יום שני, 8 בנובמבר 2010

אז מה באמת עושים אלו שנראה כאילו יש להם הכל? תמיד יש להם שפע של אנרגיה, הם רזים, בריאים ומצליחים?

  1. הם מסתכלים למציאות בעיניים ולוקחים אחריות
  2. עושים מה שצריך, לא מה שנוח
  3. מרחיבים את התודעה
  4. והחשיבה שלהם מנצחת
מסתכלים למציאות בעיניים ולוקחים אחריות
גיל כרונולוגי, גיל ביולוגי - הגוף שלכם מבוגר הרבה יותר ממה שהוא אמור להיות.
הגיל הכרונולוגי הוא בסה"כ מספר השנים שעברו מאז שנולדנו.
הגיל הביולוגי הוא הגיל שלנו ברמה התאית. הגיל ע"פ המצב הפיזי של הגוף שלנו. במילים פשוטות - איך מערכות הגוף מתפקדות מבחינה פזיולוגית.
מחקרים רבים נעשו והיום הרפואה יכולה לקבוע מהו הגיל הביולוגי שלנו.
ע"פ צורת אורח החיים היום, אצל רוב האנשים, הגיל הביולוגי הרבה יותר גבוה מהגיל הכרונולוגי. ז"א שאם אתה בן 40 כי נולדת לפני 40 שנה, אין זה בהכרח אומר שמערכות הגוף שלך מתפקדות כמו בן 40. ע"פ מדידות מסויימות שניתן לעשות היום, אצל רוב האנשים הגוף הרבה יותר זקן מגילם.
ואנשים לא רוצים לראות את זה.
אנשים מגדלים כרס, מעשנים, לוקחים תרופות להורדת לחץ דם וכולסטרול, העור שלהם מלא פצעונים,הם מתנשפים ומזיעים מכל פעילות קטנה, וזה לא מעניין אותם. הם יקחו תרופות, רק כדי לא לשנות שום דבר בהרגלים שלהם. יעשו רק את מה שהכי קל ונח.

מה שעוד מצאו המחקרים הוא שאם אתם "מזדקנים ביולוגית" מהר יותר מכפי שגופכם אמור להזדקן, אורח חיים נכון יכול לעצור את התהליך ואף לגרום לגוף להזדקן לאט יותר. מחקרים הראו שעם אורח חיים נכון ניתן להגיע לגיל ביולוגי שהוא צעיר ב- 15 שנים מהגיל הכרונולוגי שלנו.


המדע עדיין לא הצליח לעצור את ההזדקנות, אבל מצא בודאות דרכים להאט אותה.


ז"א שעם עשיית הפעולות הנכונות, נוכל להניח על העוגה 40 נרות ביום הולדתנו ה-40, אבל הגוף שלנו יחגוג 25!!! מדהים לא?


אנשים מלאי אנרגיה מבינים את את חוקי המשחק. הם מבינים שאם קרה משהו והגוף פיתח מחלה, בעיה, עודף משקל - סימן שמשהו שהם עשו לא נכון. הם לוקחים את האחריות על עצמם ולא מעבירים אותה לרופא.


עושים מה שצריך ולא מה שנח
כשאמרו הרופאים להלגה מאיסלנד, ידידה שלי, שהבן שלה סובל מפגיעה מוחית והוא אוטיסט ואין מה לעשות בעניין, הלגה החליטה לא לוותר. היא ביררה והחליטה ללכת על סוג תזונה מסויים ועשתה שינוי קיצוני בתזונה שלה ושל בני משפחתה ולו רק על מנת לעזור לבנה. זה לא היה פשוט אבל התוצאות לא אחרו לבוא.

כשנאמר לאבי שהוא חולה לב והבעייה שלו חמורה ביותר, הוא הפסיק לעשן באותה השנייה, למרות שבמשך שנים הוא טען שהוא לא יכול להפסיק לעשן. שזה קשה לו מדי.


כאשר יש מצב טראומטי, מחלה קשה, פתאום הכל נעשה קל יותר.

אני שומעת מדי יום שפע של תרוצים למה לא לעשות את מה שכל אחד יודע שצריך לעשות:

"אני עובד קשה ואין לי זמן להכין"

"אני עובד קשה ואין לי זמן לעשות פעילות גופנית"
"אני לא אוהב לרוץ ולעשות ספורט"
"אני לא אוהב אורז מלא"
"אוכל בריא לא טעים"
"אוכל בריא הוא יקר"
"לא כואב לי שום דבר עדיין למה לשנות משהו?"
"יש אנשים שמעשנים ואוכלים זבל ולמרות זאת חיים עד גיל 90"
"אני לא יכול להפסיק לעשן"

אנשים מלאי חיים ובריאות מבינים שלא צריך לחכות שהמצב יהיה טראומטי. הם מבינים שהיום יש לעשות בדיוק את מה שצריך ולא רק את מה שנח.

מרחיבים את התודעה - מחלה לא אמורה להיות חלק מהחיים שלכם


שנים הסתובבתי עם מגרנות כי קיבלתי את זה כעובדה, כחלק מהחיים. לא חשבתי שזה יכול להיות אחרת, כי כך נאמר לי ולכן אף פעם לא פעלתי לנסות ולהעלים את זה. אף פעם לא פעלתי לנסות לוטפל בגורם. טיפלתי בסמפטום בלבד. לקחתי אופטלגין כדי שברגע הזה המיגרנה תחלוף.


אמרו לי שהגוף רגיש וכל רגע יכול לקרות לו משהו
אמרו לי להזהר ולא להתקרב לאנשים חולים כי אדבק
אמרו לי שעם ההתבגרות הגוף הופך לחלש, שברירי ורגיש
אמרו לי שכשמזדקנים הזכרון נחלש, העצמות נחלשות, הלב נחלש, קשה ללכת קשה לרוץ
אמרו לי שצריך לספור קלוריות כדי לא לעלות במשקל
אמרו לי שאגוזים משמינים וצריך להמנע מהם
אמרו לי שסרטן זו מחלה סופנית
ואמרו ואמרו ואמרו...
ומה שקרה זה שקיבלתי מין תמונה מעוותת על הגוף - כאילו שהוא שברירי כך שכל דבר קטן יכול להפיל אותו.
למזלי, נחשפתי לידע הנכון ולמורים הנכונים שלימדו אותי אחרת.


המורה הטוב ביותר שלנו הוא מבחן התוצאה. אם מישהו הצליח לעשות משהו שאנחנו רוצים - סימן שאפשר.

אם מישהו הצליח להחלים מסרטן - סימן שאפשר
אם מישהו הצליח לרדת במשקל ללא ספירת קלוריות - סימן שאפשר
אם מישהו אכל הרבה אגוזים ולמרות זאת ירד במשקל - סימן שאפשר
אם יש אדם מבוגר אחד שהכושר הגופני שלו הרבה יותר טוב משל בחור צעיר - סימן שאפשר

אנשים מצליחים מבינים שכדי להצליח הם צריכים ללמוד איך להצליח. הם מבינים שהם צריכים להרחיב את הידע שלהם. ללמוד מהמומחים. מאלו שבאמת יש להם נסיון וידע ולא להקשיב לסביבה שמדברת מתוך שמועות.


אנשים מצליחים לוקחים מדריך בתחום שהם רוצים להתקדם לעברו. אם הם רוצים להתחיל ולפתח כושר גופני, הם מתייעצים ולומדים ממומחה בתחום הפעילות הגופנית ואם הם רוצים ללמוד מה צריך לאכול, איך ומתי, הם לומדים ממומחים בתחום התזונה.


חשיבה מנצחת

רוב המחשבות שרצות לכם בראש מתייחסות לסבל, קושי והפסד בכל מה שקשור לאורח חיים נכון. אנשים שמנים וחולים מרגישים שהם מפסידים את הטוב בחיים ברגע שהם עוברים לאורח חיים בריא. אלו המחשבות שעוברות בראש:
"אוף, אני לא יכול לאכול את פרוסת העוגה הזו וכל כך בא לי. אני פשוט מפסיד את הטעם המתוק וההנאה של החיים"
"נגזר עלי לסבול - לשמור על אורח חיים בריא - סבל לכל החיים"

לעומתם, אלו המנצחים, אלו שחיים בגוף אנרגתי ובריא רואים שונה את הדברים:


"כל כך כיף לי לאכול את הירקות האלו - אני מרגיש אנרגתי כל היום"

"העוגה הזו ממש לא מושכת אותי, כי אחרי שאני אוכל אותה אני מרגיש עייף ורדום"

אנשים שיש להם מודעות לחיות בריא, לשמור על כושר ולאכול נכון רואים ומעריכים את היתרונות שאורח החיים הבריא מביא להם. המחשבות שלהם הן מחשבות של תודה והערכה.

 

 
דוגמה מצויינת - 
מוטי סחראי, עבר את כל השלבים שכתובים כאן בדף -

 





לא לקח אחריות ולא הסתכל למציאות בעיניים - במשפחתו של מוטי הסטוריה של סוכר וסרטן ולמרות זאת אורח החיים הגרוע שלו לא עניין אותו. הוא התעלם מהסכנות שהוא מביא על עצמו. מוטי בחור צעיר, ולא עניין אותו מה יכול לקרות בגיל מבוגר יותר אם ימשיך באותו אורח חיים.

עשה רק את מה שנח - התזונה שלו היתה גרועה ולוותה בכל תרוץ אפשרי ללמה לא לשנות. מוטי אמר לי לא פעם "אני עובד קשה ואין לי זמן" "אוכל בריא הוא ממש לא טעים" "לא כואב לי כלום למה שאשנה משהו?" ועוד.


התודעה שלו היתה מצומצמת - ברגע שהוא הרחיב את התודעה והבין שאפשר לחיות אחרת, לאכול טוב ולחיות טוב, ברגע שהוא הבין את הנזק מאחורי אורח החיים הגרוע שלו, אז מוטי פנה אלי והחליט ללמוד ממני מה באמת צריך לעשות. אחרי שלמד וקיבל את כל הכלים והידע, הוא לא יכל לחזור אחורנית.

 

היום, החשיבה שלו מנצחת - כאשר קורה מצב בו מוטי לא שומר על אורח חיים בריא, אני שומעת ממנו את המשפט הבא : "אני ישר מרגיש נפילה אנרגטית". צורת החשיבה שלו השתנתה. הוא כבר לא מרגיש סבל על כך שהחליט לא לאכול מאכלים מסויימים, אלא מודע ליתרונות העצומים במאכלים שכן בחר לאכול. בחודש הראשון ירד מוטי כ-8 ק"ג והמשיך לרדת עוד ועוד. היום הוא עם 21 ק"ג פחות וממשיך לרדת במשקל. הסתכלו על הסרטון  הבא, שאמנם צולם רק לפני שבועיים, אבל מאז מוטי ירד עוד 3 ק"ג:

2 מתנות ממני
המתנה הראשונה היתה הסרטון - מהי הסיבה היחידה שגורמת לגוף להזדקן, לפתח מחלה או להעלות במשקל?
המתנה השנייה - הקלטת ההרצאה "איך אפשר לנהל חיים שלמים בלי תרופות, רופאים וניתוחים?"

לקבלת המתנות הכנסו לקישור הבא:


בנוסף, אשמח לשמוע את התגובה שלכם כאן למטה.
תודה!
והמון בריאות
איילת

4 תגובות:

  1. איילת, את מתנסחת בצורה מאד בהירה ומשכנעת, מרגישים שאת כותבת "בדם ליבך". אני תמיד נהנית לקרוא את הבלוגים שלך (למרות שאני מהמשוכנעים). מניסיוני האישי, אנשים מגיעים לשינוי בעקבות משבר והשינוי צריך להיות בחשיבה - לקשר את המזון התעשייתי והמזיק עם הכאב, הנזק, התופעה שהם גורמים. זה חיבור שמאד קשה לעשות כי הדברים המזיקים קשורים אצל רובנו לתחושות חיוביות (הדוגמה החזקה ביותר - עוגת יומולדת). מתוק נחשב למפנק ומנחם וכד'. בהצלחה בהמשך. רינת

    השבמחק
  2. אחלה שיתוף
    מקסים.

    פשוט מקסים.
    תודה על השיתוף


    יניב
    http://www.tosafeymazon.com

    השבמחק
  3. איילת יקרה, כרגיל אני מוקסמת ומאשרת כל מילה כמי שעברה תהליך דומה לזה של מוטי. מכאן החיים נראים מלאים ומבטיחים.
    למוטי- יישר כוח. הזדהתי עם כל מלה.
    תודה, ניצן.

    השבמחק
  4. היי איילת,

    תודה על השיתוף הנפלא,
    אין ספק שבורכת בידע עצום ורצון לעזור ולשתף.

    אשמח לקרוא פוסטים נוספים שלך.

    בברכה
    יוסי
    http://agelife4u.com

    השבמחק