מה יש לי לומר למשרד הבריאות?

ביום חמישי האחרון התפרסמה כתבה במעריב:

"המזון הבריא עולה כיתה: חינוך תזונתי לתלמידי ישראל:
משרד החינוך יפעיל תוכנית בריאות חדשה לתלמידי ישראל. בתפריט: איסור מכירת ג'אנק פוד בביה"ס, "קו חם" לילדים בדיאטה, והמלצות להורים - כך תכינו את הסנדביץ הבריא ביותר"

דבר ראשון, עצם המודעות שנוצרה בקרב משרד הבריאות - זה כבר דבר משמח. עצם כך שמשרד הבריאות התחיל להבין סוף סוף שיש בעיה חמורה עם התפריט של הילדים ובני הנוער - זה מצויין. אני מקווה מאוד שזו תחילת הדרך לשינוי.

בהצלחה ממני למשרד הבריאות!

כולם כבר מבינים שיש בעיה חמורה בתזונת הילדים ובני הנוער ויש צורך דחוף בשינוי. עכשיו צריך לדעת איך לעשות את זה. בשלב הזה הייתי אומרת למשרד הבריאות המון דברים, העניין הוא ששיקולי משרד הבריאות בדרך כלל כלכליים ולא בריאותיים, ולכן יעיל יותר אם אומר זאת לכם - ההורים. שמעו, למדו ועשו אתם את השיקולים שלכם.

התפריטים "הבריאים" שמשרד הבריאות ממליץ עליהם אינם תמיד באמת בריאים. משרד הבריאות מתייחס לאוכל בריא (כמו רבים מהאנשים) כאוכל דיאטטי, אוכל שלא ישמין, דל בשומן, דל בקלוריות וזהו. ז"א שאם נאכל ארטיק בטעם תות דל קלוריות - זה בסדר. עשינו את שלנו.

בעולם היום משתמשים ביותר מ-3000 כימיקלים שמוסיפים למזון ומשרד הבריאות מאשר אותם - צבעי מאכל, חומרים משמרים, חומרים מעכבי חמצון, חומרים מתחלבים, חומרים מייצבים, חומרי המתקה, מווסתי חומציות, חומרים מונעי התגיישות, מונעי קצף, חומרי מילוי, מלחים מתחלבים, מגבירי חוזק, מחזקי טעם, חומרי הקצפה, חומרי קרישה, חומרי הזגה, חומרי הלחה, עמילנים מעובדים, חומרי הדף, חומרי תפיחה, תצביות (מה זה ולמה אני צריכה את זה באוכל שלי?), מסמיכים ועוד.

האוכל היום הוא כל כך סינטטי ומעובד שכבר אנחנו לא כל כך זוכרים מהו אוכל אמיתי.

כל החומרים האלו מוספים למזון ואומרים לנו שהם בסדר למאכל, אבל הגוף שלנו ממש לא צריך אותם וברוב המקרים גם לא יודע מה לעשות איתם, כך שהם גורמים לרגישויות ובעיות בריאותיות שעם הזמן יכולות להיות חמורות מאוד.

הסתכלו על תשובה לשאלה שנענתה ע"י משרד הבריאות (לקוח מהאתר של משרד הבריאות):

"מומלץ להגביל בשתיית משקאות "דיאט". אלה מכילים ממתיקים מלאכותיים, שבצריכת חלק מהם בכמות מוגזמת לאורך זמן קיים חשש לנזק בריאותי; במשקאות מסוג קולה ומשקאות "אנרגיה" (הן מסוג דיאט והן הממותקים בסוכר), למשל, יש קפאין, חומר מעורר שעלול לגרום תופעות לוואי אם צורכים ממנו כמויות גדולות"

מה כמות מוגזמת? האם כמות מוגזמת לילד בן 4 היא אותה כמות לאדם בן 40?

אז למה חומרים אלו בכלל מאושרים למאכל? הרי כולם יודעים, וגם משרד הבריאות, שהם עושים נזק.

לכן, כשמשרד הבריאות ממליץ בכתבה כסנדוויצ'ים לבית הספר חזה עוף או הודו כי הם דלי קלוריות ולא מסתכל על החומרים המשמרים שיש בפסטרמת הודו או עוף, שבד"כ נמצאים בטבע בכתלי מערות, ומשמשים בחקלאות כחומר דישון ובתעשיית הנשק כחומרי נפץ, ועלולים לגרום לכאבי ראש, סחרחורת וקשיי נשימה, לפגוע בכליות או לגרום לבעיות עיכול, לפגוע בחילוף החומרים ובבלוטת התריס, בתאי דם אדומים ולגרום להיפראקטיביות ולהפרעות קשב וריכוז, עלולים לגרום לבעיות פוריות ולהופעת מחלות הסרטן - לא הייתי אומרת שזהו סנדוויץ' מומלץ לילדים.

אל תסתכלו על אוכל כמזון לדיאטה. אל תחליטו אם מזון הוא בריא או לא אם הוא דל קלוריות ולא גורם לעליה במשקל.

הסתכלו אם המזון נותן ערך תזונתי לגוף, אם מה שאנחנו אוכלים נותן חומרים מזינים ובונים ולא חומרים מזיקים.

תנו לילדים ולכם אוכל טוב, אמיתי ומזין. אל תגבילו בכמות. אם האוכל הוא נכון ובריא - אל תדאגו - לא תשמינו ממנו, להפך, הגוף יגיע לבד לאיזון מבחינת משקל. הערך המוסף הגדול ביותר שתקבלו מאוכל נכון הוא הערך הבריאותי - גוף חזק, בריא, אנרגתי, ילדים עם יכולת ריכוז בבית הספר, יכולת קליטה גבוהה, ילדים רגועים ושמחים.

לקראת חזרת הילדים לבית הספר, אתן לכם את ההמלצות שלי לכריכים לבית הספר.

ועד אז, המון בריאות,

איילת