אני אוהבת להתמודד עם בעיות כאלו, העניין שמאז התיכון לא התעסקתי עם טריגונומטריה. אבל בכל זאת, מכיוון שאני אוהבת אתגרים לקחתי את הספר הענק, והתחלתי לנבור בזכרון. אני זוכרת שכשלמדנו טריגונומטריה בתיכון לא הפסקנו להתלונן אז ולקטר "למה אנחנו צריכים ללמוד את זה בכלל? אין סיכוי שאי פעם נצטרך להשתמש בחומר הזה בעתיד..." וכו'.
היום בבוקר כשלקחתי את הספר והתחלתי לצייר את המשולשים והזוויות על הדף, פתאום כל החומר צף ועלה. פתאום נזכרתי בכל החוקים, בכל הכללים, כאילו לא עברו כמעט 30 שנה, והצלחנו לפתור את השאלה.
ולמה אני מספרת לכם על זה עכשיו?
כי זה הוכיח לי משהו שתמיד האמנתי בו, ומנחה אותי בדרך שלי שבה אני מחנכת את ילדי לאורח חיים בריא, או בכלל כל אדם אחר.
אחרי שאנחנו לומדים משהו חדש, המידע הזה נמצא שם בפנים בתוך הקופסה הזו בתוך הראש...זה נמצא בתת מודע ויכול להשאר שם שנים בצורה רדומה, אבל בדיוק ברגע שנצטרך אותו הכל יעלה חזרה.
אני יודעת שהתפקיד שלי כאמא הוא להכין את הילדים שלי לחיים עצמאיים. לתת להם את כל הכלים כדי שיוכלו בעתיד לצאת לחיים עצמאיים מאושרים ומצליחים.
אני גם יודעת שהידע שאני מקנה להם היום ישאר להם תמיד וברגע שיחליטו להעלות אותו למודע ולהשתמש בו זה יהיה שם.
אני שומעת מהרבה הורים שהמעבר לאורח חיים בריא לא פשוט עבורם. הילדים מתנגדים ולא משתפים פעולה והרבה הורים פשוט נשברים ומוותרים לילד.
אני אומרת משהו אחר - התפקיד שלנו ההורים הוא ללמד אותם מה נכון. כל עוד שהבחירה בידי (כשהם עדיין קטנים) אני אפעל ע"פ ההבנה שלי. באותו רגע הילד רוצה קורנפלקס צבעוני, וצורח ובוכה שאקנה לו (דרך אגב...זה באמת קרה לי בעבר בסופרמרקט...כל הבכי והצרחות היו קשים ומבישים...) אבל האחריות היא שלי ללמד אותו מה נכון. ללמד אותו שלפעמים פתרון שנכון לאותו הרגע, הוא לא הפתרון הנכון לטווח הרחוק. באותו הרגע, כדי לעצור את הבכי, יכולתי לקנות לו את הקורנפלקס הצבעוני. זה היה פותר את בעיית הצרחות. אבל מצד שני, הפעולה הזו היתה גורמת לנזק עצום בעתיד. מה למשל?
- מבחינה גופנית זו עוד פעולה שמקדמת לקראת סוכרת, עודף משקל, סרטן וכו'
- מבחינה אינטלקטואלית אני מבינה שאני משדרת לילד שזה בסדר לבחור במאכלים כאלו ולכן בעתיד כשיעמוד מול נקודת בחירה עצמאית, זה מה שהוא יבחר
- מבחינה רגשית הוא מבין שהוא יכול לנדנד ובסוף יקבל מה שהוא חושב לנכון.
בדיוק כמו החומר שהיה אצלי בראש במשך שנים ויצא ברגע שבחרתי להשתמש בו, בדיוק אותו הדבר זה הידע לנהל אורח חיים בריא. אני רוצה לתת היום לילדי את כל הידע שהם צריכים, כדי שברגע שהם יהיו עצמאיים ויעשו את הבחירות של עצמם, הם יוכלו לעשות בחירות מושכלות כי כל האינפורמציה תעמוד בפניהם. הם יוכלו לשלוף ממאגרי הזכרון שלהם את האינפורמציה הנכונה. הם ידעו בדיוק מה הבחירה שלהם אומרת. לא יהיה להם שום חוסר ידע בנושא, ואם הם יחליטו לא לאכול בריא, זו תהיה ההחלטה שלהם, ואני אעמוד מאחוריהם, רק אחרי שאדע שהם יודעים בדיוק מה ההשלכות.
לכן אני תמיד אומרת להורים שהמעבר לאוכל בריא הוא הרבה יותר מבריאות של הגוף. אלו הכלים שאנחנו מעניקים להם לעתיד.
מה אני ממליצה לכם ההורים?
להחליט מה חשוב לכם ולהגיע עם תוכנית פעולה:
- להחליט אילו מאכלים חשוב שהילדים יאכלו ולמה? אילו מאכלים כדאי לסלק מהמטבח?
- לספר לילדים ולהסביר למה זה כל כך חשוב
- להתייעץ איתם ולהבין מה היה עושה להם כיף להתחיל לשנות (אולי לבשל יחד במטבח, אולי להכין תפריט שבועי מעוצב ומקושט יחד, אולי ללכת לקניות יחד ולהעזר בהם לחפש את הדברים הנכונים בחנות ועוד)
- לדבוק בתוכנית ויהי מה
שבוע חגיגות יום הנישואין שלי
ביום שני האחרון חגגתי 22 שנות נישואים ולכבוד הארוע החלטתי לתת 22% הנחה, עד ליום ראשון הקרוב (ה- 11.9) על ה- DVD החדש שלי "סודות הבישול הבריא" שבו צימתי במטבח שלי מגוון מתכונים בריאים וטעימים לכל המשפחה וכמובן גם לילדים.
תוכלו לראות אותו בסרטון הבא:
http://www.healthyfamily.co.il/117036/healthyrecipesdvd
אשמח שתכתבו לי כאן למטה מה דעתכם ואיך אתם הצלחתם להגיע לשיתוף פעולה עם ילדכם?
המון בריאות
איילת
בס"ד
השבמחקשלום איילת,
אצלנו שינוי התזונה היה בכיוון הפוך, אבל עם אותם העקרונות.
אנחנו משפחה "תולעי ספרים" אבל היינו אוכלים רק ז'אנק פוד. כל מה שבריא - לא היה לנו טעים.
אחד הילדים שלנו (בשנות העשרה), התחיל לקרוא על תזונה, והחליט שהוא רוצה לשנות.
הוא ביקש שנקנה לו פירות, ירקות ולחם מלא. עד אז הירקות שלנו היו תפו"א :) . קנינו. והוא אכל. אז המשכנו לקנות. והוא המשיך לאכול.
ואז התחלנו להתפלא, ואח"כ גם לטעום. ואח"כ לקנות קמח מלא (לעוגות שאפיתי). ולאט לאט אנחנו מנסים עוד דברים.
עדיין לא עברנו לתזונה בריאה באופן מלא, אבל יש תנועה בכיוון.
כמו במאמר שלך, גם בדוגמא שלי רואים:
1. שידע זה השלב הראשון (ואני נהנית מהידע שלך).
2. שנחישות ודוגמא אישית - עובדת.
איזה יופי!
השבמחקמחמם את הלב לקרוא ולהבין שנער בגיל העשרה עם מודעות נפלאה כזו לשינוי, ולראות את הנכונות שלכם ללכת עם הילד. כל הכבוד.
לא פעם נתקלתי בילדים ששמעו הרצאה שלי בבית הספר או בגן והחליטו לשנות ולהפסיק לשתות משקאות תוססים, או להפסיק לאכול צבעי מאכל, והיו מגיעים הביתה ומבקשים לשנות ונתקלים בהתנגדות אצל הוריהם. אני הייתי מקבלת תגובות כועסות מהורים שאמרו לי "מה עשית לנו..." וזה חבל.
לכן אני מעריכה את זה שהלכתם עם רצונו של הילד ועזרתם לו בשינוי ושהוא סחף אתכם הלאה.
יישר כח!
היי
השבמחקלי יש 3 בנות - 16,13,10. אני התחלתי לעשות מעבר לתזונה בריאה יותר לפני כחודש. עם עצמי ועם בעלי קל לי, יחסית, למרות שאני כל הזמן מוצאת את עצמי מחפשת מתכונים כדי לשנות ולגוון בבישול. עם הבנות זה הרבה יותר קשה. הגדולה היא הסרבנית הכי גדולה - שום ירקות, רק קמח לבן(אפרופו צעקות בסופר- צעקות למה אין יותר לחם אחיד ולחמניות פשוטות). הצלחתי כן להכניס אורז מלא(בערב השקה שלך ישבתי ליד מישהי שאמרה לי לקנות את האורז המלא העגול והוא באמת ,לדעתי,הכי טעים),בשניצלים(שלצערי הן לא מוותרות לי על הטיגון למרות שניסיתי לאפות)לפחות המרתי את הציפוי בפירורי קמח מלא ופירורי קמח כוסמין.
בקיצור - אצלי הדרך עוד מאוד ארוכה עם הילדות ומדי פעם אני מגניבה בבישול דברים בריאים יותר.
המסקנה הגדולה שלי היא שצריך להתחיל עם הילדים כמה שיותר מוקדם.
שלום איילת
השבמחקהמשפחה שלי נעשתה "טבעונית" כך קראו לזה אז, לפני כ40 שנה. שלושת הילדים שלי בגרו וגדלו מאז והתגובות של כל אחד מהם על הדרך התזונתית שבה הוא גדל שונה מאוד. הבן, ער מאוד לתזונה שלו ואינו לוקח כדורים או כל טיפול רפואי רגיל.הוא אינו מסוגל לגעת בבשר מכל סוג שהוא. הבת הגדולה כשהיא רק יצאה מהבית התחילה לטרוף כל ג'אנק פוד אפשרי. אבל אינה מסוגלת לאכול בשר, דגים או עוף. בבית שלה אפשר למצוא משככי כאבים ואפילו אנטי ביוטיקה (רחמנא לצלן) והילדים שלה טורפים אמיתיים. בתי הקטנה מודעת לתזונה אבל הרבה פחות "פנאטית" ממה שאני הייתי. היא אינה מסוגלת לאכול בשר בשום צורה אבל במטבח שלה אפשר למצוא בשר ועוף.היא מעדיפה רפואה סינית על הריפוי הטבעי שאני הנהגתי בבית וגם להומיאופטיה יש דריסת רגל בביתה.כל ילדי טוענים שיצרתי אצלם סלידה מבשר , מה שמונע מהם להתנסות במה שאחרים מתנסים . כל הסיפור הזה הוא דוגמה להשפעה העצומה שיש לתזונה בילדות ולגישה של הבית לבריאות ועם זאת גם לצורך הגדול של כל אחד מאיתנו לבחור. לקבל מידע רב ולבחור את דרכו.
איילת שלום
השבמחקאכן השינוי הקשה הוא עם הילדים אבל למדתי כי כפי שאצלי השינוי בא רק לאחר למידה ושינוי התודעה כך גם עשיתי עם הילדים. פשוט פתחתי להם מאמרים שלך שמדברים על תזונת ילדים וביקשתי מהם לקרוא בנוכחותי ולהסביר לי מה הבינו. לאחר קריאה כזו ראיתי את השינויים נעשים לבד ואף הילדים הפכו יותר קפדנים בתזונה שלי כשומרים עלי.
יש עוד דרך לעבור איתם ורציתי לבקש ממך לכתוב יותר בנושא תזונת ילדים ובעיקר על תוצאות של התזונה הגרועה והשלכותיה לעתיד.
בברכה ותודה
צחי מרום
הי איילת , בזמן האחרון נכנסתי לעניין האוכל הבריא , יש לי שני ילדים 14 ו16 וחצי , אני בתהליך הזה כרגע עם עצמי ,איך אני יכולה להכניס אוכל בריא הביתה כשכל בני המשפחה מקובעים על אוכל נגיד "פחות בריא".
השבמחק