יום שני, 31 באוקטובר 2011

איך הסביבה שלנו, חברים משפחה ומכרים משפיעים על האופן שבו אנו מכניסים דברים לפה?


רק היום קראתי מחקר על כך שאפילו הסרטים שאנחנו צופים בהם משפיעים על המשקל שלנו.
זו אבחנה מדהימה- ההבנה שהסביבה שלנו, הבית שלנו, החברים, המכרים ואפילו הסרטים שאנחנו צופים בהם משפיעים על מה שאנחנו מכניסים לפה.
איך סרטים משפיעים על המשקל?
נמצא שצפייה בסרטי דרמה וסרטים עצובים גורמת לנו לנשנש 30% יותר מאשר צפייה בסרטי קומדיה מצחיקים.
אז אם אנחנו לא אוהבים קומדיות, זה אומר שנעלה  יותר במשקל?
זו דוגמה המדגישה מאוד את ההשפעה של הסביבה על מה שאנחנו מכניסים לפה.
וזה הרבה יותר מכך - מפגשים משפחתיים וחברתיים בד"כ מתנהלים מסביב לאוכל. לפעמים מה שעושה טוב למארחת זה שנאכל, והרבה. סוג המאכלים המוגשים במפגשים אלו הוא די קבוע - בורקסים, עוגות, חטיפים, פיצוחים, שתייה קלה וכו'. לא פעם שמעתי מארחת אומרת שהיא קונה דברים, שבד"כ לא נכנסים אליה הביתה אלא רק כשהיא מארחת, כי האורחים אוהבים את זה. נוצרו איזשהן מוסכמות, מה נותנים לאורחים, ולעיתים אם לא מגישים את הדברים האלו, המארחת מרגישה שהיא לא בסדר. שהיא לא מפנקת את האורחים.
כאשר אני מארחת אני לא קונה דברים "מיוחדים" לאורחים אלא מארחת עם אותם מאכלים בדיוק שיש לי תמיד בבית, ותאמינו לי שזה טעים.
יש עוד דוגמאות רבות לאופן בה הסביבה שלנו משפיעה על מה שאנחנו מכניסים לפה.
אצל הנוער זה קיצוני אפילו יותר - משיחה שהיתה לי השבוע עם ילדי, נוער בגיל ההתבגרות, התברר לי שהסביבה משפיעה בצורה מאוד משמעותית על מה שנכנס להם לפה. אחד הדברים שהפתיעו (ואפילו העציבו/הרגיזו) אותי היו שהם סיפרו לי על כך שבנות לא רוצות שהחבר'ה יראו אותן אוכלות, ולכן הן נמנעות מלהכניס משהו לפה כל זמן שהן נמצאות בסביבת החברים. וכשהן כבר יוצאות למסעדה או בית קפה הן מזמינות כוס שתייה כדי שלא יראו אותן אוכלות.
מאיפה זה הגיע? מהסביבה שמטיפה כל כך ליופי עד לכדי אבסורד, מהמרדף הבלתי פוסק של המין האנושי להשגת אידיאל היופי, וביצירת מודלים לחיקוי.
מה חשוב שנעשה?
חשוב שניקח את השליטה לידים שלנו ולא נשאיר את ההשפעה על הבריאות שלנו לסביבה:
  1. גם אם אנחנו לא אוהבים סרטי קומדיה, או משתתפים בדיונים בעבודה כל היום, או מארחים או מתארחים - חשוב שנהיה מודעים ונפתח הרגל לקרוא את תוויות המזון על המוצר לפני שאנחנו מכניסים משהו לפה. באותו מחקר שבדק את הקשר בין כמות הנשנושים וסוג הסרטים, היתה קבוצה שלישית. קבוצה זו קראה את תוויות המזון שהיו כתובות על הפופקורן לפני שאכלו, ונמצא שהם נשנשו הרבה פחות מהקבוצות האחרות (ולא משנה היה אם הסרט היה שמח או עצוב) לאחר שהבינו מהי תכולת השומן ומהיא כמות הקלוריות בחטיף. לפתח הרגל של לקרוא את תוויות המזון ולבדוק אילו רכיבים הוא מכיל הוא הרגל חשוב שנותן לנו את השליטה על הבחירות שלנו ולא משאיר את ההשפעה לסביבה.
  2. בנוסף, חשוב להקיף את עצמנו רק בדברים הנכונים - ארונות המטבח, המקרר והמקפיא צריכים להיות תמיד מלאים במאכלים הנכונים. גם כשלא מגיעים אורחים. בכלל לא להכניס הביתה נשנושים/עוגות/בורקסים/חטיפים ומשקאות שאינם בריאים. היום יש שפע של דברים בריאים וטעימים שהאורחים יתלהבו ויהנו מהם. חשוב לזכור שסוג הכיבוד שאנחנו מגישים הוא לא זה שיעשה את הארוח למוצלח או לא, אלא האווירה.
  3. בפגישות עסקים/ דיונים בעבודה/ארועים במשרד או בחדר המורים - להגיש פירות, ירקות, מטבלים, קרקרים מקמח מלא, פירות יבשים, אגוזים וכו'. לא חייבים את עוגות השמרים והבורקסים. לדאוג למים, חליטות צמחים ומיצים טבעיים במקום המשקאות הקלים. בד"כ מה שאני עושה כשאני נמצאת בפורום עסקי ובפגישות שאין לי שליטה על מה שיגישו זה מביאה אוכל לעצמי, כמובן מביאה כמות גדולה כך שיספיק לכולם. כולם נהנים.
לסיכום - היו אתם אלו שמשפיעים על הסביבה שלכם. הקיפו את עצמכם בסביבה בריאה ותראו איך הקרובים אליכם והמכרים שלכם מושפעים מכם.
המון בריאות
איילת

נ.ב. אשמח שתכתבו לי כאן למטה מה דעתכם

Photograph by: Stuart Miles / FreeDigitalPhotos.net

6 תגובות:

  1. איילת יקרה, שמחתי לקרוא את הבלוג שלך ואני ממש מסכימה לכל מילה שכתבת. אני משתדלת לאכול בריא ומזמן אני לא מכניסה הביתה בורקסים, שתיה ממותקת ועוד. גם לא כשבאים אורחים. אני משתדלת גם לקנות כמה שפחות אוכל מתועש ולבשל ולהכין אוכל בבית, בלי צבעי מאכל, חומרים משמרים וכו'. ולדעתי זה לא רק שומר על הבריאות, זה גם שומר על התקציב. כי אוכל מתועש הוא גם לא בריא וגם יקר יותר. בתיאבון ולבריאות!

    השבמחק
  2. איילת שלום, כאמא לילדה עם הפרעת קשב שמנסה כרגע לטפל בטיפול הומיאופטי + שינוי תזונתי, אני נדהמת כל יום לגלות כמה התזונה משפיעה על מצב רוחה והתנהגותה. אבל לצערי חוסר המודעות של הסביבה לתזונה גורם לאנשים לחשוב שהיא "מסכנה" והסביבה מתקשה להבין איך אני מצפה מילדה בת 5.5 לא לאכול ממתקים. התגובות של הסביבה כגון "מסכנה, רק סוכריה אחת" "נו, אל תהיי כזאת, מסכנה תני לה חתיכת עוגה" מקשות עליי מאוד, למרות שאני בטוחה בדרכי. אני מקווה שעוד הורים יצטרפו אלי וחגיגות הממתקים בגנים ובימי הולדת (כי הם בסה"כ ילדים תרתי משמע) ישנו את אופיין. תודה על הטיפים ובהצלחה בדרכך.

    השבמחק
  3. אילת כל מילה מקסימה אבל כאשר יש רצון מצד הבעל והילדים לקוקה קולה ושאר משקאות בעיתיים שאליהם הורגלו או ממתקים ועוגות וכו' בלתי אפשרי לא להכניס הביתה ואז התוצאה שאם כל הרצון גם אני נופלת !

    השבמחק
  4. איילת יקרה
    שמחתי מאוד לקרא ולהתחזק ממה שאני מנסה לעשות בביתי. אמנם לא כולם משתפים פעולה אבל אני מאמינה שלאט לאט אצליח להכין מאכלים בריאים וגם טעימים... אשמח להמשיך לקרא עצות והדרכות טובות.

    השבמחק
  5. לבקשתך אני מציגה כאן את הבעיה שלי ואשמח אם תוכלי לענות עליה.
    אני צורכת משלשלים למינהם כבר 32 שנים ואני רוצה להגמל, אני אוכלת בריא מאוד הרבה פירות וירקות,
    בתודה מראש

    השבמחק
  6. אני חשבתי לתומי "איך אני משפיעה על באי ביתי?" בכורתי כבר כבת 33 וכשהיו ילדי קטנים הממתקים שלהם היו בעיקר פירות יבשים. היום, מזה זמן רב אני מכינה עוגות עם קמח מלא/כוסמין/קמח תירס, סילאן, שמן זית [כן זה למדתי ממך איילת ותודה ע"כ] ובאי הבית לרוב[תמיד יש ניסיונות, ולעיתים הם לא משו משו] מאד מרוצים, ובשבת האחרונה חתני שאלני על האורז האם זה אורז מלא ואמר שזה בסדר גמור! [הוא מאד אוהב אורז ומבשל רק לבן], כך שלאט לאט מתברר ש"המחלה" גולשת גם אל מחוץ לביתי, ואני מאד שמחה ע"כ. כיבודי פאק"ל שאני מחזיקה למזדמנים להכנס אלו תמרים, שקדים ואגוזים, כמעט ואין סרבנים אליהם.
    משמע - גם בארוח אנו יכולים "לחנך" את הסביבה, ובכייף.

    השבמחק