בהתחלה זה עוד היה כיף... |
השבוע, שלי בתי קיבלה פרוייקט במסגרת שעור אומנות בביה"ס וביקשה ממני לעזור לה. יותר נכון היא ביקשה ממני לתרום את פני לפרוייקט. היא היתה צריכה להכין תבנית של מסכת גבס, תבנית של פנים, ושאלה אם אהיה מוכנה שהיא תיצוק את הגבס עלי. כמובן שלא התנגדתי, להפך, אמרתי לה שאני רוצה, כי זו נראתה לי חוויה כיפית ורציתי להתנסות.
התיישבנו בהתלהבות ליד השולחן, עם תחבושות הגבס, וקערת מים ענקית ושלי התחילה להניח את הרצועות על פני. בהתחלה זה רק היה קר ורטוב, אבל מהר מאוד הגבס התחיל להתייבש ולהתקשות והתחלתי להרגיש חוסר נוחות. שכבות הגבס התחילו להערם, עוד שכבה, ועוד שכבה והתחילו לכסות את כל הפנים.
מתחילה להרגיש לא נח |
זה היה מוזר. אני הרי ידעתי שזה גבס, ואני יכולה להוציא אותו בכל רגע שאני בוחרת. אני הרי ידעתי שלא יקרה לי משהו בלתי הפיך, אני הרי ידעתי שעוד חצי שעה הכל יגמר, אבל בכל זאת, לא יכולתי לנשום. זה חנק אותי, ולא בגלל שלא הגיע אלי אוויר וחמצן, אלא בגלל שהרגשתי שאני לא חיה. אני מוגבלת.
אני חשבתי שזה יהיה כיף ומשחק והתברר לי שזה היווה עבורי שעור חזק מאוד לחיים. תמיד ידעתי שאחד הערכים החשובים מבחינתי הוא חופש. מה שמניע אותי ומכוון אותי בחיים זו תחושת החופש שאני חייבת להרגיש. אני רוצה להיות חופשייה לגמרי בכל אספקט בחיים. אני לא מסוגלת להיות מוגבלת ופתאום הבנתי עד כמה זה חזק עבורי. זה בדיוק הלמה שלי. זה הכח המניע שלי.
מרגישה חנוקה... |
חופשייה מחדש... |
אני מזמינה אתכם לבדוק מהו הלמה שלכם? כל אחד והכח המניע שלו. מה יגרום לך לעשות הכל כדי לחיות בריא, מה יגרום לך לעשות את כל מה שדרוש? להשקיע זמן, להשקיע אנרגיה בשינוי, להשקיע כדי לללמוד, לאכול מאכלים שלא כל כך מכירים, להכנס למטבח ולהתחיל לנסות לבשל עם מרכיבים חדשים, להשתתף בקורסים, לקרוא, להקשיב, לשאול, להתמודד עם אנשים ספקנים שבסביבה שלך, להתמודד עם הדרישות של הילדים ועוד. אם הלמה הוא לא חזק באמת, אתם לא תעשות את זה.
כתבו לי כאן למטה - מהו הלמה שלכם? אני אשמח מאוד לשמוע
בנוסף, מזכירה לכם שבתאריך 4.12 מתקיים הסמינר המקיף "הבית הבריא":
http://www.healthyfamily.co.il/117036/healthyhouse
המון בריאות
איילת
הלמה שלי הוא פשוט מאוד - משפחה בריאה ...
השבמחקשלום איילת
השבמחקלפני שאלת הלמה... הרגשתי מאד חזק מסר אחר ואינני אומרת שזה מסר עבורך דווקא . המסיכות שאנו עוטים על עצמנו מבלי שנרגיש חונקות אותנו, בדיוק כפי שתיארת .ממש תגובה חרדתית .הןמונעות מאיתנו את החופש להיות אנחנו.
אוי איילת. את מדברת את עצמי.
השבמחקאני שכירה. יותר מדי זמן. והכאב הגדול הוא חוסר החופש.
חוסר חופש להחליט מתי אעבוד, על מה אעבוד, מול מי אעבוד, וכמה כסף אקבל על זה
המניע שגורם לי לשבת עד השעות הקטנות של הלילה וללמוד חומרים שיאפשרו לי עבודה כעצמאית הם בדיוק אלה.
רוצה לכוון את עצמי, לשלוט בגורלי, להתבטא בכל פה במדיה הלא תיאמן הזו, האינטרנט.
וואווו....זה חתיכת שיעור מעורר....מתחברת מאוד לפחד לא להיות חופשיה,וגם למסכה שהולבשה עלי או הלבשתי על עצמי מרצון..זה מעיק ,חוסם,חונק ומייצג רק את הקליפה שאני ולא את תוכי ..תודה לך איילת, ממקום בילתי צפוי הבאת התעוררות מחשבתית רחבת היקף.
השבמחקהלמה שלי הוא פשוט לחיות גם אם זה כיף גם אם נעים וגם אם קשה ,לחוות את החיים כפי שהם...
השבמחקאני אגב הבחורה ששלחה את השאלה שעליה פרסמת את הבלוג על -"איך לא להיות מושפעים מהסביבה בה אנו חיים על מה אנו מכניסים לפה?" תודה איילת שהתחיחסת בצורה מלאה על שאלה זו :)
מיטל רביב תיבון
איילת יקרה,
השבמחקאת פשוט גדולה מהחיים... נכנסת כאן לנישה אדירה...
שלה אינסוף 'פנים'... מאחורי 'המסכה'... כל אחד
אמור לקחת זאת למגירות חייו ולבדוק היכן הוא מתחבר
לסיפור המדהים והעמוק הזה... ועד היכן מוכן לשים
'פלסטר' על תחום זה או אחר בחייו... אפשר לכתוב
על כך מאחר שלם... איני רוצה לגזול מידי מקום...
כל הערכתי ואהבתי על כל אשר את עושה ופורשת לפנינו...
יעל, ירושלים
יקרים,
השבמחקתודה על התגובות.
אבי יקר - אחד מהכוחות החזקים שמניעים אותנו הם היקרים לנו, ומשפחה בריאה הוא "למה" חזק ביותר.
אנונימית יקרה, את צודקת לגמרי - המסכות שלנו שאנחנו עוטים על עצמנו לא במודע, חונקות אותנו. הכח הוא להעלות אותן למודעות ולהסיר לאט לאט.
אנונימית יקרה - יישר כח על הנכונות להביא שינוי כי משהו לא זורם כמו שמתאים לך. הדבר הכי קשה זה לעשות פעולות שיוציאו אותנו מהמקום שלא טוב לנו בו. ללמוד חומרים עד השעות הקטנות של הלילה רק מראות לי כמה את נחושה לשנות ועל זה קבלי את מלוא הערכה שלי.
ביליק יקרה, תודה! נסיוני לימד אותי שהתעוררות מחשבתית מגיעה ממקומות שלא חשבנו עליהם. תודה על שציינת זאת.
מיטל יקרה - ה"למה" שלך חזק מאוד - לחוות את החיים כמו שהם - עם הטוב ועם הקשה יחד. זה משהו שקשה לרבים. הרצון לשנות בד"כ חזק יותר וחוסר הסיפוק הוא זה שבד"כ מכוון. בנוסף, תודה על השאלה ששאלת ובעקבותיה פרסמתי את המאמר בבלוג!
יעל יקרה - תודה לך על הערכה והאהבה! הכניסה למגירות חיינו לעולם אינה נגמרת ואנחנו נכנסים כל פעם יותר לעומק ומקלפים שכבה נוספת. זה קסם.
איילת יקרה!
השבמחקלצערי הגעתי אלייך מאוחר מידי. אחרי שחליתי בסרטן.
וגם אצלי השינוי היה קל מאוד, כמו אצל אביך.
הלמה שלי הוא הרצון שלי לחיות. פשוט לחיות. לתת לגוף את הכלים להרפא ולהילחם במחלה.
יקרה,
השבמחקאף פעם זה לא מאוחר מדי. למזלנו הגוף שלנו הוא מדהים, ודינמי ודברים קורים כל הזמן ומשתנים. הסרטן מהווה עבורך איזשהו שעור שהיה עלייך ללמוד. ברגע שתביני מהו ותלמדי ממנו, הסרטן יעלם. הוא מהווה איזשהו תמרור עצור.
ה"למה" שלך חזק מאוד - הרצון לחיות. רבים פשוט ויתרו מראש על החיים ולכן לא החלימו אף פעם. כשהרצון לחיות הוא אמיתי ומגיע מבפנים כבר 50% נעשו לכיוון ההחלמה.
אני מאחלת לך המון בריאות
איילת