יום שישי, 11 בדצמבר 2009

הנס המופלא של התזונה הנכונה



את הסיפור הזה קיבלתי מד"ר יאנג מארה"ב.
כשקראתי את הכותרת של סיפור זה, זה נראה לי מפתיע, אבל מכיוון שכבר שמעתי המון סיפורי ניסים על מופלאות הגוף שלנו, הסיפור עניין אותי והתחלתי לקרוא.


זהו סיפור מדהים, סיפורם של הלגה והילנור מאיסלנד, ששינו את תזונתם בעקבות פגיעה מוחית של בנם, שאובחן אחרי זמן כאוטיסט ונס קרה. את המכתב הם שלחו לד"ר יאנג. אחרי שקראתי הסיפור שכל כך ריגש אותי, יצרתי איתם קשר ודיברתי עם הלגה. במהלך השיחה הצטרף בעלה והילדים. הפכנו לידידים טובים ואנחנו בוודאות יודעים על כך שהקשר יימשך. הם זוג מדהים, עם המון תקווה, אמונה, יוזמה וראש פתוח. סיפור מלא השראה.

הנה קיראו:

ד"ר יאנג היקר,

אנחנו רוצים לשתף אותך בנס שקרה לנו.

יש לנו בן שנולד ב- 06.06.06. עד שקיבל את החיסון הראשון שלו, בערך כשהיה בגיל 3 חודשים, הוא היה ילד מאוד שמח ושלו אשר חייך המון וישן לילה שלם כבר מהיום שנולד.

מרגע החיסון חייו השתנו באופן דרמתי. 10 דקות אחרי כן עלה לו החום בצורה קשה והדברים החלו להתגלגל. הוא קיבל דלקת אוזניים מיד ולכן החלו לתת לו אנטיביוטיקה. בשנתיים הבאות הוא היה חולה כל הזמן. אף נוזל כל הזמ ןוחום גבוה. היו ימים ללא חום גבוה, אבל אף נוזל היה כל הזמן. כהורים החלטנו לא לתת לו יותר חיסונים אחרי הראשון. בערך בזמן הזה התחלנו לשים לב שההתפתחות שלו איטית והוא לא החל ללכת עד שהיה בן 16 חודשים. הוא היה תמיד חלש בחלק גופו העליון וחסר כח בזרועותיו. היה לו שלשול פעמים רבות.

לפני שלושה חודשים הוא אובחן כאוטיסט. הרופאים אמרו לנו שאנו לא יכולים לעשות כמעט כלום. אולי עם הרבה תרגול וטיפול בדיבור נוכל אולי להקל לו קצת על החיים. הוא אמר שאין אפשרות לרפא אוטיזם.

באותו זמן הבן שלנו לא יכל לומר מילה אחת. הוא לא  הבין כאשר דיברנו אליו. הוא לא עקב אחר הוראות. למשל לא היה אכפת לו לעמוד בחדר חשוך (כבחירה שלו), הוא לא התייחס לילדים אחרים וכמובן לא השתתף במשחקים עם ילדים אחרים.

הוא היה נראה בודד בתוך עצמו.

לא רצינו להאמין שאנחנו לא יכולים לעשות דבר על מנת לרפא אותו.
אז התחלנו לחפש אינפורמציה לגבי אוטיזם, בכל דרך בה יכולנו, באינטרנט, ספרים וכו'.

ידענו שיש קשר בין תזונה ומצב גופני. חומציות המזון זה משהו שרצינו לבדוק עליו.
החלטנו שהדבר הטוב ביותר הוא להתחיל תזונה לפי חומציות ובסיסיות.

אימו, הלגה, החליטה להתחיל שינוי בתזונה שלה שבועיים לפני, כך שתוכל להדריך את שאר המשפחה דרך התהליך, התשוקות וכל הדברים שקשורים בשינוי תזונה של משפחה שלמה.

לקחנו גליל שלם של שקיות זבל וזרקנו לתוכן את כל האוכל והשתייה החומציים שהיו במטבח שיכולים להיות מזיקים לגוף שלנו. זרקנו דברים שמכילים גלוטן, סוכר, שמרים, כל מזון מעובד, שמנים ושומנים גרועים, מוצרי חלב ומוצרי סויה מותססים.
כפי שאתם יכולים לנחש, כמעט לא נשאר דבר, והילנור (הבעל) החל לדאוג ולומר "אנחנו עומדים למות מרעב :)"

היום הלגה נותנת לבן שלנו ירקות בסיסיים, בצורות שונות.

לאחר שלושה שבועות עם הדיאטה החדשה שלנו, הבן האוטיסטי שלנו היה יכול להרכיב 2-3 מילים במשפט. הוא החל לעקוב אחר הוראות והחל להבין על מה אנחנו מדברים. השלשול נפסק גם כן.

היום, חודשיים וחצי אחרי, הוא מנסה לומר כל דבר שאנחנו מבקשים ממנו. הוא משתתף במשחקים עם ילדים אחרים ומחפש אותם על מנת שישחקו איתו. הוא הולך לישון לבדו ואומר לילה טוב. הוא החל לנסות לשיר יחד עם השירים. הוא מסתכל לתוך העיניים שלנו סוף סוף הוא נוכח.

יש כל כך הרבה דברים שאנחנו יכולים לשתף לגבי הנס הבסיסי-חומצי שהבן שלנו עבר.
אנשים בגן הילדים, חברים ומשפחה נדהמים מהנס והשינוי שעבר בזמן כל כך קצר.

דבר אחרון אחרון וחביב, הלגה הורידה במשקל 20 פאונד באותו הזמן.
בברכה,
הלגה והילנור
איסלנד

Mobile 00354-6154070 and 00354-6158910
Skype: gudrunoghlynur


מרגש נכון? הלגה שלחה לי את התמונה של הבן, אוכל מלפפון ומחייך.

אין לכם פשוט מושג איזו השפעה יש לתזונה על הגוף שלנו.
פעמים רבות אנו חושבים שאנו יודעים, אבל נדהמים כל פעם מחדש מהתובנות והניסים שקורים ומתיחת הגבולות למקומות שלא חשבנו שאפשריים.
בקיצור - הכל אפשרי.

חומציות ובסיסיות הם משמעותיים ביותר לבריאות הגוף ובסמינר אנחנו מקדישים חלק שלם לתזונה בסיסית. כל אחד מהמשתתפים עורך בדיקה לעצמו להבין האם הגוף שלו חומצי או בסיסי ומה אפשר לעשות.
נותרו רק עוד 6 מקומות לסמינר, שיתקיים בשבוע הבא, יום רביעי 16.12.2009, בין השעות 08:30-16:30, בת"א
אז למהירי ההחלטה מבניכם:

http://www.healthyfamily.co.il/117036/seminar

המון בריאות
איילת

2 תגובות:

  1. איילת,
    באמת מאד מרגש! נהדר גם החיבור הישיר שלך איתם, לא רק לקרוא על ניסים אלא להרגיש אותם מקרוב.
    תודה ששיתפת אותנו!
    מורית

    השבמחק
  2. תודה מורית,
    זה באמת היה מרגש להכיר אותם ולשמוע את הסיפור. אני מקווה שסיפור זה ייתן תקווה לכמה שיותר הורים.
    איילת

    השבמחק