה זמן... יותר מ-1/2 שעה...להפוך מדי פעם...), יוצא מעדן!


סלטים
זהירות !
סלטים קנויים - חומוס, טחינה, חצילים, כרוב ועוד ועוד...לא טוב. מכילים חומרים משמרים, שומנים מוקשים ועוד כל מיני זוועות נוספות.

מה לעשות?
שתי אפשרויות:
1. קנו סלטים ממסעדה שמכינה אותם לבד - מסעדות מזרחיות ישמחו למכור לכם גביעי חומוס, טחינה ועוד.
2. הכינו לבד. לא סיפור, תאמינו לי. ¼ שעה ויש לכם גם חומוס וגם טחינה, תוצרת בית. הינה מתכון לחומוס למשל.


ירקות
מעולה!
לירקות בארוחת "על האש" יש יתרונות רבים. מבחני מעבדה שונים (המרכז לחקר הסרטן בהוואי, Nutr Cancer. 1999;34(2):147-52) הראו יצירת חומרים מוטגנים בבישול בשר בצורות שונות. השיטה הגרועה ביותר, אשר יצרה את הכמות הגדולה ביותר של חומרים מסרטנים הינה המנגל-חריכת הבשר בטמפרטורות גבוהות וחשיפה ארוכה לחום ואש.
לכן, כדאי לשלב מזונות בעלי השפעה מגינה כמו ירקות טריים אשר מכילים כמות גדולה מאוד של נוגדי חמצון וסיבים תזונתיים העוזרים לעיכול ולפינוי הרעלים.


איך לשלב ירקות?
בכמה צורות:
1. סלטים מירקות חיים - שלבו בסלט הרבה עלים כמו בייבי, פטרוזיליה, כוסברה וכן נבטים שונים אשר יש להם השפעה נוגדת חמצון חזקה מאוד. בחנויות הטבע וברשתות השיווק השונות תוכלו למצוא מגוון של נבטים - נבטי ברוקולי, נבטי חמנייה, נבטי צנון ועוד...

2. ירקות "על האש" - חתכו ירקות שונים כמו קישואים (עדיף מזן זוקיני), פלפלים אדומים, כתומים וצהובים, שומר, פטריות, פרחי כרובית, בטטה (עדיף לבשל מראש את הבטטות חצי בישול), השרו במרינדה של מיץ לימון, שום, מלח ומעט שמן זית. שימו על המנגל (עדיף מנגל נפרד שמוקדש רק לירקות שהאש בו לא תהיה חמה מאוד) עד שהירקות מוכנים. אפשר גם לשפד אותם, כך יהיה קל יותר לשים אותם על האש.

3. לילדים - עד שהבשר יהיה מוכן, תכינו מראש דברים לנשנש. הכינו מקלות של ירקות (גזר, מלפפון, פלפלים בצבעים, עגבניות שרי), סדרו אותם יפה בקופסה והוציאו רק אותם בתחילת הפיקניק, כאשר מתחילים להכין את הפחמים. אני מבטיחה לכם שהילדים (ולא רק הם) יאכלו עד שהאוכל יהיה מוכן. אם לא תכינו מראש, סביר להניח שכולם ינשנשו מהפיתות והחומוס.

פיתות
יש מקומות אשר משווקים פיתות מצויינות מקמח מלא. רק השבוע מצאתי כאן בירושלים פיתות עירקיות מדהימות מקמח מלא. נסו למצוא.
פיתות מדהימות על הסאג' - פעילות לילדים
הכינו בצק מראש, הביאו אותו לפיקניק ותנו לילדים כדור בצק, בקשו מהם שישטחו אותו ביד והניחו על הסאג'. יוצאות פיתות מצויינות לכולם.
בצק לפיתות:
½ ק"ג קמח מלא 70%
½ ק"ג קמח מלא 100%
(אפשר במקום 1 ק"ג קמח מלא 100%)
3 כפות סוכר
1 כף מלח
½ כוס שמן זית
1 כף שמרים יבשים
2-3 כוסות מים
ערבבו את כל החומרים היבשים והתחילו להוסיף מים בהדרגה עד לקבלת בצק גמיש ולא דביק. יש ללוש את הבצק בערך 10 דקות. הניחו בקערה גדולה וכסו במכסה או בניילון. קחו לפיקניק ועד שתתארגנו ותחממו את הסאג הבצק יתפח.
תנו לכל ילד כדור קטן של בצק, שטחו עם הידיים והניחו על הסאג', 3 דקות מכל צד.


קרואסונים שוקולד על הסאג'
שימרו חלק מהבצק או הכינו כמות כפולה.
רוטב שוקולד (מתכון בהמשך)
קוביות של נייר אפייה בגודל של 20X20 ס"מ
קוביות של נייר כסף בגודל של 20X20 ס"מ
שטחו כדור קטן של בצק, מרחו את השוקולד, גלגלו לצורת קרואסון. עטפו כל קרואסון בנייר אפייה ומעליו נייר כסף והניחו על הסאג' בערך ל-8 דקות.
רוטב שוקולד
½ כוס דבש
2 כפות אבקת חרובים
2 כפות אבקת קקאו
¼ כוס מים
1/3 כוס טחינה גולמית
חממו בסיר את הדבש, אבקת החרובים, אבקת הקקאו והמים. הביאו לרתיחה עדינה וכבו את האש. הוסיפו את הטחינה וערבבו היטב.

יום העצמאות שמח ובריא!
איילת
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לקבלת מתנה - המדריך השלם לתזונה בריאה:

יום חמישי, 16 באפריל 2009

הבלון המתנפח בעצמו - פעילות מדעית לילדים לכבוד פסח

אני תמיד מחפשת הזדמנויות ללמד את ילדי עוד משהו, ופסח זו הזדמנות מצויינת - הזדמנות ללמד אותם גם מדע וגם תזונה.

מצה ולחם עשויים מאותם חומרים – קמח ומים. ההבדל הוא שהלחם תופח והמצה לא. התפחת הלחם נעשת באמצעות השמרים שהינם יצורים חיים, השייכים למשפחת המיקרובים הכוללת את החיידקים, וירוסים ופטריות (השמרים) המשמשים בהכנת הלחם, הגבינה, היין, השוקולד ועוד. השמרים, שאוכלים רק סוכר, נושמים בתהליך אנאירובי ומשחררים גז אשר מתפיח את בצק הלחם.

במאמר הבא שלי, שהתפרסם בפורטל הגדול בארץ לתזונה בריאה, Eatwell, יש הסבר מעולה על השמרים, איך הם פועלים, איך משתמשים בהם לתעשיית המזון ומדוע בני ישראל לא נעזרו בהם להתפחת הלחם:
קרא/י את המאמר וערוך/י עם ילדך את הניסוי הבא - הבלון המתנפח:
לחם, מצה והיין שבניהם
"וַיֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, עֻגֹת מַצּוֹת- כִּי לֹא חָמֵץ: כִּי-גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם, וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם-צֵדָה, לֹא-עָשׂוּ לָהֶם "
(שמות י"ב, ל"ט),
אחד ממוצרי האפייה העתיקים ביותר הוא הלחם, שהכנתו החלה עוד בתקופה הניאוליטית, תקופת האבן, והתפתחה במשך השנים כתלות ברכיבים הזמינים, טכנולוגיה, מצב כלכלי, השפעה סוציולוגית תרבותית והתפתחות הטעם. לחם היה ידוע לעמים עתיקים כגון השומרים, הבבלים, המצרים ואחרים.
עיסת בצק נוצרת כאשר לשים יחד קמח, מלח, מים ושמרים. אחר כך משאירים את הבצק במקום חם, שם הוא תופח. עדויות ארכיאולוגיות מראות שכבר במצרים העתיקה, 4000 שנה לפני הספירה, השתמשו בשמרים.
את המצה, לעומת הלחם, מכינים גם כן מקמח, מלח ומים. ההבדל היחידי הוא שבתהליך הכנת המצה לא מעורבים שמרים, בשום צורה.
השמרים הינם יצורים חיים, מיקרואורגניזמים חד תאיים ממשפחת הפטריות. מכיוון שאין להם כלורופיל, הם אינם יכולים לייצר את מזונם בעצמם. כיצורים חיים השמרים חייבים מזון בכדי להתקיים ומזונם הוא סוכרים פשוטים. הקמח (המורכב בעיקר מעמילן) והסוכר הרגיל (סוכרוז) מורכבים מדי עבור השמרים, לכן בעזרת אנזימים מסויימים הם מפרקים את העמילן והסוכרוז לגלוקוז. בחלק ממולקולות הגלוקוז האלו הם משתמשים כמזון, והחלק האחר נותן טעם מעט מתקתק ללחם, גם אם לא מוסיפים לבצק סוכר כלל (עשו ניסוי- לעסו חתיכת לחם הרבה זמן, תנו לאנזימים הנמצאים ברוק לפרק את העמילן ולאט לאט תוכלו להרגיש בטעם מתקתק שמתפתח - זהו הסוכר שנוצר מהעמילן).
כאשר השמרים ניזונים מהסוכר, הם עוברים תהליך אנאירובי להפקת אנרגיה. תהליך זה נקרא תסיסה. בתהליך הגלוקוז הופך לחומצה פירובית שמתפרקת לכוהל תוך שחרור פחמן דו חמצני.
הפחמן הדו חמצני, שהינו גז, נלכד בבצק וכך אחראי על תפיחת הבצק. הכוהל שנוצר מתנדף בזמן אפיית הלחם בתנור.
בתעשיית היין, משתמשים בשמרים באותו תהליך התסיסה, אולם הפעם מנצלים את היווצרות הכוהל לקבלת היין. כאמור, מלבד הכוהל נוצר בתהליך התסיסה הגז פחמן דו חמצני. אם גז זה נכלא הוא הופך את המשקה לתוסס ודוגמה לכך היא השמפניה.
שמרים, כמו החיידקים, נמצאים בכל מקום. הם נמצאים באוויר כנבגים ולכן יגיעו לכל מזון עמילני (למשל בצק העשוי ממים וקמח) שיישאר פתוח לאוויר, יפרקו את העמילן שבו לסוכר פשוט ויגרמו להתפחתו בתהליך התסיסה. בהתבסס על עקרון זה, מכינים היום לחם שאור, שזמן התפחתו הוא ארוך מאוד, מכיוון שלא משתמשים בשמרים תעשייתיים. כך גם התפיחו את בצק הלחם לפני שנים רבות. היום אנו משתמשים בשמרים תעשייתיים אשר מתפיחים את הבצק מהר מאוד, לעומת בני ישראל שנעזרו באלו הנמצאים באוויר ולכן בצקם לא הספיק לתפוח.
בעקבות כך, תהליך הכנת המצות לפסח הינו תהליך מאוד קפדני על מנת שנבגי השמרים הנמצאים באוויר לא יגיעו לבצק ויגרמו להתפחתו. מרגע הכנת הבצק, תוך 18 דקות, המצות צריכות להיכנס לאפייה בתנור. בצק שיעמוד יתפח באופן טבעי.
לניסוי - הבלון המתנפח מעצמו:
חומרים וציוד:
1 בלון
1 כפית סוכר
1 כפית שמרים
מעט מים פושרים (שימו לב שלא יהיו חמים מדי)
משפך קטן

מהלך הניסוי:
הכניסו את פיית המשפך לתוך הבלון ושפכו לתוך הבלון את הסוכר והשמרים. הוסיפו לאט לאט מים בכמות כזו שתמלא את הבלון, אך לא תגיע לפייה. הוציאו את המשפך וקישרו את הבלון. מעכו מעט את הבלון עד שתרגישו שהסוכר התמוסס. הניחו את הבלון בצד למנוחה ועקבו אחר מה שקורה.
הבלון יתנפח לבד!
הערה חשובה: מאוד חשוב שתסבירו לילד מה קורה בכדי שהוא לא יחשוב שזה קסם. יש הסבר מדעי מאחורי התנפחות הבלון וחשוב שהוא יבין מה קורה.
איילת

יום ראשון, 29 במרץ 2009

6 השלבים שיגרמו לילדכם לאהוב אוכל בריא

אני יודעת שיש לכם התמודדויות לא פשוטות בנושא האוכל עם הילדים שלכם, מכיוון שאתם מבינים את החשיבות בתזונה בריאה, אבל הילדים פשוט לא מוכנים לאכול אוכל בריא.
פעמים רבות אתם מתפשרים ונותנים להם בסוף את השניצלונים שהם רוצים והצ'יפס, רק בכדי שיאכלו משהו, אבל בתוככם זה מאוד מתסכל ואתם מודאגים - ובצדק.

ילדים הרי נמצאים בתקופת הגדילה וההתפתחות, ועל מנת שיהפכו להיות בוגרים בריאים, בניית הגוף שלהם צריכה להיות מושלמת. אם גופם לא יקבל את כל הויטמינים שהם צריכים, המינרלים, חלבונים, פחמימות, שומנים ועוד הם לא יתפתחו כמו שצריך ויפתחו בעיות בריאותיות אפילו קשות.

למשל, התפתחות העצמות שלהם מאוד תלויה במזון - העצמות נבנות עד גיל 23 בערך ואח"כ מתחילה ירידה טבעית בצפיפות. מה שהושג עד גיל זה מבחינת צפיפות העצם, עם זה הם יוצאים לדרך. היום תזונת הילדים לא רק שאינה בונה, היא אף מפרקת עצם גם מכיוון שהמזון המתועש גורם לבריחת סידן מהעצם ולא לבנייתה וגם מכיוון שהמזון פעמים רבות לא מכיל חלבון איכותי ההכרחי לבניית העצם.
וזו רק דוגמה אחת.
אבל, כל זה יכול להשתנות
אם היו מספרים לי לפני מספר שנים שהילדים שלי יאכלו לארוחת צהרים את המנה הבאה, לא הייתי מאמינה - הסתכלו:


קינואה + ברוקולי + סלק + טופו
אבל זה בדיוק מה שהכנתי השבוע לארוחת צהרים. והם אכלו! ועוד אמרו שהיה טעים!
המשפטים שעוברים לכם בראש עכשיו, עברו גם לי פעם: "הילד שלי אף פעם לא יסכים לאכול את הדברים האלו" או "גם אני לא אוהב קינואה, טופו וברוקולי אז למה שהילד שלי יאהב?"
אין ספק שזו לא מנה אופיינית לארוחה לילדים (ובמיוחד לא למתבגרים...) וזו לא מנה שהם יאכלו כל יום, אבל מבחינה בריאותית אפשר לתת לה ציון 10 - חלבון ופחמימה איכותיים, שפע ויטמינים מינרלים, נוגדי חמצון, סיבים תזונתיים ועוד, ולכן, אני בטוחה שכל הורה היה שמח אם ילדיו היו אוכלים מנה כזו. אני מאוד שמחה כאשר הם אוכלים מנה כזו מדי פעם.
אז איך הצלחתי לגרום לילדים שלי לאכול בריא?
חשוב לי לציין שהיום ילדי אוכלים כל דבר שאני מכינה, דבר שממש לא קרה בעבר, בעקבות תהליך ארוך שעברנו כולנו. זה לא קרה ביום אחד וכשהתחלנו את השינוי הם היו קטנים יותר (בערך בני 6 ו- 9). מניסיון, היום אני יודעת שיש מספר שלבים שכל הורה חייב לעבור וכמובן גם הילד על מנת לאמץ אורח חיים בריא.

1. הבנה - ברגע שבאמת תבינו עד כמה חשובה התזונה הבריאה לילדכם (וגם לכם), תהיה לכם ברורה הדרך. ברגע שתכירו את הגוף שלנו מבפנים ומקרוב ותבינו מה התזונה עושה לגוף, לא יהיה לכם ספק , דבר שייתן לכם המון עוצמה וכח. ההבנה תיצור אצלכם את הביטחון בדרך שלכם והאפשרות להתמודד. הביטחון בדרך הוא זה שיגרום לילדים להבין שאוכל הוא לא בדיחה. שאוכל זה דבר כל כך חשוב שאי אפשר לזלזל בו. היום, מכיוון שאין בכם עדיין את ההבנה העמוקה, ואתם מתפשרים, הילדים לא באמת רואים את החשיבות. מצד אחד אתם אומרים להם שברוקולי זה בריא וחשוב, אבל ברגע שהם מתנגדים אתם מאפשרים להם לאכול את השניצלונים שהם ביקשו (ואני מדברת על שניצלונים מתועשים...). הם סומכים עליכם בעיניים עצומות, ולכן אם נתתם להם את מה שהם ביקשו, הם מניחים שבסך הכל זה בסדר לאכול שניצלונים, כי ההורים אישרו. הרי לא תתנו להם דבר שדבר שבוודאות אתם יודעים שיזיק להם, לדוגמה סיגריות - אני לא חושבת שיש הורה שיאפשר לילדו הקטן לעשן סיגריה רק בגלל שהוא התעקש.

2. אחריות - כהורים, אנו בד"כ מטילים את האשמה על הילדים - הם לא אוהבים, הם לא מוכנים לאכול שום דבר חוץ מ... אבל בעצם היחידים שאחראיים על התזונה של הילדים שלנו, הם אנחנו - ההורים. לי זה תמיד היה ברור שהאחריות מוטלת רק עלי. התפקיד שלנו הוא ללמד ולכוון ולתת הרגלים לחיים. הילדים תמיד מנסים ובוחנים. קחו אחריות.

3. שיתוף פעולה - כמו בכל נושא העוסק בחינוך ילדים, גם כאן שיתוף הפעולה בין בני הזוג הוא הכרחי. כאשר הילד מקבל מסר כפול, בן זוג אחד טוען שתזונה בריאה היא חשובה והאחר טוען שהכל שטויות, הילד לא ישתכנע ולא ישתף פעולה. כאשר יש שינוי בתזונה, כל הבית עובר את השינוי. אי אפשר לומר לילד לשתות מים במקום קולה, אם אחד ההורים ממשיך לשתות קולה. במידה ואין שיתוף פעולה, מצאו נושא אחד ששניכם מסכימים עליו והתחילו מכאן - חטיפים, נשנושים, שתייה וכו', אבל זכרו להיות תמיד תמימי דעים בעניין שבחרתם. פעמים רבות יש צורך לערב גם את הסבא והסבתא בשינוי ולבקש גם מהם את שיתוף הפעולה שלהם.

4. השינוי הראשון - דבר ראשון יש להחליט מהו השינוי הראשון שתעשו. לא יעיל לעשות שינויים קיצוניים ורבים יחד. השינוי צריך להיות הדרגתי ולכן כדאי כל שבוע להתמקד בשינוי אחד. הדבר הראשון שתרצו לשנות הוא בד"כ ההרגל הגרוע ביותר או זה שמפריע לכם הכי הרבה - שינוי הרגלי שתייה, חטיפים חלופיים, סוג לחם בריא יותר, הכנסת יותר ירקות לתפריט השבועי, ארוחת הבוקר, האוכל שהילד לוקח לגן/ לביה"ס וכו'. בחרו משהו אחד להתמקד בו והחליטו על הפעולה שתנקטו. לדוגמה, אם אתם מעוניינים להחליף את המשקאות התוססים, החליטו על התחליף - מים, מיץ תפוחים לא ממותק, חליטות צמחים וכו'.

5. לספר על השינוי - אחרי שבאמת הבנתם את חשיבות התזונה והאחריות המוטלת עליכם, אחרי שדיברתם עם בני זוגכם והגעתם להחלטה משותפת ואחרי שהחלטתם על השינוי הראשון, זה הזמן לספר לילד מה הולך לקרות. ספרו לו בהתלהבות והסבירו לו בדיוק למה חשוב לאכול בריא ולמה חשוב התהליך שאתם מתחילים לעבור. חשוב שהוא ידע שכולם עוברים את השינוי, כולם מחוייבים, ולא רק הוא. הסבירו את הסיכונים האפשריים שעלולים לקרות אם תמשיכו בהרגל הישן שלכם והסבירו מה החלטתם לשנות. הראו התלהבות רבה לגבי אורח החיים החדש שאתם מתחילים.

6. שיתוף הילד - ילדים אוהבים להבין מדוע מאכלים מסויימים טובים עבורם, ואחרים לא. הם רוצים לדעת כיצד כל מאכל תורם לבריאותו ומאזן את הגוף. הסבר והבנה עובדים הרבה יותר טוב מאשר רשימת מטלות "עשה ואל תעשה".
בנוסף, אחרי שהילד הבין מהם המאכלים הטובים עבורו, שתפו אותו בהכנת האוכל. בשלו יחד, התייעצו איתו מה לדעתו כדאי להוסיף? מה לדעתו ישפר את הטעם של המאכל?

השנים הראשונות, כאשר להורים יש עדין שליטה על בחירת המזון של ילדיהם, בערך עד גיל 10, הינן השנים הטובות ביותר לבניית בסיס של הרגלי תזונה בריאים.
בעקבות שאלות של הורים ששאלו אותי איך הצלחתי לשנות את הרגלי התזונה של ילדי, החלטתי להזמין להרצאה את כל מי שמעוניין ללמוד בכדי שתוכלו לקבל את הכלים והדרך - "6 השלבים שיגרמו לילדכם לאהוב אוכל בריא". בהרצאה נכנס לעומק לשלבים ההכרחיים לשינוי תזונתי, אילו קבוצות מזון הכרחיות לילדים שנמצאים בתהליך גדילה מואץ וממה להמנע.
ההרצאה תתקיים ביום חמישי, 2.4.2009 בשעה 20:00, בקליניקה שלי בירושלים.
עלות ההרצאה 75 ש"ח ומחייבת הרשמה מראש.

להרשמה:
בטלפון: 054-4788620
במייל: ayelet-r53@013.net
מחכה לראותכם,
איילת
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לקבלת מתנה - המדריך השלם לתזונה בריאה:
http://ayeletnewhope.googlepages.com/

ד"ר איילת רוזנפלד PhD - בריאות טבעית ואיכות חיים

יום שלישי, 17 במרץ 2009

אזהרה! מחקר שנערך בבריטניה טוען שהילדים שלנו

הם הדור הראשון שימות לפני ההורים שלו!
מפחיד לא?

בגלל התזונה המתועשת שהילדים היום נחשפים אליה מהרגע הראשון בו הם יכולים לאכול מזון מוצק, הם פיתחו השמנה מסוכנת ובעיות בריאות הקשורות לתזונה הגרועה כגון סוכרת (מסוג 2), בעיות במערכת הנשימה, החלשות של מערכת החיסון ועוד. מחלות שאף דור אחר לא היה חשוף אליהן מגיל כל כך צעיר, כי זה הדור הראשון שהחל לאכול אוכל מתועש וזוועתי כמעט מגיל אפס.

רוב ההורים מודעים לבעיה החמורה שבמתן אוכל מתועש, אבל בכל זאת ממשיכים לתת לילדיהם והתרוץ הוא חוסר זמן.

לפעמים רבים חושבים שהמעבר לתזונה בריאה כרוך בהרבה עבודה קשה מכיוון שכדי לאכול בריא צריך להכין לבד, ז"א לעמוד שעות במטבח, להשרות, לקצוץ, לערבב, לטגן ולבשל - למי יש זמן! הכי קל להוציא את הפיצה הקפואה או את השניצלים המעובדים ופשוט לחמם. פשוט להתפשר על חשבון הילדים שלנו.
אני לא רוצה אפילו להתחיל לספר לכם איזה זבל יש בפיצה הקפואה ובשניצלונים המוכנים, כי אני בטוחה שאתם יודעים.

מה שאני כן רוצה לספר לכם זה שאם אתם מבינים שהבריאות של ילדכם היא האחריות שלכם בלבד, ועד כמה זה חשוב לתת ילדים שלכם את האוכל הכי טוב שאפשר, אני בטוחה שתמצאו את הזמן להכין.

ולראייה אני רוצה לספר לכם על שיחה אמיתית שהתנהלה ביני ובין ביתי שלי באחת הפפעמים שהיינו בקניות בשוק והיא ראתה שמוכרים עלי גפן טריים:

שלי: "אמא, בבקשה תעשי למחר עלי גפן ממולאים לארוחת צהרים "
אני: "מתוקה שלי, האם את חושבת שיש לי זמן לגלגל עלי גפן?!?"
שלי: "אני אגלגל! את רק תכיני את המילוי"
אני: "באמת? או קיי, אני אכין את המילוי ואת תגלגלי"

וזה בדיוק מה שקרה. אתם חייבים להודות שעלי גפן ממולאים נחשבים למאכל מושקע ביותר (ואם עושים אותם נכון גם לבריא מאוד).

אבל, זה לימד אותי כמה דברים:
דבר ראשון - התארגנות נכונה היא המפתח. בהתארגנות נכונה אפשר למצוא זמן להכין אוכל בריא (אפילו ממולאים...)
דבר שני - אם אנו רוצים לחנך את הילדים שלנו לבריאות, וללמד אותם לאכול מאכלים בריאים, מאוד מומלץ לשתף אותם בהכנת האוכל. הם יכולים לעשות הכל וכדאי אפילו להתייעץ איתם ולשאול איך הם היו משפרים מאכל מסויים? מה הם היו מוסיפים? או מה היה גורם להם לאהוב מאכל שהם כרגע לא כל כך אוהבים?הם כל כך נהנים מהתהליך של ההכנה והשיתוף ונחשפים לטעמים חדשים.

כדי ללמוד על התארגנות נכונה ואיך להכין אוכל בריא לבד, אני מזמינה אתכם להצטרף אלי לסדנת הבישול הבריא שתתקיים ביום שני, 23.3.2009, בין השעות 17:00 - 21:00



איילת

נ.ב. אני חייבת להראות לכם את העלי גפן שהתקבלו, ואת תהליך ההכנה. תראו אילו עלי גפן מקצועיים שלי עשתה - כל סבתא היתה מתגאה:







~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לקבלת מתנה - המדריך השלם לתזונה בריאה: http://ayeletnewhope.googlepages.com/ ד"ר איילת רוזנפלד PhD - בריאות טבעית ואיכות חיים

יום ראשון, 8 במרץ 2009

יצירת דימוי עצמי מנצח

ביום שישי האחרון תומר, הבן שלי ואני השתתפנו בסדנה "יצירת דימוי עצמי מנצח" שאותה העביר ערן שטרן מנכ"ל חברת יוצא מהכלל. החוויה היתה מדהימה, עליה אני חייבת לספר לכם.

כששאלתי את תומר אם הוא ירצה להצטרף אלי לסמינר, מאוד שמחתי שהסכים, מכיוון שאני יודעת שהוא עובר עכשיו תקופה קשה עם עצמו ומבולבלת (גיל 16...), ובתוכי ידעתי שהשתתפות בסדנה מסוג זה יכולה לתרום לו המון. מכיוון שבעבר יצא לי לשמוע הרצאות של ערן, ידעתי שהסדנה יכולה להרים אותו למעלה. הדבר היחידי שחששתי הוא שבכל זאת, הוא נמצא בגיל העשרה, על כל מה שמשתמע מכך, והורים לילדים בגילאים אלו יודעים עד כמה לפעמים הילדים יכולים להיות עקשנים, בטוחים בדרך שלהם ולא מוכנים לשמוע או לקבל רעיון מההורים שלהם (אתם בטח מכירים את גילגול העיניים כשאנחנו מנסים להסביר). אבל, הוא הסכים ברגע שהצעתי וזו היתה חוויה מדהימה לשנינו.

לא רק שתומר הגיע עם ראש פתוח, ערן הצליח לסחוף אותו, ולהרשים אותו בצורה עמוקה מאוד ולגרום לו להיות פעיל, לרשום, לעשות את כל התרגילים ואף להיות מחוייב להמשיך את העבודה בבית במשך השבוע.

הפכנו להיות שותפי מחוייבות אחד של השני, כך שכל אחד מאיתנו בודק את השני אם עשה את תוכנית חמש הנקודות למימוש הדימוי העצמי המנצח. מבחינתי, עצם כך שתומר הוא שותף המחוייבות שלי, מחייב אותי לעשות אפילו יותר, מכיוון שאני מהווה דוגמה עבורו.

במהלך השבת הוא היה שמח, מלא אנרגיות וראיתי שהוא חשב על מה שעבר, מכיוון שמדי פעם היה מגיע לשאול אותי שאלה ומודיע לי שעשה תרגיל נוסף שנתן ערן.

ביום שישי בערב חגגנו כל המשפחה לאימי יום הולדת ונתנו לה כמתנה השתתפות ב"סמינר משיגי היעדים" של ערן. אימי שברגע הראשון חששה מהנסיעה לת"א לבד, שאלה מי יהיה מוכל להצטרף אליה לסמינר, ותומר ישר קפץ ואמר שהוא רוצה, כי הוא רוצה לעבור זאת שוב - אני כל כך שמחתי, כי הרגשתי שכאמא השגתי מה את מה שרציתי.

מבחינתי, מלבד זמן האיכות עם תומר והקשר הקרוב שנוצר בנינו, עברתי שינוי מדהים . הסמינר נתן לי המון תקווה. ראייה אחרת על מצבים שאני נתקלת בהם ומתמודדת איתם. ההרצאות המרתקות הועברו בצורה חוויתית, מאוד ויזואלית וכל כך פשוטה להבנה כך הדימויים שנתן ערן נכנסו לי עמוק לראש ופשוט כל פעם שאני נתקלת במצב מסויים הם קופצים ותמונות שהוצגו במהלך היום מוקרנות לי בראש. הבנתי בדיוק מה דרוש על מנת להצליח, האם אני יכולה והאם אני מוכנה - שתי שאלות בעלות משמעות רבה בתהליך. היום אני יודעת בודאות שאני גם יכולה וגם מוכנה ומתחילה תהליך מסויים.
הסדנה ארכה כ-5 שעות שעברו כל כך מהר בלי להרגיש.

היום אני יודעת שכל אחד חייב לעבור סמינר מסוג זה וממליצה מכל הלב.

תודה ערן!

יום שני, 23 בפברואר 2009

מה עשיתי בתיכון בשיעור ביולוגיה...? (לפני שניתחתי עין של פרה...)?

זהו המאמר הראשון בסידרה.


אחד מהניסויים הראשונים שערכנו בתיכון בשיעור ביולוגיה היה להכין מלפפונים חמוצים.
היום, יותר מ-20 שנה אחרי, כשפתחתי סוף סוף את צנצנות הזיתים שכבשתי לפני מספר חודשים, נזכרתי בשאלת החקר אותה שאלה המורה "למה המים של המלפפונים הכבושים הפכו להיות עכורים?"



מי שכבש בעצמו פעם מלפפונים או זיתים ראה שהמים הופכים תוך ימים בודדים משקופים לעכורים והאחראיים לכך הם יצורים זעירים - חיידקים ופטריות.
חיידקים - מילה שלא נשמעת טוב...
אבל האמת היא שלולא היצורים הזעירים האלו לא היו לנו היום לחם, יין, בירה, גבינה, חמוצים, זיתים ואפילו לא שוקולד.
מה שקורה הוא שבתהליך שבו מלפפונים או זיתים או או ירקות אחרים הופכים לכבושים, תהליך שמבחינה מדעית נקרא תסיסה, משתתפים שלושה סוגים של יצורים חיים וכולם נמצאים שם מראש על הירק:
1. הקוליפורמים – חיידקים המהווים את רוב החיידקים המצויים על גבי הירק הטרי. פעולתם מתבטאת בתסיסה רבה.
2. חיידקי חומצת החלב – האחראים לכבישת הירק
3. שמרים – מפרקים את הסוכרים תוך כדי שחרור גז בכמות גדולה – תסיסה. שמרים בכמויות גדולות עלולים לגרום לרקב ולקלקול, לכן יש לשטוף היטב את הירק לפני כבישתו.
התסיסה היא תהליך נשימה אנאירובי שבו מתפרק סוכר אך ללא נוכחות חמצן. בסיום התהליך מתקבלים כוהל, חומצות שונות ולעיתים גם פחמן דו חמצני. בתהליך כבישת המלפפונים, מעורבים חיידקים מסוג לקטובצילוס.
אלו בדיוק החיידקים הטובים ששמענו עליהם כל כך הרבה - חיידקים פרוביוטיים.
בגוף שלנו יש המון חיידקים - טובים ורעים. כאשר כמות החיידקים הטובים יורדת, באופן טבעי מתרבים יותר החיידקים הרעים, ואז אנו חשופים יותר למחלות.
לכן אנחנו חייבים לשמור על החיידקים הטובים ולטפח אותם, בכדי שהם ישמרו עלינו. הם מונעים אלרגיות, שומרים על המעיים ומונעים בעיות במערכת העיכול כמו דלקות, שלשולים וזיהומים, מטפלים בפטריות בנרתיק, מייצרים חומרים בעלי השפעה מעכבת על תאים סרטניים ועוד. הם חשובים לנו מאוד.
היום ישנם גורמים רבים המקטינים את אוכלוסיית החיידקים הטובים בגוף למשל שימוש במזון משומר ומתועש (שאינו מכיל חיידקים טובים כמו מזונם של אבותינו) ושימוש כל כך רחב באנטיביוטיקה, שהורגת את כל החיידקים בגוף, גם את הטובים.
אפשר לקחת חיידקים טובים בצורה של כדורים, ואכן לטיפול במחלות מסויימות זה יעיל מאוד.
אולם, אם נדאג לאכול מאכלים שמכילים חיידקים טובים, נגיע לאיזון טבעי וזהו הדבר המחזק ביותר את הגוף.
אז מה לאכול?
המקור העיקרי הוא היוגורט, שהינו חלב שעבר תסיסה עם חיידקים פרוביוטיים. כתוצאה מהתרבות חיידקים אלה ופירוק הסוכרים בחלב גורם תהליך התסיסה ליצירת המרקם הייחודי ליוגורט. מאחר והלקטוז, המהווה את אחד הגורמים העיקריים לאלרגיה לחלב, עובר פירוק, היוגורט מתעכל היטב גם אצל אנשים הסובלים ממחסור בלקטאז (אנזים במעיים המפרק לקטוז). יתרונו של היוגורט הוא בתכולה הגבוהה של חיידקים פרוביוטיים חיים ובהיותו מזון קל לעיכול ועשיר בחלבון וסידן זמינים.
מקורות נוספים לחיידקים פרוביוטיים הם הכבושים למיניהם, בעיקר כרוב כבוש.
מאוד קל לכבוש בבית, ואחרי שלומדים את הטכניקה זה אפילו משחק. אפשר לכבוש כל ירק. הכבושים התעשייתיים מכילים חומרים משמרים, חומץ וחומרים משפרי טעם שאינם בריאים לנו בכלל. הכבישה צריכה להיעשות במלח בלבד ולתת את התנאים המתאימים להתפתחות החיידקים הפרוביוטיים באופן טבעי.
כבישת מלפפונים או כרוב*
1 ק"ג מלפפונים קטנים ומוצקים
2 פלפלים חריפים
6 שיני שום
מלח גס
מים
אופן ההכנה
1. שוטפים את המלפפונים ומסדרים אותם בצנצנת גדולה. מסדרים אותם בצפיפות ובניהם משלבים פרוסות פלפל חריף ושיני שום.
2. ממיסים מלח: על כל כוס מים ממיסים 1 כפית מלח.
3. שופכים את תמיסת המלח מעל המלפפונים, סוגרים היטב ומעמידים יומיים שלושה. בקיץ מומלץ להכניס למקרר.
4. המלפפונים יצופו - והפטנט הוא לשים מעל צלחת חד פעמית מחוררת להשקיע אותם.

* כרוב כבוש נעשה בדיוק באותה צורה. חותכים את הכרוב לרצועות או קוביות ומעבירים לצינצנת יחד עם תמיסת מלח, ללא הפלפל החריף והשום. אפשר להוסיף בתחתית הכלי עלי סלרי וגזר קצוץ

זהו המאמר הראשון בסידרה. עד לפסח נלמד כיצד לשלב ולהיעזר ביצורים הקטנים האלו לטובת הבריאות שלנו.
בסדנאות המעשיות אנו לומדים איך לשלב מזונות מותססים (כמו מיסו למשל) במאכלים, תוך שמירה על כל שהחיידקים הטובים ישארו חיים, ולהעלות באופן משמעותי את ערכם התזונתי.

איילת
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לקבלת מתנה - המדריך השלם לתזונה בריאה:
ד"ר איילת רוזנפלד PhD - בריאות טבעית ואיכות חיים

יום ראשון, 22 בפברואר 2009

סיפור האהבה שלי


מאז ומתמיד אהבתי לבשל. את ספר הבישול הראשון שלי קיבלתי בערך בגיל 10, אבל כבר מהרגע שלמדתי לכתוב הייתי אוספת מתכונים (ביחוד של עוגיות שוקולד). עד היום, בתוך ספר הבישול הראשון שלי נמצאות רשימות בכתב ידי שהייתי אוספת (למעלה תמצאו את אחד המתכונים הראשונים שלי לעוגת שוקולד - אל תעשו אותו, הוא בכלל לא בריא - מרגרינה...). כשהייתי קטנה התלהבתי מהטכניקה של נייר הקופי, כך שהייתי מעתיקה את המתכונים שלי ומחלקת למשפחה. התחלתי לבשל - בהתחלה רק עוגיות ופנקיקים אבל בגיל העשרה כבר התחלתי לבשל ארוחות מלאות. בימי שישי הייתי מוציאה את אימי מהמטבח ומכינה ארוחת ערב סודית. ספריה של רות סירקיס שימשו אותי נאמנה והיו כמורי הדרך שלי. התמונה שהכי זכורה לי היא את אבי, מתענג על כל ביס מהעוף הצרפתי שבישלתי, וטוען שזהו העוף הטעים ביותר שאכל מחייו...


השנים עברו ואהבת הבישול רק גדלה. תמיד ידעתי שארצה לעסוק במשהו שקשור לאוכל, אבל אף פעם לא ידעתי מה בדיוק. ידעתי ששפית אני לא רוצה להיות מכיוון שאני מאוד אוהבת את האוכל הביתי , האותנטי, אוכל שמגיע מהלב ולא אוכל שצריך לבשל אותו ע"פ חוקים. במהלך השנים אספתי אינספור ספרי בישול מהארץ ומהעולם והייתי יושבת וקוראת אותם כמו ספרי מתח. בהתחלה, כשכמות ספרי הבישול שלי היתה עוד תחת שליטה, ידעתי איזה מתכון נמצא באיזה ספר...


וכך השנים עברו. את אהבת הבישול העברתי לילדי. כשהם היו קטנים הם היו יושבים על השיש במטבח ועוזרים לי לשפוך, לערבב, להוסיף (האמת שהם היו גורמים לי לעבודה נוספת, אבל זה היה נורא כיף) והיום, כל אחד מהם יכול להתגאות במטעמים שהוא יוצר. היום אני פשוט יכולה לבקש משלי, ביתי, להכין עוגה, פשטידה וכו', ולבד, ללא השגחה שלי, היא תכין מטעמים. יותר מכך, ישנם דברים שהיא עושה אפילו יותר טוב ממני...


לפני מספר שנים המטבח שלי עבר תפנית. בעקבות מחלת הסרטן של קרוב משפחה התחלתי להבין את המשמעות של אוכל בריא. את כל הידע העצום שלי בבישול ניתבתי לכיוון אחר. שיניתי את חומרי גלם להרבה יותר בריאים ולמדתי איך לגרום לכל מאכל להיות הרבה יותר בריא בלי להתפשר על הטעם. למדתי להכיר מוצרים חדשים רבים, שבדרך כלל לא נמצאים אצל רוב האנשים במטבח ומשדרגים כל מאכל בצורה מדהימה.


כשעברתי את השינוי הילדים היו קטנים, אבל מספיק גדולים כדי להכיר משהו אחר ולהתנגד לשינוי. זה ברור מאליו שהיתה התנגדות והדרך לשינוי התזונה המשפחתית לא היתה קלה. בגלל שאני כל כך מאמינה בדרך של התזונה הנכונה, ומבינה את המשמעות של התזונה לבריאות הגוף שלנו, לא ויתרתי. היו רגעים שבקלות הייתי יכולה להוציא שוב את השניצלים הקפואים מהמקפיא, אבל בגלל ההבנה העמוקה שלי לחשיבות העניין ניסיתי כל הזמן למצוא דרכים איך אני כן יכולה ללמד את הילדים לאכול אוכל בריא. וזה עבד. לאט לאט הם עברו את השינוי גם כן. מאז הם גדלו וכל גיל מביא איתו התמודדויות חדשות וצרכים חדשים. כשהם היו קטנים , עד גיל 10 הדרישות והצרכים שלהם היו שונים מאשר היום. היום כשהם בגילאי 13 ו- 16 הצרכים שונים וגם אורח החיים שלהם השתנה. הם זקוקים לכמות שונה של ויטמינים, מינרלים וחלבון, הם אוכלים יותר בחוץ או אצל חברים ולכן התפקיד שלי השתנה. התפקיד שלי הוא לתת לגופם את הערך התזונתי שהוא זקוק על מנת להתפתח למרות כל המגבלות שיש מסביב. כל עוד הם בגיל כזה שהם עוד תחת אחריותי הם יקבלו ממני את הטוב ביותר והבריא ביותר. התפקיד שלי הוא לתת להם את הבסיס והתשתית לאורח חיים בריא, בין אם בעתיד הם יבחרו בו או לא, רק על מנת שידעו שהאפשרות קיימת ועד כמה היא חשובה. היום אני יודעת, שבכל שלב בחיים שלהם, אם הם יבחרו ללכת בדרך הבריאה, יהיו להם הכלים והידע לעשות זאת.


בעקבות הנסיון שלי עם הילדים שלי במטבח הפרטי שלי, ובעקבות ההתמחות העמוקה שלי בתזונה טבעית וברפואה משלימה, הבנתי שיש לי המון מה ללמד הורים. סוף סוף מצאתי במה אני רוצה לעסוק. אני מרגישה מחוייבות ללמד הורים אחרים כיצד לתת לילדיהם את הבריאות שמגיעה להם. זוהי חובתו של כל הורה לתת לילדיו את הטוב ביותר, ביחוד אם זה מגיע לבריאות.


מכאן נולד המרכז לתזונת המשפחה שנותן פתרונות תזונה למשפחה ומענה לכל בעיה תזונתית של ההורים.

רשימה זו היא הראשונה ודרכה היתה לכם הזדמנות להכיר אותי קצת יותר. בהמשך אוסיף רשומות נוספות הקשורות לתזונת הילדים והמשפחה.


אני מעודדת אתכם, דרך בלוג זה לקרוא, להגיב ולשאול על מנת שאוכל יותר להבין צרכים של הורים אחרים ודרככם לתת מענה רחב יותר.


ממני

איילת
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לקבלת מתנה - המדריך השלם לתזונה בריאה:
ד"ר איילת רוזנפלד PhD - בריאות טבעית ואיכות חיים